עונת השגרירים הגדולה של הכדורגל הישראלי שנפתחה בסערה, מסתיימת בקול ענות חלושה לפחות בכל הקשור לדקות המשחק. גם השבוע נשבר שיא שלילי עונתי כשמספר השחקנים שלא שיחקו בגלל סיבות שונות הגיע ל-20 ורק ארבעה מבין שחקני הסגל המורחב של הנבחרת (אוואט, חמד, מליקסון ונאתכו) פתחו בהרכב. בהיעדר הבכירים, מככבים במדור המצטיינים השבועי שגרירי דור הביניים שחתומים יחד על שלושה שערים. בפינת הנורה האדומה, נבחן שוב את מעמדו המידרדר של אבירם ברוכיאן בפולין.
1. רועי דיין (בירסחוט)
שיטת הליגה בבלגיה היא אחת ההזויות ביבשת. הנקודות של שמונה הקבוצות שסיימו במקומות 7-14 בעונה הסדירה מתאפסות והן יוצאות למסע ארוך בסיומו אחת מהן תיאבק על הכרטיס לאירופה מול הקבוצה מהמקום הרביעי בפלייאוף העליון. כך שלקבוצה שנלחמה כל העונה נגד הירידה יש סיכוי להגיע לאירופה בעוד הקבוצות מהמקום החמישי והשישי נשארות בלי כלום. על פניו, השיטה נראית מאוד לא הוגנת, אבל היא בהחלט שומרת על העניין ומייצרת מדי שנה סיפורי סינדרלה של הרגע האחרון.
מי שנהנים מאוד מהשיטה הם בירסחוט, שסיימה את העונה הסדירה במקום ה-11, והחלוץ הישראלי שלה. דיין, תאמינו או לא, או החלוץ החם מבין אלו המשחקים מחוץ לישראל. בשבת, הוא כבש את החמישי שלו העונה ב-1:3 של קבוצתו על זולטה וארגם. את כל שערי הליגה שלו כבש דיין בחודשיים האחרונים ובסך הכל המספרים שלו מרשימים: שבעה שערים ב-20 הופעות בכל המסגרות.
ההצלחה של דיין, שבחצי העונה הראשונה סבל מפציעה ממושכת וכמעט לא שיחק, היא לא עניין של מה בכך. שחקנים עם שם גדול ממנו כמו ברק יצחקי (שלושה שערים ב-15 הופעות בגנק) או עומר גולן (13 ב-64 בלוקרן) לא הגיעו למספרים כמו שלו וחזרו ארצה במהרה. אז נכון, דיין משחק בקבוצה קטנה בבלגיה ונכון, הוא כנראה לא יגיע לליגות הבכירות של אירופה, אבל הנחישות וההתמדה שלו מראים שאפשר גם אחרת. יש חיים מחוץ לליגת העל ובסופו של יום, שחקנים כמו דיין הם אלה שמשאירים את הדלת מישראל לבלגיה פתוחה.
2. רוני לוי (אנורתוזיס)
אוהדי אנורתוזיס לא ידעו נחת בשנים האחרונות. מאז האליפות בעונת 2007/8 הקבוצה שלהם לא נאבקה על התואר ונוצחה שוב ושוב על ידי הגדולות מניקוסיה, אומוניה ואפואל, מה שהגדיל את התסכול ביציע. כל זה לא מעניין את רוני לוי מצידו, משחק גדול כל שבוע. בעידן הישראלי אנורתוזיס השיגה ארבעה ניצחונות ותיקו מול שתי הגדולות. לעומת זאת, המשחקים מול המוליכה המפתיעה א.א.ל לימסול ותוצאות תיקו מאכזבות מול קבוצות קטנות הם אלו שהרחיקו מעט את לוי מהמאבק על התואר.
שלושה מחזורים לתום העונה, רחוקה אנורתוזיס חמש נקודות מהמקום הראשון, דווקא בעונה בה אומוניה קרסה ברגע האמת ואפואל השקיעה את כל כולה באלופות. למרות זאת, באנורתוזיס מרוצים מהמאמן הישראלי והמקום השלישי המוביל לאירופה ייחשב כהישג ענק. בשבועות האחרונים, לוי והמנהל הספורטיבי גאורגי קינקלדזה כבר עובדים על העונה הבאה וחזו בשחקנים ברומניה, יוון והולנד. הציפיות, מן הסתם, יגדלו. הקהל וההנהלה ירצו לראות את הקבוצה משיגה תואר וגם עושה קמפיין יפה באירופה.
