ב-1999 הגיעה ז'לגיריס קובנה, מחזיקת גביע ספורטה בעונה שלפני כן, לפיינל פור במינכן מדושנת עונג מעצם העפלתה לאירוע, ללא יומרות מיוחדות. הימים הם ימי כדורסל איטי והגנתי, יש שיאמרו אף מכוער, והתפיסה המקדשת סגנון משחק כזה הוכחה כנוסחה הטובה ביותר להשגת התואר האירופי לאורך כל שנות התשעים.
אולי בשל כך אף אחד לא יכול היה לנחש את מה שיקרה בהמשך: ז'לגיריס, זו הסימפטית בעלת סגנון המשחק ההתקפי המהיר, תדהים ותיקח כנגד כל הסיכויים את תואר אליפות אירופה הראשון (והאחרון) של קבוצה ליטאית אי פעם. המאמן המקומי יונאס קזלאוסקאס הפך לפורץ דרך, לאיש שהוכיח שאפשר לעשות זאת אחרת. זה שהראה עוד לפני פיני גרשון שהכדורסל האירופי יכול לחיות לא רק על ההגנה.
13 שנה לאחר מכן, הפיינל פור הנוכחי באיסטנבול מסמן את הופעתו השנייה בלבד של המאמן בן ה-57 במעמד השיא של הכדורסל האירופי, בעונתו הרביעית בלבד בה הוא בכלל משמש כמאמן בקבוצת יורוליג. לאן ומדוע הוא נעלם בכל השנים הללו? מדוע החליטה צסק"א מוסקבה לתת לו את המפתחות? ועד כמה הפיינל פור יקבע את המשך דרכו?
קזלאוסקאס החל את דרכו כשחקן בקבוצת "סטטיבה וילנה", או ריטאס וילנה בגלגולה הנוכחי, בה שיחק במשך כל הקריירה, משנות השבעים המוקדמות ועד אמצע שנות השמונים. הוא אף לקח חלק בזכייתה של הקבוצה במדליית ארד באליפות ברית המועצות בשנת 1979.
את תחילת דרכו בתחום האימון עשה כעוזר מאמן בז'לגיריס, וזכה לקידום לעמדת המאמן הראשי ב-1994. זמן כהונתו כמאמן ז'לגיריס נמשך עד שנת 2000, ובמהלכו הוא הוליך אותה לשש אליפויות ליטא ולזכייה, כאמור, ביורוליג ובגביע ספורטה. קזלאוסקאס הוסיף לאמן בליטא עד שנת 2003, הפעם בריטאס עימה זכה באליפות ב-2002, ובתווך אף מונה למאמן הנבחרת הליטאית, אותה אימן מ-1997 ועד 2001 ובהישג עצום הוביל אותה למדליית ארד במשחקים האולימפיים בסידני.
"קזלאוסקאס בנה לעצמו מעמד מאוד גבוה בכדורסל הליטאי בשנים האלו, אבל כן, היו גם כישלונות מהדהדים שגרמו לו לעזוב את הנבחרת וגם את ז'לגיריס", נזכר העיתונאי הליטאי ארלידס בודראיטיס. כשבודראיטיס מזכיר כישלונות מהדהדים, הוא מתכוון בין היתר ליורובאסקט 2001. נישאת על גלי ההצלחה מהאולימפיאדה שנה קודם לכן, ליטא הגיעה מלאת ציפיות, אך סיימה במקום ה-12 בלבד, מה שגרם לקזלאוסקאס לעזוב. עם ז'לגיריס הסיפור היה דומה להפליא: לאחר הריצה המדהימה ב-1999, הקבוצה שילמה את מחיר ההצלחה, כששחקני המפתח תיוס אדני ואנטוני בואי ברחו לקבוצות גדולות. התוצאה הייתה הדחה מהיורוליג כבר בשלבי הבתים עם מאזן גרוע ואם לא די בכך, הפסיד האליפות המקומית לריטאס.
"כבר בשנים הראשונות שלו כמאמן היה אפשר לראות שמדובר במאמן מאוד יסודי, ומי שראה מקרוב את העבודה שלו בז'לגיריס, ריטאס והנבחרת יגיד שהוא עשה עבודה טובה מאוד, למרות שבנבחרת ההישגים, למעט מדליית הארד, היו בינוניים", מוסיף בודראיטיס. "את הנבחרת שלנו הוא קיבל בשנים שאחרי הפרישה מהנבחרת של שני השחקנים הליטאים הטובים בהיסטוריה - סאבוניס ומרצ'יוליוניס. זה לא היה פשוט בכלל, אבל הוא בנה את הנבחרת מחדש עם שחקנים צעירים לצד כוכבים כמו שטומברגאס וקרנישובאס. גם בריטאס הייתה לו קבוצה צעירה מאוד עם מצ'יאוסקאס ושישקאוסקאס שהוא הצליח לקדם".
