עלה התאנה של מכבי תל אביב

עד למשחק הפותח את הסדרה נגד פנאתינייקוס אתונה, מכבי תל אביב תלך בצעדים קטנים: בכל משחק בשלושת השבועות הקרובים היא תצטרך ללמוד מספר דברים חדשים על עצמה. בהפסד לברצלונה היא הבינה שהנדריקס הוא השחקן הכי חשוב, הכי חם והכי יעיל שלה, וזה שמסביר לה בשקט ובנימוס שיש לה לא מעט בעיות.

בעונה שעברה בלאט מיעט לשלב באותה חמישייה את שחורציאניטיס והנדריקס. היווני נצץ וסיפק את העונה הטובה בקריירה שלו, ולעומתו הנדריקס בלט בעיקר כשחקן הגנה לוחמני שדי מוגבל בהתקפה. העונה התהפכו היוצרות. סופו לא מצליח לשחזר את יכולתו, ואילו הנדריקס הופך ככל שחולף הזמן לשחקן מגוון, שמשלב אלמנטים התקפיים חדשים במשחקו ומשמש עוגן הגנתי. חלק לא מבוטל מהזמן בלאט ופסקוואל התחרו ביניהם מי יעמיד חמישייה יותר ביזארית, אבל ברור שהשילוב המוצלח בין סופו להנדריקס, כפי שבא לידי ביטוי מול ההגנה המעולה של ברצלונה, יכול להוות כלי נשק יעיל בקרבות עם פאו.

זה התחיל באמצע הרבע הראשון. ברצלונה טסה ל-0:8 ולקחה את היתרון ממכבי. פסקוואל לא ציפה לכך ששני האנשים הגדולים של בלאט ידרכו יחד על אותו פרקט, ומכבי הצליחה להביך את הקטאלנים. סופו קיבל כדור, משך אליו שני שחקני הגנה ושחרר מצוין להנדריקס, שמצדו נע כל הזמן וייצר לחבריו אפשרויות מסירה. זה נגמר בהטבעות קלילות של הגיטריסט, כאילו מנגד עומדת ורסאץ'. כשבארסה ניסתה ללכת על אישית כדי למנוע ממכבי נקודות קלות, סופו ניצל את האחד-על-אחד וביצע מספר מהלכים משלו. השילוב ביניהם גורם ליריבות לחשוב, ואם הקלעים של בלאט היו בכושר סביר אז מכבי הייתה קבוצה עם הרבה יותר עוצמה ממה שיש לה כיום.

הנדריקס, עם סטטיסטיקה של שחקן משנות ה-80 ואנרגיות של שחקן נוער, הוכיח מדוע הוא השחקן החשוב במכבי כיום. מעבר לכך שמדובר בשחקן הכי יציב בקבוצה, שמספק לה ריבאונדים בשני צדי המגרש, הגנה אישית טובה, חסימות ותנועה בהתקפה – הנדריקס הוא היחיד בסגל שמסוגל להתמודד עם שוק הבשר של אוברדוביץ', והוא הוכיח זאת בקרבות מול פרוביץ', ואסקז, פראן ולורבק. בכושרה הנוכחי של מכבי, בלאט צריך לשאוף לכך – וכבר מול ברצלונה הוא ביצע זאת – שהנדריקס יישאר כמה שיותר דקות על הפרקט.

למעשה, הנדריקס הוא הקבוע בקו הקדמי ואילו סופו ואליהו הם המשתנים. הנדריקס הוא העוגן, ושניהם מתחלפים סביבו בהתאם להרכב היריבה, בעיית העבירות או העייפות. הנדריקס הוא איש המפתח. סופו הוא סנטר, אליהו הוא פאוור-פורוורד, ולעומתם הנדריקס מסוגל לשחק בשתי העמדות, כך שאולי עדיף שהדקות בקו הקדמי יתחלקו בעיקר בין היווני לגויאבה.

הרבע הראשון המצוין של מכבי והריצה באמצע הרבע השלישי, שהחזירה את מכבי למשחק, קרו כשעל הפרקט היו סופו, הנדריקס ואחד משני הרכזים - אוחיון או פפאלוקאס. כל דקה שטריו כזה נמצא יחד על הפרקט היא רווח למכבי. אך בניגוד למשחק הידידות מול בארסה, בסדרה נגד פאו כבר מדובר בהימור שבלאט יצטרך להכריע לגביו. לפאו קו קדמי מהסוג שסופו שונא – גבוה, שרירי וקשוח – והמחצית השנייה נגד הקטאלנים שוב הבליטה את הנטייה שלו להסתבך בעבירות, ואת הקושי שלו לנשום בצורה סדירה בדקות המכריעות. כזאת היא מכבי הנוכחית – בקצה הדבש מחכה לו עוקץ.

מכבי יכולה להתעודד מכך שגררה את ברצלונה לסיום צמוד, אבל גם היא יודעת שהפסידה במשחק ידידות נטול לחץ, בו המארחת חסרה שחקן שובר-שוויון כמו נבארו, ואת הובלת הכדור והמסירות של אידסון. אז אחרי שהסרט נגמר והאורות באולם נדלקו, מכבי מבינה שהרבה לא השתנה. היא חייבת להחזיר את מאלט לעניינים כדי שהקו האחורי שלה לא יהיה טרף קל מדי לדיאמטידיס וחבריו; אליהו שוב התקשה מול קבוצה פיזית; הפיק אנד רול של פפאלוקאס והנדריקס לא מקבל מספיק ביטוי; הספסל חלש ולא תורם, בעוד פאו נהנית מסגל מאוזן, עמוק ומנוסה.

הנדריקס הוא השחקן שמשאיר אותך במשחק, אבל לא השחקן שמנצח לך משחק. התרומה שלו תהיה קריטית למכבי מול פאו, אבל גם הנדריקס מבין את מגבלותיו, ויודע שלא הוא האיש שיקבל את הכדור לזריקה מכריעה, הוא לא הסטריק-שוטר שימוטט את היריבה, או האיש שינווט את מכבי. היכולות והמספרים שינפקו לנגפורד, בלו, אוחיון, סמית וסופו בסדרה הם שיקבעו את אורכה.