כריסטיאנו רונאלדו שלא הכרתם: השינוי של כוכב ריאל מדריד

אוקטובר 2011. ריאל מדריד יצאה למשחק חוץ מול אספניול ולא נתקלה בקשיים מיוחדים. שמונה דקות לסיום, ביתרון 0:2, הגיע כריסטיאנו רונאלדו לעמדת כיבוש מצוינת, אך העדיף לפרגן לקאייחון ולאפשר לו לכבוש שער בכורה במדי הבלאנקוס. זו לא הייתה סתם מחווה. הפורטוגלי היה אז בעיצומו של רצף די נדיר מבחינתו - שלושה משחקים ללא שער – נתון שבעבר הלא רחוק היה מוציא אותו מדעתו. אלא שרונאלדו של השנה סיים את אותם שלושה משחקים עם חמישה בישולים. "תמיד אמרתי שרונאלדו לא שחקן אנוכי", התייחס ז'וזה מוריניו לכוכב שלו. "יש לו את ה-DNA שלו ואי אפשר לשנות את זה. אני לא מתכוון לשנות אותו כי יש לו סגולות ייחודיות".

הסיפור הזה בא להמחיש תהליך מסוים שעובר העונה על CR7. רונאלדו קבוצתי יותר, עסוק יותר בחברים ופחות בעצמו ולא אובססיבי לגבי המספרים שלו. אגב בכל הקשור לשערים, התפוקה שלו דווקא נמצאת בעלייה, אבל במקביל הוא מאפשר לחברים להתקיים לצידו וכך הופכת ריאל לדורסנית וחזקה יותר. למעשה, רונאלדו הופך בהדרגה משחקן שאוהבים לשנוא, שחקן שנחשב לאנוכי, אגואיסט ומרוכז בעצמו, לשחקן קבוצתי, רגוע, שמקבל הרבה יותר כבוד משחקנים יריבים וחברים לקבוצה. השאלה היא: מה גרם לשינוי והאם מדובר בפרק נוסף במאבק היוקרה בינו לבין יריבו ליאונל מסי?

השוני אצל רונאלדו מתבטא היטב בשפת הגוף שלו. אשתקד, כשהפורטוגלי נכנס לבצורות הבקעה של שלושה או ארבעה משחקים, הוא שידר לחץ, עצבים וחיפש לכבוש באובססיביות תוך שהוא מבצע מהלכים סוליסטים. כשחבר לקבוצה לא מסר בזמן או שהפורטוגלי לא היה מרוצה ממהלך מסוים, הוא הראה את זה בתנועות גוף עצבניות. השיא היה אותו עימות עם מוריניו לאחר ההפסד 2:0 בקלאסיקו הראשון בחצי גמר האלופות. "אני לא אוהב לשחק כך, אבל עליי להתרגל", אמר החלוץ ובתגובה נשלח ליציע במשחק הליגה מול סראגוסה.

באותה תקופה, כשריאל הודחה מהאלופות ואיבדה את הסיכוי לאליפות, רונאלדו חשב רק על המספרים האישיים. הוא היה להוט להגיע לשיא של 40 שערי ליגה בעונה ועמד במטרה תוך שהוא מבקיע 11 שערים בארבעת המחזורים האחרונים. "רונאלדו אינדיבידואליסט ולפעמים אני חושב שהוא משחק עבור 'ספורטינג רונאלדו' ולא עבור ריאל מדריד", אמר עליו בקיץ שחקן העבר של הבלאנקוס, הארגנטינאי קיקה וולף.

אלא שהעונה אין זכר לרונאלדו האינדיבידואליסט. שימו לב לנתון הבא: ב-14 מחזורי הליגה העונה רשם הפורטוגלי כבר שישה בישולים. ארבעה פחות לעומת סך הבישולים שלו בכל העונה שעברה בליגה. שיא הקריירה שלו עומד על 14 בישולים בעונת 2006/7 במנצ'סטר יונייטד, אבל כמו שהוא נראה העונה גם הנתון הזה צפוי להישבר. במקביל, רונאלדו הקבוצתי לא נפגע כלל בכל הקשור להבקעות שערים ויש לו כבר 17 כיבושים העונה. חורחה ולדאנו מסביר: "לרונאלדו יש מערכת יחסים מיוחדת עם הבקעת שערים וזה לא הולך להשתנות. למרות זאת, הוא הופך לשחקן פחות אנוכי ועדיין חשוב לציין שכושר ההבקעה שלו לא נפגע ונותר פנטסטי".

