דרבי? קטן על המשחק הזה

    החלוץ הכי טוב בארץ: וויאם עמאשה או עומר דמארי?

    שניהם עברו בקיץ לאתגר חייהם תמורת סכום ענק. שניהם מחוררים רשתות ונראים כמו המניה הבטוחה בדרך לאליפות. אבל בעצם מי יותר טוב? ועדת השופטים שמינינו פוסקת: עמאשה או דמארי?

    אופיר סער
    זה הזמן להכריע. וויאם עמאשה ועומר דמארי

    משחק עם הגב לשער

    הבסיס של חלוץ 9 קלאסי: היכולת לשמור על הכדור כשהקבוצה בלחץ והכוח ליצור שינוי מול משחק סגור של היריבה. דמארי ועמאשה לוקים שניהם בחלק הזה, אבל מישהו צריך להכריע מי פחות. "אני לא זוכר יותר מדי פעמים את עומר דמארי משחק בתפקיד הזה", משווה אלון מזרחי. "גם בהפועל תל אביב הוא משחק ליד טוטו שהוא האחרון. גם עמאשה בקרית שמונה שיחק כשבדש עושה את התפקיד הזה, והם לא הקלאסיים לתפקידים האלה. הם יותר חלוצים של התקפות מתפרצות".

    "אם ניקח את המשחק של מכבי חיפה בטדי כדוגמה, אפשר היה לראות שחיפה הייתה צריכה מתפרצת מהירה ועמאשה הישווה את התוצאה. אז ראית סיומת מדהימה, אבל כשבית"ר סגרה והמשחק היה עומד, האיש של חיפה היה דבאלשווילי. לעמאשה יצא לשחק כשחקן אחרון עם הגב לשער בקרית שמונה ובסך הכל הוא עשה עבודה סבירה, אבל שוב - בראייה שלי הוא יבוא יותר לידי ביטוי ליד שחקן כזה לידו. דמארי? כשהוא צריך למלא את תפקיד מחזיק הכדור, הוא יודע מה לעשות. עמאשה כבר בן 26 ולא נראה לי שזה משהו שיילך וישתפר אצלו. דמארי יכול לעשות את השינוי ולהיות אחד כזה, כמו שאליניב ברדה הפך לאחד כזה".

    תוצאת ביניים: 0:0

    (תוכן מקודם)

    מעניין לחיות פה: בית הדיור המוגן הכי משפחתי שיש

    לכתבה המלאה
    יודע מה לעשות כשצריך להחזיק כדור. עומר דמארי (צילום: קובי אליהו)

    סיומת מול השער

    עד עתה, לעמאשה יש 19 שערים בכל המסגרות, לדמארי 15. לשניהם יכולת סיום משובחת, וכדי להכריע שלחנו מבחר שערים של השניים לסטפן שאלוי, החלוץ המופלא של בית"ר ירושלים בשנות ה-90. מי כמוהו מבין בדקויות של מיומנות. "השם שלהם והדיסקים מסתובבים באירופה", אומר ההונגרי. "ממה שראיתי אני יכול לומר דבר אחד - היתרון ביכולת הסיום שייך לעמאשה. אפשר לראות בשערים שהוא מבקיע שבכל מה שקשור לאיזור הרחבה, הוא מכיר כל מטר ומרגיש בדיוק לאיזו נקודה הוא רוצה לשלוח את הכדור בשער, ומאמין ב-100% שהכדור יגיע לשם".

    "שניהם הבקיעו הרבה שערים שמבוססים על זריזות, חדות ובעיטה חזקה, אבל שני שערים של עמאשה עבורי עושים את ההבדל", ממשיך שאלוי. "השער שלו במדי מכבי חיפה נגד גנק הבלגית באיצטדיון רמת גן - לקבל כדור במשחק כל כך חשוב, בזווית לא קלה, להוריד אותו ולבעוט לפינה הרחוקה בכזה ביטחון שהכדור יגיע לשם - זה משהו מיוחד. השני זה השער בטדי נגד בית"ר. זאת החלטה שרק שחקן שסומך ב-100% על הדיוק שלו מסוגל לקבל".

