סופוקליס שחורציאניטיס
סטטוס חוזי
מסיים חוזה בקיץ הקרוב; מכבי תל אביב מחזיקה באופציה להארכה בעונה נוספת. במידה והאופציה תמומש, שכרו של שחורציאניטיס אמור להאמיר בעונה הבאה לכ-1,150,000 נטו סכום שנקבע מראש בחוזה. בנוסף, קיימת אופציית יציאה הדדית, בכפוף לפיצוי כספי נמוך של הצד המפר.
באופן כללי
דומה היה, עד לא מזמן, שמכבי תעשה הרבה על מנת לשמור את סופו בקבוצה. בכל זאת, מי שהצטרף למועדון בקיץ 2010 עם תווית בגודל שלט חוצות של טראבל-מייקר מדופלם בעל יצר הרס עצמי מפואר הפך תחת דיוויד בלאט לאחד הסנטרים הדומיננטיים, וחשוב מכך הקונסיסטנטיים ביבשת. גם את העונה הנוכחית פתח שחורציאניטיס עם מספר משחקים סולידיים, אף שנראה פחות חד מהעונה שעברה.
אלא שבטופ-16 הגיעה הירידה הגדולה, שנבעה מקוקטייל רעיל של בעיות רפואיות ומנטאליות. בסביבתו של הסנטר טענו שחוסר-היציבות הנפשית נובע מהדשדוש על הפרקט, אבל במכבי ידעו לספר על מצבי רוח משתנים באופן הולך ותוכף אצל האיש הגדול גם לאחר משחקים משופרים; עד כדי כך שסופו לא השתתף בחגיגת ניצחונות בחדר ההלבשה, ונמנע מלהופיע למספר ארוחות קבוצתיות. לפי סברה אחרת, דווקא הריונה המתקדם של אשתו (שבינתיים ילדה תינוקת) וחזרתה ליוון עמדו בבסיס הדיכאון. "הבעיה היא שעם סופו אתה לעולם לא יכול באמת לדעת", אומר מקורב למכבי.
בעיות מנטאליות בצד, מה שבאמת מפחיד את ראשי המערכת הן בעיות הברכיים של שחורציאניטיס: עבור שחקן שאמור להתכבד בחלק נכבד מעוגת השכר הקבוצתית, חוסר הוודאות הרפואי גורם לאנשי מכבי לחשוב פעמיים. אולי ניתוח קל יפתור הכל, סבורים מקורבים לקבוצה, והרי בעונה הבאה מכבי לא תשחק בשלוש מסגרות, כך שהעומס הפיזי על השחקנים יפחת ומגפת הפציעות שמכה כעת ללא רחם במכבי אמורה להיעלם ובכל זאת, מבחינת זמן הפרקט הכולל, שחורציאניטיס לא משחק העונה באופן משמעותי יותר מכפי ששיחק בעונה שעברה, משמע שייתכן כי בעיית הברכיים היא כרונית ואיננה קשורה לעומס.
אוהדיו של סופו במערכת טוענים כי הוא עדיין מרגיש חייב למכבי, שהחזירה את הקריירה הדועכת שלו למסלולה התקין; הם מזכירים כי שחורציאניטיס התאהב במדינה ובאוהדים ממבט ראשון והפתיע לטובה מבחינה חברתית, בהתייחס לסיפורי הזוועה מימיו באולימפיאקוס. עם זאת, בשלב זה נדמה שבעיות הבריאות, הירידה במספריו והעובדה שממילא איננו סגור בחוזה הרמטי תקרב את עזיבתו של סופו, כמו גם שיקולים כספיים בראייה מערכתית, עמדת הצוות המקצועי היא שיש להשקיע את המזומנים הגדולים בשחקנים שנמצאים בעדיפות גבוהה יותר, כמו ריצ'י הנדריקס וקית' לנגפורד.
דבר הסנגור
על כמה שחקנים של מכבי אפשר לומר שכשהם בריאים ומפוקסים, אי-אפשר לעצור אותם? אין לשכוח שסופו היה שותף בכיר להצלחה בעונה הקודמת. נראה שהוא טרם הגיע לשיאו המקצועי, וגם מבחינת הגיל נמצא בטווח המתאים לגדילה נוספת. לסופו עוד כמה שנים נהדרות בוודאי, ומכבי יכולה לסחוט יותר מהלימון הזה. מה גם שהאלטרנטיבות בשוק לא נראות מפתות מדי כרגע.
