פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        היום השלישי: לקראת משחק 3 בין מכבי לפנאתינייקוס

        אם חשבתם שהמשחק הערב של מכבי תל אביב מול פנאתינאקוס הוא מכריע, חכו עד שתקראו את הבלוג של גרינוולד: המספרים, הדוגמאות, ואן גנדי, בלאט, אובראדוביץ' - כולם מצביעים שזה הולך להיות אפילו יותר גורלי ממה שאתם חושבים. למה בעצם ואיך צולחים זאת בהצלחה?

        קו תיאורטי – אך מוצק ומגובש ברמה המנטאלית-פסיכולוגית – מפריד בין משחק מספר 3 לשני המשחקים הנותרים בסדרות של הטוב מחמישה: זהו המשחק האחרון שבו הפן המקצועי, הטהור, של הכדורסל, נמצא במוקד.

        שהרי לאחריו ועד לסיום הסדרה עוברות הקבוצות למצב צבירה הישרדותי, ואופן משחקן משתנה בהתאם; עבור מפסידת המשחק השלישי יהפוך המשחק הרביעי לאירוע דרמטי, גורלי, של להיות או לחדול, ואם תשרוד אותו ותשווה את הסדרה יהפוך המשחק החמישי למפגש של הכל או לא כלום עבור שתי המתמודדות.

        ג'ף ואן גנדי הגדיר את הסיטואציה הזו כ"יתרון הביתיות של המשחק השביעי". היינו, בסדרות פלייאוף בין שתי יריבות שקולות או כמעט שקולות, כאשר סדר המשחקים כולל שני משחקי בית רצופים (או יותר), יתרון הביתיות הופך למשמעותי באמת רק במשחק האחרון, משחק ההכרעה, שבו גורל הסדרה מונח על הכף.

        מכבי תל אביב בכדורסל (קובי אליהו)
        ממשחק למשחק עוברים למצב צבירה הישרדותי מסוג אחר. מכבי תל אביב באימון המכריע לפני משחק 3 (צילום: קובי אליהו)

        ***

        זה לא המצב הערב, כמובן. למכבי תל אביב ולפנאתינייקוס תהיה אפשרות לתקן ביום חמישי. אבל זה גם לא אומר שהעובדה ששני המשחקים הקרובים ייערכו בישראל ולא ביוון היא חסרת משמעות; לביתיות השפעה מסוימת בכל אחד ממשחקי הסדרה, אף שהסטטיסטיקה מוכיחה שכאשר לא מדובר במשחק מכריע, קיימת נטייה לנכס ליתרון הביתיות חשיבות מופרזת.

        כמה קבוצות יורוליג ניצחו שני משחקי בית רצופים בפלייאוף, מאז שונתה בעונת 2008/9 שיטת הסדרות לטוב מחמישה בתצורה של 2-2-1?

        29 מפגשים כפולים בתוך יומיים נערכו בארבע העונות האחרונות – רק בעשרה מקרים הצליחה הקבוצה הביתית לנצח פעמיים ברציפות (באחוזים, רק 34.4% מהמפגשים הכפולים הללו הסתיימו בשני ניצחונות רצופים של הקבוצה הביתית).

        לפחות שלושה מתוך אותם עשרה מקרים התרחשו בסדרות בין קבוצות שלא היו קרובות ברמתן (צסק"א נגד פרטיזן בעונת 08/09, אולימפיאקוס נגד פרוקום בעונת 09/10, צסק"א נגד בילבאו בעונת 11/12), כך שהתוצאה בהם הייתה די צפויה. אם נסלק את אותן סדרות מהחישוב, נגלה שרק בשבעה מתוך 26 המפגשים הכפולים בין קבוצות שנחשבו שקולות יחסית הצליחה קבוצה לנצח בבית פעמיים ברציפות (26.9%).

        זאת ועוד: רק פעמיים קרה שקבוצה השיגה שני ניצחונות חוץ רצופים – ואגב כך סגרה את הסדרה: פנאתינייקוס (נגד סיינה) בעונת 2008/9, וברצלונה (נגד ריאל מדריד) בעונת 2009/10.

        כך שמבחינה סטטיסטית-היסטורית, הסיכויים שהסדרה בין מכבי לפאו תסתיים בתל אביב נראים קלושים; עבור פאו בוודאי, אך גם עבור מכבי. התרחיש הסביר ביותר הוא התפצלות נוספת של שני המשחקים הקרובים, ומשחק חמישי ומכריע באתונה. עם זאת, גם בהתפצלות הזו הסטטיסטיקה חד-משמעית: ברצלונה היא הקבוצה היחידה שהצליחה לחזור מפיגור 2:1 ולנצח סדרה, בעונת 2008/9, מול טאו ויטוריה (ניצחה את הרביעי בויטוריה ואת החמישי בברצלונה). שילוב כל הנתונים הללו מוביל למסקנה שפאו, על פי הסטטיסטיקה, אמורה לנצח הערב, ולהפסיד ביום חמישי.

