ברק יצחקי לא מבין את מקומו

חן עזרא היה הכוכב התורן של מכבי נתניה בשישייה הנוצצת מול הפועל ראשון לציון, במה שגם הפך אולי להצגה האמיתית הראשונה של קבוצת צמרת בליגה שלא ראתה עדיין משחק גדול. האם זה אומר שעזרא יפסיק מעתה להיות כישרון חסר יציבות? ספק רב. מי יהיה היהלום הבא בקופסא שעליו תאיר השמש? אי אפשר באמת לדעת. זה יכול להיות סבע, מוגרבי, כי כולם שם יודעים שאם מאמן אחר מראובן עטר היה עובד איתם, לא בטוח שאפשר היה לעשות מכל זה סיפור הצלחה כל כך יציב. עטר הוא ההבדל בשביל כל אחד ואחד מהם, והסיבה הכמעט יחידה שמכבי נתניה הופכת את הטרגדיה שלה פוסט דניאל יאמר להילולה נוסטלגית אחת גדולה ומרגשת.

עטר הוא תזכורת לקסם הגולמי שמניע את משחק הכדורגל. תזכורת שמכבי נתניה היתה צריכה, במיוחד בימים קשים. בשבוע שעבר התראיין כוכב אחר מבני דורו של עטר, אבי נמני, שסיפר כמה הוא מאס במקצוע האימון. נמני הוא אחד מאותם כוכבי על שלקחו את המעמד שלהם ככדורגלן למקום לא נכון ברגע שעברו לשלב ההדרכה. הם לא יכלו להתנתק ממי שהם. עטר לקח את זה למקום אחר לגמרי, ולכן גם כל כך מרגש: הוא מיישם את הלקחים מהקריירה שלו כשחקן, לא פעם סורר ומורד, על השחקנים שלו. הוא עובד איתם, הוא מדבר איתם, הוא מדריך אותם, כמו שהוא רצה שכל המאמנים שלו יעשו איתו. לא כל מאמן ידע לגעת בנפש הרגישה של היהלום המתולתל. עטר לא רק השכיל מכל מלמדיו, אלא גם מכל אלו שטעו לגביו ולא ממש הבינו אותו.

המשחק בטדי מול מכבי חיפה היה משל מדויק לבית"ר ירושלים הנוכחית – קבוצה שאי אפשר לבוא אליה בטענות מבחינה מקצועית גם כשהיא חוטפת רביעייה. החבורה המוגבלת הזו באמת נותנת הכל. גם אם היא מובסת, היא משחקת עם הלב וסוחטת כל טיפה בלימון. לאוהדי הקבוצה הרבה יותר הפריע, למשל, למה ביום חגם, כשהם חוזרים לטדי, הם צריכים להיכנס באיחור לאצטדיון בגלל פקקים וחוסר ארגון בכניסות. אנשים שמתחילים לעבוד בשש בבוקר נאלצו להיכנס בדקה העשירית ולברוח בדקה ה-80 – למה שהם יבואו שוב?

ועדיין, עם כל הכבוד לילדים הלוחמים האלה, בין השורות מתחבאת לה שאלה חשובה: כמה מאותם כישרונות צעירים היו משחקים בקבוצה של בית"ר שרצה לאליפות? אולי קובי מויאל. אלי דסה בדוחק ודן אייבנדר בקושי על הספסל. האמת הזו צריכה להיאמר, הגם שהיא כואבת. לילדים האלה יש תפקיד חשוב: להעביר את בית"ר לדפוס בריא יותר של התבססות על תוצרת מקומית. זו החלטה נכונה שבטווח של חמש שנים תשתלם לבית"ר ירושלים. הילדים האלה יכולים להביא את בית"ר אל היום הזה, אבל לא בטוח שמעבר לכך.

1. ברגעים בהם כל הכישרון המגוון שלו מתפרץ החוצה, הרבה יותר ברור למה ניר ביטון צריך למהר ולעזוב את מ.ס אשדוד. לברוח מהחממה שגידלה המון כישרונות חלקיים, שלא הבשילו לגמרי בגלל פינוק יתר וחוסר יכולת להתרגל לחיים ללא היד המלטפת ג'קי בן זקן. לאחרונה היינו עדים לחזרה המביכה והמהירה להחריד של עידן שריקי מפולין וחוסר הנכונות לעמוד באתגר שקטן על הכישרון שלו. שריקי הוא לא היחיד שלא הצליח לפרוץ את המסגרת: אוחיון, רביבו, עזרן, במידה מאוד מסוימת אפילו דגו. בכולם היה משהו, אבל לא היה את המשהו הנוסף. אשדוד היא ציר חשוב בכדורגל הישראלי, אבל בשנים האחרונות היהלומים שלה מתנגשים תמיד באותה תקרה. ביטון, למען העצמאות שלו, למען הבגרות שלו כספורטאי, חייב לצאת לדרך חדשה במקום אחר. לא לחכות יותר מדי שנים עד שזה יקרה רק כדי לגלות שכבר קשה לך להשתנות. הצלחה שלו במבחן הזה תהיה שווה לעתיד של אשדוד כמעט כמו תואר ראשון בהיסטוריה.