3. דודו אוואט (מאיורקה)
בשבוע בו חוו טל בן חיים ואיתי שכטר ירידת ליגה ולא מעט שגרירים ממשיכים במאבק הישרדות, חובה לפרגן למאיורקה שהבטיחה את ההישארות ארבעה מחזורים לתום העונה אחרי 0:1 ביתי על סראגוסה. אוואט המשיך ביכולת הטובה. בארבעת המשחקים האחרונים בהם ספג שער אחד, השיגה קבוצתו שבע נקודות יקרות. אלא שבעוד חבריו יוכלו להירגע וליהנות מכדורגל בשבועות האחרונים, לשוער הישראלי יש מטרה - להפוך את העונה הנוכחית לטובה ביותר שלו על אדמת ספרד. אוואט ספג העונה 41 שערי ליגה, שלושה פחות מהכמות שספג בעונת 2009/10. מדובר בשיפור עצום לעומת העונה שעברה (54), וגם מאזן טוב יותר מעונות 2005/6 (ספג 47 שערים במדי סנטאנדר) ו-2006/7 (45 בלה קורוניה).
4. משה אוחיון (לוצרן)
עונה מוזרה עוברת על הקשר האשדודי, שיחגוג בחודש הבא 29. בקיץ הוא בחר לנסות להתניע מחדש את הקריירה האירופית וגם אחרי שלא קיבל הזדמנות בלגיה ורשה (ארבע הופעות בלבד), העדיף את האופציה השוויצרית על פני בית"ר ירושלים. גם בלוצרן אוחיון לא מרבה לשחק. בשבת הוא שותף לראשונה בליגה אחרי למעלה מחודש ובשבע דקות משחק כבש את שערו השני העונה ב-1:3 של קבוצתו על סרבט ז'נבה. מצד אחד, הקשר הגיע ללוצרן על תקן מחליפו של הקאן יאקין ומהר מאוד מצא עצמו על הספסל. מצד שני, הוא יסיים את העונה עם כרטיס לאירופה ואולי זכייה בגביע השוויצרי. האם זה עדיף על דקות משחק קבועות ותהילה בליגת העל? תשפטו בעצמכם.
5. לירן כהן (פודבסקידז'ה)
זו לא הייתה שנה מוצלחת לשגרירים הישראלים בפולין. מאור מליקסון ודודו ביטון עשו דברים יפים, אבל שקעו יחד עם ויסלה קרקוב, תמיר כחלון ומשה אוחיון איכזבו ועזבו אחרי חצי עונה ועל אבירם ברוכיאן נדבר מיד. על הרקע הזה, בולטת ההצלחה היחסית של לירן כהן. הקשר, שהגיע מסכנין, כבש בשבת את שער הבכורה שלו (3:1 מול ויסלה) בקבוצה הקטנה שבעונת הבכורה שלה אי פעם בליגה הבכירה הדהימה את כולם והתבססה במרכז הטבלה. אלא שכהן לבד לא יספיק לשמור על הגחלת. הסברה בקרב אנשי המקצוע שאפקט מליקסון, שהוביל לנהירה ההמונית לפולין, דעך סופית ובקיץ הבא לא יגיעו כל כך הרבה ישראלים לאקסטרקלסה המקומית.
נורה אדומה: אבירם ברוכיאן (פולוניה ורשה)
אחד המועמדים לאכזבת העונה בקרב השגרירים. המעבר היה מתוקשר, הציפיות גבוהות, אולי גבוהות מדי, וכך גם ההתרסקות המקצועית. חמש הופעות בלבד רשם קפטן בית"ר לשעבר במדי קבוצתו הפולנית. בחודש האחרון הוא לא שיחק כלל, גם בגלל פציעות, אבל האכזבה ממנו במועדון עמוקה ומעמדו המקצועי חלש. ברוכיאן יצטרך לקבל בקיץ החלטה קשה. יש לו חוזה לשנתיים נוספות בפולוניה ובפניו יעמדו מספר אופציות: להישאר ולהילחם על מקומו בסגל, לעזוב לקבוצה קטנה יותר או לחזור לישראל ולוותר על אירופה. האם ברוכיאן יהיה מסוגל לוותר על האגו בשביל להציל את הקריירה האירופית? האם שידוך נוסף עם בית"ר בכלל יעשה טוב לשני הצדדים? השאלות הללו יקבלו מענה בקרוב.
רפאלוב לא שיחק, ברוז' הפסידה לאנדרלכט
פורטסמות' ובן חיים ירדו ליגה
מאיורקה, עם אוואט וחמד, ניצחה את סראגוסה