        בהרצאותיו מדמה פסיכולוג הספורט נועם איל את המצב הנוכחי בו עומדת הסדרה בין מכבי לפאו לסיטואציה של משחקון טניס שנמצא בשוויון 40:40; כדי לנצח צריך אחד השחקנים להשיג שתי נקודות רצופות. זה המצב המלחיץ ביותר עבור ספורטאי, אומר איל.

        דן שמיר, מאמן הפועל חולון ועוזרו לשעבר של דיוויד בלאט, סבור כי "בסדרות נפגשות בדרך כלל שתי קבוצות מהטופ של היורוליג, ולנצח קבוצה פעמיים בתוך יומיים זה אחד האתגרים הקשים ביותר שעומדים בפני שחקנים ומאמנים".

        את דבריו של ג'ף ואן גנדי מסביר שמיר בכך ש"יתרון ביתיות במשחק מסוים בסדרה לא באמת חשוב, אלא אם כן זה משחק מכריע. אנחנו רואים שקבוצות גדולות מנצחות בחוץ. ככל שהסדרה מתארכת, מכיוון שאתה משחק נגד אותם שחקנים ומאמנים, שעושים בדרך כלל את אותם הדברים, הכל הופך להיות יותר קשה. קשה לשחזר פעולה שהצליחה לך במשחק הקודם ולנצח בזכותה שוב. קבוצות מורגלות להתכונן למשחק בודד, ואז הן משחקות אותו ושוכחות ממנו. אבל בסדרה אתה לא שוכח. אין מצב של הפסקה, אתה פוגש שוב ושוב את אותה קבוצה, ולכן ככל שהסדרה מתארכת הכדורסל מפנה את מקומו לטובת אלמנטים כמו אגרסיביות ואופי – התמצית של התמצית של הספורט שאנחנו מתעסקים בו".

        קוסטס קאימיקוגלו שחקן פנאתינייקוס (קובי אליהו)
        היוונים כבר הבינו שככל שהסדרה מתארכת, הכל נהיה קשה יותר (צילום: קובי אליהו)

        ***

        המשחק השלישי בסדרה מציב בפני מכבי אתגר משולב: מבחינה מנטאלית, עם הביתיות בא הלחץ – ומכבי תצטרך להוכיח שבניגוד ליריבתה היא כן מסוגלת לשמור על הבית; מבחינה מקצועית, היא חשפה את כלי הנשק העיקריים שלה (בהגנה, אזורית ומאץ'-אפ-זון שחיבלו בפיק אנד רול של פאו ופיתו אותה לזרוק מבחוץ, מה שהוביל את אלופת אירופה לנטוש את סגנון המשחק המוכר שלה. בהתקפה, בידודים של שחקנים בעלי יכולת אישית גבוהה כמו לנגפורד או סמית', וניצול מיס-מאצ'ים בצורה אופטימאלית). פנאתינייקוס למדה את הלקח ותבצע את ההתאמות הנדרשות. זה יחייב את מכבי, אם לא תפתיע ברעיונות חדשים, להוציא הערב לפועל אפילו ברמה גבוהה יותר מהמשחק הקודם.

        זה אומר שכמו במשחק השני, גם הערב תצטרך מכבי את שחקני המפתח שלה (לנגפורד, סמית', בלו) בשיאם מבחינה התקפית; תישאר תלויה ברמת קבלת ההחלטות של אוחיון ופפאלוקאס (נדרשים לאתר את המיס-מאצ'ים ולהפעיל את השחקנים הנכונים, ובעיקר לשמור על הכדור, מה שלא יאפשר לפאו לפתח משחק ריצה. במפגש הראשון איבדה מכבי 18 כדורים, במשחק השני רק 11. זה היה מפתח משמעותי); ותקווה לקבל חמצן, לראשונה בסדרה, גם מהגבוהים שלה.

        בכלל, בשני המשחקים הראשונים עשתה פאו עבודה מצוינת על שחקני הפנים של מכבי. הנדריקס, שחורציאניטיס ואליהו הועלמו כמעט לחלוטין בידי ההגנה האגרסיבית של היוונים: מתפוקה משותפת של 25.2 נקודות, 14.7 ריבאונדים ו-31 נקודות מדד למשחק בטופ-16 צנחו השלושה בסדרה לתפוקה משותפת של 18.5 נקודות, 7 ריבאונדים ו-11 נקודות מדד למשחק בלבד.

        שון ג'יימס שותף במשחק השני בשל בעיית העבירות של הנדריקס ושחורציאניטיס, אבל הפתיע בהתמודדות הנחושה עם שחקני הפנים הקשוחים של פנאתינייקוס. ג'יימס עזר לפרק את הפיק אנד רול של הירוקים: ידיו הארוכות ורגליו הזריזות הקשו מאוד על הגארדים של פאו, גם לאחר שבוצע חילוף בחסימה, לחדור לסל או לזרוק בחופשיות. ב-17 דקות משחק הוריד הרוקי האמריקאי חמישה ריבאונדים ותיבל בשבע נקודות. בהנחה שגם הערב יצליח אובראדוביץ' לעצור את שחורציאניטיס ויקשה על הנדריקס, התפוקה של ג'יימס עשויה להיות מכרעת.