    תוצאת ביניים: 0:1 לעמאשה

    מבקיע שערים של שחקן שסומך על עצמו. עמאשה מבקיע בטדי (צילום: קובי אליהו)

    ראיית משחק ויכולת מסירה

    גם כאן נתחיל ממספרים. לעומר דמארי שלושה בישולים בליגה וארבעה באירופה. לעמאשה אחד בליגה ואחד באירופה. עוד? בעונה שעברה היו לדמארי שישה בישולים במכבי פתח תקווה, לעמאשה בקרית שמונה – 0. בישולים זה משהו ספציפי, אבל זה מעיד על ראיית משחק ועל עומק ושלמות של חלוץ. אין הרי דרך להסביר טוב יותר את השינוי בטוטו תמוז, מאשר העלייה במספר הבישולים שלו העונה. "תמיד כששואלים אותי על דמארי, אני אומר שהדבר הגדול אצלו הוא לא במה שרואים אלא בטווח השיפור שלו. לא במקרה היו לו שישה בישולים בשנה שעברה ולא במקרה הוא השאיר חור גדול במכבי פתח תקוה", אומר מראד מגאמדוב.

    "זה לא השערים שהוא הבקיע, אלא יותר היכולת שלו לבוא כמה שיותר אחורה ולעשות את אחד משני הדברים: 1. לפרוץ לכיוון השער ולאיים עליו. 2. למצוא שחקן אחר שיעשה את זה דרך מסירה חכמה, שזה משהו שלא ראינו ממנו עד השנה שעברה. בעוד שנה או שנתיים, כשהוא ייצא לאירופה, הוא יוכל לשחק בתפקידים יותר מגוונים בחלק הקדמי".

    ועמאשה? אחד השחקנים בקרית שמונה הגדיר אותו כך: "מול השער הוא ברמה הגבוהה של אירופה, אבל בלבוא אחורה ולייצר מצבים הוא עוד שחקן". – לנו אין מה להוסיף.

    תוצאת ביניים: 1:1

    לא במקרה דמארי חסר במכבי פתח תקווה, אחרי שלקח את הבישולים שלו להפועל תל אביב. מראד מגמאדוב (צילום: קובי אליהו)

    טכניקה ובעיטה בשתי רגליים

    שני החלוצים מאוד מוערכים בתחום הזה, אבל קשה לומר שכאן הם מעל הליגה. מארק טאפוויר הוא סקאוט גרמני שהגיע באופן עצמאי לישראל כדי לעקוב אחר שחקני התקפה ושוהה בארץ כבר חמישה שבועות: "שניהם מבקיעים הרבה שערים, אבל אין להם משהו מיוחד שכרגע אני רואה שימהרו לחטוף בליגות החזקות. שניהם מהירים ויודעים לסיים התקפות, אבל הכדורגל כאן ברמה לא גבוהה וקשה מאוד להתרשם ולהעריך איך הם יעשו זאת ברמות גבוהות יותר, מה גם שתג המחיר שלהם הוא מיליוני יורו ומי שישלם את זה רוצה שחקן שהוא לא סימן שאלה".

    לגבי הנושא הספציפי של טכניקה ובעיטה בשתי רגליים, טאפוויר אומר: "הם בסדר, אבל לא יותר. יש להם טכניקה טובה לא מעט בזכות הזריזות שלהם, שזה יתרון גדול בישראל, ולשניהם יש רגל חזקה טובה, לעמאשה אפילו מצוינת. אבל ברמה אירופית גבוהה הרגל החלשה היא עדיין השלמה עבורם, וזאת רגל שצריכה להיות מסוגלת למסור כדור חכם או למצוא את הפינה הנכונה בשער. הם עדיין לא במקום הזה".

