בזמן שהקבוצות הגדולות נהנות כדרך הטבע מקהל אוהדים רחב, מבעלי מנויים שמכניסים סכומים גבוהים לקופה ולהכנסות משמעותיות דרך המפעלים האירופאים, חייהן של הקבוצות הקטנות ממש לא קלים. כיצד הן עומדות בזה? השבוע החלטנו לבדוק בעזרת אתר גאידסטאר כיצד מתנהלות מספר קבוצות כאלה, בהן מכבי פתח תקוה, מ.ס. אשדוד, מכבי נתניה, הפועל עכו, בני יהודה, בני סכנין ועירוני רמת השרון, בניסיון להפנים פעם נוספת מה מקורות ההכנסה של קבוצות ליגת העל, כיצד הן נאלצות לחלק את תקציבן, מה גובה שכר השחקנים והמאמנים וכיצד הן מתמודדות עם גרעונות.
הדוגמה הטובה ביותר לקבוצה שמתקשה להתמודד בשנים האחרונות עם גרעונות היא מכבי פתח תקוה. המלאבסים, למשל, סיימו את שנת 2009 בגרעון מצטבר של 5.67 מיליון שקל, אותו הצליחו להקטין בסוף 2010 עד ל-3.866 מיליון. לכאורה מדובר בתמרור אזהרה משמעותי לגבי מצבה של העמותה, אבל הסיבה להמשך קיומה ללא הפרעות רבות היא שעל פי דוחותיה הכספיים, מנהליה העריכו ששווי כרטיסי השחקן של השחקנים שנמצאים תחת חוזה גבוה משמעותית מגרעון העמותה.
מעניין לגלות כי בשש השנים האחרונות מכבי פתח תקוה לקחה הלוואות רבות (13 ליתר דיוק), בעיקר בבנק דיסקונט ובבנק הפועלים, שהגיעו לסכום של 5.15 מיליון שקל. במהלך 2010 השיבה הקבוצה הלוואות בגובה 1.494 מיליון שקל, ושנה קודם לכן היא החזירה סכום דומה, שכן ההלוואות התפרסו לתקופות שבין שלוש לחמש שנים.
בהיבט הספורטיבי, מחזור הפעילות של קבוצה כמו מכבי פתח תקוה הגיע במהלך 2010 ל-12.446 מיליון שקל ואילו ההוצאות המגוונות של המועדון הסתכמו ב-12.171 מיליון. על רקע העובדה שהקבוצה לא נחשבת לכזו שמחזיקה בקהל אוהדים רב, בלשון המעטה, על פי דיווחי העמותה ההכנסות ממשחקי הליגה הגיעו ל-601,825 שקלים, כאשר נוספו לכך 135,600 שקל במכירת מנויים. אם לקחת לצורך ההשוואה את מ.ס. אשדוד, הרי שהקבוצה של ג'קי בן זקן הכניסה ממשחקי הליגה במהלך 2010 סכום של 582,020 שקל, אבל לא פחות חשוב מכך, המנויים העשירו את קופת המועדון ב-257,180 שקל.
כדי ליישר את הקו בהשוואה בין מכבי פתח תקוה לאשדוד, נדגיש כי מחזור הפעילות של הקבוצה הדרומית הסתכם ב-16.564 מיליון שקל (יתרון של 4.118 מיליון לאשדודים), וההוצאות הגיעו לכדי 16.155 מיליון (3.984 מיליון יותר). בסך הכל סיימה אשדוד את 2010 בפלוס 67,396 שקל בקופה, אחרי שאת 2009 סיכמו שם בגרעון של 2.434 מיליון שקל.
אלה שמתוקצבות, ואלה שהרבה פחות
כמו שאתם בוודאי מנחשים, אוי ואבוי לשתי הקבוצות הללו אם את מרבית תקציבן הן יבססו על האוהדים הלא רבים שמגיעים למשחקיהן. ולכן, במגוון ההכנסות של קבוצות הכדורגל נכללים פרמטרים רבים. כך למשל מתברר כי עיריית אשדוד הקציבה 2.545 מיליון שקל לקבוצה בשנה האחרונה, בעוד שעיריית פתח תקוה סיפקה הרבה פחות רק 634,028 שקל. כל אחת מהקבוצות נהנתה מ-2.2 מיליון שקל שהגיעו כתוצאה מזכויות הטלוויזיה והשידורים, אבל מרבית התקציב מתבסס על ספונסרים 4.034 מיליון באשדוד, 4.617 מיליון בפתח תקוה.
גם המועצה להסדר ההימורים בספורט מספקת תרומה משמעותית לחייה של קבוצה בליגת העל, בין השאר גם בהסתמך על משחקי גביע הטוטו. אשדוד קיבלה 2,614,440 שקל, ואילו פתח תקוה נאלצה להסתפק ב-2.075 מיליון. פעם בכמה שנים גדלים בקבוצות הללו כוכבים גדולים, וגם מכאן הן מצליחות מפעם לפעם לגזור קופון. באשדוד הכניסו 1.090 מיליון שקל מהשאלת שחקנים, ובפתח תקוה, עוד טרם החתמתו של עומר דמארי בהפועל תל אביב, נהנו רק מ-675 אלף שקל מהעברת שחקנים.
אבל אם מישהו מכם זלזל בנושא מיקומי הקבוצות וחשב שמי שלא זוכה באליפות או מגיעה לאופ"א משחקת ללא שום מטרה, נדמה שהנושא הזה הורגש היטב בכיסן של בעלי שתי הקבוצות. לפני שתי עונות הצליחה אשדוד להשתחל לפלייאוף העליון וסיימה בסופו של דבר במקום השישי, מה שהעניק לה 800 אלף שקל, בעוד שמכבי פתח תקוה סיימה רק שמינית והכניסה 490 אלף. כל אחת מהן הרוויחה כ-100 אלף שקל על מכירת הזכויות של תמונות השחקנים לסופרגול. באשדוד נהנו גם מ-1.692 מיליון שקל מתחום הנוער, אבל מלבד מספר פרמטרים נוספים, אלו בסך הכל המרכיבים העיקריים שמאפשרים לקבוצות להתקיים.
גם נושא ההוצאות מורכב מפרמטרים רבים. כך, למשל, אשדוד שילמה 6.197 מיליון שקל לשחקניה ו-1.159 מיליון למאמניה, בעוד שבמכבי פתח תקוה היו קצת יותר נדיבים: 7.749 מיליון על שכר וההוצאות הנלוות לשחקנים, ו-1.470 למאמנים ולבעלי התפקידים. מעבר לכך, מעניין לגלות כי פתח תקוה שילמה 1.360 מיליון שקל תמורת השכרת המתקנים והשימוש בהם, ואילו לאשדוד עלה 584,017 שקל נושא שכר הדירה והאחזקה ו-243 אלף שקל שולמו כדי להשתמש במגרש.
כל עמותה מחויבת בכל שנה לדווח על רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר אצלה, מה שמאפשר בעיקר ללמוד כמה מרוויחים שחקני ומאמני הקבוצות. חשוב להדגיש כי מדובר במשכורות שנתיות שמגלמות בתוכן את שכר השחקנים והמאמנים בסכומי ברוטו. בחלק מהמקרים מדובר בשחקנים או מאמנים שלא "עבדו" במהלך כל השנה בקבוצה, ועל כן חלקם אינם משקפים את השכר המעשי שלהם לאורך שנה שלמה.
