מה עשה הכסף שלהם?

    בימים בהם קבוצות מבקשות לאשר את תקציבן, זו הזדמנות מעולה לפרט בדיוק ממה מורכבת העוגה. הצצה למספרים של בני יהודה וסכנין

    אורן קורנפלד

    "אין סיבה שלא יבוא מישהו במקומי. בני יהודה קבוצה אטרקטיבית ומועדון מסודר. אחד המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי. דמאיו הוא אלוף העולם בניהול". במילים הללו נפרד חזי מגן רק לפני כחודש וחצי מהכדורגל הישראלי. מגן בנה פרויקט מכובד בשכונת התקווה ויחד עם מנכ"ל הקבוצה השניים יצרו יש מאין, אבל לא פחות מעניין לראות כיצד התנהלה הקבוצה מהבחינה הכספית בתקופה שבה השניים עבדו יחד.

    השאלה הזו מעניינת בעיקר השבוע, בימים בהם קבוצות מנסות לאשר את תקציבן לעונת המשחקים הבאה. חלקן מתקשות, חלקן מתקשות מאוד - שזו הזדמנות טובה ללמוד ממה בדיוק מורכב תקציב בליגת העל. כמה קבוצה מכניסה וממי, עד כמה היא תלויה באיש עסקים שיכניס יד לכיס או יכולה להתנהל באופן אוטרקי, איפה אפשר להשתפר ואיפה חייבים להשתפר. באתר גיידסטאר קיימים דוחות כספיים של לא מעט קבוצות בליגת העל. רובם עדיין מ-2009, אבל לא הרבה השתנה מאז והתובנות המעניינות נמצאות גם שם. בחרנו לעשות זאת דרך בני יהודה ובני סכנין - שתי קבוצות שתמיד מעוררות תהיות כלכליות לגבי יכולתן ויציבותן, והן יכולות לשמש דוגמה ללא מעט קבוצות דומות.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה
    במקרה שלהם, עם סיום 2009 דיווחה בני יהודה על הכנסות של 13.39 מיליון שקל לעומת הוצאות בגובה של 13.613 מיליון. מגן ודמאיו (צילום: ברני ארדוב)

    תחילה חשוב להבהיר כי מעצם העובדה שקבוצות הכדורגל בליגות המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) נהנות מתמיכות ציבוריות ולעיתים עירוניות, הן מחויבות להתנהל על ידי עמותה או חברה שהיא ללא מטרות רווח, זאת כפי שמחייבים חוקי ההתאחדות לכדורגל. מרבית קבוצות הכדורגל מדווחות בצורה חלקית על נתוניהן הכספיים, אחרות דואגות להציג את קבוצות הנוער כעמותות הרשומות ובכך נמנעות מדיווח הדוחות, ועל כן ברוב המקרים קשה לקבל מושג לגבי מצבן הפיננסי. בחינת הדוחות של בני יהודה ובני סכנין מלמדת אותנו כי במקרה של בני יהודה, עם סיום 2009 דיווחה הקבוצה על הכנסות של 13.39 מיליון שקל לעומת הוצאות בגובה של 13.613 מיליון (הפסד של 223 אלף), ואילו סכנין סיימה את אותה השנה עם הכנסה של 15.312 מיליון שקל והוצאה בגובה של 13.907 מיליון, מה שהותיר למועדון באותה עונה עודף של 1.405 מיליון.

    מקור ההכנסה העיקרי: זכויות שידור

    15.2 אחוז מסך ההכנסות הגיעו ממשחקים. פירוט ההכנסות של בני יהודה, לחצו להגדלה (צילום: ShutterStock)

    מקורות ההכנסה של קבוצות הכדורגל הם רבים ובעיקר מגוונים. הדוחות שהגיעו לידינו מלמדים כי למכירת כרטיסים ומנויים כמובן יש חלק חשוב, אבל בעוגת החלוקה למקורות ההכנסה חלקו נמוך משמעותית מיתר המרכיבים. כך, למשל, בני יהודה הכניסה ממשחקים במהלך 2009 סכום של 2.038 מיליון שקל, שמרכיב בסך הכל 15.2 אחוז מסך ההכנסות של המועדון באותה עונה. אצל סכנין המרכיב הזה הוא שולי הרבה יותר ומהווה 7.3 אחוז בלבד מכלל ההכנסות, אחרי שהמועדון הכניס 1.131 מיליון ממכירת כרטיסים ומנויים.

