כיצד מחלק הוועד האולימפי את התקציב שלו? הצצה במסמכי עבר, בין היתר בעזרת האתר גיידסטר, מספקת מידע מרתק וכמעט מלא בנוגע לפעילות הכספית של הוועד החשוב ביותר בישראל. משאבים, השקעות, תכנון, הכנסות מול הוצאות, הישגים מול תגמול - את הרוב תוכלו למצוא כאן. אפילו משכורות.
בשנת 2008, למשל, השנה שבה התקיימה אולימפיאדת בייג'ינג, הכניס הוועד האולימפי סכום של 15.992 מיליון שקל והוציא 9.48 מיליון. הוועד האולימפי, שהוקם בשנת 1933, מנוהל על ידי צבי ורשביאק המשמש כיו"ר משנת 1997 (למעט גיחה קצרה של יורם אוברקוביץ'), ומטרתו כפי שמגדיר הוועד עצמו ללוות את ההכנות למשחקים האולימפיים ולהעניק מעטפת שלמה לצורכיהם של הספורטאים החברים בסגל האולימפי בארבעה מעגלים: מקצועי, כלכלי, רפואי וציבורי. מקור ההכנסה העיקרי של הוועד האולימפי באותה שנה היה מהמועצה להסדר ההימורים בספורט, שהעניק 11.697 מיליון שקלים. בנוסף, קיבל הוועד סכום של 3.931 מיליון שקל שאוגד תחת הגדרת "סיוע וחסויות", ושאר הסכום, 364 אלף שקל, הגיע מתרומות והכנסות שונות. כמעט כל הסכום מתוכו (340 אלף) התקבל כתרומה מהוועד האולימפי הבינלאומי, שיועדה להקמת המוזיאון החוויה האולימפית.
כמה משקיע הוועד האולמפי על בדיקות הסמים?
ההוצאות של הוועד האולימפי נמוכות משמעותית מההכנסות, כאשר יתרת הכסף הושקעה בהעברה לקרן בניין ומוזיאון ולקרן האולימפית בסכום של 4.906 מיליון שקל. ההוצאות של הוועד האולימפי ב-2008 היו מגוונות: 2.981 מיליון שקל הושקעו בסעיף הספורט ההישגי, בפירוט הבא: 1.08 מיליון ביחידה לספורט הישגי, 1.398 מיליון בליווי מדעי ורפואי, 260 אלף באגודות הישגיות, 127 אלף בליווי והעשרה מקצועית ו-116 אלף שקל בלבד במעקב, בקרה ובדיקות סמים.
בנושא הספורטאים האולימפים השקיע הוועד האולימפי 2.744 מיליון שקל, כאשר הוועד השקיע 1.95 מיליון שקל על קרן הספורטאים המצטיינים, 60 אלף שקל שולמו כתמריצים להישגים בינלאומיים, 192 אלף לסיוע ייחודי לספורטאים נבחרים ו-542 אלף כתמריצים עבור בייג'ינג 2008. על אירועים אולימפיים בישראל ובחו"ל הוציא הוועד 2.094 מיליון שקל, על מרכז הספורט הלאומי תל אביב השקיע הוועד 650 אלף שקל. על קידום הרעיון האולימפי הושקע 1.011 מיליון, כאשר מתוכם 114 אלף על מזכרות וסמלים, 242 אלף על יחסי ציבור, שיווק ופרסום, 24 אלף על פרסום מודעות, 107 אלף על אירועי הי"א, 423 אלף על אירועי השנה האולימפית ו-101 אלף על חיזוק המותג האולימפי.
שכרה השנתי של דוברת הוועד ב-2010: 262 אלף שקל ברוטו
לא פחות מעניין יהיה לבחון כיצד מתוגמלים עובדי הוועד האולימפי. מהנתונים שהגיעו לידינו עולה כי משכורתו של מנכ"ל הוועד האולימפי אפרים זינגר קפצה ב-93,316 שקל בשכר השנתי בשבע שנים - לא עלייה חריגה מדי ביחס לנעשה במשק. ב-2003 השתכר זינגר, שנחשב מן הסתם בשנים האחרונות לשיאן המשתכרים של הוועד, 353,512 שקל ברוטו בשנה. יחד עם התנאים הסוציאליים שהגיעו לגובה של 97,209 שקל עלותו לוועד הגיעה ל-450,721 שקל. ב-2010 השתכר זינגר 446,828 שקל ברוטו.
במקום השני ניצבת דוברת הוועד האולימפי ברוריה ביגמן, כאשר שכרה בכל 2010 הגיע ל-262 אלף שקל ברוטו (21,833 שקל לחודש). במקום השלישי נמצא חשב הוועד שמואל רוזנטל, שהרוויח בשנה שעברה 229,776 שקל (19,148 לחודש), מנהלת הלשכה אסתר גליקמן רביעית עם 200,095 שקל (16,674) ואהרון ברנשטיין, מנהל החוויה האולימפית, הרוויח 139,756 שקל ברוטו (11,646).
