הסנסציה החדשה מפורטוגל

קבלו עוד מאמן פורטוגלי מצליח שמעולם לא היה שחקן. אחרי ז'וזה מוריניו, אנדרה וילאש בואש, ומחליפו בפורטו ויטור פריירה, נא להכיר את לאונרדו ז'ארדים, והמקרה שלו באמת מיוחד. בעוד פריירה שיחק בצעירותו בקבוצת חובבים, מוריניו חלם להיות כדורגלן ואפילו בילה מספר עונות בליגות הנמוכות, בעוד וילאש בואש רצה להיות עיתונאי, הרי שז'ארדים תמיד ידע את ייעודו. עוד כילד הוא סיפר לכל מי שרצה לשמוע על כוונתו להיות מאמן. הוא גדל במדיירה, אי הנופש בו צמח גם כריסטיאנו רונאלדו, עזר להוריו לעבוד במסעדה הקטנה שניהלו, ותיכנן את עתידו.

ז'ארדים לא נעזר במזל כדי לפרוץ. הוא לא היה שכן או מתורגמן של בובי רובסון, ולא קיבל הדרכה מאיש. אחרי שסיים בית ספר, הוא פנה ללימודים לתואר אקדמי בחינוך גופני, ובגיל 26 החל לעבוד כעוזר מאמן בקבוצה המקומית הקטנה קמאשה. כעבור שנתיים הוא כבר היה המאמן הראשי. בגיל 34 הוא העלה את שאבש לליגה השניה. כעבור שנה הוא הצעיד את ביירה מאר לליגה הבכירה, אבל בעונה שעברה פוטר ממנה במפתיע. ואז הגיע הקידום הגדול. בקיץ מונה לאונרדו ז'ארדים למאמן בראגה, כמחליפו של דומינגוש שערק לספורטינג ליסבון.

האתגר לא היה פשוט. בראגה סיימה כסגנית אלופת פורטוגל ב-2010, הגיעה אשתקד לגמר הליגה האירופית, וכמעט כל הפרשנים בפורטוגל סברו המאמן הצעיר, בסך הכל בן 37, קיבל את הג'וב מהר מדי. בנובמבר, אחרי 1:1 עם בנפיקה והפסד 3:2 בפורטו, דורגה בראגה במקום החמישי. נדמה היה כי הם צודקים. היום כולם אוכלים את הכובע. בראגה של ז'ארדים יצאה לסדרה מטורפת של 13 נצחונות רצופים, במהלכם הבקיעה 38 שערים. למעשה, היא ניצחה את כל הקבוצות בליגה, פרט לשתי הגדולות, בזו אחר זו. "אני מקדיש את ההישג לכל השחקנים, במיוחד אלה שמקבלים פחות דקות" הצהיר ז'ארדים. מעידות של פורטו ובנפיקה בשבועות האחרונים איפשרו לבראגה לעלות ביום שני לפסגה, וכעת יש לה סיכוי אמיתי לזכות באליפות ראשונה והיסטורית. הכל יוכרע בשני המשחקים הקרובים – תחילה בנפיקה באיצטדיון האור, ובשבת הבאה בקרב הביתי מול פורטו. האוהדים הנייטרלים מחזיקים אצבעות.

בעונת 2008/9 היתה אוסאסונה ראויה לרדת ליגה. מצבה בטבלה היה אנוש, ובשני המחזורים האחרונים ציפה לה לוח משחקים אכזרי במיוחד – ברצלונה וריאל מדריד. בפועל, זה התברר כשילוב חלומי מבחינתה. המאבק בצמרת כבר הוכרע ב-2:6 של הבלאוגרנה בברנבאו חמישה מחזורים לסיום, ושתי האימפריות לא חשבו יותר על הליגה. בארסה, שהתכוננה לגמר ליגת האלופות וחלמה על טרבל בעונתו הראשונה של פפ גווארדיולה, ואיפשרה לאוסאסונה לנצח 0:1 בקאמפ נואו. כעבור שבוע ניצחו הבאסקים גם את ריאל, שהפסידה את כל משחקי הליגה מאז השישייה וסיימה את העידן הקצר של חואנדה ראמוס באקורד צורם. הבלאנקוס אפילו הובילו בפמפלונה משער של גונסאלו היגואין, אבל לא זה לא גרם להם להתאמץ יתר על המידה. אוסאסונה ניצחה 1:2 ונשארה בליגה עם 43 נקודות. בטיס נשרה במקומה.

