מרבית השגרירים הישראלים מתעוררים מפגרת החורף ואיתם חוזר מדור המצטיינים השבועי. סוף שבוע בהחלט לא רע עבר על נציגינו עם מאזן של שני שערים ובישול ובשורות טובות מכיוונים של רועי דיין, שחזר למגרשים אחרי פציעה, ורמי גרשון, שרשם בכורה מחודשת בסטנדרד ליאז'. בחמישייה הראשונה לשנת 2012 כוללת שני חלוצים, שצריכים לעשות לאלי גוטמן כאב ראש חיובי, ומספקת הצצה למושבה הישראלית המתחדשת בקפריסין. בפינת הנורה האדומה נבדוק, ולא בפעם הראשונה העונה, את מצבו של דקל קינן.
1. תומר חמד (מאיורקה)
כשתומר חמד הגיע בקיץ למאיורקה, ספק אם גם הוא חלם ששער השדה הראשון שלו בליגה יהיה לרשת של איקר קסיאס האגדי. השער היה חשוב ומרגש, אבל מבחינת חמד, היכולת חשובה יותר. ההופעה שלו הייתה פנטסטית ומעודדת. הוא שיחק עם המון ביטחון, ירד לקבל כדורים, עשה דברים יפים עם הפנים לשער והטריד את פפה (שמחכה לישראל עם פורטוגל בקמפיין מוקדמות המונדיאל) וסרחיו ראמוס.
זה היה השבוע של חמד. הצמד בגביע החזיר אותו בגדול לעניינים. הישראלי ספג ביקורות על יכולתו בחצי העונה הראשונה, אבל בשלושה ימים הוא הציג לראווה את מפגן תכונותיו. שער אחד במבצע אישי ובעיטה אדירה ממרחק, הקפצה חכמה מעל השוער ונגיחה קשה. עכשיו, במאיורקה מבינים שחמד הוא יותר מפנדליסט מחונן. למרבה האירוניה, בכל פעם שחמד כבש מהנקודה הלבנה עד כה, זה עזר למאיורקה להביא נקודות ודווקא במשחק בו נכבש שער השדה הראשון, הקבוצה ירדה עם הפסד.
העיתון "דיאריו דה מאיורקה" מפרסם הבוקר (שני) טור תחת הכותרת: "חמד סותם פיות", בו נכתב: "השער של חמד השתיק את כל המבקרים שהאשימו אותו בחוסר יכולת להבקיע שער שדה. חמשת הפנדלים שכבש הביאו לקבוצה נקודות, אבל היכולת שלו לא הצליחה להרשים לא את האוהדים ולא חואקין קפארוס, שהוציא אותו מההרכב מאחר ולא היה מרוצה מההופעות שלו... חמד לא ויתר. הוא ידע שהוא לא עומד בציפיות לשמן הביאו אותו והבין שעליו להיות יותר אפקטיבי. הוא לקח את ההזדמנות בגביע והפך לאחד הארכטיקטים של הקאמבק עם תצוגה מהממת והראה לכולם במאיורקה כמה הוא חיוני לקבוצה".
2. עדן בן בסט (ברסט)
חלוץ ברסט הפך זמנית לשיאן ההופעות במדור עם הופעתו השמינית והנתון הזה לא צריך להפתיע. בן בסט שומר על יציבות ותוך חצי עונה הפך לאחד השחקנים המשמעותיים של קבוצתו. בשבת הוא רשם את אחד ממשחקי הטובים העונה. שער נהדר שלו בבעיטה מ-16 מטרים סידר לברסט 0:1 חשוב על ניס בקרב התחתית ובנוסף, הוא גילה ניידות, הגיע לעוד מצבי הבקעה, שוב זכה לגל מחמאות בתקשורת הצרפתית, כשל'אקיפ העניק לו את הציון 7.
בימים אלו החל מאמן הנבחרת החדש אלי גוטמן לעבוד. הוא חורש את מגרשי ליגת העל וגם יצא לסבב שיחות עם השגרירים. לגוטמן יש לא מעט כלים התקפיים זמינים וראויים. שכטר, ברדה, שהר, חמד, תמוז, דמארי, בן חיים, דודו ביטון ואפילו יצחקי ועטר. אלא שראוי שהסבב של המאמן יכלול ביקור או שיחת טלפון עם בן בסט. הוא נמצא בכושר מצוין, משחק בקביעות בהרכב בליגה חזקה, השתפר מאוד לעומת ימיו בליגת העל ומחכה בשקט להזדמנות שמגיעה לו. זה הזמן להתחיל לספור גם אותו.
