כשהפליימייקרים הטובים בעידן המודרני נפגשים

הולנד ודנמרק נפגשו ב-14 ביוני 2010 במשחקן הראשון בשלב הבתים במונדיאל. הכתומים ניצחו אז 0:2, אבל למי שזוכר את ההתרחשויות ברור שדווקא אתמול משחק ההתקפה שלהם תיפקד טוב יותר. הסטטיסטיקה מוכיחה זאת – להולנדים נרשמו 28 ניסיונות לשער אמש מול 18 לפני שנתיים, וגם בבעיטות למסגרת היה יתרון קטנטן לגרסה העכשווית – שמונה מול שבע. וסלי סניידר היה פעיל ודומיננטי יותר בתפקידו כפליימייקר אתמול בהשוואה לדרום אפריקה, ודי לציין כי מסירת עומק גאונית ששלח לקלאס-יאן הונטלאר לא ראינו ממנו כלל בגביע העולם.

אז, ביוהנסבורג, הצליחו הדנים לסגור טוב יותר את משחק הצירופים של היריבה, במיוחד לפני ההפסקה, אבל מיד עם פתיחת המחצית השנייה התרחש אירוע אכזרי מאוד מבחינתם. כדור רוחב של רובין ואן-פרסי ננגח בצורה אומללה על ידי המגן השמאלי סימון פואולסן, פגע בגבו של דניאל אגר ונכנס לרשת. זה היה עניין של מזל נטו, שום דבר מעבר לכך. ההולנדים השתחררו מהלחץ, המערך הדני נפתח, ובסופו של דבר כבש דירק קאוט הבלתי נלאה את השער השני בדקות הסיום. לשני הגיבורים היה שמור חלק חשוב גם במפגש אתמול שהניב תוצאה הפוכה.

קאוט היווה אחד משלושה הבדלים בלבד בהרכב ההולנדי בהשוואה ל-2010, ואחד מהם בכלל כפוי – רון פלאר שיחק במקומו של יוריס מטייסן הפצוע במרכז ההגנה. את קאוט החליף באגף הימני אריאן רובן שהיה פצוע בתחילת המונדיאל, בעוד איברהים אפלאי פתח על חשבונו של רפאל ואן-דר-וארט. גם אז, כמו היום, התמיד המאמן ברט ואן-מרווייק במערך עם שני קשרים אחוריים, מארק ואן-בומל ונייג'ל דה-יונג, למרות הביקורת הקשה מבית. נוכחותו של רובן במקומו של קאוט באגף הימני גרמה, לא בפעם הראשונה, לכך שחסרונותיו של המגן הימני גרגורי ואן-דר-ויל באו לידי ביטוי. הקיצוני של באיירן מינכן לא אוהב לעשות הגנה, המגן של איאקס מפקיר לא פעם את עמדתו, ואת החורים של שניהם גם הצמד הלוחם בקישור לא תמיד מספיק לסגור. לא לחינם הגיע שער הניצחון הדני מהאגף השמאלי, בניצוחם של סימון פואולסן ומיכאל קרון-דלי.

אם לפני שנתיים שיחק פואולסן של דנמרק את תפקיד הגיבור הטראגי, הפעם הוא היה אחד המצטיינים במגרש. גיחותיו קדימה ופעלתנותו הזכירו לא פעם את הנריק אנדרסן, המגן השמאלי הפנטסטי ביורו-92, שנתן את משחק חייו בחצי-הגמר מול הולנד לפני שסובב את הברך באופן מזעזע, גמר את הטורניר, ולמעשה את הקריירה כולה. פואולסן היה אז בן שבע, ובראיונות לפני המשחק הוא העלה זיכרונות מהאופוריה ששררה אז במדינה. אתמול הוא שחזר חלק קטן מזה.

באשר לכובש השער יש סיפור פיקנטי בפני עצמו – קרון-דלי, כמו הקיצוני השני דניס רומדאל, משחק בברונדבי. למי שלא עוקב אחרי הליגה הדנית זה נשמע בצדק כמו קבוצת פאר, אבל העונה האחרונה היתה קטסטרופלית מבחינתה. ברונדבי סיימה במקום התשיעי מתוך 12, ורק שתי היורדות כבשו פחות ממנה. לכן מדהים לראות אותה מספקת שני שחקנים כה מרכזיים לנבחרת, וזה הזמן גם לומר, בהערת אגב, כי אלופת דנמרק הטריה היא נורשלנד, והיא הולכת הישר לשלב הבתים בליגת האלופות בעונה הקרובה. מעטים מחוץ לדנמרק שמעו על המועדון ששלח שלושה נציגים לנבחרת של מורטן אולסן, אם כי איש מהם לא היה בהרכב אתמול.