איש לא יודע מה היה עולה בגורלה של אוסאסונה במקרה של ירידה. המצב הכלכלי של הקבוצה לא מזהיר, וגם היום היא לא יכולה להרשות לעצמה להחתים שחקנים בעלות משמעותית. אלא שהיא מקדמת שחקנים ממחלקת הנוער, מאתרת מציאות בשוק, ועושה התקדמות עקבית. בשתי העונות הקודמות היתה מעורבת אוססונה במאבקי תחתית, אבל שרדה בקלות יחסית, תחילה עם 43 נקודות, ואשתקד עם 47. העונה, עם המאמן החדש חוסה לואיס מנדיליבר, היא ליקטה 43 נקודות כעבר עכשיו, בתום 29 מחזורים. "הבטחנו את ההישארות, ועכשיו אנחנו יכולים להסתכל למעלה" הצהיר מנדיליבר, אדם גס רוח שצורח ומקלל ללא הפסקה, ודוגל בכדורגל מהיר וישיר ככל הניתן. הוא מתאים כמו כפפה ליד לאוסאסונה – קבוצה של לוחמים שתמיד העדיפה אופי על פני יופי.

אז הבאסקים מסתכלים למעלה, ורואים את ליגת האלופות בהישג ידם. רק ארבע נקודות מפרידות בין אוסאסונה השישית לוולנסיה במקום השלישי. הביקור באיצטדיון הביתי שלה, ריינו דה נבארה, הידוע באולטראס אנטישמים (תשאלו את דודו אוואט), הוא גיהנום עבור כל יריבה. ברצלונה כבר הפסידה שם 3:2 לפני חודש וחצי, ואולי קצת הצטערה על המחווה הלא ספורטיבית במאי 2009. האם גם ריאל תתחרט?

עם שמונה נקודות ב-11 משחקים, מדורגת ליברפול במקום הלפני האחרון בפרמיירליג בשנת 2012. רק וולבס העלובה, נועלת הטבלה האמיתית, נמצאת מתחתיה. באנגליה עוסקים לאחרונה רבות בהשוואת ההישגים של קני דלגליש לאלה של קודמו רוי הודג'סון, שפוטר, בצדק רב, בינואר 2011. בחודשים האחרונים ההשוואה לא לטובתו של "קינג קני", וזאת בלשון המעטה. עם חמישה הפסדים בשישה המחזורים האחרונים, אין לו לאן להדרדר.

אלא שחלק ניכר ממאכלסי אנפילד, אלה שדרשו את ראשו של הודג'סון ותיעבו את רפא בניטס בעונתו האחרונה באנגליה, עדיין מהללים את דלגליש. הוא נתפס עדיין כמשיח, ומתנהג ככזה. על הביקורת כלפיו לפני שבוע הגיב המנג'ר באמירה הפרובוקטיבית: "המקטרגים צריכים לעשות מבחן איי.קיו", והסביר: "לא תמיד צריך להסתכל רק על הטבלה כי יש תמונה רחבה יותר. זהו חוסר כבוד לשפוט אותנו על פי המיקום בליגה". הטבלה, אגב, מורה על מרחק 31 נקודות ממנצ'סטר יונייטד. ויש כאלה שלא מסתכלים על הטבלה. הם מעדיפים להתרפק על הזכיה בגביע הליגה, בו ניצח דלגליש בפנדלים בגמר את קרדיף מליגת המשנה. גם בגביע האנגלי האדומים עלו לחצי הגמר.

לו לא היו עומדים לרשותו של דלגליש משאבים עצומים, זה היה מתקבל על הדעת. אבל הוא פיזר כספים בקצב מסחרר, ואפשר לעזוב בשקט את אנדי קארול שהוחתם בתחילת הקדנציה שלו. מסע הרכש בקיץ התברר כפיאסקו מהדהד. אולי אפשר לסלוח לסקוטי על חיבת היתר כלפי צ'רלי אדם, ואפשר להגיד שג'ורדן הנדרסון הוא השקעה נבונה לעתיד על כל 16 מיליון ליש"ט ששולמו תמורתו. ימים יגידו. אבל 20 מיליון ליש"ט על סטיוארט דאונינג, שאמור להיות בשיא הקריירה בגיל 27, זו חרפה של ממש. המאזן של דאונינג בליגה עומד על אפס שערים ובישול אחד ב-29 משחקים. רק כדי לקבל פרופורציות – חברו לאסטון וילה אשלי יאנג נמכר לשדים האדומים תמורת סכום נמוך יותר!