משם קזלאוסקאס החל מסע מחוץ לליטא, אם כי עשה זאת באפיק מעט שונה מהמקובל. הוא קיבל לידיו את אולימפיאקוס כשזו הייתה בשפל המקצועי הגדול ביותר שלה מזה שנים, כשבעונתו השנייה ביוון החזיר את הקבוצה למרכז הבמה, עם העפלה לרבע גמר היורוליג והדחה אחרי קרב קשה עם מכבי תל אביב. עם תום אותה עונה, קיבל הצעה מפתה לאמן את נבחרת סין, בה שימש במשך שנה כעוזר מאמן, לקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג. קזלאוסקאס החליט לעזוב את אולימפיאקוס לטובת הפרויקט בסין, אותה הוליך, בסופו של דבר, עד שמינית הגמר באולימפיאדה. ביוון, שם זכרו לקלזאוסקאס את ימיו באולימיפאקוס, החליטו שמעוניינים בו והופ, קזלאוסקאס שוב מצא את עצמו כמאמן נבחרת, שם ירש בהצלחה את פנאיוטיס ינאקיס המוערך.
"אני חושב שבאיזשהו שלב הוא פשוט החליט להתמקד באימון של נבחרות במקום בקבוצות, שזה משהו שלא רואים בדרך כלל ממאמנים בגילו", מוסיף בודראיטיס. "הוא היה יכול לאמן גם קבוצות בו זמנית, כמו שהרבה מאמנים עשו, אבל הוא החליט שלא למרות שהיו לו המון הצעות מקבוצות באירופה בכל זמן נתון. זה גם עניין של יושרה, אבל הוא היה יכול להרשות את זה לעצמו בגלל שהוא הרוויח יפה מאוד בסין וביוון. בסופו של דבר ההתרכזות שלו בנבחרות שאימן היו מפתח להצלחה שלהן".
מפתח אחר להצלחות של קזלאוסקאס, כך מסכימים כולם, הוא אופיו הנוח, אולי אף לעיתים נוח מדי. "קזלאוסקאס לא שייך לאסכולה של המאמנים שהם פריקים של שליטה. הוא מתנהג לשחקנים יותר כמו מורה ופחות כמו דיקטטור. גם כאדם פרטי הוא אחד הג'נטלמנים הכי גדולים שהכרתי, לפעמים הוא היה נחמד בצורה מוגזמת, אפילו לעיתונאים שקטלו אותו בתקשורת על בסיס יומי", אומר העיתונאי היווני אריס בארקאס. "בעונה השנייה שלו אולימפיאקוס שיחקה בוילנה, כשאני ועוד מספר עיתונאים התלוו לקבוצה לליטא כדי לסקר את המשחק. קזלאוסקאס נתן לנו כל מיני טיפים למקומות בעיר, עזר לנו לתקשר עם נהגי המוניות והשיא היה כשלקח אותנו למסעדה שמגישה אוכל ליטאי מסורתי. אתה מבין? הוא ישב לאכול ארוחת ערב עם עיתונאים שרק יום לפני כן פרסמו עליו ביקורת בעיתון".
"הגישה החיובית הזאת לאנשים תורגמה בקלות גם ליחסים שלו עם השחקנים", מוסיף בארקאס. "למשל, הוא היה המאמן הראשון שהצליח לעבוד עם שחורציאניטיס. הוא היה הראשון שלא ראה בו כישרון עם אופי בעייתי, אלא התייחס אליו כאל אדם צעיר שחי בקונפליקט עם עצמו, ובעזרת הגישה הקלילה שלו הפיק מסופו את המקסימום. עד היום סופו רואה בקזלאוסקאס המאמן הראשון שבאמת האמין בו".
תחילת העונה המסויטת של צסק"א אשתקד תחת שרביטו של דושקו וויושביץ' המונטנגרי ופיטוריו לאחר מכן הובילו למסקנה כי האיש הבא שיעמוד על הקווים יהיה כזה שיוכל בהכרח למצוא שפה משותפת עם השחקנים, זאת במטרה להתחיל שושלת חדשה, בלי הגווארדיה הוותיקה שאיישה את הסגל. בצסק"א ראו בקזלאוסקאס המועמד האולטימטיבי, אם להתייחס לאורך החוזה שנחתם עימו עד 2013, והליטאי זכה לראשונה לחוזה בקבוצת יורוליג גדולה באמת.
