זה לא זה
עוד לפני המחמאות העצומות שיש להעניק לנובאק דג'וקוביץ', אין ספק שהסיפור המרכזי במפגש בינו לבין רוג'ר פדרר הוא דווקא השוויצרי. RF, שלאורך כל הטורניר לא הבריק והציג טניס הרבה מתחת לרמתו הקבועה, נענש על כך בגדול ושילם במזומן מול המדורג מספר אחת בעולם.
פדאקספרס נראה מול דג'וקוביץ' כצל צילו של השחקן שהיה עד לא מזמן. עם כל טעות בלתי מחויבת שביצע (46! לעומת 17 של נולה, וזו באמת לא הכמות אלא הצורה הרשלנית בהן הן נעשו), נראה מוזר שזה האיש שחזר לעצמו בענק לאחרונה וזכה בארבעה טורנירים מתחילת השנה. דג'וקוביץ' פשוט גרם לו ללכת על המכות הגדולות ולפספס כמעט את כולן. כל טעות שביצע, ובעיקר בפורהנד שלו שנחשב בצדק אולי לטוב בהיסטוריה, נעצה עוד סכין בלב וגרמה לתהות לאן נעלם הטניסאי המעוטר ביותר בהיסטוריה.
לא רק הטעויות הקשות, אלא בעיקר הצורה והדרך בה התנהל פדרר גרמו לחוסר נוחות. RF נראה כאילו הגיע חסר אמונה לחלוטין בסיכוי שלו לעבור את דג'וקוביץ' ואפילו כשהוביל 0:3 במערכה השנייה עם שתי שבירות הוא לא שידר שפת גוף חיובית מספיק כדי לחזור מפיגור מול הטניסאי הטוב בעולם.
כבר אחרי הקאמבק מול חואן מרטין דל פוטרו התשוש והפצוע ברבע הגמר ואפילו אחרי הניצחון בשמינית על דויד גופין נכתב כאן שמשהו לא טוב עובר על הפנומן השוויצרי. מול דג'וקוביץ' כל החוליים והבעיות פשוט התפוצצו לו בפרצוף ולא נתנו לו דרך להימלט, וזאת עוד על אף תמיכת הקהל האדירה שקיבל. היו לפדרר נקודות יפות ואפילו מדהימות, אבל נראה שעל כל אחת כזו הוא ביצע שתי טעויות קשות ובעיקר לא אופייניות.
מעולם RF לא חבט כל כך הרבה חבטות פורהנד יחסית פשוטות בצורה כל כך רשלנית ואומללה החוצה. אותו הדבר גם לגבי הבקהנד. היה נראה שהדבר העקבי היחיד במשחק של פדרר היו ההגשות ועם זה לבד אתה לא יכול לנצח שחקן כמו נובאק דג'וקוביץ' בחצי גמר גרנד סלאם. בצורה שבה פדרר שיחק היום, אולי באמת עדיף מבחינתו שהפסיד. אחרת, הגמר היה יכול להיות משחק כואב מאוד מבחינתו. בטח בכושר בו נדאל נמצא.
נותר רק לקוות שמה שעבר על פדרר ברולאן גארוס לא מהווה סוג של סימפטום לעתיד, כיוון שכבר בסוף החודש הקרוב עולם הטניס נכנס ללופ שכולל את ווימבלדון ומיד לאחר מכן את האולימפיאדה, שתיערך גם היא כמובן בלונדון. בצורה הזו, פדרר לא יצליח להשלים זכייה בתואר היחיד שחסר לקריירה ההירואית שלו, מדלית זהב באולימפיאדה.
בדרך להיסטוריה?
אמנם המדורג מספר אחת בעולם לא ציפה שיהיה לו משחק כל כך נוח, אבל גם כך צריך לדעת לנצח. בטח כשמשחקים מול אלוף הירואי כמו רוג'ר פדרר. נראה שהשינוי הכי משמעותי שעשה נובאק דג'וקוביץ' לעומת השנה שעברה האדירה שהייתה לו היא בשפת הגוף. נראה שהוא פשוט לא מתרגש מכלום, לא נותן לשום גורם חיצוני לדגדג אותו בכלל (כולל הקהל שעשה לו את המוות מול צונגה למשל) ומשדר שהוא יודע שינצח. אפילו לאחר שנשבר במערכה הראשונה היה ברור לחלוטין שהוא הולך להשיב בשבירה מהירה וכך גם היה. אותו הדבר כמובן אפשר לומר על המערכה השנייה, בה כבר פיגר 3:0 עם שתי שבירות למטה ואז נשבר שוב במצב קריטי של 4:4 והצליח לצאת משני הקברים הללו.