ביום ראשון יחזור קארול לסנט ג'יימס פארק לראשונה אחרי המעבר המתוקשר בינואר 2011. כל הזרקורים יופנו אליו, והוא ימשיך לסחוב את התיק הכבד על גבו. דלגליש? הוא עדיין המשיח.

ב-2 בדצמבר 1967 הביסה נירנברג את באיירן מינכן 3:7, תוך שחלוצה פרנץ ברונגס כובש חמישייה. היה זה משחק העונה – המארחת הובילה את הטבלה, באיירן דלקה אחריה. ספ מאייר עמד בשער, פרנץ בקנבאואר היה הבלם, גרד מולר כיכב אף הוא, וכולם זוכרים היטב את השביעייה ההיא.

אחרי הניצחון המתוק דהרה נירנברג לאליפות, והיא נותרה היחידה שלה בעידן בונדסליגה עד עצם היום הזה. אלא שאוהדיה מתרפקים על הזכיות בשנים הקודמות. תאמינו או לא, אבל במאזן הכללי נירנברג עדיין מדורגת במקום השני עם תשע אליפויות. באיירן עברה אותה רק ב-1987, ובינתיים דהרה ל-22 תארים. דורטמונד ושאלקה, עם שבע אליפויות לכל אחת, עדיין מאחור.

למורשת משקל עצום באחד ממשחקי הדרבי החמים ביותר שיש לגרמניה להציע. למעשה, תושבי נירנברג לא רואים את עצמם כחלק מבוואריה, ומעדיפים להתייחס לחבל פרנקוניה שלהם כאל מדינה נפרדת. הביקור בפרנקנשטדיון תמיד היה קשה במיוחד מבחינת באיירן. היא לא ניצחה כאן מאז 2005 והובסה 3:0 ב-2007. אפילו בעונת הירידה של נירנברג ב-2008, כאשר באיירן חגגה אליפות קלילה, היא השיגה בקושי רב רק נקודה במגרש זה.

אחרי חזרתה של נירנברג לבונדסליגה המשיך תיקו 1:1 להיות פופולרי במפגשים אלה, בעונה שעברה היה זה גורלי במיוחד. קרב מורט עצבים, בסיומו הורחק אריאן רובן, הוריד את באיירן למקום הרביעי, וההעפלה לליגת האלופות היתה בסכנה ממשית. התוצאה – לואיס ואן חאל נשלח הביתה. היה זה ב-9 באפריל, כמעט בדיוק לפני שנה. יופ היינקס אמנם יסיים בוודאות את העונה, אבל המומנטום החיובי שקבוצתו צברה בשבועות האחרונים עלול להתרסק במשחק לוהט שאסור להחמיץ.

לפני מספר חודשים מצב הרוח בברוז' היה קודר. האוהדים תיעבו את כריסטוף דאום שמונה במקום אהוב ליבם אדרי קוסטר, וגם ליאור רפאלוב לא היה חביב הקהל בלשון המעטה. מאז הכל התהפך, התוצאות הסתדרו, הקשר הישראלי נכנס לכושר מצוין, והמאמן הגרמני מאושר עד הגג. אחרי הקיזוז הביזארי לקראת הפלייאוף, מרוחקת ברוז' שלוש נקודות בלבד מהמובילה אנדרלכט, ואליפות ראשונה מאז 2005 נראית ברת השגה. רבות יהיה תלוי במשחק מול ההגנה המחוררת של גנק, ובינתיים הפיקו החבר'ה סרטון עליז במיוחד. לדאום ולרפאלוב שמור בו חלק חשוב.

עוד בכדורגל האירופי:

ז'וזה מוריניו מאושר אחרי הניצחון המוחץ בניקוסיה

מאסימו מוראטי מאשים את גאספריני בכישלון של אינטר

טוטנהאם ואברטון עלו לחצי גמר הגביע האנגלי