גם המאמן הגרמני ברנד שוסטר שם לב לשינוי: "רונאלדו מתחיל להשתנות וטוב מאוחר מאשר אף פעם. הוא למד משהו בשנתיים האחרונות בריאל מדריד ונראה שהוא הבין שלשחק לבד וללכת אחד על אחד לא יביא אותו לשום מקום. רונאלדו שחקן ענק ועכשיו כולנו נהנים מהעובדה שהוא עוזר לחברים בבישולים. פעם הוא היה אינדיבידואליסט ואנוכי כי הוא שיחק בצורה מבודדת משאר הקבוצה. אני לא יודע מי גרם לרונאלדו להשתנות או שזה תהליך טבעי, אבל ברור שהוא חושב יותר על החברים לקבוצה ואיך לעזור להם ולא רק מפוקס בדריבל וכיבוש שערים וזה מאוד חיובי עבורו".

מה באמת גרם לשינוי? על פי פרסום בעיתון הקטלאני "ספורט", שחקנים מובילים בריאל ובראשם איקר קסיאס וסרחיו ראמוס ניגשו למוריניו ודרשו: "תעצור את רונאלדו מלעשות מה שהוא רוצה על המגרש ובחדר ההלבשה". המיוחד הבין וקיים לא מעט שיחות אישיות עם בן ארצו עד לקבלת התוצאה הרצויה. "אני מאושר מכריסטיאנו", אמר המאמן לאחרונה. "גם במשחקים שהוא לא מבקיע, הקבוצה מבקיעה ולכן אין בעיה. אני אוהב אותו כשהוא נותן הופעות מלאות אינטליגנציה ולא אנוכיות. הקבוצה משחקת טוב, נראית טוב ושחקני ההתקפה מבקיעים את השערים שלהם. זה לא מפתיע שכריסטיאנו מרגיש טוב".

אלא שכלל לא בטוח שהשינוי המקצועי שעובר רונאלדו משפיע על התדמית שלו גם מחוץ למגרש. הפורטוגלי תמיד נשא עמו סטיגמות של טיפוס שחצן, יהיר ומתנשא. הוא גם מעולם לא עשה שום דבר כדי להפריך אותן וניכר שהוא חי איתן בשלום. בהקשר הזה, רונאלדו עוד רחוק משינוי. אם תרצו, הוא עדיין אותו שחקן שמאוהב בתדמית ובמהות שלו. כך למשל הסביר הפורטוגלי מדוע ספג שריקות בוז מאוהדי דינמו זאגרב: "אני עשיר, חתיך ושחקן גדול ולכן אנשים מקנאים בי. אין לי הסבר אחר".

הנה דוגמה עדכנית יותר. יומיים לאחר הדרבי האחרון מול אתלטיקו מדריד (1:4) הגיע רונאלדו לטקס נבחרי השנה של "אס" וישב בשולחן עם נשיא אתלטיקו אנריקה סרסו. "יהיה כאן פרס על בעיטות?", עקץ השחקן את הנשיא כשהוא מכוון למשחק הפיזי של שחקני אתלטיקו בדרבי. "כולכם עושים את זה", ענה לו סרסו. "אנחנו לא בועטים", השיב רונאלדו, והנשיא התעצבן: "פפה, קרבאליו, ראמוס והקטן עם השיער הארוך... מרסלו. יש לך זיכרון קצר". רונאלדו עבר למגננה: "היי, אתה מדבר על השחקנים הטובים בעולם".

רונאלדו מעולם לא ניסה להיות פוליטקלי קורקט והשחצנות כנראה טבועה בו בצורה עמוקה יותר. למשל, כשמספר נערים בבוסניה סנוורו אותו בלייזר באימון המסכם של נבחרת פורטוגל הוא הגיב באצבע משולשת וממש לא התרשם מעדת הצלמים שקלטה את המקרה. כשאוהדי נבחרת קפריסין התעמרו בו ושרקו לו בוז במהלך המשחק בין הנבחרות, הוא לא היסס לענות: "אני סותם לאנשים את הפה במשך כל השנה ולא אכפת לי מה אומרים".

כאן בעצם נעוץ ההבדל בין רונאלדו למסי. הארגנטינאי נחשב לילד הטוב. צנוע, שקול, חייכן ולא מתלהם. בעוד רונאלדו נהנה מתדמית הילד הרע על כל המשתמע ממנה: כסף, מכוניות, חוזי דוגמנות ובחורות. זאת אולי הסיבה לפיה לאוהד הכדורגל האובייקטיבי קל יותר להזדהות עם מסי מאשר עם רונאלדו. התחרות בין השניים על תואר "הסופרסטאר הגדול בעולם" עיקשת וההשוואה המקצועית מעסיקה כמעט כל כלי תקשורת ספורט בעולם. כך נולד גם הטרנד החדש ביציעים: קריאות 'מסי מסי' שנועדו להקניט את הפורטוגלי (אבל יכולות לרמז על כך שהוא זוכה ליותר כבוד). "האוהדים יכולים לשיר את זה או להישאר בשקט. זה לא משנה לי כי השיר הזה לא גורם לי להגיב בצורה מיוחדת או משפיע על סגנון המשחק שלי. פשוט לא אכפת לי", התבטא השחקן לאחרונה.

הקרב התדמיתי כנראה קצת פחות מעניין את רונאלדו, שנהנה להיות הילד הרע. אבל בכל הקשור לפן המקצועי, נראה שרונאלדו לומד השנה יותר ויותר כיצד כן להידמות למסי. כלומר, לשלב בין הבקעת שערים לבישולים ומשחק קבוצתי, לשחק בפחות אנוכיות ולדעת לבנות גם את החברים שמסביב. כדי להיזכר כגדול יותר, רונאלדו יודע שהוא צריך להתחיל לזכות בתארים עם ריאל ובשביל זה, הוא צריך להיות פחות אנוכי וזקוק לחברים בשיאם. ריאל של השנה תגיע לקלאסיקו מהמקום הראשון וביתרון משמעותי מכיוון שהיא מקבלת תרומה גדולה יותר משחקנים כמו גונסאלו היגואין ואנחל די מריה בעוד שברצלונה סובלת מירידה בתפוקה של דויד וייה, פדרו ואינייסטה.

"כשרונאלדו יפסיק לגמרי לשחק בשביל עצמו הוא עוד ישתפר", כתב ארסן ונגר בטור אישי לאתר של רשת 'יורוספורט'. "אני לא חושב שהוא שחקן שקשה למאמן להתמודד איתו. כשאתה עוזר לקבוצה ומביא תוצאות, קל לחברים בחדר ההלבשה לקבל אותך". גם חלוץ העבר הצ'יליאני איבן סמוראנו ממשיך באותו הקו: "רונאלדו מתרכז פחות בעצמו וזה חיוני לקבוצה. זה עושה את ההבדל. רונאלדו עשה השנה קפיצה וכעת הוא שחקן שלם יותר".

למעשה, השינוי שעבר רונאלדו מסמל במידה רבה את הסברה לפיה ריאל של השנה היא הדבר האמיתי ובכלל, נראה שהעונה ריאל כמערכת - מראשי המועדון, עד מוריניו, השחקנים ורונאלדו עצמו - הבינה שכדי לנצח את ברצלונה היא צריכה לחשוב ולהתנהג כמו ברצלונה. לזנוח את הבכיינות, רגשי הנחיתות והמלחמות הפסיכולוגיות ולהתרכז בניצול מקסימאלי על כר הדשא של האיכויות שיש בסגל. הקלאסיקו הקרוב יכול להוות נקודת ציון. ראשיתה של מהפכה.

קלאסיקו בוואלה! ספורט:

אנחל די מריה הוא ה-שחקן של מוריניו

מה עובר על דויד וייה במדי ברצלונה?

הסוסים השחורים שהדהימו את הקלאסיקו

צ'אבי מדבר על חשיבות הניצחון בקלאסיקו