סוף השבוע שעבר על נציגינו בתפוצות עמד בסימן המשך הירידה בדקות המשחק. לא פחות מ-17 שחקנים, ביניהם שחקני נבחרת בכירים, לא נטלו חלק במשחקי קבוצותיהם בגלל פציעות או סיבה מקצועית במה שמהווה שיא שלילי חדש העונה. למרות הנתון המדאיג, הרכבנו את רשימת חמשת המצטיינים השבועית הכוללת את השגריר המצטיין של העונה, מאמן שיוצא לדרך חדשה ושניים שממש לא מתגעגעים לליגת העל.
1. אברהם גרנט (פרטיזן בלגרד)
לא פשוט להיות אברהם גרנט. להתמודד עם תדמית רעה. עם סטיגמת החתרן. עם חוסר הכרה גורף. כל הצלחה של גרנט בשנים האחרונות יוחסה לקודמיו בתפקיד, כל משרה שקיבל העלתה ריח של שימוש בקומבינות וקשרים ואילו מה שדבק בו ונזכר לו הוא רק כישלון. לא פשוט להיות גרנט כי לפעמים נראה שכולם מחכים לו בפינה ורוצים לחגוג את כישלונו. הישראלים לא מפרגנים לו, האנגלים הפסיקו להבין אותו וגם בסרביה יש החושקים בנפילתו. לזכותו של גרנט ייאמר, שכבר מזמן הפסיק להיות אכפת לו מה חושבים עליו.
גם גל ההתנגדות בסרביה לא מזיז לו. לפני הדרבי מול ראד בלגרד, התבטאו שחקני היריבה כי "יילחמו בשביל הכוכב האדום". ההרגשה היא כי יש לא מעט אנשי כדורגל בסרביה שרוצים בנפילתה של פרטיזן אחרי שפיטרה את מאמנה המצליח אלכסנדר סטנוייביץ' כשהיא ביתרון 10 נקודות. אלא שגרנט ממשיך בשלו ועונה על המגרש. אחרי פתיחה קשה שכללה שתי תוצאות תיקו מביכות, הפסד בדרבי בגביע ולא מעט קללות מהיציע, פרטיזן התיישרה, השיגה שישה ניצחונות רצופים והיא מחזיקה ביתרון מבטיח של שמונה נקודות על פני יריבתה בדרך הבטוחה אל התואר.
אפילו גרנט מרשה לעצמו לשחרר: "למעט יין, אני לא שותה אלכוהול, אבל אחרי המשחק ישבתי עם (מאמן היריבה) זוראן מילינקוביץ' ושתינו קצת ברנדי. לא רע, אבל חזק מדי", אמר הישראלי אחרי הניצחון האחרון של קבוצתו. גרנט מחייך כי הוא יודע לשם מה הביאו אותו לפרטיזן. אליפות לא תירשם רק על שמו, גם הדחה מהגביע לא תהיה כישלון צורם. המשימה האמיתית שלו תתחיל במוקדמות הצ'מפיונס בקיץ. עד אז, יש לו עוד שלושה חודשים של משחקי הכנה.
2. יוסי בניון (ארסנל)
ארסן ונגר עשה לעצמו מנהג קבוע. לשלוף את בניון ממעמקי הספסל אל ההרכב במשחקים גדולים. זה קרה מול טוטנהאם וליברפול וכעת גם מול מנצ'סטר סיטי. בארבעת משחקי הליגה האחרונים של ארסנל, בניון לא ראה ולו דקת משחק, אבל כשהמנג'ר הצרפתי רוצה לראות חוליית קישור יותר מאוזנת, טקטית ומעט יותר דפנסיבית הוא פונה לישראלי. בניון החזיר עם הופעה בהחלט טובה.
הוא עזר לארסנל להשתלט על מרכז השדה עם הרבה עבודה שחורה בשני צידי המגרש. רגע הוא מלחץ כדור מפאבלו סבאלטה ברחבה ומיד מוביל התקפה בצד השני. ככל שחלפו הדקות, בניון השתחרר ויצא יותר ויותר קדימה. היו לו כמה מסירות טובות וגם החמצה איומה ממטר שתיזכר לדורות. הוא אמנם הוחלף דקות לפני שער הניצחון של ארטטה, אבל בהחלט יכול להיות מעודד מהיכולת שהציג.
בגיל 32, בניון רחוק משיאו. הוא כבר לא השחקן המבריק שהיה ואי אפשר לצפות ממנו להופעות זוהרות כמו בימי השיא בליברפול, אבל בהחלט יש לו מה לתרום גם בפרמיירליג. הופעות כאלה מוכיחות ששחקן במעמדו לא יכול להסתפק ב-500 דקות ליגה בעונה. בניון יודע את זה ובקיץ הוא יהיה חייב לבחור את הקבוצה הנכונה שתחזיר אותו להיות שחקן הרכב רלוונטי.