פתיחת המשחק לא האירה פנים יותר מדי לנולה כיוון שהוא נגרר מעט למשחק של פדרר והשניים שיחקו על ווינרים ונקודות מהירות מאוד. ככל שהמשחק הלך והתארך, ואיתו גם הנקודות עצמן, פדרר פשוט לא הצליח למצוא פתרונות וגם כשהוא כן מצב אותם הוא פשוט לא השכיל לבצע את הפעולות שנחוצות בצורה טובה. דג'וקוביץ' כמעט ולא ביצע טעויות, וכהרגלו היה מדהים בנקודות הקריטיות (7 שבירות מ-10 ניסיונות). בנוסף, נראה שבניגוד לעבר נולה גם מגיע במצב פיזי נהדר לשלבים המאוחרים. שני ימי המנוחה מאז המשחק מול צונגה עשו לו טוב והיה נראה שהוא ממש לא מתרגש מנקודות ארוכות מול פדרר וזכה ברובן.
בסופו של דבר, קיבלנו את הגמר הקלאסי והמפגש הקלאסי של הדור הנוכחי. שני הטניסאים הכי טובים בעולם וכמובן גם המדורגים ראשונים הגיעו לקו הסיום ונראה שאם יש מישהו שמסוגל להסתכל לנדאל בעיניים עכשיו על חימר זה אך ורק דג'וקוביץ'. נולה יכול לשבור ביום ראשון שיא מדהים ולהפוך לטניסאי הראשון מאז רוד לייבר ב-1969 שזוכה בכל ארבעת הגרנד סלאמים ברציפות. אם זה יקרה, זה כבר באמת יהיה בלתי נתפש.
בליגה משלו
מפלצת. זו המילה היכולה שיכולה להגדיר את רפאל נדאל של רולאן גארוס 2012. חצי הגמר שלו מול דויד פרר האומלל היה אחד ממשחקי החימר המושלמים שנראו אי פעם. הגדו?לה של רפא באה לידי ביטוי בענק דווקא בתחילת המשחק. דווקא פרר פתח הרבה יותר טוב, הצליח להיצמד לתכנית המשחק שלו בצורה נהדרת והיה הראשון להשיג נקודת שבירה במשחקון הרביעי. אבל דווקא אז, כשהשור ממאיורקה עוד נראה רדום מעט, פרר פשוט נבהל מעצמו, מהמעמד ובעיקר נזכר מי האיש שעומד מולו. כיוון שהספרדי היה יכול וצריך לשבור את נדאל בשלב הזה, אבל פשוט נחנק מהלחץ שכרוך בלהוביל את המדורג מספר שתיים בעולם ועשה טעות קשה בוולי קל יחסית.
דווקא המשחקון הזה, שבסופו כמובן איזן נדאל ל-2:2, שבר לחלוטין את פרר שהבין שאין לו שום סיכוי כמעט להוציא משהו מהמשחק הזה. אם לפני כן הוא עוד נצמד לתכנית המשחק שלו בצורה מופלאה ובעיקר גרם לרפא לחבוט רק בקהנד תחת לחץ ולבצע מעט טעויות, אז לאחר מכן פרר נראה פשוט אובד עצות לחלוטין. הוא נתקל בנדאל ביום בו זוכה ששת התארים ברולאן גארוס חסר נקודות תורפה. רפא החזיר כל כדור למגרש, גם ואולי בעיקר בבקהנד, והפורהנד שלו היה פשוט כמו מכונת ירייה. כל חבטה שהגיעה לשם פשוט נגמרה בווינר אדיר לפינה או בטופ ספין אליו פרר בקושי הצליח להגיע בגלל הגובה.
אחרי הניצחון הקליל, ביקר באולפן יורוספורט טניסאי העבר סרג'י ברוגרה, שזכה בתואר בפאריס פעמיים ב-1993 ו-1994. כשנשאל על ידי אנאבל קרופט אם יש איזו שהיא דרך לעצור או לנטרל מעט את המשחק של נדאל על חימר, הוא חשב למשך כמה שניות והשיב שכנראה שאין. מאטס וילאנדר חידד את השאלה וביקש מברוגרה לקחת איזה תכונות שהוא רוצה ולהרכיב שחקן שיהיה טוב יותר מרפא על החימר. גם על זה לא הייתה לספרדי בן ה-41 תשובה.
