למכבי תל אביב אין קילינג אינסטינקט
מדוע דיוויד בלאט מתעקש על ריצ'ארד הנדריקס?
האם צסק"א מוסקבה שוב תברח למכבי תל אביב?
שחורציאניטיס: "אפשר להבין את זה שהתקשינו לקלוע"
עומרי כספי אמור היה להמריא בתחילת השבוע הבא לאיטליה ולהצטרף לחודשיים למונטגראנרו של שרון דרוקר, במהלך שתואם עם מכבי תל אביב לקראת חזרתו לקבוצה בינואר, אבל במהלך הלילה קיבל הודעה לפיה השביתה ב-NBA נמצאת על סף סיום. כספי החליט להישאר בינתיים בלאס וגאס, שם הוא שומר על כושר עם מאמנים פרטיים. כפי הנראה כרגע, אם אכן ייחתם ההסכם החדש בין ארגון השחקנים לבעלי הקבוצות, הליגה תשוחק במתכונת מלאה של 82 משחקים, שיידחסו בפחות מחמישה חודשים.
כספי ידע שקיבל את ההחלטה הנכונה כשהחליט לדחות את חתימתו בקבוצה אירופאית. "התאמנתי, הכנתי את הגוף וגם הספקתי לנוח", אמר אתמול לחבריו. "הרבה שחקנים שנסעו לאירופה יחזרו עכשיו עייפים, ועוד מצפה להם עונה צפופה".
מה הרוויח ג'ורדן פארמר מהמעבר למכבי תל אביב? הרבה מיילאג' בנוסע המתמיד, אולי. ומה הרוויחה מכבי מפארמר?
בשלושת משחקי האדריאטית ובשני משחקי היורוליג בהם שותף היה פארמר על המגרש יותר מכל שחקן אחר (27 דקות בממוצע). הוא אומנם נראה מעט חיוור ואנמי, אבל ביורוליג הוא ממוקם שלישי בטבלת הקלעים (8.5) והריבאונדרים (3.5) של מכבי, שני בין סוחטי העבירות (4) והראשון בטבלת המוסרים (4 אסיסטים). בכל מובן, עזיבתו הקרובה תהווה מכה מקצועית קשה; בדיוק התסריט ממנו קיווה דיוויד בלאט להימנע.
ללא פארמר מכבי מוצאת את עצמה עם מוביל כדור סביר אחד לרמות היורוליג הגבוהות (פפאלוקאס); איש לא משלה את עצמו שיוגב אוחיון הרכז הטבעי הנוסף בסגל בשל למשימה. בשני המשחקים האחרונים ביורוליג שיחק אוחיון כמעט 10 דקות בממוצע, זרק ארבע פעמים לסל במצטבר ולא קלע נקודה (אבל כן חילק אסיסט היסטורי מול מילאנו). האלטרנטיבה הנוספת היא טל בורשטיין, אבל הוא משחק בינתיים אפילו פחות מאוחיון; ראיה למעמדו המקצועי בעיני בלאט.
גם אם מכבי תחתים רכז נוסף בקרוב, נאמר בתוך שבועיים או שלושה, עדיין יש לקחת בחשבון פרק זמן של מספר שבועות נוספים לצורך התאקלמות, למידת התרגילים ושיבוץ השחקן החדש ברוטציות מסוימות. אימונים רבים היו יכולים להאיץ את התהליך, אבל מכבי עורכת בקושי ארבעה-חמישה אימונים חזקים בשבוע בשבוע של נסיעות חוץ אפילו פחות והם גם כוללים הכנה טקטית-פרטנית לקראת המשחק הקרוב. במלים אחרות, אין לה באמת זמן לעבוד.
לעתים הפגמים במשחקה של מכבי מטושטשים בדרך כלל הודות לעליבות היריבות באדריאטית ובליגה הישראלית אבל האורות החזקים במשחקי היורוליג מאירים את כולם, למרות האיפור הכבד. אפילו מול קבוצה גרועה וכבדה כמו פרטיזן, אך ממושמעת ונחושה, קשה היה למכבי להסתיר את חוסר-האונים בהתקפה העומדת ללא שחורציאניטיס, את הרדידות בעמדות 2-3 לאור האנמיות של קווינסי לואיס סליחה, דווין סמית' ואת חוסר-התאום בין שחקני החוץ לפנים בשל רכבת החילופים הבלתי-פוסקת.
"לאור המצב", מתרץ גיא גודס. "בסיטואציה הנוכחית", מסביר דיוויד בלאט. "במצבנו", הם אומרים, "אנחנו משתדלים לעשות את המיטב".
מי שניחן בשמיעה מוזיקלית מזהה בראיונות שמעניקים מאמני מכבי בתקופה האחרונה צליל מוכר: זהו קולה של הבכיינות.
