1.11.2009 נגמר עוד לפני שהתחיל (0:1 להפועל תל אביב)
לפני: דרבי צמרת זה לא עניין של מה בכך. מאז עונת 2002/3 בה זכו הצהובים באליפות, לא היה דרבי צמרת. זה היה המחזור השמיני של אותה עונה. מכבי הגיעה אחרי שתי שלישיות רצופות נגד הפועל רעננה והפועל רמת גן ונראה היה שהאדומים יהיו הבאים בתור. הבלם הבוליביאני רונלד ראלדס במשחק בכורה בהגנה והקשר הסרבי המוכשר איביצ'ה אילייב היו האסים של אבי נמני שעמד על הקווים, כאשר מיטש גולדהאר כבר ישב בטי שרט צהובה ביציעי בלומפילד, כבעלים של מכבי תל אביב. גם הפועל היתה בצמרת, עם הצמד אבוקסיס וגוטמן על הקווים, אניימה בין הקורות, דה סילבה במרכז ההגנה, נאתכו בקישור ושכטר בחוד. התחושה לפני המשחק היתה שיהיה כאן שחזור של עונת 1991/92, אז הגיעו הצהובים לבלומפילד ופירקו את האדומים בדרך לאליפות סוחפת. באליפות הפעם, סוחפת חייבים לציין, זכתה קבוצה אחרת.
אחרי: לאוהדי מכבי היו בדיוק 12 דקות לפנטז. ביבראס נאתכו הגביה כדור חופשי מצד ימין ודגלאס דה סילבה התרומם גבוה מעל יוסי שבחון ונעץ את הכדור ברשת של שטראובר ההמום. עד לסיום לא נכבשו שערים נוספים ודה סילבה הצטרף לרשימת הזהב של בלמים אדומים שכבשים בדרבי ממצב נייח. אתם כבר יודעים במי מדובר, כאשר אמרנו אלופה סוחפת בנוגע לאותה עונה?
ולמה שהפעם זה לא יקרה: קודם כל, דאגלס דה סילבה נמצא רחוק מכאן ומשחק בזלצבורג האוסטרית. גם נאתכו כבר מזמן עושה חיל בליגה הרוסית. תמצית ההבדל בין הפועל תל אביב ההיא לזו הנוכחית זה ההבדל בין הבלם ההוא שניצח לאדומים דרבי לבין מרקו שולר, היורש העכשווי.
22.2.2010 סדר עירוני חדש (הפועל עולה ליתרון 41:42 בניצחונות)
לפני: מכבי תל אביב הגיעה למשחק אחרי שבעה ניצחונות רצופים בליגה ובגביע ועם רצף של 11 משחקים ללא הפסד (תשעה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו). האדומים, מהצד השני, חזרו ארבעה ימים קודם לכן חבולים ופצועים מרוסיה, שם הובסו 3:0 על ידי קאזאן החזקה במסגרת ההצלבה של הליגה האירופית והכל היה מוכן לחגיגה צהובה בבלומפילד. במכבי דאגו להכשיר במהלך השבוע את עמנואל מאיוקה, שסחב פציעה לקראת הדרבי. התבוסה של הפועל ברוסיה רק חיזקה את התחושות הטובות בקרב האוהדים הצהובים שמרטו שערות וכססו ציפורניים עד שריקת הפתיחה. ואז הגיע המשחק.
אחרי: בניגוד להרבה משחקי עונה, הדרבי הזה הבטיח וקיים. משחק מלא באירועים, דרמות, טעויות שיפוט והכי חשוב שישה שערים, שלא שינו את התוצאה הסופית - תל אביב עדין אדומה. לאלה, שכטר ודה סילבה השפילו את מכבי והעלו את האדומים ליתרון 0:3 כבר בדקה ה-30. אבי נמני ערך שני חילופים בדקה ה-35 וזרק למערכה את הסלובני אנדריי קומאץ' ומאור בוזגלו. זה עזר רק למזער נזקים והדרבי הסתיים בסופו של דבר ב-2:4 ענק לאדומים. אין ספק, למשחק ברוסיה היתה השפעה על הפועל תל אביב. השפעה חיובית.
