פברואר 2012. בראיון סנסציוני ל"גאזטה דלו ספורט", חשף נשיא פורטו פינטו דה קוסטה פרט מעניין על שני מאמנים שעבדו אצלו בעבר: "אנדרה וילאש בואש לא יכול לעבוד בזמן ששחקנים שלו מתכתבים בהודעות טקסט עם ז'וזה מוריניו. רומן אברמוביץ' מודע לזה", וניבא: "וילאש בואש יהיה המאמן הבא של אינטר". בתוך שבועות ספורים התברר כי הדברים לא מנותקים מהמציאות. וילאש בואש פוטר מצ'לסי וזמן קצר אחריו גם קלאודיו ראניירי סיים את תפקידו כמאמן הנראזורי. שתי האקסיות של המיוחד, שחוות עונה לא מוצלחת, ממשיכות לחפש את האיש שיוציא אותן לדרך חדשה.
יש לא מעט קווי דמיון בין המצב של צ'לסי ואינטר. שתיהן סובלות מתופעה דומה. אפקט פוסט מוריניו. הנגאובר, אם תרצו. הכריזמה של המיוחד, מערכת היחסים שלו עם השחקנים, הדרך בה הוא בונה את הקבוצה וההתערבות הבלתי פוסקת שלו גם אחרי שהוא עוזב הופכים את המשרה שהוא משאיר למשימה בלתי אפשרית גם עבור מאמנים גדולים. מאז 2007, אברמוביץ' שלח הביתה חמישה מאמנים. מאסימו מוראטי מאינטר עומד על ארבעה תוך פחות משנתיים. השאלה היא: כיצד ניתן להשתחרר מהצל הענק של מוריניו שממשיך לרחף כרוח רפאים ולהטיל אימה על מאמני היבשת?
סוד ההצלחה האמיתי של מוריניו טמון בקשר המיוחד שלו עם שחקניו. כלפי חוץ הוא דואג לטפח את תדמית האליטיסט המתנשא, השנוא והשונה, אבל השחקנים בקבוצותיו השונות הולכים אחריו בצורה עיוורת. ווסלי סניידר הסביר בעבר: "צריך להוקיר אנשים כמו מוריניו. אני מבין את דעת הקהל עליו, אבל מתנגד לביקורת. אתה לא באמת מכיר אותו עד שאתה עובד איתו על בסיס יומי. הוא תמיד נאמן לעצמו ואני מעריך את זה. אני מכיר אותו ויודע שהוא מצטער על מה שהוא עשה בברצלונה (חגיגות מוגזמות אחרי חצי גמר האלופות עם אינטר ב-2010) למרות שהוא לעולם לא יודה בזה. הוא בחור טוב".
סניידר לא לבד. מוריניו, טיפוס כריזמטי וכובש, נוהג לפתח יחסי חברות קרובים עם מרבית שחקניו, במיוחד הבכירים שבהם. אלה, מצידם, מגלים כלפיו נאמנות מוחלטת. המשמעות היא שלאחר עזיבתו נוצר חלל ריק. רוחו ממשיכה לרחף מעל מתחם האימונים וחלה ירידת מתח טבעית. גם במוטיבציה. באינטר, למשל, שחקנים כמו דייגו מיליטו ומייקון הצהירו בפומבי על רצונם להתאחד עם מוריניו במדריד. "אני יודע שזה חסר טעם לדבר עליו", אמר סניידר במהלך העונה הנוכחית. "אין מאמן כמו מוריניו. אין מאמן שיודע לטפל בשחקנים כמוהו. לא רק לבניטס היה קשה להגיע לקבוצה אחריו, זה בעייתי עבור כל מאמן". ההשפעה של מוריניו כל כך חזקה, עד שההולנדי הודה בעבר כי שיחת טלפון שקיבל בקיץ ממאמנו לשעבר שכנעה אותו לסרב למעבר למנצ'סטר יונייטד.
