6 במאי 2009. צ'לסי מובילה 0:1 על ברצלונה בגומלין חצי גמר ליגת האלופות, כשהשעון בסטמפורד ברידג' מראה על שתי דקות בתוך תוספת הזמן. אנדרס אינייסטה חוטף כדור במחצית המגרש, נבלם פעם אחת וממהר להצטרף להתקפה בזמן שדני אלבס מרים לרחבה מצד ימין. ג'ון טרי נוגח בניסיון הרחקה כושל, סמואל אטו מתקשה להשתלט והכדור מגיע לליאונל מסי, שמשאיר לאחור בנגיעה לאינייסטה. הקשר מאלבסטה יורה בימין מ-17 מטרים עם כל הלב, לחיבורים של פטר צ'ך. אינייסטה מנופף בטירוף בחולצה הצהובה, ברצלונה באקסטזה. זהו לא רק שער ששווה מקום בגמר. זה שער שכותב את ההיסטוריה מחדש.
אותו רגע מכונן בתוספת הזמן בלונדון, נקרא מאז בקטלוניה 'אינייסטאסו'. גם אז נכנסה ברצלונה לשבוע הגורלי של העונה שלה, כשבין צמד המשחקים נגד צ'לסי בחצי גמר האלופות ציפה לה קלאסיקו מול ריאל מדריד. במאי 2009, אחרי 0:0 ביתי עם צ'לסי, הגיע הקונצרט הנדיר בסנטיאגו ברנבאו עם ניצחון 2:6 בשבת, ולאחריו כמובן יומו הגדול של אינייסטה על אדמת אנגליה. מאז ברצלונה אספה לחיקה 13 מ-16 תארים אפשריים, בעוד צ'לסי הסתפקה בארבעה ובמקביל החליפה ארבעה מאמנים. שם הונחה אבן הפינה של ה'פפ טים'.
מה היה קורה אילו? בצ'לסי שואלים זאת מדי מספר חודשים, בעוד בברצלונה מתרפקים בערגה על תמונות השמחה שהוקרנו אינספור פעמים לקראת החזרה לסטמפורד ברידג'. "את הזיכרון הזה אי אפשר למחוק", אמר לפני כשבועיים דני אלבס בראיון ל'דיילי מירור'. "השער של אינייסטה הוביל אותנו לגמר ברומא ובזכותו גם זכינו בתואר. זה השער שהעניק לנו את הביטחון והאמונה בדרך שלנו. הרגע הזה היווה את הבסיס להצלחה שלנו במרדף אחר התארים". מאז הפך אינייסטה לאחד הווינרים הגדולים בתולדות הכדורגל העולמי. שחקן שבורר בקפידה את השערים שלו ומחכה לתזמון המושלם. השבוע הקרוב - עם חצאי הגמר מול צ'לסי והקלאסיקו בקאמפ נואו - זה זמן אינייסטה.
סיפורי מספרים
את ערכו הסגולי של אינייסטה בברצלונה לא ניתן לאמוד באמצעות סטטיסטיקות. המספרים הנחשבים אף פעם לא היו הצד החזק שלו. הם תמיד היו צנועים, בהתאם לאישיותו. אלא שבניגוד לשחקנים רבים אחרים זה לא גרע מההערכה העצומה כלפיו. משחק הגומלין ברבע הגמר מול מילאן, סיפק הוכחה נוספת לכך שאינייסטה פשוט יודע מתי לכבוש. השער שלו, שקבע 1:3 בפתיחת המחצית השנייה, חרץ את גורל המשחק ושלל כל אפשרות של קאמבק מצד המילאנזים. היה זה שערו השביעי והאחרון עד כה העונה. צמד שערים הוא הבקיע בליגה (שניהם בחודש שעבר), שניים בגביע, שניים בליגת האלופות ואחד בסופר קופה. כמו כריסטיאן טייו הצעיר, פחות מפדרו שחווה עונה מאכזבת, אבל לא רחוק משיא הכיבושים של העונה שעברה - תשעה בכל המסגרות. בקיצור, עונת אינייסטה טיפוסית. מבחינתו, הדבר האמיתי קורה באפריל-מאי.
המספרים הנסתרים, אלה שלא מופיעים בסטטיסטיקה בסיום המשחק, מלמדים על נחיצותו וחשיבותו של אינייסטה בתלכיד של ברצלונה. "יש בו את היכולת להבקיע יותר שערים, אבל הוא עושה הרבה יותר מרק לשים את הכדור ברשת", הסביר מאמנו פפ גווארדיולה. "הוא שחקן פנטסטי שהופך את כל מי שמשחק לצידו לטוב יותר". במשחק מול לבנטה, בו נכנס כמחליף בדקה ה-54 והוביל לשינוי בדרך לניצחון, ציין 'דון אנדרס' את הופעתו ה-400 במדי הבלאוגרנה, מאז הבכורה תחת שרביטו של לואיס ואן חאל באוקטובר 2002. בפרק הזמן הזה, הבקיע אינייסטה בסך הכל 40 שערים עבור ברצלונה (פחות ממה שמסי רשם העונה בליגה בלבד) ועוד 11 בנבחרת ספרד. בכל פעם שמצא את הרשת, הקבוצה עבורה כבש לא הפסידה. יתרה מזאת, רק בחמישה מקרים המשחק הסתיים בתיקו.
