הרחק מהארץ המובטחת: שגרירי הכדורגל במקומות הכי נידחים

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה.

"הגעתי מהפגרה בישראל לשלב מתקדם של העונה לקראת הפלייאוף. לקחו לי שבועיים-שלושה להיכנס לכושר וכשהייתי אמור לשחק, נפצעתי ביד באימון בעיטות לשער והייתי מושבת לחודש. כשחזרתי מהפציעה, נכנסתי להרכב והצלחנו להשאיר את הקבוצה בליגה וזו הייתה המטרה לשמה הביאו את המאמן ג'ון גרגורי ואותי. לקראת תחילת העונה הנוכחית היו חילוקי דעות בין הספונסר, חברת גז המחזיקה 40 אחוז מהקבוצה, לעירייה שמחזיקה ב-60 אחוז. לכן הספונסר החליט להפסיק את התמיכה והתקציב ירד בצורה משמעותית. ביקשו ממני לקצץ 50 אחוז מהשכר ומצאתי לנכון לסרב. חזרתי לישראל וכרגע אני פה".

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

"קזחסטן היא מדינה יפהפה ועשירה מאוד. אורך החיים בה נורמטיבי ולא פרימיטיבי. שיחקתי בקבוצה שנחשבת לקבוצה הכי גדולה בקזחסטן. מבחינת מסורת, תארים ושם אפשר להשוות אותה למכבי תל אביב או מכבי חיפה. בכל ברית המועצות לשעבר מכירים את השם וברגע שתגיד קזחסטן, יגידו קייראט. האצטדיון הכיל קרוב ל-30 אלף מקומות עם כ-6,000 צופים כל משחק כי הקבוצה הייתה בתחתית.

"הגעתי לשם בגלל ג'ון. כשהוא אמר לי קזחסטן, כמו כל בן אדם ממוצע הרמתי גבה. זה נשמע סוף העולם והדבר הראשון שעלה לי בראש זה הסרט בוראט, אנשים מסתובבים כמו בתקופת האבן. הוא אמר לי להגיע לשבוע וחצי התרשמות ולהפתעתי הרבה במקום חמורים וסוסים ראיתי אינפיניטי ומרצדס. קשה להבין מה הולך שם, צריך לראות את זה בעיניים.

"הרמה בליגה טובה מאוד. לא ליגה ספרדית, אבל פחות או יותר ברמה של הליגה הישראלית. דבר אחד שמאפיין את הליגה הקזחית זה שכמות הבעיטות לשער עצומה במהלך משחק. הם משחקים עם הכדור של המונדיאל ושחקנים יודעים מה הכדור עושה לשוערים. כששחקן מגיע 25 מטר מהשער הוא לא חושב יותר מדי, מניף את הרגל ובועט".

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

"החוויות מבית הכנסת והחגים. בחיים לא הבנתי את משמעות החגים ולא חוויתי שמחה כמו שם. הייתי בקשר חם עם החב"דניקים והקהילה היהודית בעיר אלמטי והלכתי עם המשפחה לארוחות משותפות. ראיתי שם מחזות שלא הייתי רגיל אליהם, כמו ההשתוללות והשמחה בשמחת תורה ושמיני עצרת. ביום כיפור, אתה שומע בן אדם שאין לו מושג בעברית קורא את כל תפילת מפטיר יונה בעברית. זה לא אמיתי. אתה יושב בבית הכנסת ביום שישי בערב ואחד הטלפונים מצלצל, או מישהו יוצא ומדליק סיגריה. אבל החבדניקים מקבלים כל אחד וככה גם חיבקו אותי".

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

"אחד הדברים שהכי מאפיינים את קזחסטן זה החתך הסוציו אקונומי. יש שם עשירים כקורח או עניים שמשכורת חודשית ממוצעת שלהם היא 200-300 דולר לחודש אחרי שתיים-שלוש עבודות. אתה יכול לעמוד ברמזור ולראות אינפינטי חדשה מצוחצחת או מרצדס שלא תגיע בארץ לזמן הקרוב, ג'יפים מפלצתיים ומאחור אתה רואה לאדה שהנהג דוחף אותה. בקזחסטן, כל רכב בכביש הוא פוטנציאל להיות מונית. אתה מרים יד וכל בן אדם יכול לעצור לך. באחד החגים, נסעתי עם אשתי ועצר לנו רכב רוסי ישן ומתפרק, שנוסע בלי טיפת דלק והתפללנו שלא ייתקע. כשחזרנו בסוף החג, עצרה לי ב.מ.וו 745 ולקחה אותי עד הבית".