בצ'לסי התופעה הזו אפילו יותר חזקה. השלד שהוביל את הקבוצה להצלחות עם הפורטוגלי - פרנק למפארד, ג'ון טרי, דידייה דרגובה ואשלי קול, נשאר בקבוצה שנים אחרי עזיבתו, אבל למרות שעברו מאז ארבע שנים וחצי כולם מתקשים להשתחרר מקסמו של המיוחד. אחרי פיטוריו של וילאש בואש, הושמעו באנגליה לא מעט טענות כלפי החבורה הוותיקה. למפארד אפילו הודה כי יחסיו עם המאמן הצעיר "לא אידיאליים" וכי: "הייתי קרוב ליותר למאמנים אחרים בעבר". גארי נוויל תקף: "מה צ'לסי תעשה לטווח הארוך? כל פעם ייתנו שם לשחקנים להיפטר מהמאמן? וילאש בואש הוא המאמן השלישי שהשחקנים שולחים הביתה".
"בכל מועדון כששחקנים לא משחקים יש אי הבנות ושחקנים מאוכזבים. בגלל שזו צ'לסי, אנשים קיבלו רעיון שלשחקנים הבכירים יש השפעה עצומה, אבל אני יכול להבטיח שזה לא המקרה. לכולנו אכפת מצ'לסי. אנדרה היה טוב, אבל לא השגנו תוצאות", ענה טרי לביקורת, אבל גם הוא לא יכול היה להתאפק כשנשאל לאפשרות שמוריניו יחזור: "מוריניו מאמן פנטסטי וטוב מאוד בניהול שחקנים". גם דרוגבה כבר מפנטז: "יהיה נחמד לראות את מוריניו חוזר. אנדרה היה חסר מזל, אבל הקבוצה לא הייתה בכושר טוב. אנחנו השחקנים יכולנו לעשות יותר כדי לשנות את זה ולמנוע את הפיטורים, אבל אלה החיים".
בעיה נוספת של אפקט פוסט מוריניו קשורה בדרך בה המיוחד בונה את קבוצותיו. מוריניו הוא לא מאמן לטווח ארוך ולא אחד שדוגל בטיפוח צעירים. בניגוד לאלכס פרגוסון או ארסן ונגר, מוריניו לא חושב רחוק. הוא איש של הצלחה מיידית מה שגם הופך אותו לכל כך פופולארי ובלתי נשכח בקרב האוהדים. כשמוריניו בונה קבוצה, הוא אוהב ללכת על שחקנים בשלים. לאינטר הוא הביא את הטריו סניידר-מיליטו-אטו שהוביל את הקבוצה לטרבל מדהים. כך עשה גם בשנותיו בצ'לסי עם דרוגבה, קול, אסיין ואחרים.
כלומר, כשהפורטוגלי מביא שחקנים בפיק של הקריירה ומוביל אותם לשיא, המאמנים שבאים אחריו צריכים להתמודד עם אותם שחקנים כשהם שבעים ובירידה. לפיכך, לא מעט פרשנים באירופה מכנים את התופעה: "הנגאובר", כמו שכתב העיתונאי רורי סמית' בטורו ב"טלגרף": "מוריניו הוא לא ערובה להצלחה ארוכת טווח. הוא לא האיש למחר, הוא האיש להיום. אינטר מתמודדת עם תסמונת הבוקר שאחרי".
בשני המועדונים השחקנים המזוהים עם מוריניו ועם סגנון המשחק שלו נשארו קבועים במשוואה בעוד המאמן מסביבם משתנה וזה מה שמחזק את תופעת ההנגאובר. נכון, קרלו אנצ'לוטי הוביל את צ'לסי לדאבל, גם חוס הידינק הניף גביע וכך גם לאונרדו באינטר, אבל ההצלחות הנקודתיות שלהם מזוהות גם עם מוריניו. מדובר במאמנים שעשו מינימום שינויים בשיטה ואף אחד מהם לא הצליח לשרוד לטווח ארוך, לבצע מהפכה של ממש או לכל הפחות להשתחרר מהצל של המיוחד.
"המקום היחיד בו הצל של מוריניו לא אורב הוא ברצלונה", הודה וילאש בואש יומיים לפני פיטוריו. "בכל מקום אחר, הצל שלו מרחף מעל כמה מהמאמנים הטובים בעולם. אם יש הזדמנות להחליף מאמן מצליח במאמן הטוב בעולם, כל אחד ייקח אותה. גם מה שקורה בצ'לסי טבעי. מוריניו השאיר פה היסטוריה והוא אחראי על התקופה המוצלחת ביותר של המועדון".