דבר הקטגור
אם לשפוט על פי ניסיון העבר, יצר ההרס העצמי יעבור לעבוד בהילוך גבוה, מתישהו וכשחבית חומר הנפץ הזו תתפוצץ, יהיה זה פיצוץ מרהיב. אומנם מכבי, במסגרת מגבלותיה התקציביות, חייבת להמר, אבל לא יכולה לסכן כל כך הרבה כסף; סכומים כאלו אמורים להיות מנותבים לשחקנים סולידיים יותר, כמו הנדריקס. דומה שזה זמן טוב להעביר את המניה הלאה, לרענן את הקו הקדמי, ולהיפרד בידידות מהאיש הגדול.
הערכה
מכל הטעמים שלעיל, ההימור שלנו הוא ששחורציאניטיס לא ימשיך. ואולי, על הדרך, עוד תוכל מכבי לצאת עם כמה לירות מכל העסק אם קבוצה עשירה ממנה תחליט להפוך את ההחלטה לקלה יותר עבור כל הצדדים ולהציע לסופו סכום שלא יוכל לעמוד בפניו, ובנוסף לשלם למכבי את דמי הפיצוי המוסכמים.
ריצ'רד הנדריקס
סטטוס משפטי
מסיים בקיץ חוזה ויהפוך לשחקן חופשי. שוויו הריאלי בשוק מוערך בכמיליון אירו.
באופן כללי
הפורוורד החביב שכמעט מצא את עצמו מחוץ למועדון בנובמבר הפך בתוך ארבעה חודשים לסחורה החמה באירופה; זו בוודאי תחיים מתים ספורטיבית. סדרות רבע הגמר היורוליג עוד רחוקות, אולם דומה שדבר לא ימנע מהנדריקס את תואר השחקן המשתפר של העונה.
אף שמקור העלייה בדקות המשחק של הנדריקס נעוץ היה בריבוי הפציעות ובכושר האישי הירוד אליו נקלעו מרבית שחקני הקו הקדמי, האמריקאי השתלט על ההזדמנות, ובזכות הרעב והתשוקה הבלתי-נגמרים ניצל כל דקת פרקט באופן מקסימאלי והרוויח דרכן זמן משחק נוסף.
אבל להנדריקס יש לא רק לב, אלא גם ידיים טובות וכישרון, ובזכות האקטיביות והחוש הנהדר בצבע שובר בטופ-16 שיאים סטטיסטיים: ערב המשחק מול ברצלונה הוביל הנדריקס את מכבי בריבאונדים (7.8), באחוזים מ-2 (55.6%), בנקודות מדד (17.6) והוא שני רק ללנגפורד בנקודות (10.8) ובדקות משחק (25:30). בליגת-העל הוא נשק בלתי-עציר, וביורוליג הסב נזקים כבדים ליריבות מעמדה 4, אף שלעתים גם תופקד כסנטר.
בינואר יכול היה לחתום במכבי בסכום סביר, אבל ראשי מכבי התמהמהו ומחירו של הנדריקס עלה מדי שבוע. בשבועות האחרונים חודש המו"מ, גם בשל לחצים שהפעיל דיוויד בלאט, פטרונו של הנדריקס שעבורו החתמתו המחודשת נמצאת בעדיפות עליונה. בימים האחרונים נרשמה בין הצדדים התקרבות משמעותית; בסביבות המועדון מדווחים כי בסוף השבוע, לאחר שהקבוצה תשוב מברצלונה, יימשכו השיחות, בתקווה להגיע להבנות על הארכת החוזה בשלוש עונות נוספות. זה מגיע, בין היתר, מתוך ההבנה של בכירי מכבי כי אם הנדריקס יגיע פנוי לקיץ, הוא כנראה ייחטף בידי אחת הקבוצות הגדולות בספרד או ברוסיה, שכבר גיששו אצל השחקן לאחרונה.