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

"הרגשתי שאני מתקדם. בנוסף, בכל משחק יש סקאוטים מהליגות במזרח אירופה שרואים את המשחקים ויש מקום להתקדם. קזחסטן זה ממש לא מה שזה נשמע. גם האוהדים שונים. היה לנו הפסד ביתי 1:0 לקבוצה חזקה. בסוף המשחק הקהל הודה לנו, חיכה לנו ליד האוטובוס, הצטלמו, התחבקו, ביקשו חתימה והודו על המאמץ. בארץ, אחרי שאתה מפסיד אתה שומע בוז כאילו לא רצית לנצח".

לא עדיף לחזור לארץ?

"החלום של כל אחד שיצא זה להישאר מעבר לים. אבל לא אגיד שאני רוצה רק חו"ל ולא מעניין אותי ישראל. לא".

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה.

"בגדול, הייתי שחקן הרכב כל העונה, כך שבהיבט הזה היה מוצלח. שיחקתי בצד שמאל ובוא נגיד שאני מעדיף לשחק באמצע. למדתי הרבה בכל מיני אספקטים של המשחק, כי כשאתה רואה משהו אחר זה גורם לך לשאול אותך שאלות ברמה הטקטית, ברמה הטכנית ולהשוות את זה לארץ. בסך הכל מאוד נהניתי. אמנם אנחנו די מקרטעים, לא קל לנו, למרות שאנחנו משחקים כדורגל די טוב וזה מעניין".

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

"רציתי לשחק בחו"ל, לראות כדורגל אחר. הייתה לי העדפה למערב אירופה ובעיקר לצרפת או הולנד. רציתי לשחק אז מראש כיוונתי לליגה השנייה. הסוכן שלי עידן כסיף סידר את הקשר, עשיתי מבחנים וקיבלו אותי. אני מאוד נהנה מהליגה. סגנון המשחק מאוד שונה מאשר בארץ, הכדורגל יותר מאורגן, עם דגש גדול מאוד על סדר. המשחק מאוד טקטי. חשיבה, תנועה נכונה, ודגש על טכניקה גם ברמת האימונים".

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

"האווירה מעולה כי התפאורה והארגון טובים מאוד, אז כשחקן אתה מאוד נהנה מזה. אתה נהנה מזה שהמשחק הוא אירוע שמופק בצורה מאוד מוצלחת, מאוד מסודרת, המגרש נראה טוב, האווירה טובה וזה כיף לך כשחקן. אלו דברים חשובים. כשהגעתי לכאן, הכל היה חדש לי. כל שחקן בארץ היה בהולנד במחנה אימונים וישר שמים לב לכמות המגרשים שיש פה. הדגש הוא על סדר. למשל, כשעושים הנעת כדור, עושים את זה בתפקידים. לא כל אחד רץ לאן שהוא רוצה".

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

"אתה יכול לרשום שהתפעלתי מזה שבסופר יש עגלות קטנות. יש פה שגרה מתמשכת. אני גר בכרונינגן שהיא העיר הגדולה בצפון הולנד ונהנה מכל רגע. העיר יפהפה, יש פה אוניברסיטה אז היא מאוד חיה ועמוסה בצעירים. הדבר הכי חשוב לי הוא שמצאתי בית קפה שאני מאוד אוהב".

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

"המטרה הייתה לראות משהו אחר, כדורגל אחר וגם ורציתי לגור בחו"ל. החוויה של לגור בחו"ל בשבילי הייתה חשובה ועדיין חשובה. נהניתי מזה וגם מהדברים האחרים. אתה לומד מכל דבר. חד משמעית, אתה לומד הרבה. אני בן 30 עוד מעט ולמדתי הרבה על המשחק. אין שאלה בכלל. אני בפירוש שחקן חכם יותר עכשיו ממה שהייתי בתחילת העונה".