כפי שלא החתימה את פארמר מאונס, כך אף אחד לא הכריח את מכבי תל אביב להצטרף לליגה האדריאטית. התנגדותו הרפה של בלאט, כמו בעונת 2002/3, סללה את דרכו של דיוויד פדרמן להשלמת המהלך הביזארי הזה. עוד לא הגענו לחודש נובמבר וכבר מדברים מאמני מכבי "על המצב" בטון מיוסר, תוך פלבול עיניים רגשני, כאילו היה מדובר באיזו גזירת גורל ולא בהחלטה עסקית מודעת שנלקחה לאחר חודשים של דיונים.
במשחקי האדריאטית האחרונים היו פפאלוקאס, סמית', פארמר, אליהו ושחורציאניטיס על הפרקט יותר מ-15 דקות בממוצע; הרבה יותר מ-10.5 הדקות שמקבל במפעל ג'ון שייר, לדוגמא. מה הרעיון? אם כבר מופיעה מכבי במפעל אירופאי נוסף, מדוע לא לנצל אותו כדי לאפשר גם לשחקנים מקבוצת הנוער, למשל, או מקבוצת הבת יקנעם-מגידו, לצבור ניסיון אירופאי חשוב? אולי יתגלה על הדרך איזה שחקן בית כישרוני? מדוע פרטיזן ושירוקי ולובליאנה מרשות לעצמן לשתף ילדים ומכבי לא? מה הפלא שכבר שנים לא מצליחה מכבי להצמיח שחקן בית ראוי?
בניגוד ליורוליג, הליגה האדריאטית לא כוללת פלייאוף. האדריאטית מוכרעת בשיטה של פיינל פור, שנערכת בין ארבע הראשונות בטבלה בסיום העונה הסדירה. אין מושג של יתרון ביתיות.
בעונה שעברה סיימה פרטיזן את העונה הסדירה במקום הראשון. היא עשתה זאת עם 8 הפסדים. שלוש המשתתפות הנוספות בפיינל פור לובליאנה, נובו מסטו ובודוצ'נוסט הפסידו 9, 9 ו-11 פעמים בהתאמה. מכבי הרי תגיע לפיינל פור האדריאטית גם עם שישה, שבעה ושמונה הפסדים, ולקבוצות כמו דומז'לה ולאשקו לא תפסיד 8 פעמים גם אם תעלה בחמישייה עם הפיסיותרפיסטים והכרוז. אם הייתה מצרפת לנסיעות שחקני נוער, אולי הייתה יכולה לוותר בכל מסע חוץ מתיש שכזה על שניים-שלושה שחקנים בכירים ושולחת אותם חזרה ארצה כבר אחרי משחקי היורוליג כדי שיצברו מנוחה ולא יסתובבו כמו סהרורים בלובי של המלון. אם שמעון מזרחי החליט באופן חסר-תקדים לוותר מראש על חלק ממשחקי החוץ באדריאטית, אפשר לוותר גם לשחקנים.
המשחק מול פרטיזן היה קשה לצפייה. המאמן ולאדה יובאנוביץ' עבד במשך שנים עם דושקו וויושביץ', שהוביל את פרטיזן לפיינל פור ההיסטורי לפני שנתיים, אבל לא למד ממנו הרבה. גם אצל וויושביץ' היה הכדורסל של פרטיזן איטי ומכוער, אבל לפחות היה יעיל; לתנועות בהתקפה הייתה תכלית ופרטיזן ניצלה כל פוזשן בצורה מקסימאלית. פרטיזן של יובאנוביץ' מרביצה כמו הקבוצה של וויושביץ', אבל משחק ההתקפה שלה נראה כמו תאונת שרשרת. היא אולי הקבוצה הסרבית הראשונה בהיסטוריה ללא קלעי סביר, ובלי פקוביץ' היא לא מספקת איום אמיתי בצבע. כל שנותר לה הם מהלכי סולו של מצ'באן ואייסי לואו, רכז שנולד בטקסס אבל איטי ומסורבל כמו איזה יליד ורסאץ'.
ובאשר למכבי גם אם תחתים בקרוב רכז חדש, הרי שבתוספת לקית' לנגפורד תגיע לחודש נובמבר עם קו אחורי מהניילונים. הגרלת המשחקים הועידה לה חודש דצמבר מהגיהנום: את שלב הבתים תסיים עם שלושה משחקי חוץ (פרטיזן, ריאל ושרלרואה) ומשחק בית מול אפס פילזן. עד אז כדאי שתשאיר את התירוצים בבית ותגיע מוכנה.
כדורסל בוואלה! ספורט
ohad@walla.net.il
