יומיים לפני המשחק הגורלי בין קאנטו לקאחה לבוראל בסיבוב השני של שלב הבתים העונה, עלה לשידור באחת מתחנות הרדיו המקומיות בוויטוריה נשיא הקבוצה הבאסקית ג'וסאן קווארחטה ודיבר לקראת ההתמודדות המסקרנת מול האיטלקים. כשנשאל על ההצלחה של המאמן היריב, אנדראה טרינקיירי, הגיב מעט בזלזול. "אני מכיר את השם, וגם את הפרצוף. הוא לא מישהו שאני חושב שיעשה לנו יותר מדי בעיות", אמר. מיותר לציין שקאנטו ניצחה את המשחק, עלתה לשלב הבא, ובוויטוריה מלקקים את הפצעים מההדחה המפתיעה כבר בשלב הראשון.
טרינקיירי, רק בן 43, אימן עד לפני שלוש עונות בליגה השנייה באיטליה, אך בשנים האחרונות נחשב לעילוי של ממש במעמד של המאמנים באיטליה. עד כדי שמדברים עליו כיורש אפשרי של סימונה פיאנג'יאני כמאמן הנבחרת. את קאנטו הוא הוביל לטופ 16 ביורוליג, בחזרה לצמרת הכדורסל האיטלקי, כשהוא קוטף את תואר מאמן העונה בליגה האיטלקית הראשונה בשנתיים האחרונות. אז מי הוא אותו מאמן שמוזכר כמועמד אפשרי למאמן העונה ביורוליג במידה ויצליח להוביל את קאנטו להעפלה להצלבה על חשבון מכבי תל אביב?
טרינקיירי נולד במילאנו, וגר שם רוב חייו. את דריסת הרגל שלו בכדורסל האיטלקי עשה בעונת 1998/9כשמונה לעוזר המאמן של מילאנו, שנתיים אחרי שירדה מנכסיה והתחילה מחדש. "מלכתחילה ניתן היה להבין שמדובר במשהו יוצא דופן", נזכר העיתונאי האיטלקי מרקו טמפרינצי. "כל המערכת במילאנו תמיד פרגנה לו וידעה לטפח אותו. הוא מצידו היה מאוד לויאלי, ועל אף שהקבוצה הייתה קצת רחוקה מהצמרת, הוא קיבל פידבקים חיוביים. לקח לו קצת זמן לעבור הלאה, אבל הוא ידע לצאת בזמן ולעשות את זה בגדול".
אחרי חמש עונות במילאנו החל טרינקיירי את קריירת האימון הראשית שלו בסורסינה ואנולי הקטנה ואחרי שעלה עם הקבוצה ליגה ועזב את קאזרטה אחרי קדנציה קצרה, קיבל את ההזדמנות הגדולה שלו במדי פרימה ורולי בעונת 2008/9. מכאן נפתחו לו הדלתות, "היינו מרחק מחצית מלעלות ליגה וזכינו בגביע של הליגה השניה במעמד מאד מכובד ויפה, והוא קיבל את תואר מאמן העונה", נזכר שחקנו של טרינקיירי בוורולי, אפיק ניסים.
מהעונה בוורולי הדרך לקאנטו נסללה, והוא קיבל את ההזדמנות הגדולה שלו בליגה הראשונה. "הוא במקור מאזור הצפון, היה עוזר במילאנו ככה שהוא מכיר הרבה אנשים מהאזור ואני זוכר שהוא היה במערכת יחסים מצוינת עם הג'נרל מנג'ר מקאנטו וזה כמובן עזר לו לקבל את המשרה שם", מסביר ניסים. "גם עזר לו שהג'נרל מנג'ר בעונה איתי היה אנטונלו ריבה והוא אגדה בקאנטו".
התקשורת האיטלקית מהללת את טרינקיירי בעיקר בזכות העובדה שהצליח להנחיל לקבוצתו סגנון משחק קל להבנה וקשה לפיצוח, שבינתיים מפיל את היריבות. "מאמן ברמה מאד גבוהה יודע לשנות דברים לפי החולשות של היריבה ומאד אוהב שהקבוצה שלו מביאה הרבה אנרגיות מההגנה. ולראיה, תמיד הקבוצות שלו סופגות הכי מעט נקודות (הכי מעט בבית המוקדם שלה, א.ש)", מספר ניסים. "בתקופה איתו שיחקנו ממש כמו מכונות, כל אחד יודע בדיוק לאן ללכת ואיך לזוז בכל פעולה. יש לו תשוקה אדירה להצליח והוא מכיר כל שחקן באירופה".
גם טמפרינצי ממשיך את השבחים. "המפתח שלו זה הגנה. הקבוצות שלו מאוד אנרגטיות, מאוד משתדלות, ומכאן הניצחונות הם רק עניין של זמן. אז אולי הכדורסל שלו לא הכי יפה לעין, אבל העובדה שראיתם מול ברצלונה איך הם נלחמו איתם בחוץ וכמעט ניצחו. ככה הוא ניצח את אולימפיאקוס בבית, קבוצה שהתקציב שלה הוא יותר מפי 2 מקאנטו".
אתר היורוליג ערך ראיון מיוחד עם טרינקיירי בתחילת העונה ובו סיפר המאמן על הפילוסופיה שלו: "שני דברים בסיסיים מניעים את הכדורסל, וככה אני מסביר תמיד לקבוצה שלי. בהגנה אתה צריך את כוח הרצון כדי להגן ולשמור, ובהתקפה אתה חייב להניע את הכדור ולא להיות אנוכי. אני מאמין שפחות זה יותר. ככל שאתה אומר לשחקנים דברים יותר פשוטים, הם מבצעים יותר בקלות. המטרה שלי בקבוצה זה להצליח להתמודד בכל משחק, לעמוד בלחץ ולשמור על הכבוד שלנו".
הסיפור היפה שעומד מאחורי טרינקיירי הוא הרב לאומיות שלו, שעוזרת לו לגשר בין השחקנים האמריקאיים לאיטלקים בקבוצה. טרינצ'יירי הוא בן לאב אמריקאי ואמא קרואטית, ושאב מלבד התרבות האיטלקית גם הרבה מהתרבות האמריקאית. בשנת 2007 התפרסמה עליו כתבה בת 1,200 מילה בניו יורק טיימס בשל לופט גדול שבנה בבניין בן 100 שנה במילאנו, אותו כינה "מילאנו פינת ניו יורק". "אני מאוד אוהב את ניו יורק, והדירה שלי מזכירה לי את ניו יורק", אמר אז טרינקיירי.
על הפרקט השילוב המיוחד הזה מוביל להצלחה די גדולה בקליטת מספר מצומצם של אמריקאים בתוך סגנון המשחק שלו. "מארטן ליונן הוא שחקן אמריקאי נחמד, אבל רק תחת טרינקיירי הוא בא כל כך לידי ביטוי. הוא עשה את זה טוב גם בעונה שעברה עם מייק גרין ולפני זה עם ג'רי גרין", מסביר טמפרניצי. "השחקנים האמריקאים הם לרוב לא הדבר הכי קל לאימון, אבל טרינקיירי מצליח להכניס אותם לסיסטם ואין בשבילו הבדל. האנגלית השוטפת שלו גם עוזרת להם להרגיש בבית".
האיטלקי, כפי שנכתב כבר, אוהב את הקבוצה שלו מחויבת. כדי להכניס אותה לרמת מחויבות גבוהה הוא יוצר קשרים אישיים חזקים מאוד עם השחקנים שלו. "הוא מאמן שיעשה הכל בשביל השחקנים, אבל הכל. העיר שהשחקנים יהיו מרוכזים רק בלשחק וככה הוא גם יכול ודורש מהשחקנים שייתנו את המקסימום", מסביר אפיק ניסים, שביום ההולדת שלו לפני שלוש שנים, בעוד הוא יושב ואוכל חומוס עם טרינקיירי, שמע עד כמה המאמן מכיר את תולדות העם היהודי, ועל כך שכבר הספיק לבקר בירושלים.
גם הרכש המשמעותי ביותר שביצעה קאנטו הקיץ, ג'יאנלוקה באזילה, הגיע הרבה בגלל הקשרים הבין-אישיים המצוינים של מאמן קאנטו. "במהלך כל הקיץ יצר טרינקיירי שיחות רבות עם באזילה, שהיה על הכוונת של כמעט כל הקבוצות האיטלקיות", נכתב בגאזטה דלו ספורט אחרי חתימתו של השחקן במועדון הצנוע. "העובדה שהוא בחר ללכת דווקא לקאנטו מעידה קודם כל על העוצמה של המועדון תחת טרינקיירי. הוא הצליח להביא שחקן מהשורה הראשונה של הכדורסל האיטלקי בעשור האחרון, בעיקר בזכות השם הטוב שיצא לו בעולם הכדורסל".
בתקופה האחרונה, אחרי הכישלון הגדול של נבחרת איטליה באליפות אירופה, עלה שמו של טרינקיירי כמועמד אפשרי לרשת את סימונה פיאנג'יאני, מאמנה של סיינה, או לפחות להצטרף לצוות של נבחרת איטליה. "זה יהיה כבוד גדול, אבל זאת לא תהיה יוזמה שלי. אני לא אחתור תחת אף אחד", אמר טרינקיירי בתגובה לכך לאחר אליפות אירופה. בינתיים קבוצות הצמרת של הכדורסל האירופי החלו לבדוק את המאמן המוכשר, שיכול להצטרף לרשימה המכובדת של מאמנים איטלקיים שמגיעים להישגים בכדורסל האירופי והעולמי.
"אטורה מסינה הוא עוד לא, לא צריך להגזים, והוא יצטרך להוביל את קאנטו עד זכייה ביורוליג כדי להיות מוזכר איתו באותה הנשימה", מסכם טמפרניצי. "מדובר במאמן כדורסל מהדור החדש, כזה שמחובר מאוד לשחקנים שלו, שמאמין במשחק פשוט, ושמאוד מקפיד על ההופעה שלו ומחזיק מעצמו. יש לו את התכונות שכוכב צריך, אבל הוא עדיין לא שם. הצעד הבא שלו יהיה לצאת מאיטליה לקבוצה בליגה אחרת, ספרד או רוסיה, לנסות להצליח גם שם, ולהמשיך לבנות את עצמו, כי הוא בהחלט מסוגל להצליח".
