סוף השבוע באירופה: חמישייה בדרבי

כדי לקבל פרופורציות על העשוי להתרחש מחר, יש לציין כי לפני יותר מ-26 שנה, בתחילת נובמבר 1985, היתה מנשנגלאדבך בפסגת הבונדסליגה בפעם האחרונה. את הקבוצה אימן אז יופ היינקס ואת החוד הוביל פראנק מיל שהבקיע צמד ב-2:3 בדורטמונד במחזור ה-13 שהעלה את גלדבאך למקום הראשון, אליו לא שבה מאז. טוב, זה לא לגמרי מדויק, כי היא כבר היתה בפסגה העונה בתום שלושה מחזורים, אבל זה לא ממש משנה. אף אחד לא מתייחס ברצינות לטבלאות אחרי מחזורים ספורים שנוטים להיות מקריים למדי. באוגוסט 1995, למשל, ניצחה סנקט-פאולי במחזור הפתיחה ועלתה למקום הראשון. אוהדיה הדפיסו חולצות עם הטבלה ההיסטורית שנחטפו בהמבורג כמו לחמניות חמות, אבל זה היה לא יותר מקוריוז. לעלות לפסגה במחזור ה-14 זו אמירה אמיתית וחשובה, וגלדבאך תעשה זאת באופן זמני אם תנצח בקלן.

עבור קבוצה שנחשבה בשלהי העונה שעברה ליורדת בטוחה מהמקום האחרון, מדובר במהפך בקנה מידה פנומנלי. אלא שבפועל ההישג גדול הרבה יותר ממה שאתם חושבים. בהרכב שדוהר העונה בצמרת ומחץ ללא תנאי 0:5 את ברמן בשבת שעברה אין אפילו שחקן חדש אחד שהוחתם בקיץ. כולם כולל כולם היו בסגל כאשר מנשנגלאדבך היתה בדרך לליגה השניה. אם מחפשים את הגורם המרכזי לשינוי של 180 מעלות בגורל הקבוצה, יש רק תשובה אחת, והיא עומדת בין הקורות. מארק-אנדרה טר-שטגן.

אחרי שהקבוצה ספגה 62 שערים ב-28 משחקים בעונה שעברה, החליט המאמן לוסיאן פאברה להמר על ילד שעוד לא חגג אז יום הולדת 19. במשחק הבכורה שלו הביסה גלדבאך את קלן 1:5 ולא הסתכלה לאחור. היא צברה 13 נקודות בשישה המחזורים האחרונים, טיפסה למקום ה-16, גברה על בוכום בפלייאוף ההישארות, ובעונה הנוכחית השיגה כבר שמונה נצחונות. ב-23 המשחקים שקיים טר-שטגן מאז הוקפץ להרכב, ספגה גלדבאך 14 שערים. השוער הצעיר הצטיין בכולם, והיה רק משחק אחד בו ספג יותר משער – 2:2 מול לברקוזן. קור הרוח שלו בלתי נתפס, ופתיחת הקריירה מזהירה בהרבה אפילו מצעדיהם הראשונים של מנואל נוייר או אוליבר קאן.

אז מחר יסגור טר-שטגן סוג של מעגל כאשר יפגוש שוב את קלן, ולמי שלא יודע – זהו הדרבי החם ביותר בגרמניה. להלן עדות אוהד מנשנגלאדבך: "הייתי בדרבי הזה רק פעם אחת, ולא אחזור. מבחינת חוליגנים אין למשחקים האלה קשר לספורט. כמות השוטרים שמאבטחים אותם גדולה פי עשרות ממשחקי המונדיאל, וזה לא עוזר". תסתכלו על מצעד אוהדי גלדבאך לקראת הדרבי ותבינו את האווירה.

שלא יהיה ספק – שחקני קלן יעשו הכל כדי למנוע מגלדבאך לעלות לפסגה. האוהדים לא יסלחו להם אם ימעדו.

אפילו הדרבי המפואר של חבל רוהר מחוויר בגרמניה אל מול קלן-גלדבאך. עם זאת, זהו משחק אדיר בפני עצמו, במיוחד כאשר היריבות דוהרות זו לצד זו בצמרת הגבוהה. דורטמונד של יורגן קלופ יודעת לא פעם להתעלות ברגעי האמת, ולכוכביה לא חסר בטחון עצמי. עדות מובהקת לכך ראינו כבר לפני שנה, כאשר שינג'י קגאווה הבטיח לכבוש צמד בדרבי במגרשה של שאלקה, וקיים בניצחון 1:3. גם לשאלקה יש לא מעט שחקנים שמצטיינים במאני-טיים (למשל, הספרדי ההוא עם הספרה 7), אבל לסקורר הבולט שלה תכונות הפוכות לגמרי.