"לאיש יש פטיש לניצחונות", כתבו ב'אל פאיס'. "אינייסטה לא מסוגל לראות הפסדים. הוא לא רק אחד השחקנים שמפעילים את מסי, הוא החלק שגורם למכונה לעבוד בצורה חלקה, מבלי להשמיע רעשים". אותה הופעה כמחליף נגד לבנטה בשבת, הייתה הפעם ה-55 ברציפות שאינייסטה לא מפסיד במשחק ליגה, מאז ה-2:0 להרקולס במחזור השני של העונה שעברה. הוא שבר את שיאו העתיק של אמיליו בוטרגניו (50 משחקים רצופים ללא הפסד) והוסיף את שמו לדף נוסף בספרי ההיסטוריה. כאילו חסרים אזכורים.
אחד בלב
השער לרשת צ'לסי הפך את אינייסטה לדמות מפתח בדברי הימים של ברצלונה. שער הניצחון בגמר המונדיאל נגד הולנד, לעומת זאת, הקנה לו מעמד של גיבור לאומי בספרד. גם עכשיו, כמעט שנתיים אחרי הזכייה ההיסטורית בגביע העולמי, אינייסטה זוכה לכבוד של מלכים במרבית המגרשים אליהם הוא מגיע כשחקן ברצלונה. אפילו באצטדיונה של אספניול, היריבה המושבעת של הבלאוגרנה, תלו את החולצה שחשף אינייסטה באותו גמר, אז הקדיש את הניצחון לחברו דני חארקה, קפטן אספניול שהתמוטט במחנה האימונים של קבוצתו ומת בגיל 26. המחווה יוצאת הדופן כבשה גם את לבבות אוהדי היריבה המרה. מעטים השחקנים שזוכים לכבוד שכזה.
אינייסטה מודע להערכה הרבה לה הוא זוכה, ואף הדגיש כי השמירה על שמו הטוב היא אחת המטרות העיקריות שלו עד לסיום הקריירה. אף על פי שהוא עוד לא בן 28, המהנדס של בארסה כבר חושב על היום שאחרי. "אני רוצה שאנשים יזכרו אותי בדיוק כפי שהם רואים אותי היום", אמר לערוץ הטלוויזיה של המועדון. "אין לי כוונה שיזכרו אותי בגלל התארים בהם זכיתי, אלא בזכות האישיות שלי. לראות אנשים שמחים זה יקר מפז מבחינתי".
חואן רומן ריקלמה, ששיחק עם אינייסטה בברצלונה בעונת הבכורה שלו בבוגרים ב-2002/3, נזכר באימונים הראשונים של 'דון אנדרס'. "הוא היה מתאמן איתנו כבר כשהיה בן 16, וראינו מיד את ההבדלים הגדולים בינו לבין שאר השחקנים בגילו", אמר קפטן בוקה ג'וניורס. "הוא היה נחוש וממוקד, עם אופי חזק, למרות מימדי גופו. הוא גם אדם נהדר עם לב ענק שאוהב מאוד את המשחק. הוא מסוגל להוציא את המירב ממצב שנראה בלתי אפשרי. בכל פעם שהמשחק של ברצלונה תקוע, גווארדיולה מעביר אותו לשמאל ומקבל תוצרת. מסי הוא גאון ונמצא בספירה משלו, אבל אינייסטה הוא הטוב ביותר בעולם אחריו. הוא מיוחד, פשוט מיוחד".
חלום כחול
אין ספק שהעונה של אינייסטה עד כה לא יוצאת דופן. לצד הופעות טובות היו גם כמה מאכזבות למדי, אולם כאמור הוא לא הפסיד בכלל העונה ואת משחקו הטוב ביותר רשם ביום החשוב מכולם הקלאסיקו נגד ריאל מדריד. ברצלונה ניצחה אז 1:3 בברנבאו, כשארכיטקט הניצחון היה אינייסטה. הוא לא כבש או בישל, אך ידע לסחוף את בארסה לתצוגה משכנעת וגרם לפאביו קואנטראו כאב ראש רציני. "לראות את אינייסטה משחק כדורגל זה כמו לחלום חלום אירוטי", תיאר זאת ביצירתיות מאמן נבחרת צ'ילה, קלאודיו בורגי הארגנטינאי. "כשהוא משחק, אתה רק רוצה שזה יימשך עוד קצת, שזה לא ייגמר לעולם".
עכשיו אינייסטה שב לרדוף את צ'לסי בזירת הפשע בסטמפורד ברידג', שם לאוהדים בכחול יש עדיין סיוטים מאותה בעיטה שנעצרה בחיבורים של צ'ך. "מדהים לראות איך פעולה אחת משנה את הגורל", התייחס השבוע אינייסטה לשער שכבש ב-2009. "הם דיברו אז על השיפוט וטענו לגניבה, אבל צריך להזכיר שאנחנו סיכנו יותר את השער והיינו ראויים לשוויון. אני יודע שאני צריך להבקיע עוד שערים, זה יהפוך אותי לשחקן שלם יותר. אני מכוון לזה". אז לפני שרוברטו די מתאו מתמקד בעצירתו של מסי, ראוי שיקדיש את תשומת הלב הראויה לאינייסטה. האיש הכי מסוכן מבחינתה של צ'לסי.