לא עדיף לחזור לארץ?

"יכול להיות שלא. כשהמגרש נראה טוב, מתייחסים אליך בכבוד, לוקחים בפרופורציה ניצחון והפסד, יש אווירה וחדר ההלבשה נקי ומסודר - אלו דברים שמאוד עוזרים לך כשחקן".

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה.

"התחלתי את העונה מצוין. בשמונה משחקים בישלתי שלושה שערים, ואז נפצעתי והחמצתי שמונה משחקים. הסיבוב הראשון נגמר בסוף נובמבר. בינתיים הייתי חודשיים בטיפולים באוקראינה ובארץ. בזמן פגרת החורף היינו חודש בטורקיה, היו לנו הרבה משחקי אימון, שיחקתי הרבה, בלטתי מאוד והייתי טוב גם נגד קבוצות מהליגה הראשונה ברוסיה ודנמרק. החלק השני של העונה נפתח לאחרונה, אבל דחו לנו את אחד המשחקים כי הבעלים נמצא בבעיה אישית בעסקים. במועדון כולם מקווים שהכל יסתדר ונקבל אישור לשחק כבר בשבת. אישית, אני מקווה לתת סיבוב שני טוב ולהתקדם. אנחנו כרגע במקום החמישי ורחוקים תשע נקודות מהמקום השני".

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

"הגעתי למבחנים בארסנל קייב לאחר שדוד שלי יצר קשר עם סוכן אוקראיני. שלחתי חומר והזמינו אותי למבחנים. הייתי שבוע עם הקבוצה באוקראינה ועוד שבועיים במחנה האימונים באוסטריה, שם שיחקנו נגד קרימטפליציה. במשחק הזה כבשתי והייתי טוב, הם שמעו שאני נבחן והמנהל הספורטיבי ניגש אליי ואמר לי שהוא בונה קבוצה לעלייה. 'תבוא ותהיה שחקן משמעותי'. התייעצתי עם המשפחה והחלטתי ללכת לשחק שם. ארסנל בדיוק קנתה שחקן במשבצת שלי בכמה מיליונים ולכן העדפתי לרדת ליגה ולשחק. גם בליגה השנייה באוקראינה יש תנאים שאין בארץ. למשל, לפני כל בית משחק ישנים במלונית. אין דבר כזה לבוא עם האוטו מהבית למשחק".

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

"מה שהולך פה לקראת היורו. ההכנות מטורפות וזה מרגיש שכל המדינה נמצאת בסוג של חג. סוללים פה מאות ואלפי קילומטרים של כבישים, בונים בתי מלון, מתקני אימון חדשים, מלוניות למחנות האימון של הנבחרות ומה לא. העיר שלי סימפרופול לא מארחת, אבל גם כאן מרגישים את ההיערכות וההכנות ליורו. מעבר לזה, החשיפה פה מדהימה. לרוב הקבוצות, גם בליגה השנייה, יש ערוץ טלוויזיה משלהן וכל משחק משודר גם בליגה השנייה. הליגה השנייה כאן חזקה מאוד וכל שנה מוציאה כמות גדולה של שחקנים לראשונה".

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

"יש כאן דברים באימונים שלא נתקלתי בהם בארץ. למשל, בטרום עונה התאמנו עם וסטים שמחוברים למחשבים. הרופא של הקבוצה עובר על כל הנתונים ובסוף כל אימון אומר איפה אתה צריך להוסיף, להוריד ואיזה תוספות תזונה אתה צריך. חורף? אני מבאר שבע ובהתחלה היה לי קשה. יש פה ימים של מינוס 20 והכל מכוסה בשלג, וגם ימי שמש עם טמפרטורה של מינוס 15 או מינוס 10 וקור אימים. אתה מתאמן עם ביגוד תרמי, אבל זה ממש לא פתרון. למרות שאנחנו בליגה השנייה, אני מרגיש שמכירים אותי. קורה שעוצרים אותי ברחוב, מחמיאים ומאחלים בהצלחה ויש גם כאלה שמקללים ועוקצים. אני מקווה שגם בארץ יתחילו לעקוב, לדבר ולפרגן".