קלאס-יאן הונטלאר עשה לעצמו שם של סקורר בחסד, והעונה מעמדו רק משתדרג עם 23 שערים ב-20 משחקים בכל המסגרות, כולל ממוצע של שער למשחק בבונדסליגה. הרקורד אפילו האיץ שמועות על מעבר אפשרי למנצ'סטר יונייטד במקומו של דמיטאר ברבאטוב. אלא שמבט מעמיק יותר על הנתונים מגלה תמונה אחרת לחלוטין. ההולנדי הבקיע מול קלן, מיינץ, המבורג, קייזרסלאוטרן, הופנהיים ונירנברג. לעומת זאת, נגד שטוטגרט, גלדבאך, וולפסבורג, באיירן מינכן ולברקוזן הוא לא מצא את הרשת, וחמור מכך – סיפק משחקים חלשים. אלה ההרגלים של הונטלאר בכל מקום בו דרך מאז עזב את איאקס, וגם בנבחרת הסטטיסטיקה מרמה. אמנם יש לו מאזן מרשים של 30 שערים ב-48 משחקים, אבל חלק ניכר מהם הובקעו מול סן-מרינו, מולדובה ודומיהן. הנבחרת הבכירה ביותר נגדה הרשית הונטלאר היא שבדיה. כל השוואה עם רובין ואן-פרסי פסולה ומגוחכת לחלוטין.

גם בדרבי מול דורטמונד היה הונטלאר עלוב אשתקד. הוא כבש אמנם כבש בגארבג'-טיים בסיבוב הראשון, כשהתוצאה עמדה על 0:3 לצהובים-שחורים, אבל לא תרם דבר במשך 89 דקות, בעוד בסיבוב השני הוא היה השחקן הגרוע במגרש. בשבת זו ההזדמנות שלו להכריח את המדור לאכול את הכובע, אך יש תחושה לחלוץ הפיני הצעיר טמו פוקי יש סיכוי טוב יותר לעשות משהו.

חובבי הליגה הספרדית ישאלו בצדק – מה עם השער של הונטלאר בדרבי של מדריד? זה נכון – במרץ 2009 כבש ההולנדי את השער הנאה הזה. והציל את ריאל מהפסד לאתלטיקו בברנבאו, אחרי שדייגו פורלאן העלה את קולצ'ונרוס ליתרון. אז כן, זה היה אחד השערים החשובים בקריירה שלו. הקרב הסתיים בתיקו 1:1, והיתה לו משמעות מיוחדת ומוזרה. היה זה המשחק היחיד בליגה בו איבדה הקבוצה של חואנדה ראמוס נקודות בין שני מפגשי הקלאסיקו – 2:0 בקאמפ-נואו ו-6:2 ההיסטורי במדריד. לפני הדרבי, השיגה עשרה ניצחונות רצופים, והמשיכה עם שבעה נוספים אחריו. זה רק מדגיש שלמרות כל הלוזריות המיוחסת לאתלטיקו בכלל ולמפגשיה עם ריאל בפרט – הרי היא עדיין מחכה לניצחון הראשון על היריבה העירונית במאה ה-21 - היא עדיין מסוגלת לעשות לה צרות. הפעם, לריאל יש 12 ניצחונות רצופים בכל המסגרות לפני הדרבי, והדבר עשוי להדאיג אותה.

תאמינו או לא, אבל בחמישה משישה המשחקים בין היריבות בברנבאו עלתה אתלטיקו ליתרון. זה לא עזר לה יותר מדי. במשחק הגביע בעונה שעברה הבקיע פורלאן בדקה ה-7, ריאל ניצחה 1:3. לפני שנה וחצי היה זה חוסה אנטוניו רייס בדקה ה-10, ריאל ניצחה 2:3. ב-2007 כבש קון אגוארו בדקה הראשונה, אתלטיקו הפסידה 2:1. שנה קודם לכן הבקיע מיסטה בדקה ה-7, ראול הישווה ל-1:1. בקיצור, אם לשפוט לפי ההיסטוריה, שער מהיר לאתלטיקו יגרום אושר לשרה קרבונרו, אוהדת שרופה של אתלטיקו, אבל החבר שלה יקווה בכל זאת לצאת עם ידו על העליונה.

ספורטינג, שלא זכתה באליפות מאז 2002, הפכה ללוזרית כה גדולה, עד שכישלונותיה מתקבלים כדבר מובן מאליו. לפעמים היו הפספוסים אכזריים ודרמטיים, אבל בשתי העונות האחרונות איש בספורטינג לא יכול היה להתלונן על מזל רע. הקבוצה נראתה מפורקת, וסיימה פעמיים עם 48 נקודות עלובות. אשתקד זה עדיין הספיק למקום שלישי, אבל בפער 36 נקודות מהאלופה פורטו, ולא פחות חמור מכך – 15 נקודות אחרי היריבה העירונית המושבעת.

בקיץ עברה ספורטינג מהפכה בסגל. המאמן דומינגוש הגיע מבראגה, ולרשותו הועמדה סוללת רכש שכללה בין היתר את הסקורר ההולנדי ריקי ואן-וולפסווינקל, הקיצוני דייגו קאפל שהוחתם מסביליה, ג'פרן שהועזב מברצלונה, והיהלום שבכתר – הקשר הברזילאי אליאס תמורתו שולם לאתלטיקו מדריד שיא מועדון של כמעט 9 מיליון יורו. אלא שספורטינג, כמו ספורטינג, פתחה את העונה ברגל שמאל. אחרי שתי תוצאות תיקו מול נמושות כמו אולהננשה וביירה-מאר הגיע ההפסד הביתי הדרמטי למאריטימו. במחזור הרביעי פיגרה ספורטינג 2:0 במגרשה של פאסוש-פריירה, ובשלב זה החלו הפרשנים לסכם את הקריירה הקצרצרה של דומינגוש שהיה אמור לקבל מכתב פיטורים. אלא שאז התרחש הנס – תוך שמונה דקות כבשו האריות שלושה שערים, ניצחו 2:3 ולא הסתכלו לאחור. לדרבי מול בנפיקה הם מגיעים עם שבעה ניצחונות ליגה רצופים, בפיגור נקודה בלבד אחרי שתי הגדולות בפסגה. תוסיפו לכך את העובדה שדומינגוש כבר הבטיח העפלה קלילה משלב הבתים של הליגה האירופית, ואפשר להבין את האוהדים שמתחילים לחלום.

כדאי להם לחכות. הקרב באיצטדיון האור הוא האתגר האמיתי הראשון של הקבוצה החדשה, והיא מגיעה למבצרה של בנפיקה שעדיין לא הפסידה העונה בשום מסגרת, מעודדת אחרי 2:2 פנטסטי באולד-טראפורד. זו בדיוק ההזדמנות להחזיר את ספורטינג למסלול הלוזריות. מצד שני, ניצחון על הנשרים ייתן לאריות אמונה שהם מסוגלים לעשות העונה הכל בדרך לתואר.

כמו בעונה שעברה, החליט משרד הפנים הצרפתי לאסור כניסת אוהדי חוץ לדרבי בין מארסיי לסן-ז'רמן. האירועים הקשים מהעבר הלא רחוק עדיין זכורים היטב, וההוראה החמורה מעציבה, אבל לפחות יש תקווה שהצדדים יוכלו לעסוק בכדורגל בלבד. לשתי הקבוצות משימה ברורה. עבור מארסיי, בפיגור 12 נקודות מהפריזאים בפסגה, זה הצ'אנס האחרון לשמור על שאיפה כלשהי להיאבק על התואר. מאמן סן-ז'רמן אנטואן קומבוארה חייב להתאושש אחרי ההפסד הביתי לנאנסי בשבוע שעבר, אחרת השמועות על הגעתו הצפויה של קרלו אנצ'לוטי יהפכו למציאות. אולם מעבר לכך, יש גם קרב מסקרן בין שני חלוצים על מקום בסגל צרפת ליורו-2012.

לויק רמי וקווין גמיירו בני ה-24 עדיין לא מוכרים מספיק מחוץ לצרפת, אבל במדינתם הם נחשבים לכוכבים גדולים. רמי עבר ב-2010 מניס למארסיי תמורת כ-15 מיליון יורו, פ.ס.ז' שילמה הקיץ ללוריין 11 מיליון תמורת גמיירו שהפציץ 50 שערי ליגה בשלוש עונות בקבוצתו הקודמת. כעת נכללים שניהם בתוכניות של לורן בלאן, אבל רק לאחד מהם, במקרה הטוב, יש מקום בהרכב לצידו של קארים בנזמה, ואולי גם הסגל כולו קטן מדי בשביל שניהם. נכון לעכשיו מניותיו של רמי גבוהות יותר. הוא כבש כבר שלושה שערים בנבחרת מאז תחילת העונה, כאשר האחרון הובקע ב-0:1 על ארה"ב, בו פתח דווקא גמיירו בהרכב, אכזב והוחלף. בנוסף, רמי הוא שחקן רב גוני הרבה יותר ומצטיין במשחק אגפים, במיוחד מצד שמאל. בקרב הישיר מול המתחרה, חייב גמיירו, ששובת מהבקעות בתקופה האחרונה, להתעלות – לפני שיהיה מאוחר מדי.

רונאלדו כבר לא מתרגש מהקריאות 'מסי, מסי' לעברו

בברצלונה חגגו עלייה שתאפשר להם לנוח לקלאסיקו

ובאיטליה עדיין משוכנעים שמילאן גדולה יותר מבארסה

שתי הקבוצות של מנצ'סטר הצליחו להסתבך באלופות

אבל לפחות לקרלוס טבס היה שבוע מוצלח בארגנטינה