        שון ג'יימס שחקן מכבי תל אביב חוסם את קוסטס צארצאריס שחקן פנאתינייקוס (קובי אליהו)
        יכול לשחק שוב תפקיד חשוב. שון ג'יימס חוסם את צרצאריס (צילום: קובי אליהו)

        ***

        מאז נחתו שלשום בתל אביב לא נשמעו שחקני פנאתינייקוס מודאגים במיוחד מהיעדר הביתיות. אם מכבי ניצחה אותנו ביוון, למה שלא ננצח אותה בישראל, תהה שאראס יאסיקביצ'יוס; אנחנו טובים יותר בחוץ מאשר בבית, חרץ רומיין סאטו.

        בניגוד לקבוצות רבות – מכבי ביניהן – סגנון המשחק של פנאתינייקוס נותר קבוע בבית ובחוץ. ההבדלים הסטטיסטיים בין משחקיה באתונה ומחוצה לה זניחים: קצב המשחק כמעט שווה (74 פוזשנים בממוצע בבית, 72 בחוץ); פילוח הזריקות דומה (33.9% מסך הזריקות שלה מהשדה בבית נלקחות מ-3, לעומת 30.6% בחוץ) ואפילו אחוזי הקליעה (21 מ-41 מ-2 בבית, 51.5%; 21 מ-43 מ-2 בחוץ, 50.4%; 8 מ-21 מ-3 בבית, 40%; 7 מ-19 מ-3 בחוץ, 37.5%). פאו מוסרת 16 אסיסטים בממוצע בבית ובחוץ, חוטפת בבית מעט יותר (9 חט' בבית, 7 בחוץ) אבל מאזנת עם משחק ממושמע ופחות איבודים בחוץ (11 איב' בחוץ לעומת 13 בבית). בסך הכל צוברת פאו 92 נקודות מדד בממוצע למשחק בית, לעומת 87 נקודות מדד בממוצע למשחק חוץ.

        זה אומר שהכדורסל שלה לא ישתנה הערב. וזה אומר שסטיית התקן מהמשחק הקודם, בו הפציצה את עצמה משלוש לדעת, לא תישנה. נקודת המפתח תהיה בדיוק זו: היכולת של מכבי להוציא את פאו, פעם נוספת, מהשיטה שלה.

        בהפסדים זורקת פאו יותר שלשות מאשר בניצחונות (בהפסדים 35.4% מסך זריקותיה מהשדה הן שלשות, לעומת 31% בניצחונות). זה קורה כשיריבותיה סותמות את הצבע; אז, כשהיא מתקשה להשיג נקודות בפיק אנד רול או במעבר, היא נוטה לברוח ולזרוק מבחוץ. כשהסגל שלך שופע צלפים כמו יאסיקביצ'יוס, דיאמנטידיס ולוגאן ופורוורדים בעלי יד נהדרת כמו סמית', צרצאריס, סאטו ואפילו קאימאקוגלו, שלשות הן אופציה מפתה.

        בהפסדיה קלעה פאו ב-35.9% מבחוץ (לעומת 40.6% בניצחונות), אבל צנחה באחוזים מ-2 (53.2% בניצחונות, לעומת 46.2% בהפסדים). המשותף לכל משחקי היורוליג שנגררה בהם לקרב צמוד – אלו שהסתיימו בחמש נקודות הפרש ומטה – קלעה פאו נהדר מבחוץ (41.8%), אבל התקשתה מטווח שתי הנקודות (42.6%). זה גם היה ההבדל בין משחק מספר 1 למשחק מספר 2 בסדרה הנוכחית: מכבי הצליחה להוריד את האחוזים של פאו מטווח שתי הנקודות, מ-58.7% בערב הראשון ל-44.8% בלבד בערב השני.

        איך שלא תבחר להתמודד מול ההתקפה הנהדרת של פנאתינייקוס, תצטרך מכבי להמר. בהיכל, בדרך כלל, הרולטה עוצרת על המספרים שלה. הפעם יעמוד מצדו השני של המתרס כוח מאגי משמעותי אחר – זה של ז'ליקו אובראדוביץ'. בכדורגל זה בוודאי היה נגמר בתיקו. הערב זה אולי יסתיים שוב פעם בהארכה.

        ohad@walla.net.il

        שרונאס יאסיקביצ'יוס שאראס, פנאתינייקוס (קובי אליהו)
        "אם מכבי ניצחה אותנו בבית, למה שלא ננצח אותה בחוץ?" שאראס (צילום: קובי אליהו)

        מכבי תל אביב-פנאתינייקוס, משחק 3 (20:50, ערוץ 10 ו-5HD)

        בלאט מוכן: "המדינה מאחורינו"

        כך נסק יוגב אוחיון במכבי תל אביב

        כך הפך הניצחון במשחק 2 את מכבי תל אביב לקבוצה

        שאראס מתרגש: "יש לי זיכרונות טובים מתל אביב"