ולמה שזה לא יקרה הפעם: כי להפועל תל אביב של העונה הנוכחית אין את שמחת החיים של הפועל ההיא של גוטמן. אין לה את הרוח ההיא עם אותו רצון לקום מהקרשים מחדש ולהראות שאנחנו הרבה יותר טובים ממה שאמרו עלינו ברוסיה. אין לה גם את הכלים למשימה כזו מבחינת חומר השחקנים, או לפחות לא ברמה המנטלית של אז. שנזכיר לכם שוב מי זכתה באליפות סוחפת באותה עונה?
27.11.11 מקיסריה לבלומפילד (קשטן ואיוניר עוד עמדו על הקווים)
לפני: זה היה הדרבי הראשון של העונה הנוכחית. מכבי של מוטי איוניר בדיוק סיימה את מחנה האימון בקיסריה, אותו מחנה אליו יצאה הקבוצה אחרי ההפסדים הרצופים לבית"ר ירושלים והפועל עכו. מיטש גולדהאר הגיע ארצה, ישב לצידו של מוטי איוניר במסיבת העיתונאים שערכה הקבוצה לקראת הדרבי ונתן גב למאמנו. מחנה האימון בקיסריה הוכתר כהצלחה ובסופו אמרו שחקנים: "שיחררנו המון לחץ, חזרנו רגועים ושמחים ואנחנו מרגישים כמו הקבוצה השמחה מפתיחת העונה". רבים היו עדיין סקפטיים לגבי יכולתה של הקבוצה לנצח את הדרבי, אלא שהפעם האמונה התבססה על מקור אחר: זו הפועל אחרת. שונה. אפורה. קבוצה שמתחילה בנסיגה. אם שני הדברים הקודמים הסתיימו בתיקו, מה השלב הבא?
אחרי: את השיר 'מה נשתנה' שרים אמנם בפסח, אך הוא יכול היה להשתלב באופן נפלא גם בדרבי הזה. מריו פצ'אלקה (כבר אמרנו שבלמי הפועל כובשים בדרבי?) בנגיחה בדקה ה-38 ואלרואי כהן בשער מסחרר בדקה ה-45, הורידו את האדומים להפסקה ביתרון מבטיח. גל שיש הורחק, יצחקי הצליח לצמק, אבל שי אבוטבול סיים מתפרצת קטלנית של האדומים וקבע 1:3 מוחץ לאדומים, שרושמים משחק 11 ברציפות ללא הפסד בדרבי. איזו קבוצה בנסיגה, אמרתם?
ולמה שזה לא יקרה הפעם: הפועל אכן הגיעה לדרבי ההוא בתהליך נסיגה, אבל אז הוא עוד היה התחלתי: מאז קשטן עזב, הקהל התקומם, טביב הפך מוקצה ושחקנים באדום רק הלכו והתמרמרו. הדרבי הראשון בעונה הנוכחית היה רק הזדמנות חלקית למכבי, כעת מגיעה ההזדמנות האמיתית.
11.12.2005 עונת הגלקטיקוס (אלי דריקס על הקווים במקום קלינגר שפוטר)
לפני: עונת הגלקטיקוס הזכורה לשימצה. את הדרבי הראשון של אותה עונה ניצחו הצהובים 0:2 משער עצמי של רמי חליס וגול גדול של אבי נמני בסביבות הדקה ה-80, במה שזכה אצל אוהדי הקבוצה לכינוי 'דרבי המשבצות' על שם תלבושת המשבצות המיתולוגית שאיתה זכתה הקבוצה באליפות בשנות ה-90 ואותה לבשו הצהובים בדרבי הראשון של אותה עונה. חמישה ימים לפני הדרבי הזה פוטר ניר קלינגר מתפקידו על ידי הבעלים דאז לוני הרציקוביץ' ועל הקווים עמדו אלי דריקס וגדי ברומר. ביציע ישב בחור הולנדי בשם טון קאנן, שעתיד היה לסיים את תפקידו בבית"ר ירושלים ולימים התמנה באותה עונה למאמן הצהובים. הפועל היתה רחוקה מרחק של 10 נקודות מהמוליכה מכבי חיפה והתחושה באוויר היתה שהצהובים יכולים לשחזר את תוצאת הדרבי מהסיבוב הראשון. או מקסימום לבנות על האפקט הכי זול ויעיל: חילופי מאמנים.
