זה לא עסק

הפיצוי שגולדהאר העניק לאוהדי מכבי ת"א מבהיר שהוא מתייחס אליהם כאל לקוחות במכולת. פז חסדאי תוהה איך העסק עובד

פז חסדאי
11/02/2012

ההחלטה של הנהלת מכבי תל אביב לפצות את אוהדיה על ההפסד להפועל ירושלים היא חסרת תקדים בכדורגל הישראלי. היא מרמזת שמיטש גולדהאר מבין את עוצמת העלבון, ושהוא לא מוכן לעבור על זה בשתיקה. העלות של הפיצוי מוערכת בחצי מיליון שקל (בהערכה גסה), ובאופן נדיר במכבי, הפעם זו נראית השקעה נכונה.

אומנם על פניו, אם יש כסף מיותר בקופה אולי עדיף להביא חיזוק (או במקרה של מכבי - שוער אמיתי, קשר אחורי, מגן שיודע להגן ופסיכולוג לאלירן עטר), אבל האמת היא שבימים אלה, הנכס הכי יקר של מכבי זה האוהדים שלה. אולי הנכס היחיד שלה. עדיף להנהלה להשקיע בהם לפני שהם בורחים, ולא סתם לבזבז כסף על עוד כדורגלנים מיותרים, שכרגע לא יוכלו להועיל בשום דבר.

נדיר לשמוע הנהלה שיוצאת בהצהרה כל כך ברורה לאוהדיה: גרמנו לכם למפח נפש, אנחנו מתנצלים. קחו קצת כסף, תירגעו. אולי בשבת בערב תלכו לסרט, קנו כרטיס אב ובנו, ותשכחו קצת מהצרות. למרות זאת, קצת מוזר ומיותר שבזה הנהלת מכבי תל אביב צריכה להתעסק בימים אלה: שליחת דואר רשום ל-8,000 בעלי מנויים, ומציאת פרוצדורות לפיצוי כל אחד מהם. הלא יש כל כך הרבה דברים חשובים יותר לעשות לקראת העתיד.

בדרך כלל צעדים נואשים כאלה הם נחלתן של קבוצות קטנות, עם מנהלים קפריזיים. סיפורים מפתיעים כאלה שומעים מליגות נמוכות באירופה, על מועדונים אזוטריים שמנסים בכוח למשוך תשומת לב או להיכנס לתודעה. עצוב שזה מה שנשאר ממכבי תל אביב: עוד אנקדוטה, עוד כוכבית במדורי הספורט ברחבי העולם, עוד דיווח על "קבוצה קטנה מישראל שהחליטה לפצות את אוהדיה אחרי ההדחה מהגביע".

---

מאחורי הפיצוי הזה עומדות כוונות טובות, אבל הוא מבהיר שמיטש גולדהאר לא מצליח להבין איך העסק הזה עובד. זה מראה את דרך החשיבה העסקית שלו, שעדיין לא מותאמת לעולם הכדורגל. מבחינתו, הוא מרגיש אחריות כבעל עסק מסחרי לכל דבר. הלקוח מאוכזב מהמוצר, אז צריך לתת לו פיצוי. שיווקתי סחורה לא מוצלחת, אז אר?צה את הלקוח בהטבה כספית. הוא רואה את האוהדים כצרכנים, מנסה להקל על הפגיעה שלהם ולפייס אותם לקראת המשך היחסים העסקיים. באופן אירוני, אוהדי מכבי תל אביב הגיעו ביום שישי לקרית שלום, והבהירו למר גולדהאר שהפעם מדובר בזן אחר של צרכנים.

אפשר רק להעריך עד כמה מתסכל העסק מבחינת גולדהאר. לראשונה בחייו, כנראה, הוא נכנס לעסק שבו יכולות הניהול שלו חסרות משמעות. זה מודל עסקי יחיד במינו, כזה שמשה דמאיו עושה בו עבודה טובה ויעילה יותר מאשר גאון עסקים מקנדה. זו התעסקות עם מנגנון לא צפוי, שמבוסס על אלמנטים רגשיים. זה התמודדות עם סוכנים מאפריקה, עם נוכלים ממזרח אירופה, עם כדורגלנים חסרי אופי, עם אספסוף מהמזרח התיכון.