3. רועי דיין (בירסחוט)
על מערכת היחסים בין הליגה הבלגית לכדורגלן הישראלי עוד יכתבו ספרים. בשנים האחרונות מציפים טובי בחורינו את המדינה. חלק הצליחו מאוד, חלק גדול אחר חזר במהרה הביתה, אבל השם של הכדורגלן הישראלי לא התקלקל. העונה משחקים בליגה הבכירה בבלגיה שמונה ישראלים והיא בהחלט בדרך להיכנס לפנתיאון כטובה ומוצלחת, בין היתר בגלל צמד הישראלים בבירסחוט. דיין, השחקן הישראלי היחיד על הגלובוס שכבש השבוע, ממשיך ביכולת המצוינת שלו בחלק השני של העונה. השער שלו ב-1:4 על לוקרן היה הרביעי בשמונת המשחקים האחרונים בהם שותף ועזר לבירסחוט לשוב למירוץ אחר הכרטיס לאירופה. מקצוענים כמו דיין, שלא נשבר מפציעה ולא מעט דקות על הספסל, מבטיחים שגם בשנים הבאות נראה עוד ועוד ישראלים מציפים את בלגיה.
4. ביברס נאתכו (רובין קאזאן)
אמנם נותרו עוד מספר מחזורים עד סיום העונות השונות באירופה, אבל כרגע נראה שיש קונצנזוס מוחלט באשר לזהותו של שגריר העונה. פגרת החורף לא פגעה בכושר הנפלא של הקשר שבשבת רשם בישול מספר 11 העונה בליגה ב-1:1 עם דינמו מוסקבה. בסך הכל, נאתכו כבש העונה 11 שערים ובישל 14 ב-49 הופעות בכל המסגרות ואלו נתונים מדהימים במיוחד כאשר מדובר בקבוצת צמרת בליגה חזקה ותחרותית. האליפות ברוסיה תלך לזניט, אבל עד תום העונה תילחם קאזאן על המקום השני המבטיח כרטיס לשלב הבתים בליגת האלופות. נאתכו, בין אם יישאר בקבוצתו או שיעזוב, בהחלט הוכיח השנה כי יש לו מקום ברמות הגבוהות של אירופה. למישהו יש עוד ספק מי צריך להיות השחקן הכי בטוח בהרכב של אלי גוטמן?
5. דור מלול (בירסחוט)
לזכותו של דור מלול ייאמר שבקיץ הוא ראה את הנולד. מהר מאוד הוא הבין שהסגל במכבי תל אביב גדול מדי והוא צריך לחפש את עצמו במקום אחר. במקום לנדוד לאשדוד או ראשון לציון הוא בחר בבלגיה ומהלך שעוד יתברר כבינגו של הקריירה שלו. 31 הופעות רשם עד כה העונה מלול בליגה הבלגית, 28 מהן בהרכב. איזה שחקן הגנה במכבי תל אביב הגיע למספרים האלה? ניחשתם נכון, אף אחד. גם מלול נראה מצוין ביום שישי ובישל שער בערב הגדול של בירסחוט. בקרוב, הוא יעמוד בפני עוד דילמה. כרטיסו חוזר אוטמטית למכבי תל אביב והמאמן החדש יצטרך להחליט האם הוא רוצה את השחקן. העצה שלנו למלול, במקום להילחם על מקום בהרכב מול עומר ורד, תילחם להישאר באירופה.
נורה אדומה: דדי בן דיין (אומוניה ניקוסיה)
ארבעה משחקים בהרכב אומוניה ודיווחים חיוביים מקפריסין שכנעו את אלי גוטמן שבן דיין בן ה-33 הוא המועמד הראוי לפתוח בהרכב במשחק הידידות מול אוקראינה. אלא שהמאמן הלאומי המעודכן ודאי יודע שמאז אותו משחק, בן דיין שיחק 90 דקות בלבד בליגה ואת חמשת המשחקים האחרונים הוא ראה מהספסל. אומוניה הפסידה בראשון 2:0 לא.א.ל לימסול והתרחקה מאוד מתואר האליפות, דווקא בעונה בה אפואל מרוכזת באירופה ואנורתוזיס לא מוציאה מעצמה יותר מבדרך כלל. קשה להעריך האם באומוניה יממשו את האופציה להאריך את ההתקשרות עם המגן הוותיק, אבל קל יותר להעריך שגוטמן יצטרך למצוא פתרון אחר לעמדה הבעייתית לקראת מחנה האימונים בגרמניה בחודש מאי.