אחרי: עם דרור קשטן על הקווים, שמעון גרשון בעמדת הבלם ויוסי אבוקסיס בקישור האחורי, לא התחשבו האדומים בבכורה של הצמד דריקס-ברומר והכריעו את הדרבי במחצית השנייה עם שני שערים של ואליד באדיר ואיבזיטו אוגבונה, שנגח פנימה את השני בדקה ה-85 וסימל את מעבר ההגמוניה בעיר לצד האדום. אבי נמני, ג'ובאני רוסו, יוג'ין טריקה וז'וז'ה דוארטה לא הצליחו לעצור את התחלת התהליך ההיסטורי: מכבי הפכו ללוזרים.
ולמה שהפעם זה לא יקרה: כי באף אחת מהקבוצות אין כיום סמלים אמיתיים כפי שהיו אבי נמני ויוסי אבוקסיס בזמנם. כי ההגנה של האדומים כיום, רחוקה מלהזכיר את ההגנה ההרמטית שהיתה בימי אלימלך-גרשון-אבוקסיס, ואולי כי הפעם יעמוד על הקווים ניר לוין, המאמן שהדריך את מכבי גם בדרבי האחרון אותו היא ניצחה אי שם לפני ארבע שנים.
11.11.2007 דרבי של תחתית (הפועל מנצחת גם מהמקום האחרון)
לפני: פתיחת עונה איומה של הפועל תל אביב. עד הדרבי שנערך במחזור התשיעי, נוצחו האדומים בחמישה משחקים וסיימו עוד שלושה נוספים בתיקו. הפועל הגיעה לדרבי אחרי ארבעה הפסדים רצופים למכבי הרצליה, בני סכנין, מ.ס.אשדוד ומכבי פתח תקוה, וערב המחזור היא דורגה במקום האחרון בטבלה כשבאוויר דיברו אפילו על ירידת ליגה בסיום אותה עונה. גם מכבי תל אביב לא הבריקה באותה עונה וניר לוין החליף במחזור השני את אלי כהן שפוטר. מחזור אחד לפני הדרבי השיגה מכבי את ניצחונה הראשון והביסה 1:3 את בני יהודה בדרבי הקטן. לכולם היה ברור שהניצחון הבא הוא בדרבי הגדול.
אחרי: אחד הדרבים הכי גרועים שנראו בעשור האחרון. שתי הקבוצות הצדיקו את מקומן בתחתית ובסופו של דבר הצליחו האדומים, ממעמקי המקום האחרון, להשפיל שוב את יריבתם העירונית ולנצח 0:1 משער של פאביו ג'וניור, החלוץ שנכנס כמחליף במחצית והפך כמובן ליקיר האוהדים. גיא לוזון רשם רגע אחד של אושר באדום.
ולמה שהפעם זה לא יקרה: כבר אמרנו להפועל תל אביב יש כעת פחות שחקנים שילחמו על הכבוד של הדרבי. אבל יש משהו עמוק יותר: הדרבי המדובר מ-2007 שייך לימים בהם מכבי עדיין לא הבינה את גודל האתגר בדרבי, זלזלה מעט, רק כדי להתעורר למהפך היסטורי בעיר. אחרי זה באו ימי השליטה של אלי גוטמן, אבל למזלה של מכבי תל אביב היא הבינה בדרך הקשה שהפועל תל אביב זה קוף אמיתי שיושב לה על הגב. היום הגישה השתנתה. בדרבי הקרוב גם יחסי הכוחות יהיו שונים. והתוצאה?