    עזר לבני יהודה כששיחק אצלה וגם אחרי שעזב. אניימה (צילום: ברני ארדוב)

    שאר הכסף שזורם לקופת הקבוצה מגיע כאמור ממקורות שונים. אצל סכנין למשל מקור ההכנסה הבולט במהלך 2009 היה חוזה אימוץ ופרסום שהניב סכום מכובד מאוד שהגיע ל-4.45 מיליון שקל (פי שלושה ממכירת כרטיסים ומנויים). אצל בני יהודה הניב האימוץ סכום נמוך משמעותית שהגיע ל-1.39 מיליון שקל. אלא שבני יהודה לא השאילה או מכרה שחקנים, ולכן בהיבט הזה לא נכנס למועדון כסף, בעוד שלקופתה של סכנין הוזרם סכום של 3.023 מיליון שקל. אצל הכתומים המועדון הרוויח שנה קודם לכן, כלומר ב-2008, 1.344 מיליון שקל על מכירה והשאלה של שחקנים וב-2007 2.250 מיליון (בעיקר ממכירת וינסנט אניימה להפועל תל אביב).

    מרכיב הכרטיסים והמנויים שולי. פירוט ההכנסות של בני סכנין, לחצו להגדלה (צילום: ShutterStock)

    והנה עוד מקורות ההכנסה של שתי הקבוצות: לבני יהודה זרמו באותה שנה 2.5 מיליון שקל מרשות השידור, 1.55 מיליון מהמועצה להסדר ההימורים, 1.3 מיליון מענק מיקום ושונות ו-1.185 מיליון מתשלום דמי חבר למחלקת הנוער. יתר ההכנסות של הכתומים: 860 אלף ממרכז הפועל, 657 אלף מפרסום בתחומי המגרש ומחוצה לו, 487 אלף מעיריית תל אביב (כולל לחוג האוהדים), 481 אלף מהשכרת המגרש, 375 אלף ניתן כמענק השתתפות בגביע הטוטו, 335 אלף הגיע מתרומות, 119 אלף ניתן כהחזר מביטוח לאומי ו-113 אלף סופק כמענק אופ"א למחלקת הנוער.

    הכנסות מכל מיני גורמים, אבל לא ממש מהקהל (צילום: אדריאן הרבשטיין)

    אצל סכנין, העוגה מרכיבה הרבה פחות חלקים, אבל כל אחד מהם משמעותי מאוד. כך למשל רשות השידור הכניסה סכום נכבד של 2.52 מיליון שקל והמועצה להסדר ההימורים בספורט הזרימה עוד 2.294 מיליון שקל. מרכז הפועל, אליו משויכת בני סכנין, הכניס 897,657 שקל וקבוצת הנוער הניבה 869,185 שקל, כשיחד עם 126,400 שקל שהניבה השכרת המתקנים הושלמו מקורות ההכנסה של המועדון באותה עונה.