כך, למשל, דרור קשטן, שמונה למאמנה של בני יהודה בקיץ 2010, הדריך רק כמה חודשים באותה שנה, שכן מרבית הקדנציה שלו הייתה ב-2011, מה שמציב אותו "רק" במקום השלישי בטבלת המשתכרים של הזהובים לאותה שנה עם סכום של 472,663 שקל. ההפתעה הגדולה אולי נמצאת בראש הטבלה, כאשר משה ביטון, שמשחק כיום בהפועל חיפה, הרוויח 631,420 שקל. עמרי אפק שפרש בספטמבר מכדורגל ניצב במקום השני עם 472,663 שקל, ואת החמישייה משלימים פדרו גלבאן במקום הרביעי (391,440 שקל) ואיבן גארידו חמישי (376,612).
ברשימת המשתכרים של מכבי נתניה, לעומת זאת, הסכומים גבוהים הרבה יותר. קלמי סבן, שמשחק כיום במכבי תל אביב, הרוויח בכל 2009 לא פחות מ-1,006,048 שקל, והוא הקדים את לירן שטראובר (992,923 שקל), ביבאן פרנסמן (967,731), דדי בן דיין (772,316) ואמייה טגה (643,471). במ.ס. אשדוד המוביל מבין אנשי המועדון היה משה אוחיון, שהכניס 1,022,901 שקל בשנת 2010. בכך הוא עקף את דימיטאר מקרייב (874,136), את עידן שריקי (588,839), דראגן סטויקיץ' (419,002) ואת המאמן דאז ג'ון גרגורי (379,898).
במכבי פתח תקוה אפשר למצוא במקום הראשון את מוראד מגמאדוב, שפרש הקיץ מכדורגל, אבל עד ההחלטה הוא השתכר בשנת 2010 סכום יותר ממכובד, לא מעט בשל הוותק שלו, שהגיע ל-819,985 שקל. קובי גנון נחשב באותה שנה למשתכר השני של המועדון עם 470,496 שקל, לפני פרדי דוד, אז מאמן הקבוצה וכיום מאמנה של הפועל רמת גן, עם 440,665 שקל (נחזור אליו בהמשך), ובהמשך: אבי יחיאל (348,926) וניצן דמארי (332,424). דווקא מעניין לראות שעומר דמארי, ששיחק אז בקבוצה, כלל לא מופיע בצמרת המשתכרים בשל העובדה שהוא הרוויח משכורת חייל.
עוד משכורות מעניינות בשנים האחרונות בפתח תקוה: השוער אוהד כהן הרוויח 403,393 שקל ב-2009 (אחרי שארבע שנים קודם לכן הוא סיים עם 725,153 שקל בשנה), גיא לוזון הרוויח ב-2006 530,310 שקל, אך אז זו הייתה המשכורת החמישית של המועדון, הקשר גל אלברמן הרוויח 346,119 ב-2005, ועומר גולן? לפני ארבע שנים הוא הרוויח מהמועדון 540,428 שקל.
בבני סכנין המשתכר המוביל ב-2009 היה הבלם טל חן עם שכר שנתי של 556,084 שקל, והוא התכבד להרוויח יותר מחיים בנון (435,039), יא יא פטי (435,039), פרדי דוד, שאימן אז את הקבוצה (428,812) ומאיר כהן (407,653). בהפועל עכו ניתן למצוא את השוער הוותיק דודו גורש בראש הרשימה עם 308 אלף שקל במהלך 2010, לא הרבה לפני גבע ברקאי, גם הוא שחקן ותיק בקבוצה, עם 292,508 שקל. את הרשימה בעכו משלימים שחר סימנטוב (284 אלף), רועי דיין (272,077) ואיברהים עבדול ראזאק (266,965).
אחרונה שנמצאת תחת זכוכית המגדלת שלנו היא עירוני רמת השרון, אז קבוצת ליגה לאומית. במהלך 2010 הרוויח בשורותיה החלוץ אורן ניסים 227,196 שקל, יותר מכל עובד אחר במועדון. גיא לוי, שאימן אז, הסתפק ב-192,332 שקל, גל ניר השלישי מבין המשתכרים עם 173,452 שקל, מנחם קורצקי, אז שוער וכיום מנכ"ל/מאמן עם 172,982 שקל וגל אדיר עם 169,991 שקל.