לא קל להסתגל לזה: הפעם הלקוחות שלך הם אנשים שלא מעניין אותם הפיצוי, שלא אכפת להם מהגינות עסקית או אחריות מנהלתית, שלא מזיז להם תרבות או דרך. הם רק רוצים את הדרבי. עצם הגדרתם כ"צרכנים" היא עלבון עבורם. כשג'ק אנגלידיס מבקש מהאוהדים סבלנות, רואים שהוא לא מבין את הנפש הפצועה שלהם. סבלנות זה משהו שאפשר לבקש מחברי דירקטוריון או מבעלי מניות, לא מאנשים שהאושר תלוי בסיומת של דאבור מול השער.

דמיינו איש עסקים קנדי שמתעסק בתאגידים שמגלגלים מיליארדים, שמקבל מדי יום עשרות טלפונים ועצות מכל מיני אורי משיחים, או כאלה שמינו את עצמם לנציגי האוהדים רק בגלל שהם משועממים מספיק וזה הדבר היחיד שיש להם בחיים. הוא לא מבין איך הוא נקלע לקלחת הזאת. הוא לא מבין איך הוא השקיע מיליוני דולרים בברק יצחקי, ולא מקבל תפוקה. הוא לא מבין איך אנשי מקצוע מנוסים ומיומנים המליצו לו על עשרות שחקנים, שאף אחד מהם לא פוגע. דמיינו את התסכול, את הייאוש, את הפגיעה האישית שגולדהאר מרגיש. עכשיו, אחרי שהוא שומע את כל הקשקושים מסביבו, אחרי עשרות הטעויות שהוא עשה, גולדהאר עוד צריך להודות שהוא לא מבין ולתת לאיש מקצוע אמיתי להתוות את הדרך. קשה לראות את זה קורה.

מדברים על קללה על המועדון. אומרים שאף אחד לא יכול להצליח במכבי. שיש שם לחץ ייחודי, שהקהל הורס כל חלקה טובה. כמובן שאלו שטויות. רבים הצליחו במכבי, למרות הלחץ ולמרות הקהל. זו טעות לדבר על מיסטיקה ועל קארמה, כשנעשות כל כך הרבה שגיאות מקצועיות. אם גולדהאר רוצה לפצות את הקהל, שפשוט ימנה מאמן טוב. אבן אחת שגדי כרמלי השליך לנהר, טובי המנהלים לא יצליחו למשות.

עוד שלוש הערות על השבוע

* ברכות למדור הספורט של "מעריב", שסיפק את הסיפור הפיקנטי של השבוע: דניז חזניוק תוקפת את שחר פאר ואת נבחרת הפדרציה. איזה תענוג. היה בסיפור הזה את כל המרכיבים האידיאליים: מצד אחד השמצות אישיות ותקיפה קטלנית, מצד שני חשיפה פנימית של התנהלות שערורייתית. אומנם חזניוק התנהלה בחוסר מקצועיות ועשתה טעות שתפגע בה, אבל מבחינת חובבי הטניס זה היה שווה את זה. גם אם היא הגזימה מעט בפרטים, אני אישית מאמין לה. תודה על התחקיר דניז.

* אוהדי מכבי תל אביב בכדורסל הפכו בעל כורחם לחובבי כדורסל אירופאי. ככאלה, הם מעריצים של תיאו פפאלוקאס, אחד הווינרים הגדולים של הענף. קצת עצוב להם שדווקא במכבי הוא מבוזה על הספסל וזוכה לעתים ליחס משפיל ולא הולם. חבל שהוא מסיים את הקריירה בטונים צורמים דווקא בקבוצה שאוהדיה כל כך מעריכים אותו.

* משחקי גביע המדינה היו שעתו הגדולה של רז זהבי, איש הליגות הנמוכות. השליטה החולנית שלו בנבכי הכדורגל הישראלי היא מרשימה, אבל זהבי - עם טון הדיבור האלים והבוטה שלו, עם הסיפורים הבלתי נגמרים, עם הנחרצות המוגזמת - מציג דור חדש של פרשנים: אלה שגדלו על המורשת של משה פרימו, ומרוב הערכה והערצה מתעקשים להמשיך את דרכו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully