יש לכם מה להגיד לגרינוולד? בואו לעמוד הפייסבוק שלנו
הדעת נותנת שכדי לגרד ניצחון חוץ באיסטנבול דווקא בעונה בה אנדולו אפס מארחת את הפיינל פור ומעמידה סגל עתיר כוכבים, בתקציב הגבוה בתולדותיה תצטרך אורחת לנפק תצוגת כדורסל לפנתיאון. היו שנים בהן גם משחקים גדולים של מכבי תל אביב, מול קבוצות נוצצות פחות של אפס, לא הספיקו לניצחון בטורקיה. אבל אתמול הספיק למכבי רק כדורסל נכון. לא ספקטקולרי, לא חכם, לא נוצץ. סתם נכון.
עוד על הביקור של מכבי תל אביב בטורקיה:
צפו בצהובים מנצחים 72:79 את אפס איסטנבול
דיוויד בלאט שופע מחמאות לטל בורשטיין
פז חסדאי מבקש מג'ורדן פארמר: אל תלך
דני פדרמן: "צריך ליהנות מפארמר כמה שאפשר"
הרבע האחרון היה סוריאליסטי: הוא הפגיש קבוצת כדורסל מאומנת, מול קבוצת סטריט-בול בשלושים מיליון דולר. הייתי צריך לצפות מספר פעמים בעשר הדקות האחרונות כדי לעכל את מה שהתרחש שם. ניהלתי רישום מדוקדק של המהלכים, וזה נראה כך:
אפס שיחקה 23 פוזשנים; היא זרקה 22 פעמים לסל ואיבדה כדור אחד. פילוח הזריקות היה זה: 14 זריקות מ-3, 8 זריקות מ-2, 0 זריקות מהקו. אפס קלעה רק שלוש פעמים מבחוץ, אבל בחמש משמונה הפעמים שניסתה להתקרב לטבעת גם השיגה נקודות. היא רשמה ברבע האחרון 21.4% מ-3 ו-62.5% מ-2. ניתן לחשוב שקבוצת כדורסל הגיונית תדבק במהלכים שסיכויי ההצלחה שלהם גדולים יותר.
לא אצל אפס.
שתי דקות לסיום השווה סאשה וויאצ'יץ' את התוצאה ל-70:70. מאותו שלב ועד לסיום זרקה אפס חמישה כדורים מהשדה; ארבע פעמים טיווחה מחוץ לקשת כל הכדורים הלכו החוצה ופעם אחת זרקה מתוך הצבע, וקלעה. סטאנקו באראץ' זרק שלוש פעמים בלבד ברבע האחרון, וקלע את שלוש הזריקות. וויאצ'יץ' זרק תשע פעמים, אבל קלע רק שלוש. ועדיין, הוא זה שלקח שלוש מחמש הזריקות האחרונות של הטורקים, והחטיא את כולן. אחת הזריקות התמוהות של וויאצ'יץ' גמרה את המשחק: הכדור ניתז רחוק מהטבעת, פארמר השתלט עליו, דהר לסל וסחט עבירה בלתי-ספורטיבית.
מכבי שיחקה 17 פוזשנים בלבד ברבע הזה. היא איבדה לא פחות משישה כדורים וזרקה 11 פעמים לסל, אבל חלוקת הזריקות הייתה מדהימה בפשטותה ואפקטיבית לא פחות: היא לא התפתתה לזרוק אף שלשה, דחפה שוב ושוב את הכדור פנימה וסיימה כמעט כל פעולה בצורה חיובית עם נקודות או עם עבירה. בעשר הדקות האחרונות עמדה מכבי על הקו לא פחות מ-15 (!) פעמים, ותרגמה זאת ל-12 נקודות קלות.
אפס זרקה לאורך כל המשחק רק 11 פעמים מהעונשין וזו קבוצה שמציגה את אחד מקווי הפנים המוכשרים, העמוקים והטובים ביורוליג. מעבר לכך: קבוצת כדורסל סבירה הייתה מענישה את מכבי על ששת האיבודים ברבע האחרון. אנדולו אפס, מתברר, היא לא קבוצה שכזו.
הניצחון אמש אמור להבטיח למכבי את אחד משני המקומות הראשונים בבית, אם תנצח פעמיים את שרלרואה ותשמור על הבית מול הטורקים. לריאל מדריד, שהפסידה אתמול בבלגרד (מילאן מצ'באן הצטיין עם דאבל-דאבל גדול של 16 נקודות ו-12 ריבאונדים), נותרו עדיין שני מפגשים מול אפס ומשחק חוץ במילאנו; אם לא תרשום לפחות שני ניצחונות משלושת המשחקים האלה, היא תצטרך להתפלל לנס. וכמובן עדיין תהיה חייבת לנצח את מכבי במדריד.
למכבי תל אביב יש משהו שלריאל ולאפס אין: יד מכוונת, מתכננת, על הקווים. כדי ללהטט בין שלוש מסגרות בהצלחה אתה חייב להיות איש כדורסל מוכשר, אבל גם מתמטיקאי ופוליטיקאי ופסיכולוג. ובלאט הוא הכל גם יחד.
העובדה ששחקן כמו בורשטיין מסוגל לעלות לפרקט אחרי חודש של הקפאה ולנפק משחק יציב במשך 25 דקות נזקפת לזכותו של בלאט. המאמן מצליח לשמור על כשירות ורעב גם אצל אחרון שחקני הספסל; לא סתם התעקש להשאיל דווקא את מילאן מצ'באן הממורמר, והשאיר בסגל את ריצ'י הנדריקס פועל שחור מהסוג האהוב עליו, כזה שנראה אסיר-תודה על כל דקת פרקט. אם פיני גרשון היה מספסל במשחק חשוב שכזה שלושה זרים משמעותיים כמו פפאלוקאס (4:30 דקות אתמול), לנגפורד (8:30) וג'יימס (6), היה פורץ מרד שחקנים. אצל בלאט אפשר להיות בטוחים שדווקא השלושה האלו יגיעו מפוקסים מכולם למשחק הבא.
ליאור ליובין היה חלק מהקבוצה האחרונה של מכבי שהתמודדה בשלוש מסגרות, בעונת 2002/3. רק היום, כשהפך בעצמו למאמן, מבין ליובין את גדולתו של בלאט המאמן בעונה ההיא. "בעונה קשה שכזו אתה חייב את המאמן המקצועי ביותר ודיוויד, יותר מהכל, היה מקצוען", אומר ליובין. "אני זוכר ימים שכולם היו נשכבים מותשים על הספסלים במטוס, אבל דיוויד אף פעם לא התפרק ככה לידינו. הוא תמיד נראה חד, רענן ויותר בשליטה מכולם. חשבתי לעצמי פעם: 'רבאק, הוא לא רוצה להישכב עכשיו ולישון?', אבל זה אף פעם לא קרה.
"זה לא חוכמה שהאימון ייראה טוב כשהקבוצה בתקופה טובה ומנצחת, או כשכולם במצב רוח טוב", מוסיף ליובין. "אבל בעונה ההיא, עם כל העייפות המנטאלית מהטיסות והמלונות, החוכמה היא לשמור על מקצוענות דווקא באותו אימון ערב ביום שישי, בשיא הקור של החורף, כשכולם גמורים, אחרי משחק יורוליג ולפני משחק אדריאטית, כשאתה יודע שמחר אתה הולך לשחק מול עוד איזו קבוצה שתעיף עליך שלשות בקצב רצחני. הטוטאליות של דיוויד, שבתור מאמן היא כל-כך מדהימה בעיניי, עזרה לנו לצלוח בשלום את העונה ההיא, ורואים שהיא עוזרת למכבי גם העונה".
השימוש המדוד בשחקני הקו האחורי הוא דוגמא נוספת לגדולה של בלאט. בשלושת ניצחונות היורוליג של מכבי בלטו בכל ערב שחקנים שונים: מול פרטיזן, שהכתיבה קצב איטי, הוביל פפאלוקאס; מול הגאנרים של ריאל היו אלה פארמר וסמית'; ומול אפס פארמר ובורשטיין.
כשפארמר מוציא לפועל כפי שעשה בשני המשחקים האחרונים, אין צורך התקפי בפפאלוקאס ובלנגפורד. בשני משחקי היורוליג הראשונים, בהם פארמר כמעט ולא סיפק נקודות, פפאלוקאס היה שם עם 13 נקודות בממוצע; בשני המשחקים האחרונים שיחק הרכז היווני בקושי 7:30 דקות בממוצע, בלי אף נקודה. ובמצב הזה אפילו היכולת של לנגפורד שלא נראה כרגע מחובר למשהו מתקבלת בסלחנות.
השחקן העיקרי שעבר מטמורפוזה תחת בלאט הוא שחורציאניטיס. בלאט לימד אותו להשתמש אחרת בגוף הגדול שלו, שבעבר היה עקב אכילס שנוצל על ידי היריבות בהתקפה וכיום נכס ששווה הרבה מאוד עבור ההגנה וההתקפה של מכבי. ברבע האחרון סופו הקשה מאוד על באראץ' לתפוס עמדה בצבע והיה אחד הגורמים לעצירה הכמעט-מוחלטת שלו, ובהתקפה משתמש בגוף לא רק במאבקים מתחת לסל אלא גם כדי ליצור זוויות חסימה עבור שחקנים אחרים ששוות עבור מכבי עוד 6-8 נקודות בערב. סופו מפנה מהצבע את המגנים, כמו איזה טרקטור ענק, ויוצר "מנהרות" לחדירות של הגארדים או של אליהו ובלו.
אלו דברים קטנים שלא נרשמים בסטטיסטיקה, אבל מזכירים מהלכים שעשה בעבר רק ניקולה וויצ'יץ'.
בימים הקרובים אמורה להתקבל ההחלטה הסופית של הבורר בסכסוך המר בין מכבי תל אביב לבין ג'רמי פארגו. פארגו מסרב עדיין לדבר לפחות כל עוד לא התקבלה פסיקה רשמית אבל בסביבתו נשמעת כעת אכזבה רבה מהתנהלותה של מכבי בעניין.
"ג'רמי מאוכזב ממכבי כי הוא יודע שהוא פעל בהתאם לחוזה שלו", אומר אחד ממקורביו, בהתבטאות נדירה. "אחרי שג'רמי הודיע למכבי שהוא עוזב, מכבי הלכה והחתימה שחקנים אחרים במקומו, והיא עדיין החליטה לגרור את זה לבוררות ולא לשחרר אותו רשמית. זה נראה כאילו הם רוצים לסחוט כסף משחקן שעזר להם. שמענו שמכבי אומרים עכשיו שגם אם ג'רמי ירצה לחזור, הם כבר לא ירצו אותו בחזרה. זה מוזר, כי רק בימים האחרונים ג'רמי דיבר כמה פעמים עם דיוויד בלאט.
"ה-NBA תמיד היה הכי חשוב לג'רמי, ומכבי ידעו את זה היטב", ממשיך המקורב ואומר. "ההחלטה לעזוב את מכבי הייתה אחת ההחלטות הקשות שג'רמי קיבל בחייו. הוא אוהב את מכבי, אבל קיבל הזדמנות לשחק ב-NBA. למרות זאת, הוא התייעץ במשך כמה שבועות עם כל האנשים שקרובים אליו כדי לוודא שהוא מקבל את ההחלטה הנכונה. הוא קיבל את ההחלטה למרות הלוק-אאוט, ולמרות שדיוויד (בלאט) ניסה כל הזמן לשכנע אותו לחזור. אבל ברגע שג'רמי קיבל את ההחלטה, הוא ציפה שמכבי תבין ותכבד. זה שחקן שבשכר נמוך לקח אותה לגמר היורוליג, אל תשכח. הוא נתן משהו למועדון הזה.
"כרגע ג'רמי תקוע, בגלל הסיטואציה והלוק-אאוט. אבל ברגע שהלוק-אאוט יסתיים ג'רמי יחתום על חוזה. הוא היה יכול להרוויח הרבה יותר כסף במכבי העונה, אבל ויתר על הכל כדי לשחק ב-NBA. מאוד כואב לו שהפרידה ממכבי נעשית בצורה כל-כך מכוערת".
ohad@walla.net.il