כיצד משקיעים האיגודים את הכספים?
גם מניתוח הדוחות הכספיים של איגודי הספורט השונים מתקבלים נתונים מעניינים. כך למשל עולה כי מחזור הפעילות של ענף האתלטיקה ב-2009 היה 5.36 מיליון שקל, שרובו (2.786 מיליון) הגיע מהספורטוטו ו-1.384 מיליון ממשרד המדע והספורט. מלכת הספורט? אפילו לקבוצה הכי קטנה בליגת העל בכדורגל יש יותר כסף.
יתר ההכנסות של הענף: 738,383 אלף מתחרויות, 224,487 מדמי חבר וחסויות, 150,146 שקל מהמכביה ו-76,965 ממקורות שונים. הפעילות של האיגוד, לעומת זאת, הגיעה ל-4,427,054 מיליון שקל, והורכבה ברובה מארגון תחרויות ומפעלים בארץ (1,102,816 מיליון שקל). בין הסעיפים המעניינים נכללות ההשקעה על נבחרות (845,891 שקל) על מרתון טבריה (623,914), ההכנות האולימפיות (538,503), שכר מאמנים (314,962) ותחרויות בינלאומיות (200,831).
איגוד השחייה, לעומתו, רשם מחזור פעילות של 5,979,068 שקל בשנת 2009, ועלות הפעילות שלו הגיעה ל-4,003,528 שקל. מהמועצה להסדר ההימורים בספורט קיבל האיגוד 3,432,715 שקל, ממנהל הספורט 1,291,321, ומהוועד האולימפי בישראל 39,872. בנוסף, קיבל איגוד השחייה תרומה מחברת טלי ספורט בע"מ בגובה 93,197 שקל, ורשם הכנסות עצמיות ואחרות בגובה של 1,121,963 מיליון שקל.
מנגד, נבחרות השחיה הבינלאומיות עלו לאיגוד 1,007,824 שקל; הכנות שחיה אולימפיות - 729,226 שקל; נבחרות השחיה בארץ - 510,012 שקל; אליפויות השחיה בארץ - 407,123 שקל; העסקת מאמן לאומי והוצאות נלוות - 292,819 שקל; נבחרות השחייה האומנותית ברמה הבינלאומית - 262,860 ובארץ 85,321 שקל. בנוסף, המכביה ה-18 גבתה מהאיגוד 91,316 שקל.
המשכורות של בכירי האיגודים
ובכל זאת, אי אפשר לסיים בלי להעיף מבט על שיאני השכר באיגודים השונים, שכולם נרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם במשרד המשפטים. כל הסכומים הם משכורות שנתיות בברוטו. במכון וינגייט המובילה ב-2009 הייתה המנכ"לית רותי פילץ בורשטיין עם 394,808 שקל, לאחר מכן נמצא ראש חטיבת תשתיות ולוגיסטיקה יצחק גזית עם 304,546 שקל, מנהל היחידה לספורט הישגי גילי לוסטיג עם 315,399 שקל, מנהלת אגף הכספים שושנה הרפז רבין עם 306,096 שקל, ומנהל המעונות והקב"ט אברהם בן זקן עם 275,273 שקל.
באיגוד הכדורעף ב-2010 המשתכר המוביל הוא המנכ"ל יניב נוימן, שהכניס 308 אלף שקל. אחריו נמצאים המאמן גל גלילי עם 217 אלף שקל, המנהל המקצועי יעקב הרשקו עם 213 אלף שקל, רכז הליגה והגביע יוסף חי יוסף עם 153 אלף שקל והמזכירה רוני יפתח עם 124 אלף שקל. באיגוד השייט ב-2009 המשתכרת המובילה הייתה המנכ"לית דורית שטירלר עם 306,022 שקל, ולאחר מכן המאמן אילן תשתש (שמדריך את שייטות ה-470) עם 156,405 שקל, המאמן רפא (ורה) בלילוס (מדריך את שחר צוברי) עם 68,060, רכזת פרויקט הנשים אילנה קליגר עם 58,284 שקל והמאמן אלכס חבנר עם 52,243 שקל. באיגוד השחייה המשתכר המוביל ב-2009 היה המנכ"ל אהרון איסרס עם 220,903 שקל, המאמן הלאומי והמנהל המקצועי ליאוניד קאופמן עם 215,520 שקל, רכזת פרויקט נשים ועוזרת מאמנת מורן רבינוביץ' עם 106,860 שקל, מנהלת הרישום והכספים יוליאנה אלברט עם 101,883 שקל ומנהלת המשרד עינת ליפשיץ עם 96,256 שקל.
אגב, מותר לכם להיות המומים מהמשכורות של המאמנים - אפילו עוזרי מאמן זניחים בכדורגל מרוויחים יותר מהמאמנים הכי חשובים בתחום האולימפי.
וכמה מרוויחים מאמני ועסקני הכדורגל והכדורסל?
לפירוט הדוחות הכספיים של בני יהודה ובני סכנין