עד כה בטורניר השנה רפאל נדאל נראה כמו ברצלונה וריאל מדריד בליגה הספרדית או מכבי תל אביב בכדורסל פה בארץ. אין לשאר השחקנים שום צורה או דרך לעצור אותו או אפילו להתמודד איתו או למתוח ולהלחיץ אותו קצת. ההופעה בחצי הגמר והעובדה שגרם לטניסאי נהדר ולוחם אדיר כמו דויד פרר להיראות ממש אומלל וחסר אונים היא פשוט מדהימה. כנראה שהיחיד שיכול קצת להפריע לנדאל לזכות בתואר השביעי שלו ברולאן גארוס הוא נובאק דג'וקוביץ'. גם זה לא בטוח.
סוף הדרך של אראני?
קודם כל ולפני הכל, צריך לברך את שרה אראני, שזכתה בטורניר הזוגות לאחר שהיא ובת ארצה רוברטה וינצ'י ניצחו 6:4, 4:6, 2:6 את מריה קירילנקו ונדיה פטרובה הרוסיות. האיטלקיה יכולה להשלים דאבל מדהים אם תנצח בגמר את מריה שראפובה, שביום שני תעלה למקום הראשון בעולם. יחד עם זאת, עושה רושם כי אראני מגיעה כאנדרדוג מוחלט. האיטלקיה הקטנטנה והצנומה תתקשה מאוד להתמודד עם העוצמות האדירות של הרוסיה, ובעיקר עם הניסיון והתשוקה של מאשה.
בגמר הנשים בשבת מסתמנת פייבוריטיות ברורה לשראפובה, שגם אם לא תאמר זאת, ודאי שמחה שאראני ניצחה את סמנתה סטוסור בחצי הגמר כיוון שיהיה לה נוח יותר להתמודד איתה. שראפובה יכולה להשלים גרנד סלאם של קריירה, במידה שתנצח את אראני וכרגע נראה שאין שום תסריט לפיו זה לא יקרה.
יחד עם זאת, צריך לזכור שהאיטלקיה הגיעה כאנדרדוג מוחלט גם בכל אחד מהסיבובים הקודמים, בהם הצליחה להציג טניס מגוון ומצוין ובעיקר חכמת משחק נדירה. סביר להניח שהיא תגיע מוכנה למשחק עם שראפובה ותנסה לגרום לה לאבד ביטחון בשלב מוקדם, כיוון שיחד עם חוסר הביטחון מגיעות אצלה בדרך כלל גם החטאות רבות ושגיאות כפולות רבות.
שראפובה, מנגד, תנסה לנצל את היתרון הכי גדול שלה ותקפוץ בטירוף על ההגשות החלשות של אראני. אין דבר שהרוסיה בת ה-25 אוהבת יותר מאשר הגשות חלשות של היריבה. היא נכנסת לתוך המגרש, לוקחת את הכדור בחצי גובה ומרביצה ווינרים אדירים. זה מה שהיא תנסה לעשות משלב מוקדם במשחק ונגד זה קשה לראות איך אראני תצליח להתמודד.
הימור: שראפובה בשתי מערכות
עוד קטנה, אבל גדולה
אסתר ורחיר ההולנדית, אחת הספורטאיות הגדולות והמרגשות בעולם, זכתה ברולאן גארוס לאחר שניצחה 0:6, 0:6 את בת ארצה אנייק ואן קוט. ורחיר בת ה-31 היא כמובן טניסאית נכה שהפכה למרות המגבלה הקשה שלה לאגדה. לוורחיר זהו תואר גרנד סלאם 39 (!) בקריירה והיא לא הפסידה כבר למעלה מתשע שנים, כשבפעם האחרונה הסנסציה התרחשה בינואר 2003.
ורחיר היא ככל הנראה הספורטאית הכי דומיננטית בכל ענף ספורט מקצועני בעולם ואחרי המשחק, שהיה גמר הגרנד סלאם השישי משמונת האחרונים שלה שנגמר ב-0:6, 0:6, היא בעיקר כיוונה לאולימפיאדה כשאמרה: "אני אוהבת את הספורט הזה ולא רוצה להפסיק אחרי המשחקים האולימפיים. אני פשוט ארצה להתרכז גם באתגרים אחרים, לעזור לפתח את הספורט הזה ולעזור בניסוי כלים אחרים". אנחנו נעקוב אחריה.