דבר הסנגור
הנדריקס רק בן 25, אבל מתבטא ומשחק כמו שחקן מבוגר הרבה יותר. מאז ניקולה וויצ'יץ' לא הצליחה מכבי לבסס שחקן פנים זר כעוגן, והנדריקס גם בשל אופיו הנוח, וגם לאור כישוריו המקצועיים נראה מתאים מכולם למלא את משבצת הפרנצ'ייז-פלייר. אין להנדריקס כמעט חסרונות מקצועיים, והוא נהנה מהתקדמות מטאורית. עוד עונה תחת דיוויד בלאט, והוא יכול להפוך לפאוור פורוורד הטוב באירופה.
דבר הקטגור
המחירים שדורש הנדריקס (כ-900,000 דולר לעונה) אינם טריוויאליים עבור מכבי. הוא ביצע פריצה משמעותית בחודשיים האחרונים, אבל עשה זאת מפוזיציה של אנדרדוג ועדיין לא הוכיח שהוא בשל לסחוב את מכבי על גבו.
הערכה
בכירי מכבי כבר הבינו שהנדריקס הוא נכס, ללא קשר לתצוגה הנהדרת בפלאו-בלאוגראנה. החתמתו המחודשת של בלאט, שמאוהב בו לגמרי, מקרבת גם היא את הישארותו. התפשרות כספית קטנה נוספת, הן מצד המועדון והן מצד השחקן, אמורים להבטיח את הארכת חוזהו של הנדריקס בשלוש עונות נוספות.
שון ג'יימס
סטטוס חוזי
בקיץ האחרון חתם ג'יימס על חוזה לשנתיים, עם אופציה להארכתו בעונה נוספת. העונה השתכר כ-350,000 דולר נטו; בעונה הבאה מובטחים לו כ-400,000 דולר נטו.
באופן כללי
אם יש שחקן במכבי שבהחלט לא עומד בציפיות, זהו שון ג'יימס. הסנטר שכיכב בעונות האחרונות בבני השרון אמור היה לבצע קפיצת מדרגה נוספת במדי מכבי ולהפוך לשם מוכר ברמה האירופאית, אולם ג'יימס נדחק לקצה הספסל והפך לא-רלוונטי. הנדריקס, אליהו, סופו ובלו נמצאים הרחק לפניו ברוטציה, וכך קורה שביורוליג, המפעל שבו נמדדים שחקני מכבי באמת, נותרים לג'יימס פירורים והוא משחק 8:30 דקות בממוצע (אף שהנתון הזה מעט מטעה כמעט מחצית מזמן הפרקט הכולל שראה ביורוליג הושג בשני משחקי הגארבג' מול שרלרואה בשלב המוקדם). הפציעה בגב, שמשביתה אותו כבר למעלה מחודש, תרמה לאכזבה הכללית מג'יימס, שהפגין גם בדקות הפרקט המעטות שלו ביורוליג משחק הגנה רכרוכי והתקפה מפוזרת.
התקווה המקורית במכבי הייתה לשחזר עם ג'יימס סיפורי הצלחה מהעבר, דוגמת טרנס מוריס. מראש הוחתם על חוזה לטווח ארוך, ייתכן שבשל החשש כי עונת יורוליג טובה תהפוך אותו לשחקן יקר מדי עבור מכבי. אלא שכעת הקבוצה תקועה עם החוזה של ג'יימס, ומקורבים למכבי מספרים כי נפלה החלטה עקרונית לוותר על ג'יימס בקיץ ולחפש עבורו קבוצה שתיקח על עצמה את חוזהו. לפעמים, כנראה, צריך לדעת לצמצם הפסדים. הזדמנות אחרונה בהחלט להציל את עורו תינתן לג'יימס בסדרה מול פנאתינייקוס, שמשופעת בשחקנים ארוכים. בסדרה מתישה של הטוב מחמישה משחקים, בלאט יצטרך להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו. האם ג'יימס יפתיע דווקא במאני-טיים ויזכיר את השחקן ששלט ברחבות ליגת העל בשנים האחרונות, ושאמלל בעבר את גבוהי מכבי?