    למעלה מ-50 אחוז מההוצאות: על שכר

    40.7 אחוז מסך התקציב של בני יהודה הולך למשכורות השחקנים. פירוט ההוצאות של בני יהודה, לחצו להגדלה (צילום: ShutterStock)

    ההוצאות של בני יהודה ב-2009 הגיעו כאמור ל-13.613 מיליון שקל, כאשר רוב הסכום הולך, איך לא, למשכורות השחקנים – 40.7 אחוז מסך התקציב של הקבוצה. בני יהודה הוציאה 5.455 מיליון שקל על משכורותיהם של השחקנים באותה עונה (כולל אש"ל לשחקנים הזרים), אבל בכך לא נגמר הסיפור. 2.129 מיליון שילמו הכתומים על שכרם של המאמנים והעובדים במועדון, ובכך קיבלתם מצב שבו השכר של אנשי המועדון מהווה 55.7 אחוז מהוצאות הקבוצה. אגב, בדו"ח המילולי מצוין גם שבמועדון מועסקים 43 אנשים.

    לפחות בגזרה הזו ההוצאות פחתו. שוטר במגרש (צילום: ברני ארדוב)

    הוצאה בולטת נוספת באותה שנה הופנתה לנושא השופטים והשיטור, והגיעה ל-803 אלף שקל מהתקציב, בעוד סעיף האבטחה, הניקיון והסדרנים עמד על 247 אלף שקל בלבד. כמובן שהחל מהעונה הקודמת הסעיפים הללו התהפכו עם הוצאת השוטרים מהמגרשים, וסעיף האבטחה הוא כיום בולט יותר אצל כל קבוצות ליגת העל. יתר ההוצאות: 689 אלף על אחזקת המתקנים, 260 אלף על ביגוד וציוד ספורט, 232 אלף על שאילה ורכישה של שחקנים, 182 אלף על עמלות לסוכנים, 180 אלף על עמלות הפצה למשרדי הכרטיסים שנמכרו למשחקים, 177 אלף על מחנות אימונים, 128 אלף על טיפולים רפואיים, 81 אלף על הסעות למשחקים ואימונים, 63 אלף על שכירת מגרש לאימונים, 60 אלף על פחת ו-51 אלף על מבחנים לשחקנים. הוצאות נוספות של הקבוצה בתחומי ההנהלה מגיעות ל-1.541 מיליון שקל, וכוללות תקשורת, חשמל, מים, יעוץ משפטי ובוררות, שכירת רכבים, שכר דירה, מיסי התאחדות, הוצאות משרדיות, ועוד.

    בהוצאות הניהוליות, הסכום הבולט ביותר שולם על השכרה ואחזקת רכב - 519 אלף שקל. פירוט ההוצאות של בני סכנין, לחצו להגדלה (צילום: ShutterStock)

    גם רשימת ההוצאות של סכנין ב-2009 הייתה ארוכה, כשההוצאה הגדולה ביותר היא על שכר והוצאות נלוות שמגיע ל-7.497 מיליון שקל (53.9 אחוז מכל התקציב). על האימונים והמשחקים שילמה הקבוצה 4.432 מיליון שקל, כשמתוכם הסכום העיקרי שולם על מחלקת הנוער (1.15 מיליון שקל). יתר ההוצאות בתחום הזה נוגעות לאבטחה (922 אלף), עמלת סוכנים (427 אלף), השאלה וקניית שחקנים (391 אלף), הסעות למשחקים ואימונים (325 אלף), מחנות אימונים בחו"ל (314 אלף), כרטיסי טיסה (269 אלף), עמלות הפצה למשרדי הכרטיסים (136 אלף), הוצאות רפואיות (135 אלף), שיפוט (119 אלף), שכר דירה ואחזקת מתקנים (92 אלף), ציוד (58 אלף), מבחנים לשחקנים (49 אלף), השתלמות מקצועית (20 אלף) וסדרנים וקופאים (19 אלף). מעבר לכך, בהוצאות הניהוליות, הסכום הבולט ביותר שולם על השכרה ואחזקת רכב (519 אלף), כשאחריו נרשמו הוצאות כמו שכר דירה והחזקה (382 אלף), תקשורת (203 אלף), מיסי התאחדות (147 אלף), כיבודים (136 אלף), ועוד.

    עד לפני שנתיים לפחות, הקבוצה התנהלה בצורה מאוזנת. מאזן גנאים (צילום: קובי אליהו)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully