פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "איבדנו אמון בהנהגה, אבל לא בספורט"

        אולימפיאקוס אימצה בחזרה את הזהות היוונית ועשתה את הבלתי יאמן. ביוון האומללה מקווים שהפוליטיקאים ילמדו משהו

        אתמול בשעה 12:00 בצהריים הכריז נשיא יוון, קרולוס פפוליאס, על כינוס דיון חירום עם ראשי כל המפלגות שזכו למנדטים בבחירות. השבוע שקדם לכך היה מהמבישים בתולדות המדינה. כל אחת משלוש המפלגות הגדולות בתום הבחירות לא הצליחה להקים קואליציה, ופפוליאס כינס את הדיון על מנת למנוע מצב של בחירות חוזרות, שבמצב הכלכלי העדין של יוון יהווה ככל הנראה חותמת על הוצאתה מהאיחוד האירופי.

        אלא שב-21:00 שעון יוון, בעת שהנשיא משוחח עם נציגי המפלגות, הדיון נעצר לשעתיים. כמעט כל חברי הדיון ביקשו להפסיק את השיחות ולצפות ביחד בגמר היורוליג, אחד מהגדולים אי פעם, בו זכתה אולימפיאקוס בתואר השני שלה בכל הזמנים לאחר ניצחון 61:62 על צסק"א מוסקבה. "יש ביקורת על המהלך הזה, כי בסופו של דבר העם היווני לא יינצל בזכות גביע", נכתב הבוקר בעיתון "הליאס", "אבל אפשר לסלוח לראשי המדינה ולחגוג את הזכייה הגדולה".

        "יורוליג ליוונים? רק פנאתנייקוס"

        ארבעה משחקים בתוך עונת היורוליג ניצבה אולימפיאקוס במקום האחרון בבית המוקדם אחרי הפסד לקאנטו, והעיתונות היוונית כבר חשבה שהמשבר הכלכלי שפקד את הקבוצה עם עזיבת האחים אנגלופולוס תגמור את העונה האירופית של הקבוצה מוקדם מהצפוי. "האמת היא שבניתוחים שבאו בתום השלב הראשון, איש לא האמין שאולימפיאקוס תגיע לטופ 16", אומר הבוקר העיתונאי היווני אנטוניוס גרטניס, "ראינו בית עם צסק"א ושתי קבוצות טורקיות עשירות וזה היה אמור להספיק כדי לשלוח אותם הביתה. אליפות? מי היה מאמין?".

        הזכייה העונה של אולימפיאקוס מגיעה אחרי 15 שנה עקרות. הקבוצה כבר ניסתה הכל: לגיון זרים, רכישת היוונים המובילים, המאמנים המוכחים. כלום לא עזר. "כמעט בלתי נתפש שאולימפיאקוס זוכה ביורוליג", כתבה ניקי מלינטיאס, המסקרת את הקבוצה מזה שנים רבות, בטור שלה הבוקר בעיתון "ספורטסדיי", "התרגלנו לכישלונות, לראות את פנאתנייקוס זוכה, וכבר השלמנו עם זה. אולימפיאקוס הפכה כמעט לשם נרדף ללוזריות, ובכל זאת, במאני טיים, כשאף אחד לא האמין בה, היא עשתה את זה. אז נכון שזה לא היה ניצחון מוחץ ונראה יותר כמו גניבה, אבל הזכייה הזאת לא תישכח לעולם".

        שינוי הגישה של איבקוביץ' – לא מרצון

        הכדורסל היווני נמצא שנים ארוכות בטופ של אירופה. הנבחרת זכתה באליפות אירופה ב-2005 ונמצאת קרוב מאוד לצמרת מאז, הנבחרות הצעירות מוצלחות וכישרונות צומחים כל העת, אבל משום מה באולימפיאקוס תמיד חיפשו את הכוכב הזר. ג'וש צ'ילדרס, מילוש תיאודוסיץ', לינאס קלייזה, ארווידאס מאצ'יאוסקס וראשו נסטרוביץ' הונחתו בעבר ככוכבים גדולים, ולא הובילו לתוצאות. אז נכון שתיאו פפאלוקאס, יואניס בורוסיס ולוקאס מברוקופולידיס היו שחקנים מובילים בקבוצה, אבל לצד שחקנים זרים מובילים. השנה התמונה התהפכה.