דבר הסנגור
עונות הבכורה במכבי גבו קורבנות רבים, וגורלו של ג'יימס אינו שונה. בשנים האחרונות הוכיח ג'יימס וורסטיליות התקפית ויכולת חסימה נהדרת; כעת הוא צריך לצבור ביטחון ודקות משחק ולהביא את הכדורסל האפקטיבי שלו למכבי. מכבי מיהרה לשחרר בעבר שחקנים, וטעתה; במקרה של ג'יימס לאור העובדה שחתום ממילא לעונה הבאה, והיציבות המרשימה שגילה בבני השרון כאשר הצוות המקצועי סמך עליו נראה שהוא זכאי להזדמנות אחת נוספת.
דבר הקטגור
ליגת העל היא לא היורוליג, והמקרה של שון ג'יימס מוכיח שלא כל מה שטוב מול שחקני הפנים הנמוכים והמפוזרים בישראל מספיק מול המגדלים החסונים ביבשת. ג'יימס רך מדי למאבקי הצבע האכזריים ברמות היורוליג הגבוהות, והרי זה מגרש המשחקים האמיתי של מכבי. את שכרו בעונה הבאה אפשר בהחלט לנתב לכיוונים טובים יותר.
הערכה
משיחות פנימיות שנערכו לאחרונה עולה כי הצוות המקצועי של מכבי לא בונה על ג'יימס לקראת העונה הבאה. החלטה עקרונית להשאילו כבר התקבלה, ואם מכבי תאתר קבוצה שתסכים לקחת על עצמה את חוזהו ג'יימס לא צפוי להישאר בהיכל בעונה הבאה. אלא אם כן, כמובן, יגלה שיפור ניכר בישורת האחרונה של העונה, אבל כרגע זה לא נראה כמו תסריט צפוי.
ליאור אליהו
סטטוס חוזי
בקיץ 2010 חתם אליהו על חוזה לחמש שנים במכבי, והפך לשחקן הישראלי היקר בתולדות המועדון. בעונה הבאה צפוי להשתכר כ-700 אלף דולר נטו.
באופן כללי
למרות עונה מאכזבת, ליאור אליהו כאן כדי להישאר; אף ששאלה גדולה היא מה היה גורלו לו היה הדבר תלוי בבלאט שהרי חוזה העתק של אליהו נחתם בלחץ ההנהלה, אל מול התנגדותו של המאמן. בעונה שעברה היה אליהו סולידי, כמו מרבית שחקני מכבי, וגם בשלב הראשון של היורוליג הציג מספרים ראויים (11.2 נקודות ב-62.9% מ-2, 3.3 ריבאונדים, 11.4 נקודות מדד), אבל בפתיחת הטופ-16 נחלש מאוד וסיים את השלב עם 6.2 נקודות (42.5% מ-2) ו-5.7 נקודות מדד בלבד.
אליהו לא מצליח להפוך לברומטר של מכבי, או אפילו לגורם דומיננטי באמת. הופעותיו מושפעות מהכושר הכללי של הקבוצה, ונראה שכבר לא יהפוך למנהיג שציפו ממנו להיות. גם כשהוא מתקרב לגיל 27, הפורוורד הישראלי לא מצליח להוסיף אלמנטים חדשים למשחק שלו, ובעיקר נוטה להתפוגג מול הקבוצות הקשוחות. במשחקי ריצה אליהו נפלא; להתלכלך הוא פחות אוהב. בצמד המשחקים מול ברצלונה, לשם הדוגמא, נעצר על 0 עגול בטור הנקודות, ואפילו מול גבוהי פרטיזן בשלב המוקדם לא הבריק (10 נקודות בהיכל, 6 נקודות בבלגרד).
משחק ההגנה של אליהו נוטה להוציא את בלאט משלוותו, ודקות המשחק שלו בירידה (21 בשלב המוקדם, 17 בלבד בטופ-16) גם לאור הצטיינותו של הנדריקס והביטחון של בלאט בבלו. בכמה ממשחקי היורוליג האחרונים נזרק אליהו לספסל בשלב מוקדם. אין קורלציה בין הסכומים שמרוויח לבין מעמדו בעיני מאמניו. ולמרות זאת, העונה המפרכת תחת דושקו איבאנוביץ' הוכיחה לאליהו שעבורו אין כמו בבית. במכבי כבר הפך אליהו לחלק מהמשפחה ועתידו במועדון מובטח, אבל מהישראלי המוכשר בדורו, נודה על האמת, ציפינו ליותר.
דבר הסנגור
למרות חוסר היציבות, אליהו שומר על ממוצעים כלליים טובים בכל המסגרות; הוא בלתי-עציר בליגת העל, וגם רוב הקובצות באירופה חסרות אונים כשהוא נכנס ל'זון'. חוקי הזרים בליגה הופכים את אליהו לנכס אסטרטגי. אין שחקן פנים ישראלי מוכשר ממנו, ולא נראה שיקום לו תחליף מקומי בעתיד הנראה לעין.
דבר הקטגור
חלק מהטענות כלפיו ישנות, אבל כשצופים באליהו קמל בטופ-16 קשה לרסן את העלבון: היכן התשוקה? הרצון? האגרסיביות? ומדוע, בארבע וחצי עונותיו במכבי, ראינו את אליהו משתטח על הפרקט פעמים בודדות, אם בכלל? זו חוכמה קטנה להיות טוב כשכולם טובים. הרבה יותר קשה לסחוב את העגלה במעלה הגבעה. ולאליהו, למרות הכישרון, כנראה שאין די כוחות סוס.
הערכה
יהיה כאן גם בעונה הבאה, ואם ישמור על הבריאות, בהתאם לחוזהו, גם בשנתיים שלאחר מכן.
דיוויד בלו
סטטוס חוזי
מסיים את החוזה עליו חתם בקיץ האחרון, ויהפוך בתום העונה לשחקן חופשי.
באופן כללי
היו לבלו תקופות טובות יותר בקריירה, אבל גם כשהידית לא מאופסת לחלוטין הוא היה ונותר אחד מאנשי אמונו של דיוויד בלאט, וכנראה הישראלי הטוב והחשוב בקבוצה. בטופ-16 פגע רק ב-27.1% מ-3 (לעומת 47% בשלב המוקדם), אבל למרות זאת שיחק יותר (23 דקות בשלב המוקדם, 25 בטופ-16), ולא בכדי: משחק ההגנה המשופר הפך את בלו לאחד משחקני המפתח במערך, וכאשר הזריקות נכנסות, היריבות דומעות. גם בתקופות הגרועות במכבי מאמינים בבלו, ויודעים שיגיע, כמו תמיד, למשחקי המאני-טיים.
בקיץ ימלאו לפורוורד 32, ולמרות שמבחינה פיזית הוא מצוי בכושר טוב יותר מאי-פעם, בלו עצמו רומז שקריירת הכדורסל שלו בדמדומיה. במכבי מעריכים שלמרות הרצון לשוב ולחיות בארה"ב, בלו יחתום בקיץ על חוזה חדש, כשהעובדה שבלאט נשאר צפויה לשחק תפקיד מרכזי בהחלטתו. עם זאת, מעולם לא הייתה לבלו כוונה לשחק כדורסל עד גיל מאוחר; זה אמור להיות החוזה האחרון בקריירה המקצוענית שלו, שגם עשוי להיות הגדול ביותר. העונה משתכר בלו כ-400,000 דולר, וההערכה היא שאם יישאר, ישתכר בעונה הבאה סכום דומה ואולי אף יזכה לשדרוג כספי קטן.
דבר הסנגור
בחייו של קלע יש ימים סגריריים יותר, ובטופ-16 נקלע בלו לרצף משחקים גרוע. אבל אסור לשכוח שבמרבית המשחקים הוא נאלץ לחיות משאריות, מחצאי-מצבים, כי מכבי משחקת ללא רכז מתאים לרמות היורוליג הגבוהות, עם כל הכבוד ליוגב אוחיון. העובדה היא שלצד ג'ורדן פארמר, כשנראה היה שיש תכנון והיגיון מאחורי התנועות בהתקפה של מכבי, בלו קיבל כדורים במקומות שהוא אוהב וזכה למבטים פנויים יותר לסל, והכדורים אכן צללו פנימה. גם ליכולות של בלו יש מגבלות, וידוע שהוא מתקשה לייצר לעצמו מצבי קליעה. שימו לידו את ג'רמי פארגו, וקבלו את התותחן שחרך את הרשתות עם 43.2% מבחוץ בעונה שעברה. במובן הזה, בלו בהחלט יכול להיות מרוצה מההתאוששות והעלייה המחודשת במעמדו של תיאו פפאלוקאס.