"השאיפות שלנו לעתיד גדולות ולכן בחרנו את המאמן שלנו בקפידה", אמר נשיא צסק"א אנדריי ואטוטין במעמד חתימתו של קזלאוסקאס. "יונאס הוא מאמן מנוסה שידוע ביכולת שלו לבנות קבוצות מאוזנות, ולא פחות מזה יודע איך לעבוד עם שחקנים צעירים. הייתה חשובה לנו העובדה שליונאס יש ניסיון קודם בפרויקטים שדורשים פיתוח, כמו שעשה כשאימן את נבחרת סין. לעצם העובדה שהוא דובר אנגלית ורוסית הייתה גם חשיבות גבוהה בבחירתו".
בעונה שעברה מטרתו העיקרית של קזלאוסקאס, שהונחת לאחר ההדחה מהיורוליג, הייתה אך ורק לייצב את הספינה. במשימה זו הצליח חלקית, כשזכה באליפות רוסיה אך הפסיד לקאזאן בקרב על אליפות ליגת מזרח אירופה. על כל פנים, רף הציפיות מקזלאוסקאס בעונה הנוכחית גבוה בהרבה כמובן, לאור הסגל הייחודי ומלא הכישרון שאסף. קזלאוסקאס בנה, איך לא, מכונה התקפית משומנת שצוברת נקודות רבות ביעילות מרשימה. אך לצד התקפה מעולה, גם ההגנה עושה רושם לא רע בכלל ומדורגת במדד סטטיסטי מתקדם כהגנה השלישית בטיבה ביורוליג.
"צסק"א משחקת כדורסל התקפי ומהנה כמו שלא שיחקה הרבה שנים, אבל הדבר הגדול יותר שקזלאוסקאס הצליח לעשות בצסק"א זה החיבור הקבוצתי", קובע בראיון לוואלה! ספורט סטניסלאב ירמין, שחקן העבר האגדי ומי שאימן את צסק"א במשך שנים בעבר. "אני עוקב אחרי צסק"א מקרוב מאז ומתמיד והכימיה שקזלאוסקאס יצר בין השחקנים היא משהו שקודמים בתפקידו כמו וויושביץ' ודושאן איבקוביץ' לא התקרבו להשיג. חיבור כזה היה אולי לפרקים מסוימים בתקופתו של מסינה כאן".
"טוב, אולי זה באמת יותר פשוט כשהמנהיג שלך הוא אישיות נטולת אגו כמו אנדריי קירילנקו", ירמין מודה, "אבל השחקנים נהנים לשחק יחד. קזלאוסקאס הצליח לרתום את הכישרון של השחקנים כך שיפעל לטובת הקבוצה, ואף אחד לא נשאר מתוסכל. אפילו שחקנים כמו ג'אמונט גורדון או מילוש תאודוסיץ' שלא היו רגילים לשחק תחת שליטה מיתנו את צורת המשחק שלהם".
"בהרבה מובנים, יכול להיות שקזלאוסקאס הוא בדיוק סוג המאמן שמתאים לקבוצה עתירת כוכבים כמו צסק"א הנוכחית", מוסיף העיתונאי הרוסי ולדימיר ספיבק. "אין לו אגו מנופח, הוא לא מתעסק במשחקי כוח מול הכוכבים, ומצד שני הוא מהווה אוטוריטה חזקה מספיק בשביל להיות מוערך על ידם".
"למרות זאת, החיסרון הבולט שלו הוא שאין לו את הרפלקסים החדים שיש למאמנים הגדולים באירופה, כמו אוברדוביץ' או גרשון, תוך כדי משחק", ממשיך ספיבק. "אין לו את היכולת להמר או להפתיע תוך כדי משחק ולשנות דברים ברגע אחד. לעיתים קרובות הוא לוקח פסקי זמן באיחור או מאחר בחילופים. אלו דברים שבמשחקים על כל הקופה, בדיוק כמו בפיינל פור, עלולים להיות הרסניים לצסק"א".
ירמין מסכים עם הקביעה של ספיבק. "הקבוצות שלו תמיד יהיו מוכנות ברמה הכי גבוהה לכל משחק, תמיד תהיה להן תוכנית משחק ברורה, אבל כדורסל זה לא מחשב, ולפעמים קורים דברים בלתי צפויים שצריך להגיב אליהם באופן מיידי".
"בכל מקרה, הפיינל פור הזה יהיה מבחן ענק לקזלאוסקאס", מסכם ירמין. "ההנהלה של צסק"א מצפה לזכייה בתואר, כמו כולם מסביב. אם הוא יפסיד בגמר זה עוד יהיה נסלח. אבל אם יפסיד בחצי הגמר, זה כבר כישלון שיכול לגרום לצסק"א לוותר עליו ולחפש מאמן בכיר ממנו כבר הקיץ".