        "בתחילת העונה הייתה כמעט שוקת שבורה, ולאיבקוביץ' לא הייתה ברירה של ממש אלא לבנות קבוצה על יוונים", מסביר גרטניס, "ספאנוליס כבר היה בנמצא, גם פפאניקולאו, אבל בתפקיד משני. לצידם איבקוביץ' התחיל לאסוף שחקנים טובים אבל שלא נמצאים בשיאם – פפאדופולוס, מנצאריס, פרינטזיס וסלוקאס. הוא יצר בסיס של שחקנים יוונים, החזיר את הזהות לקבוצה, וכשנותנים ליוונים את הבמה ומוסיפים לידם את האמריקאים כשחקני משנה, זה נראה אחרת. גם אייסי לואו שהגיע במהלך העונה, ומרקו קשלי וקייל היינס לא היו שחקני מפתח אלא משלימים, היוונים היו הבסיס".

        מבט על הטבלה הסטטיסטית של אולימפיאקוס מגלה ששלושת השחקנים ששיחקו את מספר הדקות הרב ביותר בקבוצה הם ספאנוליס, פפאניקולאו ופרינטזיס, הקבוצה היחידה ביורוליג בה המקומיים תפסו את שלושת המקומות הראשונים בקטגוריה הזו. באחד הראיונות אחרי הגמר אמר המאמן הוותיק: "אין ספק שזה ניצחון של קבוצה יוונית. האוהדים של אולימפיאקוס יכולים להיות גאים בשחקנים שלהם".

        המשמעות בנוגע לחברה היוונית

        ביום ראשון הקרוב ייפתח גמר הפלייאוף היווני שצפוי להיות מרתק, אבל על פי המצב הכלכלי בקבוצות הללו, ייתכן מאוד שזו תהיה העונה האחרונה בה נראה את שתיהן בטופ של הכדורסל האירופי, "אם מדברים על זה שאוברדוביץ' כנראה לא יישאר בפאו זה אומר הכל", מסכים גרטניס, "אולימפיאקוס הוכיחו העונה שגם בלי האמריקאים הגדולים, אלא עם היוונים הנכונים, אפשר לעשות את זה. אז זאת הגישה ואולי ככה יצליחו להעיר את הספונסרים המקומיים".

        אבל עם כל הכבוד לכדורסל, הנושא המעניין ביוון בימים הללו הוא הנושא הכלכלי-פוליטי. האבטלה במדינה שוברת שיאים, החשש מביטול הסכם התמיכה של מדינות האירו רובץ מעל המדינה. לזה אפשר להוסיף את העלייה של מפלגות הימין, וחוסר ההצלחה בבניית קואליציה, והתוצאה היא מדינה שקיבלה אתנחתא קלה בלבד מהבעיות האמיתיות שלה. "התמונות מאתמול של אנשים נמצאים ברחובות כדי לחגוג, הן מעט סוריאליסטיות", כתב הבוקר הכתב הפוליטי דריס מובילגריוס, "אותם אנשים יכולים לחזור בעוד מספר ימים לרחובות, הפעם כדי להפגין על המצב הרע".

        מובילגריוס מציע לעם היווני לקחת דוגמא מאולימפיאקוס, "אמנם רחוקה הדרך בין פוליטיקה וכלכלה לספורט, אבל השחקנים שהביאו את הגביע הם משלנו, יוונים. אז נכון שהמאמן הוא לא יווני, אבל יש זהות אמיתית לקבוצה. אולימפיאקוס הוכיחה שיש יכולת ויש כישרון בתוך העם היווני. כל מה שהשחקנים הללו היו צריכים זה שמישהו יאמין בהם, וזה קרה. עכשיו הגיע הזמן שהפוליטיקאים הנכבדים ישימו את האגו בצד ויבינו שהפתרון צריך לבוא מתוכם ולא לסמוך על הנשיא, אחרת המצב יהיה קשה".

        גרטניס מסכם את הדיון: "זהו יום גדול לכדורסל ולספורט היווני, חוץ מלאוהדי פנאתנייקוס. בסופו של דבר, כשגמר הפלייאוף יתחיל בעוד פחות משבוע לא הוא יהיה במרכז העניינים, אלא הסיפור המגוחך עם הבחירות. העם איבד אמון בהנהגה, אבל לא איבד אמון בספורט. בהנהגה צריכים להבין את זה, את החיבור היווני לספורט ומה הוביל לכך. אולי ככה אפשר יהיה לבצע את השינוי".

        עיתוני יוון: ”אולימפיאקוס בארץ הפלאות”

        פפאניקולאו: "הרגע הגדול בחיי". קירילנקו: "כואב"

        אולימפיאקוס אלופת היורוליג לעונת 2011/12