    תוצאת ביניים: עדיין 1:1

    בינתיים, הגרמנים לא רואים בעמאשה ובדמארי מה שמצאו בו. איתי שכטר (צילום: AP)

    תג מחיר והתאמה לאירופה

    בקיץ עמאשה יהיה בן 27 ודמארי בן 23. תג המחיר של השניים ישפיע משמעותית על סיכוייהם באירופה. אלי טביב רכש מחצית מכרטיסו של דמארי בקיץ תמורת 1.5 מיליון יורו ואילו מכבי חיפה רכשה 80 אחוז עמאשה תמורת כ-1.2 מיליון דולר. מה שאומר שלשניהם צפוי תג מחיר לא קל בדרך לקבוצה הנכונה ביבשת. לא מבינים? ע"ע איתי שכטר.


    הגיל פלוס תג המחיר לא מעניקים לעמאשה יתרון בנושא. מארק טאפוויר מוסיף דבר חשוב: "לא כל קבוצה תסכים לשלם על שחקן בן 27 מישראל סכום של 2.5-3 מיליון יורו. גם קבוצות קטנות מהליגות החזקות משלמות סכומים כאלה, אבל על שחקן שיוכלו למכור בעתיד לקבוצה גדולה יותר. במקרה כזה, הגיל הוא סיכון הרבה יותר גדול עבור שחקן מישראל. לא קונים שחקן שאין לו פוטנציאל להימכר בסכום גבוה יותר".


    שאלוי מסכים, בטח כאשר הוא מודע לסיטואציה שבה אלי טביב ירצה לעשות רווח על עסקה יקרה ממילא כמו עסקת דמארי: "אני לא יודע איך בישראל הגיעו לסכומים כאלה של 3 מיליון יורו. חבל שאני לא משחק היום בישראל. צריכים להיות ריאליים, אין לישראל שם מקצועי כל כך טוב ולשחקנים שיבקיעו 20 שערים בישראל יש ביקוש אבל בפרופורציות. לא בכל מקום ובכל סכום. המחיר של שניהם לא פרופורציונלי ואני מעריך שיהיה קשה למכור אותם בסכומים כאלה".

    תוצאת ביניים: עדיין 1:1

    את הקופון הזה יהיה קשה לגזור. אלי טביב (צילום: קובי אליהו)

    משחק הגנה ותנועה

    בשאלה הזו, לאנשי מקצוע יש תשובה מהירה: "דמארי עושה הרבה יותר תנועה, בא יותר אחורה ומשחק על שטחים גדולים יותר במגרש". כשבוחנים את הסוגיה, חשוב לציין כי לעמאשה ישנן הוראות ברורות מאלישע לוי לגבי המרחבים בהם הוא צריך לשחק והעזרה שלו למשחק ההגנה. התנועה שלו לעבר מרכז המגרש כדי לקבל כדור היא חלקית עקב הרצון של אלישע לוי לראות אותו כמה שיותר קדימה. כך היה גם בקרית שמונה.

    אצל דמארי הדברים שונים - גם במכבי פתח תקוה וגם אצל קשטן רואים ביכולת שלו לבוא אחורה, להתחיל התקפה או למשוך את ההגנה כאחד האלמנטים המכריעים במשחק ההתקפה של הקבוצה. לפחות בהסתכלות של אנשי המקצוע, לדמארי יש כאן יתרון לא קטן. חלוץ העבר רונן חרזי: "בקטע של התנועה והירידה אחורה, דמארי חלוץ יותר מתקדם מעמאשה. עמאשה עושה דברים גדולים בשפיץ, אבל דמארי הוא יותר מהשחקנים שמשפיעים על כל הקבוצה - הוא בא אחורה כשצריך, מרגיע כשצריך, נותן את הכדור הנכון, לוחץ על הבלמים ומפריע להם. ברור שלהוראות המקצועיות של המאמן יש השפעה, אבל זה גם משהו שמוטבע בשחקן".

    תוצאת ביניים: 1:2 לדמארי, שעולה ליתרון ראשון

    קיבל שחקן שעושה הכל, ולא תורם רק להתקפה. דרור קשטן (צילום: ברני ארדוב)

    כח מתפרץ וקושי לבלמים

    אין ספק שהכח המתפרץ הוא החלק החזק ביותר והיתרון של השניים, במיוחד בכדורגל הישראלי. לכן, שאלנו בלמים בליגת העל את מי יותר קשה לשמור: בלם הפועל "ניר" רמה"ש סביטי ליפנייה: "אם משאירים לעמאשה שטחים לרוץ אליהם לכיוון השער, כבר אי אפשר להשיג אותו. היציאה שלו מהמקום היא אחת המהירות שראיתי. ראית איזה גול הוא הבקיע נגד בית"ר ירושלים? בחמש שניות הוא עבר חצי מגרש ועשה גול, זה מדהים. דמארי? הוא פחות מהיר וחזק מעמאשה, אבל עם הכדור הוא יכול לרוץ על השחקנים והשילוב של הטכניקה והמהירות הופך אותו גם לחלוץ שבכמה שניות מייצר גול. לכל בלם יש סוג של אחר שחקנים שיותר קל לו מולם. לי אישית קצת יותר קשה מול עמאשה".

    גם מתומר בן יוסף וליאוניד קרופניק שמענו דברים דומים, אך מי שהיה נחרץ לגבי השניים היה בלם מ.ס אשדוד, יא יא פטי: "מבחינתי הרבה יותר קשה לשחק נגד דמארי. הוא חלוץ הכי מהיר בישראל וטכני מאוד. לי אישית יותר קל לשחק נגד חלוץ כמו עמאשה, כי נגדו זה יותר להיות מוכן לכדורים שימסרו לו, לשמור מרחק נכון ולדעת שיש מי שיחפה עליך". טאפוויר מסכם: "אם לדמארי היה קישור כמו לעמאשה בחיפה, הוא היה הרבה יותר טוב".

    תוצאת ביניים: עדיין 1:2 לדמארי

    יותר קל לו לשחק נגד עמאשה. יא יא פטי (צילום: קובי אליהו)

    אופי

    בסופו של דבר, כפי ששמתם לב, ההבדל בין הכישרון העצום של השניים הוא בדקויות. האופי הוא שעושה את ההבדל, וכרגע הגיל של עמאשה משחק יותר לטובתו. סאלח חסארמה ששיחק איתו בקרית שמונה אומר: "אנשים לא מבינים בכלל כמה הוא חזק ומה הוא עובר. זה לא קל לא להיות ערבי בכדורגל הישראלי. הוא גם ידע לעבור שנים קשות, פציעות ולהיות בליגה השנייה רק לפני שנתיים-שלוש, ולחזור הכי חזק שיש. אי אפשר לשבור אותו. מי שינסה יראה שהוא לא מצליח. גם עכשיו – אתה יודע כמה זה קשה לשחק בנבחרת ולצאת נגד הכפר שלו? אנשים אפילו לא מבינים".

    גם שחקנים בחיפה מפרגנים לחלוץ: "כשדיברו על זה שקרוב משפחה שלו ישתחרר בעיסקת גלעד שליט, אתה יודע איזו הרגשה זאת לשחקן? אתה כמה קשה להיות בקבוצה ישראלית באותם ימים? ולמרות הכל, הוא מצליח להתרכז בכדורגל נטו. אתה רואה את עומר דמארי יוצא נגד החמולה שלו, משפחת לוזון?"

    כפי שאתה מבינים, בסעיף הזה היתרון הוא לעמאשה. אם כי חשוב לזכור את דבריו של אלון מזרחי: "דמארי הצליח להשכיח את תג המחיר שלו. היה חשש שזה יפריע וייצור לחץ, אבל דמארי שרד". לנג'ואן גרייב זה פחות משנה: "ברור לי שעמאשה, אחרי מה שעבר בקריירה, לא יוותר ויישאר בחו"ל גם אם זה יהיה על הספסל. לשחקן ישראלי תמיד יש את הקבוצות הגדולות שרוצות אותו בחזרה. לשחקן לא ישראלי יש פחות התלהבות לחזור. זאת עוד סיבה להילחם".

    תוצאת סיום: 2:2 (למרות שכל אחד מכם יכול לתת פסיקה אחרת בתגובות)

    אז מי שחקן טוב יותר - וויאם עמאשה או עומר דמארי?

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully