מאמן נבחרת ישראל לשעבר, יצחק שניאור, מובא בשעה זו למנוחות בבית העלמין ירקון. מאות בני משפחה, חברים ואנשי מעולם הכדורגל ביניהם שחקנים, מאמנים ואנשי תקשורת הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה. שלמה שרף, אלי אוחנה, עודד מכנס, אמציה לבקוביץ', דרור קשטן, צביקה רוזן, אריה אלטר, זאב זלצר, בוני גינצבורג, יצחק שום, דני דבורין, גיורא שפיגל, אבי נמני, אייל ברקוביץ', אלון חזן ונציגי ההתאחדות לכדורגל בראשות אבי לוזון והמנכ"ל אורי שילה היו בין המשתתפים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לאחד האנשים הבכירים והמוערכים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
חתנו זאב זלצר היה בין הסופדים: "לא אכביר במילים אחרי כל הדברים שנאמרו עליך כאן. תמיד אומרים שכשמישהו הולך לעולמו, הוא ישמור עלינו מלמעלה. במקרה שלך איציק, אנחנו נשמור עליך מכאן. נשמור על המורשת שלך ועל כל הערכים שנתת לכל מי שהיה סביבך וגם למשפחה. נמשיך את המורשת שלך. אם איציק היה מתעורר ורואה את כל האנשים הרבים שהגיעו לכאן, הוא בטח היה אומר לי: 'עזוב אותך זאביק, לא רוצה רעש. בוא נשמע איזה קונצרט טוב ונלך מכאן'".
העיתונאי הוותיק דני דבורין ספד גם הוא: "השם איציק שניאור תמיד מתקשר אצלי למקצוענות והכותרת שניתן לתת לגביך - יצחק שניאור המקצוען. כשאימנת את נבחרת ישראל, זו הייתה תקופה סופר פטריוטית. שמך ודגל ישראל הלכו יד ביד. כשחקן היית המחסום האחרון על המגרש, היית קפטן למופת. ב-1948 בחוברת שנקראה 'נורדיה' וסיפרה על קבוצת בית"ר תל אביב נכתב עליך: 'מומחי כדורגל שראו את יצחק שניאור במשחק של בית"ר תל אביב נגד וונדררס הגיעו למסקנה שהוא הכדורגלן הכי טוב במדינה ומתאים להשתלב בפרופסיונאלים הבריטיים'".
שחקן העבר רחביה רונזבוים הוסיף: "היריבות בינינו הייתה מקצועית. הוא כבלם של מכבי תל אביב ואני כחלוץ בהפועל תל אביב, אבל כשנפגשנו בנבחרת והגעתי כשחקן צעיר הוא תמיד ידע לתת לנו את היחס החם ולדאוג לנו. איציק היה איש ישר כסרגל, פיו וליבו היו שווים, שחקן מצוין ומאמן מצוין. אדם גדול משכמו ומעלה. אחד מטובי האנשים, דוגמא לכולם, מלח הארץ".
שניאור הלך לעולמו ביום ראשון לאחר שנאבק במחלה קשה והוא בן 85 במותו. שניאור אימן את נבחרת ישראל בכדורגל בצוותא עם יעקב גרונדמן ז"ל במשך ארבע שנים, מ-1988 עד 1992. השניים כונו אז ש.ג, וההישג הגדול עליו היו חתומים היה הובלת נבחרת ישראל למשחק הפלייאוף על העלייה למונדיאל 1990 נגד קולומביה. שניאור פרץ לתודעה ככדורגלן בשנות הארבעים והחמישים, ושיחק בין השאר במדי מכבי תל אביב, בית"ר תל אביב ומכבי יפו. במקביל הוא שיחק גם בנבחרת ישראל ורשם 14 הופעות. לאחר שפרש ממשחק ב-1958 החל בקריירת אימון שנמשכה עד שנות התשעים. כמאמן הוא זכה בשלוש אליפויות עם מכבי תל אביב, הכח רמת גן והפועל תל אביב, כמו גם בשלושה גביעים (פעמיים עם מכבי תל אביב ופעם נוספת עם בית"ר תל אביב). התארים האלה התווספו לארבע אליפויות בהן זכה כשחקן (כולן במדי מכבי תל אביב). בנוסף, שניאור שימש גם כמאמן של הנבחרת האולימפית.
איציק שניאור ז"ל - מהאצ"ל עד נגיעה במונדיאל