בקיצור, העולם מוצא דרכים משלו לאזן את המקריות. במונדיאל קיבלה הולנד הרבה יותר מדי מזל טהור למרות יכולת פושרת, אתמול היה המזל לרעתה לאורך כל הדרך. כעת יצטרך ואן-מרווייק להמר וללכת על כל הקופה, באיחור, דווקא במשחקים קשים הרבה יותר על הנייר. ולאוהדים הכתומים המתוסכלים שמורה העובדה הבאה לשיפור מצב הרוח. הפעם הקודמת היחידה בה הפסידה הולנד במשחק פתיחה של טורניר כלשהו היתה ביורו-88', 1:0 לברית המועצות. מיותר להזכיר איך זה נגמר.

כאשר בספרד ובאיטליה מדברים במונחים של כדורגל נטו לפני המשחק הגדול של הערב, הכותרות עוסקות אך ורק בקרב המוחות בין שני הפליימייקרים הטובים של העידן המודרני – צ'אבי מול אנדראה פירלו. הקטלוני מגיע מעט עייף אחרי שסיים את העונה הטובה ביותר בקריירה מבחינת כיבושים, 10 שערי ליגה ו-14 בכל המסגרות, אבל לא הכי מזהירה באשר לבישולים – היו לו שבעה בלבד לעומת 14 בעונת 2009/10 ו-20 בעונתו הראשונה של פפ גוארדיולה ב-2008/09. ספרד תלויה בשחקן המצטיין של הטורניר הקודם ובשיתוף הפעולה שלו עם אנדרס אינייסטה, אבל פירלו חשוב עבור סקוואדרה אזורה אפילו יותר.

רבות דובר על הסגל הבעייתי שלקח מרצ'לו ליפי למונדיאל לפני שנתיים, אולם הסיבה המרכזית והחשובה ביותר לפיאסקו היתה הפציעה של פירלו שנשלח למערכה רק בשלהי המשחק האחרון בשלב הבתים מול סלובקיה, אז גם סיפקו האיטלקים כדורגל מבריק מבחינה התקפית. בהיעדרו, שום דבר לא תיפקד. אחרי שנבחר לשחקן העונה באיטליה לאור תרומתו הכבירה לאליפות של יובנטוס, מגיע עושה המשחק הנסוג בכושר שיא לקרב המוחות מול צ'אבי שנמנע ממנו לפני ארבע שנים. אז, ברבע-גמר יורו-2008, הושעה פירלו בשל כרטיסים צהובים וצפה בחבריו מפסידים בפנדלים. מי יודע מה היתה התוצאה לו היה על המגרש? האם היתה מצליחה ספרד להתגבר על הלוזריות הנצחית שאיפיינה אותה במשך עשורים? איש לעולם לא יידע, אבל למזלנו הפעם המפגש המרתק בין הגאונים מתקיים. מומלץ להקליט ולשמור.

בינתיים, הרחק מאור הזרקורים, מתפתחת דרמה פיקנטית מסוג אחר לגמרי. הפציעה של אנדראה ברזאלי, שגרמה למאמן צ'זארה פראנדלי להסיט את דניאלה דה-רוסי לעמדת הבלם, פינתה מקום בקישור אותו עשוי למלא טיאגו מוטה. אם זה יקרה, הרי שהברזילאי המתאזרח יפגוש פנים מול פנים את סרג'יו בוסקטס לראשונה מאז התקרית המפורסמת ב-28 באפריל 2010 בקאמפ-נואו, בחצי-גמר ליגת האלופות בין בארסה לאינטר. ההצגה של אלוף התיאטרון הקטלוני שהביא להרחקתו של מוטה, וההצצה השובבה לעבר המתרחש בעודו נאנק לכאורה מכאבים על הדשא, נכנסו הישר להיסטוריה. אינטר החזיקה מעמד ללא הקשר האחורי שלה במשך יותר משעה, אבל מוטה לא שכח. תוסיפו לכך את העובדה שהברזילאי צמח בברצלונה במשך שמונה שנים, אך נזרק הצידה כאשר המועדון איבד את סבלנותו בשל פציעותיו הרבות, ותקבלו את השחקן עם המוטיבציה הגדולה ביותר על כר הדשא.

מוטה שיקם את הקריירה באגף המגף, והצהיר לא פעם שהוא מרגיש איטלקי לכל דבר. קרלו אנצ'לוטי, שהחתים אותו בפריז סן-ז'רמן בינואר, קבע נחרצות: "טיאגו הוא הפרטנר האידיאלי לפירלו במרכז המגרש. אם הוא היה במילאן כאשר אימנתי אותה, הייתי נותן להם לשחק ביחד כל הזמן". האם בוסקטס יורחק הערב אחרי עבירה על מוטה? זו מחשבה משעשעת בהחלט.

עיתוני גרמניה לועגים להולנד אחרי ההפסד לדנמרק

רובן מדוכא: "ההפסד מזכיר את גמר ליגת האלופות"

19:00, ספורט1 ו-HD: ספרד-איטליה, אלופת העולם בלחץ