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

"הגעתי לכאן במטרה אחת. סיימתי חוזה במכבי נתניה, הפכתי לשחקן חופשי וידעתי שכל קבוצה בה אחתום תבקש ממני חוזה ארוך טווח. רציתי לנצל את המצב שאני שחקן חופשי בלי מגבלה, כשהציעו לי לא היססתי. אוקראינה זה מרכז אירופה ורציתי לצאת, לנסות במטרה להתקדם בחו"ל. יש לי חוזה לעוד עונה ואם תהיה לי הזדמנות להישאר, ארצה להישאר. החוויה פה מדהימה. לא ציפיתי שאשתלב ככה במדינה זרה. גם את השפה, שהבנתי לפני כן, אני כבר מדבר שוטף".

לא עדיף לחזור לארץ?

"לא. מגיל 18 בארץ אני עובד עם מאמן אישי וגם בתקופות קשות כשלא שיחקתי הוא דרבן אותי ואמר לי 'תעבוד קשה כדי לא להיות פה. תלך לאירופה ותראה מה זה כדורגל'. יצאתי לאוקראינה ואני נהנה פה יותר".

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה.

"אני מאוד מרוצה, הולך לי טוב והתקדמתי לליגה הראשונה אחרי שפתחתי את העונה בליגה השנייה. כרגע אנחנו נאבקים נגד הירידה. כשהגעתי היינו שש נקודות מתחת לקו האדום, לקחנו 13 נקודות מתוך 18 אפשריות וזה מאזן מצוין לקבוצת תחתית. אנחנו רוצים להישאר בליגה. פתחתי את העונה בסנאגוב, שיחקתי 15 משחקים ואז עברתי עם המאמן לורנציו רגהנקאמפף לקונקורדיה. שיחקתי שני משחקים בהרכב וכרגע אני על הספסל".

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

"באתי למבחנים, המאמן אהב אותי ושיחקתי בליגה השנייה חצי עונה עד פגרת החורף. עשינו עונה טובה והיינו מועמדים לעלייה ואז המאמן חתם בליגה הראשונה ולקח אותי איתו. בארץ לא ראיתי שאני אקבל את ההזדמנות וברגע שהייתה הזדמנות אמרתי למה לא לנסות במקום אחר, ועובדה שזה הצליח. אני חושב שבכדורגל הרומני השחקנים פחות מוכשרים לעומת הארץ מבחינת יכולת אישית. פה קשה למצוא כישרונות גדולים, אבל מבחינת הפיזיות והמשחק עצמו יותר חזק".

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

"החוויה הכי מדהימה שלי הייתה המשחק הראשון בקונקורדיה אחרי פגרת החורף. עשינו חודשיים הכנה באנטליה וקרענו את התחת ואז חזרנו לרומניה למשחק בית נגד האלופה אוצלול גלאץ. אף אחד לא נתן לנו סיכוי, אבל כנגד כל הציפיות ניצחנו 0:1 במשחק מצוין. הייתי המום. אני שוער אלמוני שבא מהליגה השנייה, אבל עליתי בלי רגשי נחיתות וניצחנו מול אצטדיון מלא".

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

על החוויה המוזרה שקרתה לו ברומניה, ברוך מסרב לדבר. במשחקו השני בקונקורדיה נקלע השוער ליום רע והוחלף במחצית בתבוסה 4:0 לוואסלוי החזקה. הפרשן מיחאי סטויקה, לשעבר מנג'ר סטיאווה בוקרשט, התבדח ורמז כי השוער מכר את המשחק: "זה מאחוריי ואני מעדיף לא לדבר על זה", אמר השוער.

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

"אני מרגיש שאני מתקדם מאוד. בארץ לא שיחקתי ופה עשיתי מעבר מהיר לליגה הראשונה ברומניה, המאמן תומך בי ועכשיו אני מחכה להיכנס חזרה להרכב ומחכה לצ'אנס הבא. ברומניה כל החיים שלי סובבים את הכדורגל".

לא עדיף לחזור לארץ?

"ברומניה חסרה המשפחה, החברים אמיתיים, אבל אין מה לעשות. אני בחור צעיר ובארץ קשה לשוער צעיר לקבל הזדמנות לשחק וגם למאמן קשה לתת לשוער להוכיח את עצמו בגיל הזה".