דבר הקטגור
קלעי אדיר, ווינר, מקצוען הכל נכון; ובכל זאת, אסור לשכוח שבלו נמצא כאן בעיקר הודות לתעודת הזהות הכחולה שלו. אלמלא האזרחות, ספק אם היה מגיע למכבי. העובדה היא שגם בעונות בהן נדד מחוץ לישראל, לא הצליח בלו להשתקע בקבוצת-על אירופאית, והסתפק בקדנציות קצרות בקבוצות בינוניות כמו דינמו סנט פטרסבורג, בנטון טרוויזו, פורטיטודו בולוניה ולה-מאן. למרות ההגנה המשופרת, הטריידמארק של בלו הוא היד הקטלנית שלו, והיא יצאה מאיפוס כבר ממזמן. האם, בכושרו הנוכחי, הוא שווה 25 דקות בממוצע ביורוליג? ספק רב.
הערכה
למרות שאליהו חתום והנדריקס קרוב לסגירה, בלאט יתקשה לוותר על האול-אראונד-פורוורד שלו. ביורוליג גם הניסיון של בלו משחק תפקיד, ובליגת העל עדיין אין לו מתחרים. מכבי תהיה מוכנה לעשות הרבה כדי להשאיר אותו בתל אביב, ולחץ מתון אמור לעשות את העבודה ולשכנע אותו לחתום על חוזה חדש, אחרון בקריירה.
מילאן מצ'באן
סטטוס חוזי
מצ'באן חתום במכבי לשלוש שנים נוספות, זכר לחוזה האדיר עליו חתם בנובמבר 2010. בהתאם לאמור בהסכם, מצ'באן ישתכר בעונות הנותרות מיליון דולר נטו לעונה, בכל שנה, כאשר רק למכבי האופציה להשתחרר מהחוזה תמורת פיצוי בגובה 100,000 דולר. אופציית היציאה היחידה של מצ'באן היא לקבוצת NBA, וגם זה בכפוף לפיצוי של 900,000 דולר למכבי.
באופן כללי
ייתכן שהקרב החשוב בקריירה של מצ'באן נערך בקיץ, והסרבי הצעיר הפסיד בו אף שכלל לא נמצא בזירה. בתחרות כיפופי הידיים בין בלאט, שדרש את הישארותו של הנדריקס, לבין ההנהלה, שצידדה במצ'באן, ניצח המאמן, ומצ'באן נשלח לעונת גדילה בבלגרד. בינתיים הנדריקס פרח, ולמרות שגם מצ'באן נראה מצוין והעמיד העונה ביורוליג מספרים פנטסטיים (15.3 נקודות ב-63.9% מ-2, 37.5% מ-3, ו-83.3% מהקו, 8.2 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ו-19.8 נקודות מדד) ואפילו ניצח את מכבי כמעט לבדו (בדיעבד, המשחק ששלח את מכבי לטופ-16 מהמקום השני, הועיד לה מפגש עם ברצלונה וסידר לה סדרת רבע גמר מול פנאתינייקוס ללא יתרון ביתיות) סביר שלא ישוב בקיץ הקרוב לקבוצה.
עסקת מצ'באן, למעשה, הייתה אחת הגדולות בהיסטוריה של מכבי. הוא אמור היה לרשת את מקומו של ניקולה וויצ'יץ' כאחד משחקני הפנים האירופאים הדומיננטיים בדורו, אבל לא קיבל הזדמנות אמיתית בקבוצה. אולי הדבר נעוץ גם בשיטת המשחק המאוד-מסוימת שאיתה מצ'באן מרגיש בנוח משחק איטי יותר, של הוצאה והכנסת הכדור מהצבע לחוץ. בלאט לא התחבר למצ'באן, והוא גם סולד מסגנון המשחק הזה. היכולת ההגנתית הפושרת שלו והקושי להשתלב בשיטה האתלטית והקצבית של מכבי דחקה אותו בעונה שעברה לסוף הרוטציה, ועמדה בבסיס ההחלטה לשלוח דווקא אותו להשאלה.
מבחינת סגנון המשחק, מצ'באן לא השתנה העונה וגם לא ישתנה, ולכן ספק רב אם יחזור. מקורבים למועדון מספרים שמכבי מחפשת בתקופה האחרונה קבוצה אחרת שתיקח את החוזה הכבד שלו. קאחה לבוראל, שהייתה מועמדת בתחילת העונה לקלוט את ריצ'י הנדריקס, עלתה כמועמדת, כאשר למצ'באן ביקוש מצד קבוצות אחרות בספרד. מכבי הפסידה העונה לא מעט כסף על הילד הסרבי (פרטיזן נושאת רק בחלק משכרו העונה, כ-650,000 דולר נטו), ונראה שאם תימצא קבוצה שתסכים לשאת בכל שכרו, מצ'באן יימכר. בנוסף, העובדה שמכבי פועלת להארכת חוזהו של הנדריקס משפיעה גם היא ישירות על סיכוייו של מצ'באן לשוב; אם אכן יסתיים המו"מ עם האמריקאי בהצלחה, סביר להניח שמצ'באן לא יחזור.
דבר הסנגור
הוא רק בן 22, וכבר הפך לאחד משחקני הפנים הטובים ביבשת. מצ'באן מעט רך בהגנה, אומנם, אבל זה לא דבר שבלאט לא יכול לעבוד עליו. אם בלו הנרקיסיסט למד לאכול את הפרקט, גם מצ'באן יכול. בכלל, האפ-סייד של מצ'באן עולה בהרבה על חסרונותיו: הוא מכונת השמדה התקפית בטעם של פעם. מאז וויצ'יץ' ועד להחתמתו של מצ'באן לא הצליחה מכבי להשתלט על צעיר אירופאי נחשק, והנה יש לה הזדמנות לגדול איתו ולעצב את הכישרון העצום שלו. בכל זאת, היא מודרכת בידי דיוויד בלאט, שהוא מאמן כפי שהוא מורה ומדריך, וזו יכולה להיות החממה המושלמת עבור מצ'באן. תנו לו אהבה וסבלנות, ובתוך עונה תקבלו שחקן שיכול לקחת את מכבי צעד אחד קדימה. אם העונה סחב על גבו את פרטיזן, מועדון לחוץ ומסוקר בסרביה לפחות כמו מכבי, הוא יכול לעשות את זה גם כאן, בתל אביב.
דבר הקטגור
בסופו של דבר, זו שאלה של אלטרנטיבות: אם סגנון המשחק של מצ'באן לא תואם את הכדורסל של בלאט, מה הטעם להכניס את הכישרון שלו למיטת סדום מקצועית? מצ'באן לא יהפוך לבלייק גריפין, כפי שבלאט לא יתאים את סגנונו לזה שהנחיל בבלגרד דושקו וויושביץ'. השילוב עם בלאט לא עלה יפה, ובסכומים שאמור להרוויח בעונה הבאה, נראה שלמרות הכל, למכבי יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח. עמדה מספר 4 צפויה להיות עמוסה ממילא, עם הנדריקס, אליהו ובלו, ואת מיליון הדולרים של מצ'באן אפשר לנתב לרכישת סנטר אירופאי של ממש או אולי, מי יודע, להשארתו של סופו. כנראה שמצ'באן פשוט הגיע למכבי בטיימינג הלא נכון מבחינתו ומבחינת הקבוצה, וייטב לכל הצדדים אם ייפרדו בקיץ.
הערכה
כסף, סגנון משחק, אלטרנטיבות מספיקות נראה שכל התנאים עובדים נגד מצ'באן. ככל הנראה לא יחזור בקיץ, ואולי בכלל יפוצה בהתאם לחוזה וייחתך רשמית. עם זאת, החלטה סופית בעניינו טרם התקבלה.
ohad@walla.net.il