2. אם יש סיכוי שקונספט שני הבלמים הזרים בקבוצות הגדולות יקרוס בקרוב, הוא רק בזכות מבחן התוצאה העגום שלו. אי אפשר שלא לשים לב למכנה המשותף הזה: שני בלמים זרים זה מתכון לצרות ומסלול התפרקות ברור להגנות. לא היינו צריכים את המשחק של מכבי תל אביב בעכו כדי לראות, הספיקו מחזות האימה העונה של הפועל תל אביב ומכבי חיפה. התיאום חורק, הסדר נעלם, הקשר רופף. אומרים ששפת הכדורגל היא אחת לכולם, אבל בפועל המציאות היא אחרת. בסופו של דבר הקבוצות הגדולות יבינו שהן חייבות בלם ישראלי ברמה גבוהה שיהיה הציר של ההגנה שלהן – בין אם הן יגדלו אותו או ירכשו בגיל הנכון. ואם הן לא הבינו את זה העונה בדרך הקשה, הם יפינו זאת בעתיד בדרך הכואבת.

3. בשבוע שעבר התמלאו מספר שקיות הקאה בעקבות העימות היותר מדי מתוקשר בין הבעלים של רמת השרון מאיר יצחקי למאמן מומי זפרן, אבל מה שקורה בין יואב כץ לניצן שירזי לא פחות דוחה. אולי הקרב הדיפולמטי בין הבעלים של הפועל חיפה למאמן מצטלם פחות טוב לחובבי הסנסציות, אבל הנזק במקרה שלו הוא אמיתי. הוא במזומן. הסיבה לכך ברורה – שניהם משקרים אחד את השני, וגם את הקבוצה שלהם. שניהם מושכים את הזמן ולא לוקחים החלטה ברורה מי תהיה הדמות המקצועית של הקבוצה להמשך העונה. עכשיו הם אומרים שרוצים לחכות עוד משחק אחד כדי לראות האם צריך להחליף מאמן בהפועל חיפה, כי שניהם רוצים שהמציאות תחליט בשבילם. רמת השרון, על כל הכיעור שיצא ממנה בשבועות האחרונים, מלמדת שלפעמים עדיף לומר את האמת הקשה מאשר לשחק מחבואים עם השקר הנוח. לא מסכימים? נסו לראות כיצד המשבר הזה השפיע עליה במשחק אותו כמעט ניצחה בחוץ מול הפועל תל אביב.

4. גם לכם יש הרגשה שמכבי חיפה תתגעגע מהר מאוד לולדימיר דבאלשוילי?

כבר יותר מדי זמן שיש דיבורים על כך שברק יצחקי לא לגמרי מרוצה ממשהו מסוים במכבי תל אביב. פעם זה מדקות המשחק, פעם זה מהמחמאות לצעירים, פעם זה ממערכת היחסים עם המאמן. השתיקה של יצחקי בכל המקרים האלה רק מאשרת שיש דברים בגו. זה מתחיל להזכיר את מה שקרה ליצחקי עם יצחק שום בבית"ר ירושלים, אחרי שהמאמן העביר עליו סוג של ביקורת. מאותו רגע זמנו של שום היה קצוב. אלא שבבית"ר ליצחקי, במסגרת ספר החוקים של הכדורגל, מותר היה לעשות זאת. הוא הרוויח את המעמד שלו ביושר רב. הציל את הקבוצה מירידה, הוליך אותה לאליפות, הפך לסמל למרות שהגיע מאשקלון – מאמן לא יכול לבוא ברגע אחד ולערער על כך. לשחקן, בכל מקרה, שמורה זכות התגובה.

במכבי תל אביב הסיפור השונה, אפילו אם מוטי איוניר נוהג בו וביתר הכוכבים בצורה מבישה. במכבי תל אביב הציפייה מיצחקי היא שישדר משהו שונה, כמו אותו ראובן עטר מהסעיף הראשון, שהנהיג את מכבי חיפה לשתי אליפויות תחת אברהם גרנט מהספסל. מכבי תל אביב שילמה עליו סכומים אסטרונומיים, חיבקה אותו לאורך כל הפציעה הארוכה, מעבירה לו מדי חודש משכורת מטורפת, כמעט ללא שום תמורה מנגד – במצבים כאלה, גם אם אתה צודק, אתה צריך לשדר סוג של מנהיגות, ובטח לעצור על גל השמועות ההרסני הזה. אתה צריך להבין את מקומך.

המסר שעולה ממכלול האירועים המסתורי הזה סביב יצחקי הוא עיוות ביחס שבין אגו אישי לאינטרס קבוצתי. דווקא בימים כאלה יצחקי צריך להקרין זאת. דווקא בימים אלה אתה מצפה לראות ערך למערכת היחסים החברית שלו עם אלירן עטר. שירגיע, שיוביל, שידגים לכולם שכרגע המצב הקבוצתי הוא החשוב מכל. בעיקר בקבוצה שהמנהיגים שלה נרכשו בכסף והמנהלים שלה שוגים פעם אחר פעם ביחס אליהם. פלא שמכבי תל אביב מגיעה לדרבי כעדר ללא רועה בכוננות ספיגה, ולא כקבוצה גאה שרוצה להוכיח לכולם שהם טועים לגביה?

עוד בליגת העל:

מוטי איוניר הלחוץ ומכבי ת"א מתכוננים לדרבי

הפועל חיפה: הזדמנות אחרונה לניצן שירזי

מכבי חיפה המתאוששת שוב מפנטזת על אליפות

גדיר, פלאח ודבאלישווילי היו תחת מעקב סקאוטים

הפועל תל אביב: אייגיבור עדיין מחכה לתשובות מטביב

מאות ליוו את יצחק שניאור בדרכו האחרונה