האבסורד הוא ששני המאמנים המהפכנים שניסו להתעורר מההנגאובר שילמו את המחיר. אינטר פתחה את העונה עם ג'אן פיירו גאספריני, חסיד שיטת 3-4-3. לאיטלקי היו כוונות לבצע שינוי אמיתי, אבל הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד ההנהלה, לא קיבל את השחקנים שדרש ושילם את המחיר אחרי חמישה משחקים בלבד. גם וילאש בואש הבין שכדי לעשות משהו שונה ולאורך זמן, הוא צריך לבנות מחדש. הוא רצה להזיז הצידה את הוותיקים ולבנות את הקבוצה בדמותו והאמין שלמועדון יהיה אורך רוח וסבלנות ללכת איתו בכל תקופת המעבר.
"וילאש בואש הובא כדי לשנות את הקבוצה והשחקנים ולהיות המאמן האמיתי הראשון פוסט מוריניו", כתב העיתונאי ג'ק פיט-ברוק ב"אינדיפנדנט". "אבל הצל של הפורטוגלי כל כך חזק בסטמפורד ברידג' ובן ארצו ניסה להתרחק מכל מה שהפך את צ'לסי למצליחה. אברמוביץ' שמח לתת לו לעשות את זה, אבל כשבעיות המעבר הפכו להשפלה בנאפולי וההשתתפות בליגת האלופות עמדה בסכנה, זה היה יותר מדי עבורו". למפארד הוסיף: "הוא הסתכל על העתיד ועל תכניות ארוכות טווח ואיפשהו באמצע שכח את ההווה ושם החלו הבעיות. קבוצה כמו צ'לסי לא יכולה להיות במקום החמישי... אי אפשר לכפות שינוי אלא זה צריך להיות תהליך זהיר".
בקיץ, צ'לסי ואינטר יעשו ניסיון נוסף למצוא את האדם שיוציא אותן לדרך חדשה. אלא שלמרבה האירוניה וכאן מסתתרת בעיה גדולה נוספת מוריניו עדיין מעורב ובוחש בנעשה בשתיהן. השמועות סביבו מעולם לא פוסקות והוא עצמו מטפח אותן בעזרת מקורביו או באמצעות שתיקה רועמת. פעם מדווח כי הוא מחפש בית בלונדון, בפעם אחרת נטען כי הוא מתכוון לדרוש 12 שכר של מיליון ליש"ט ואת צירוף כריסטיאנו רונאלדו כדי לחזור לצ'לסי. באיטליה נטען כי המיוחד לוחש על אוזנו של מוראטי לא להחתים את וילאש בואש. "אני אוהד אינטר כמו כולם ורוצה שהקבוצה תצליח. עצה למוראטי? הוא יודע יותר טוב מכולם מה לעשות".
"מאמן בסדר גודל של ז'וזה - מספר אחת בעולם - תמיד יהיה מטרה אטרקטיבית עבור כל מועדון וימשוך תשומת לב מקבוצות כמו מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, טוטנהאם, ליברפול, ארסנל וכדומה. במובן מסוים, כל המאמנים באנגליה תחת לחץ", אמר וילאש בואש. זה בעצם הסיפור. אין לדעת היכן יהיה מוריניו בעונה הבאה, אך רק הנוכחות שלו מטילה אימה ומסבירה מדוע המועדונים אותם הוא עוזב נכנסים לקיפאון. ברנדון רוג'רס, מנג'ר סוונסי שעבד בעבר בצוות של מוריניו בצ'לסי, נשאל לאחרונה האם ירצה לאמן את הבלוז וענה: "אני מנסה לבנות את הקריירה שלי ולא להרוס אותה. זה מועדון מדהים, אבל הם לא יכולים להמשיך לעשות מה שהם עושים ולצפות להצלחה. זה לא עובד. המאמן הבא ייתקל באותן בעיות בדיוק".