3. בן שהר (אוקזר)
לעומת בן בסט, לשהר יש חיים יותר קשים בליג 1. לאוקזר סגל עמוק מברסט וכך התחרות על מקום בהרכב גדולה יותר. שהר משחק פחות, עדיין לא השלים העונה 90 דקות בליגה, אבל לזכותו ייאמר שהוא רחוק מלהרים ידיים. שהר של העונה הוא שחקן בוגר שמבין שמדובר בשנה קריטית להמשך הקריירה. הוא לא יכול להרשות לעצמו קיץ נוסף של אי וודאות ועוד מעבר ברגע האחרון, אלא משווע לתקוע יתד ולמצוא בית. הוא נלחם על מקומו ועובד בשביל כל דקה על המגרש. המלחמה האישית של שהר קשורה באופן ישיר במלחמת ההישרדות של אוזקר שכן ירידת ליגה תקטין בצורה משמעותית את הסיכוי שבקבוצה יממשו את האופציה לרכוש את הישראלי מאספניול. בשבת, שהר פתח ובישל את שער היתרון במשחק החוץ מול אז'קסיו, אבל שוב הוחלף בדקה ה-50 כשהקבוצה הייתה בפיגור 2:1. אוקזר ירדה מנוצחת, הסתבכה מאוד בתחתית וכמו שזה נראה כרגע, שהר וקבוצתו ימשיכו להילחם עד סוף העונה.
4. יובל שפונגין (אומוניה ניקוסיה)
המושבה הישראלית בקפריסין התרחבה בינואר ועומדת כעת על שני מאמנים ושלושה שחקנים. ייתכן שאחת הסיבות לפריחה המחודשת ביחסים קשורה ביכולת הנפלאה שמציג המגן הימני בעונתו השנייה באומוניה. שפונגין לא תמיד הוערך מספיק בארץ בכלל ובמכבי תל אביב בפרט. הוא עזב למועדון בפאר ועשה התקדמות שקטה, שאת ניצניה אפשר היה לראות בכמה הופעות טובות במדי הנבחרת לקראת סיום הקמפיין. בשבת, שפונגין היה נהדר ועזר לאומוניה להשיג ניצחון ענק 0:3 במשחק הצמרת מול א.א.ל לימסול. אלי גוטמן ישב ביציע ועקב בעניין. בניגוד לעושר בהתקפה, הדור הנוכחי לא משופע בשחקנים הגנה מגוונים ומוכשרים. גם גוטמן ככל הנראה מבין שכיום שפונגין הוא המגן הימני הישראלי הטוב ביותר.
5. רועי בקל (אלקי לרנקה)
בעיה ביורוקרטית של איחור ברישום מעבר לחלון ההעברות בקיץ מנעה מבקל לשחק העונה. בארבעת החודשים האחרונים הקשר, שהגיע ממכבי פתח תקוה, התאמן עם חבריו וחיכה לינואר. הסבלנות שלו השתלמה. בקל פתח מצוין עם הקדנציה שלו בקפריסין עם בישול ב-1:2 המרשים של אלקי על אפואל ניקוסיה בשבוע שעבר והשבוע, השלים 90 דקות מצוינות ב-1:1 עם אריס לימסול. באלקי, שנפרדה השבוע מדריו פרננדס, רואים בבקל בורג משמעותי בחוליית הקישור ועבורו הקבוצה הקטנה בהחלט יכולה להוות מקפצה לאחת מקבוצות הצמרת באי.
נורה אדומה: דקל קינן (קרדיף)
עונה לא פשוטה עוברת על הבלם הישראלי. הוא לא נמצא בתוכניות של מנג'ר קרדיף מלקי מקאי ומצד שני, בקבוצה לא הצליחו להגיע לסיכום עם קריסטל פאלאס (בשורותיה שיחק רק שלושה משחקים בגלל פציעה) על הארכת ההשאלה שהסתיימה ב-2 בינואר. בלית ברירה, קינן חזר לסגל הבלובירדז ולמרות שרשם הופעה בגביע האנגלי, הוצא מהסגל בשני המשחקים הבאים. קינן יודע היטב שבקרדיף סיכוייו לקבל דקות נמוכים מאוד והוא מעוניין, ובצדק, לעזוב. סביר להניח שקינן יבקש שוב מראשי קרדיף להיות מושאל עד תום העונה, לפאלאס או לקבוצה אחרת בצ'מפיונשיפ. כי מבחינתו האישית ומבחינת הקריירה האירופית, הוא חייב לקבל דקות משחק ולמען האמת, כל מהלך שיעשה עדיף מבחינתו על הישארות בקרדיף.
צפו באברהם גרנט מוצג כמאמן פרטיזן בלגרד
רוני לוי ניצח את ניר קלינגר בקפריסין
תומר חמד מתחיל להיכנס לעניינים במאיורקה