הכבשה השחורה נגד האול בלאקס

"כדורגל הוא משחק ג'נטלמני המשוחק על-ידי חוליגנים, בעוד שראגבי הוא משחק חוליגני, המשוחק על-ידי ג'נטלמנים" – כך קובעת האמרה האנגלית המפורסמת. אולם מבט אחד חטוף בדמותו של מאמן נבחרת צרפת, מארק לייברמון, עשוי להטיל ספק בקביעה הזאת. הר האדם המשופם, בעל המבט המאיים, הוא בדיוק מסוג האנשים שלא הייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה. או לפגוש בכלל.

המאמן השנוי במחלוקת, שלזכותו קריירת משחק מפוארת ורבת שנים, יוביל ביום ראשון הקרוב את נבחרת הראגבי הצרפתית למשחק גמר גביע העולם מול האול-בלקס של ניו-זילנד באוקלנד. מעטים העזו לעלות בדעתם תסריט שכזה לפני תחילת הטורניר, ועל אחת כמה וכמה לאחר שלב הבתים המביש של הצרפתים. רבים בצרפת כבר הכתירו את הנבחרת כגרועה ביותר שייצגה את צרפת בגביע העולם. לייברמון כבר התרגל לעלבונות.

גמר גביע העולם בראגבי:

האם צרפת יכולה לנצח את ניו זילנד?

האול בלאקס אופטימיים, אבל חוששים

מאז מונה לתפקיד מאמן הנבחרת, היישר מהליגה הצרפתית השנייה, הוא מוצא עצמו קורבן לחיצי הביקורת של התקשורת הצרפתית, ולא לחינם. שורה של תוצאות מאכזבות - ובראשן ההפסד לאיטליה "בגביע שש האומות", שהיה ההפסד הראשון של צרפת לאיטליה אי-פעם – והתנהלות בעייתית, הביאו את התאחדות הראגבי הצרפתית להודיע כי לייברמון יסיים את חוזהו בתום גביע העולם הנוכחי. לייברמון, שגם כך מערכת היחסים שלו עם שחקניו הייתה מעורערת מיסודה, מצא עצמו בודד במערכה. לא משהו שהוא לא רגיל אליו.

קשה שלא לעשות הקבלה בין מעמדו של לייברמון לקראת גביע העולם ובמהלכו, לבין מעמדו של מאמן נבחרת צרפת בכדורגל, ריימונד דומנק, לפני גביע העולם 2010 בדרום אפריקה ובמהלכו. קווי הדמיון ברורים: מינוי שנוי במחלוקת לעמדת מאמן הנבחרת, בחירת שחקנים בלתי עקבית ומעוררת תהיות, צורת משחק משמימה, תוצאות בינוניות, התנהלות תקשורתית בעייתית; ובהמשך – הודעה על סיום החוזה לפני גביע העולם, אובדן השליטה על חדר ההלבשה ויכולת עלובה בשלב הבתים של הטורניר. אם זה הולך כמו דומנק ומגעגע כמו דומנק... הצרפתים חשו לפתע תחושת דז'ה-וו מטרידה במיוחד.

מלכתחילה היו הצרפתים סקפטיים לגבי מידת התאמתו של לייברמון למשרת האימון הבכירה ביותר בצרפת, וכשהתוצאות הרעות לא איחרו לבוא, גם קיתונות הביקורת לא איחרו להישפך, ושיסעו עוד יותר את מערכת היחסים הסבוכה גם כך בין המאמן לשחקניו. במקום להוות יחידה מלוכדת, הפכה הנבחרת לקן צרעות של ממש - שחקן לשחקן זאב. או יותר נכון – שחקן למאמן זאב. ההפסד לטונגה בשלב הבתים של גביע העולם רק הוסיף שמן למדורה. למי שפחות בקי בראגבי, מדובר בסנסציה בסדר גודל אדיר, ביזיון של ממש במונחים צרפתיים. היה זה ההפסד הראשון בהיסטוריה של צרפת לנבחרת ברמתה של טונגה, ולמרות שלהפסד עצמו לא הייתה השפעה על תמונת העולות לשלב רבע הגמר, הוא השאיר תחושה קשה במחנה הצרפתי. לאחר ההפסד, הגיעו המתיחות והבוז ההדדי בין המאמן לשחקניו לשיא שלילי, וגם לייברמון עצמו כבר לא יכול היה להתעלם מההשוואה המתבקשת לנבחרת הכדורגל הצרפתית של 2010.

"עולם הראגבי הצרפתי והשחקנים שלי בנבחרת לעגו כולם לפני שנה לכדורגלנים (נבחרת צרפת בכדורגל 2010– א"ב), אבל מבחינות מסוימות גם אנחנו לא ירדנו מהאוטובוס אתמול", אמר המאמן ביום שלאחר ההפסד המביך, כשהוא מתייחס למקרה המפורסם, במהלכו סירבו שחקני נבחרת צרפת בכדורגל לרדת מהאוטובוס הקבוצתי לאימון במהלך גביע העולם בדרום-אפריקה. "זהו כישלון אישי עמוק שלי", סיכם בגילוי לב חמור סבר. "חשבתי שחוויתי הכל במונחים של בושה, אבל הפעם זו הייתה תחושת בושה קשה ביותר". לייברמון אף תקף אישית שחקנים שונים על יכולתם הדלה. אחד בפה אחד בלבד. אצלו אין חיץ בין חדר ההלבשה לבין אמצעי התקשורת.

הוא גם ביקר קשות את ההתנהלות של שחקניו לאחר התבוסה מול טונגה. "ראיתי שחקנים הולכים לדבר עם הסוכנים שלהם אחרי המשחק במקום להתאחד אחד עם השני", אמר. "הייתי מעדיף אם היינו כולנו חולקים כוס, מדברים על זה ומסכימים שבכל מקרה אנחנו נמצאים בהרפתקה טובה", הוא הודה. במודע או שלא במודע, לייברמון החל לשים את כל הקלפים על השולחן, ואולי דווקא הגישה הזאת, הפרשת הרעלים, היא שהיוותה את התרופה הטובה ביותר. "אני עדיין בטוח שיש לנו את הפוטנציאל לנצח את אנגליה", הבהיר המאמן הצרפתי באותה מסיבת עיתונאים כנה שלאחר ההפסד לטונגולזים, והוא התכוון לזה. בשני גביעי העולם הקודמים הדיחה אנגליה את צרפת בשלב חצי הגמר, ובטלגרף הבריטי כינו את צרפת לקראת המשחק מול אנגליה "הבדיחה של הטורניר". אחרי המשחק אף אחד כבר לא השתמש במושגים כאלה.

אולי הייתה זו הגישה ההיפר-כנה של לייברמון, ואולי בכלל לא צריך לדבר על מוטיבציה כשצרפת פוגשת את אנגליה, אבל כך או כך צרפת פתחה את מפגש רבע הגמר בסערה ובסיום גברה על נבחרת אנגלית עייפה ובלתי מרשימה, 12:19. ביקורות על סגנון המשחק המשמים של הנבחרת הצרפתית המשיכו להישמע, אבל הכתבים כותבים והשיירה עוברת. הבאה בתור הייתה וויילס, אחת הנבחרות החזקות בעולם. ושוב, בצרפת הנמיכו ציפיות. ווילס הייתה פייבוריטית ברורה, במיוחד לאור הבוקה ומבולקה ששררה במחנה הצרפתי. אבל שוב שחקניו של ליברמון הצליחו להפתיע. הפעם בעזרת הרבה מזל וקצת עזרה מהשופט, שהרחיק בהחלטה שנויה במחלוקת שחקן וולשי בשלבים המוקדמים של המשחק. למרות אותה הרחקה משמעותית, ווילס, ששיחקה עם 14 שחקנים, הייתה טובה יותר ורק בקושי הצליחו הצרפתים להיאחז בתוצאה 8:9 בסיום. "ממש לא אכפת לי מה אנשים חושבים על הניצחון הזה", השיב המאמן הצרפתי לאחר שנדרש ליכולת החלשה של נבחרתו אל מול 14 שחקני יריב, ואז הגה באיטיות מתריסה, שכוונה לאותם מבקרים ארסיים מהתקשורת, את המשפט: "We… are… in… the… world… cup… final".

ואכן, מעז יצא מתוק. הצרפתים מצאו את עצמם, למרבה ההפתעה, עם סיכוי לזכות בגביע העולם הראשון שלהם. ובכל זאת, גם כעת, לפני משחק הגמר ביום ראשון,הנבחרת הצרפתית לא מצליחה לשים את המשקעים מאחור. לפני מספר ימים, לאחר הניצחון בחצי הגמר, יצאו כמה משחקני הנבחרת הצרפתית לבלות בלילה, בניגוד להוראת המאמן. לייברמון חיכה להם בכניסה לארוחת הבוקר: "אמרתי להם מה אני חושב עליהם. שהם חבורה של מפונקים חסרי משמעת. בלתי צייתנים, לפעמים אנוכיים, תמיד מתלוננים, תמיד מתבכיינים, ושהם מתסכלים אותי במשך ארבע השנים האחרונות".

"לבד מול כולם", קראה ביום חמישי הכותרת הראשית של יומון הספורט הצרפתי הנחשב "ל'אקיפ", מלווה בתמונה של ליברמון הניצב בגבו לשחקניו המתגודדים במהלך אימון. לבד מול השחקנים, התקשורת, הציבור והתאחדות הראגבי הצרפתית. לייברמון נגד העולם.

ב-1999 לייברמון רשם את הופעתו האחרונה בנבחרת צרפת ואת משחקו האחרון בקריירה המפוארת שלו. היה זה בגמר גביע העולם נגד אוסטרליה, בו הפסידה הנבחרת הצרפתית. 11 שנים לאחר מכן, גמר גביע העולם שוב יסמל בשבילו סופה של דרך– את סופה של דרכו כמאמן הנבחרת. אך האם הפעם הוא ייפרד עם טעם מתוק?

האם זה אפשרי? כן. האם זה סביר? לא. צרפת תגיע למשחק הגמר ביום ראשון כאנדרדוגית מובהקת. משוגע יקראו למישיהמר על כך שצרפת תלך צעד אחד רחוק יותר ממה שעשתה ב-87', וב-99', אז העפילה לגמר גביע העולם והפסידה. אם תעשה זאת, תהיה זו ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות משחקי הגמר של גביע העולם. היחס שסוכנויות ההימורים מציעות הוא משהו באזור ה-1/1.12 עבור ניצחון ניו-זילנדי, ו-1/6.5 עבור ניצחון צרפתי. הפרש עצום כשמדובר במשחק גמר.

האול-בלקס המאיימים מניו-זילנד היו הפייבוריטים הגדולים לזכות בטורניר עוד מתחילתו. ולא רק כי הם המארחים, אלא גם כי הם פשוט הנבחרת הטובה ביותר בעולם כיום. מכונה משומנת וחסרת רחמים, שכבר גברה בקלות על הצרפתים בשלב הבתים של הטורניר. אולם בצרפת יש מי שמקפידים להזכיר כי הנבחרת הצרפתית נודעה במשך השנים ככבשה השחורה של ניו-זילנד, כנבחרת היחידה שמצליחה להיכנס לניו-זילנדים מתחת לעור. "הם ירקדו את ה'האקה', ואנחנו נשיר את המרסלייז (ההמנון הלאומי הצרפתי)", כתב בהתרסה פרשן בכיר בלה-מונד לקראת הגמר, כשהוא מתייחס לריקוד המסורתי והמרתיע של שחקני הנבחרת הניו-זילנדית לפני כל משחק.

למרות הנחיתות הברורה מול המארחת, שכאמור גברה על צרפת 17:37 בשלב הבתים, מדובר בכל זאת במשחק אחד. וכשם שהנבחרת הצרפתית הצליחה להגיע עד הלום, בעזרת נחישות, הרבה מזל, קצת עזרה מהשופטים ולייברמון אחד, אי-אפשר לפסול נס אחד נוסף. אם לא, הנבחרת הצרפתית ולייברמון יישארו רק עם המחמאות. בעצם גם זה לא.