פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דודו ביטון – כנגד כל הסיכויים

        אלישע לוי פספס, אבי נמני לא נתן הזדמנות. עכשיו דודו ביטון, הלהיט של השנה הבאה בכדורגל הישראלי ומכונת השערים של ויסלה, יכול לפתוח בכנות יוצאת דופן את סיפור חייו בראיון בלעדי לוואלה! ספורט, ולהסביר איך החמצנו אותו עד היום

        איך באמת פספסנו את דודו ביטון? דברו איתנו על כך בפייסבוק

        לפני קצת יותר משנה נפגש בעלי טוברוק, אריק איזיקוביץ', עם יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה. מטרת הפגישה: הארכת ההסכם בין המועדונים בחמש שנים נוספות ומעבר מיידי של חלוץ הפועל רעננה, דודו ביטון, לקבוצה. "ביטון זה ארבייטמן הבא", הבטיח איזיקוביץ'. למחרת הגיע החלוץ חלוד לאימונים בגלל תקופה מסוימת בה לא שיחק. ההסברים לא עזרו ואלישע לוי החליט לשחררו.

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
        השגריר הפורה ביותר שלנו. דודו ביטון (צילום: באדיבות דודו ביטון)

        למעשה, זאת הפעם השניה שבה ביטון עוזב בטריקת דלת את המועדון. "הפעם הראשונה הייתה בגיל 15", הוא משחזר בראיון חגיגי. "לטוברוק היה הסכם עם מכבי חיפה ומאמן הנערים ביקש אותי. שיחקתי שם מעל שנתיים. כבשתי 35 שערים בנערים א', שברתי את כל השיאים האפשריים במחלקת הנוער. ואז באה העונה השניה בנוער. קצת פחות טובה, תשעה שערים בסך הכל, כי שיחקתי עם שנתון אחד מעליי. זאת הייתה קבוצה של כוכבים עם ירו בלו, בירם כיאל, תומר חמד ומאור בוזגלו.

        "לקחנו את הסגנות ובעונה שאחרי התחיל כל הסיפור. במחזור השביעי מצאתי את עצמי חזרה בטוברוק. אחרי שבעה מחזורים הבקעתי ארבעה שערים, פתאום משה הרשקו החליט להוציא אותי בדקה ה-25 בלי לתת לי סיבה. פתאום החליטו שאני לא מספיק טוב. באותה תקופה דאגו להבהיר לי שלא אגיע לבוגרים שלקחו שלוש אליפויות ברציפות. באותו רגע, אחרי המשחק, החלטתי שאני לא מעוניין להישאר ועזבתי. עד היום אני לא יודע את הסיבה האמיתית ומה באמת קרה שם. בדיעבד, זה הוביל אותי לעבור בדרכים אחרות ולהגיע לויסלה".

        דודו ביטון (שרון בוקוב)
        היום כבר די ברור שגם מכבי חיפה וגם מכבי תל אביב טעו כשוויתרו עליו. ביטון בצהובים ב-2007 (צילום: שרון בוקוב)

        עוד על דודו ביטון ו-וויסלה קרקוב:

        צפו בחלוץ מבקיע לרשת רוך חוז'וב

        וגם בשער הכי מרהיב שהבקיע עד כה בפולין

        מאור מליקסון עלול להיעדר מספר חודשים

        מה עבר על מליקסון בשבוע הקשה בחייו?

        "רעננה היתה ההחלטה החשובה בקריירה"

        ביטון (23) לא יכול היה לנסח טוב יותר את סיפור ההצלחה הכביר שלו, כפי שהוא משתקף העונה. מסלול קריירה לא שגרתי, הפכפך, עם מלא דרכים עוקפות ובחירות לא פופולאריות. מפלות, תזוזות, אבל בחור אחד עם אופי שתמיד ראה בכל חושך את האור הקטן. חלוץ נפלא שידע עוד לפני הפריצה הגדולה לראות בחסרונות יתרונות. גם כשיצא בגיל צעיר להתפתח ביוון, הוא לא חשש ללכת עם האמת שלו. "בגיל 15, לפני המעבר לחיפה, הייתי בהתרשמות של שבועיים בפנאתינייקוס", הוא מספר. "התקבלתי למועדון ועברתי לגור שם. אחרי חודש וחצי הודעתי לאריק איזיקוביץ' שאני לא נשאר שם אפילו דקה".

        למה?

        "הייתי ילד, כל המשפחה שלי הייתה בארץ. אף אחד לא היה איתי. טסתי לבד, אכלתי באקדמיה עם יוונים צעירים שלא מדברים אנגלית. ניניס (שחקן נבחרת יוון שהבקיע את השער מול ישראל ברמת גן – א.י) היה ידיד שלי והכוכב הגדול ביוון. ברגע שביקשתי מאיזיקוביץ' לחזור הוא לא היסס. באותו רגע עליתי על מטוס והגעתי למכבי חיפה. אחר כך חזרתי לטוברוק, אבי נמני נכנס לתמונה".

        ואז עברת למכבי תל אביב. לא קפצת יותר מדי גבוה?

        "בדיעבד יכול להיות שזה נכון, אבל באותם רגעים תחשבו מה עבר עליי. כשאבי נמני מדבר איתך אישית, קשה לומר לו לא. הוא אמר שאבוא לשחק ויתנו לי דקות, אבל בפועל לא קיבלתי הזדמנות אמיתית. זה היה ניסיון טוב בשבילי, יכול להיות שהלחץ מסביב למועדון השפיע, אבל נפגעתי מזה שלא שיחקתי. אלי כהן בנה עליי, פתחתי מול סנטה קולומה באירופה ובמשחקים הראשונים, אבל היכולת שלי תאמה ליכולת הקבוצתית. לכן לא קיבלתי הזדמנות, והמשכתי הלאה".

        אבי נמני מנג'ר מכבי תל אביב (קובי אליהו)
        כשהוא מדבר אתך אישית קשה לומר לו לא. נמני (צילום: קובי אליהו)

        אבל לרעננה? בליגה השנייה?

        "בדיעבד, זאת הייתה ההחלטה הכי חשובה שלקחתי בקריירה. בסוף העונה עם מכבי תל אביב הבנתי שאני צריך לשחק, שזה הכי חשוב. ואז הגיע הטלפון מזאב זלצר. הוא סיפר שרעננה רוצים אותי. אלי כהן שוחח איתי באופן אישי והסביר לי שאהיה שחקן חשוב במערך שלהם, שהם רוצים לעלות ליגה. אלו השנתיים הכי חשובות בקריירה שלי. אלי כהן החזיר אותי למסלול הנכון. הוא נתן לי לשחק בעיניים עצומות, גם לפני הזרים שלו. ההצעות זרמו".

        וזה הביא אותך בסופו של דבר לקבוצה צנועה יחסית, הפועל פתח תקוה

        "אחרי שירדנו ליגה הייתה לי הצעה מבאר שבע, זה היה רציני מאוד. בסוף זה נפל, אז החלטתי ללכת למכבי חיפה, כדי לתת לזה צ'אנס נוסף. בהתחלה לא רציתי ללכת לשם, לא התלהבתי בכלל מהרעיון. ואז הגיעה ההצעה מהפועל פתח תקוה. העדפתי את זה מאשר ללכת למועדון גדול כמו חיפה ולהילחם על המקום שלי, כשאני יודע שיהיו לפני שחקנים ברוטציה, כולל זרים. הסכמתי להגיע לחיפה כי אריק איזיקוביץ' אמר לי. הבעיה שלי היא שלא לקחתי את העניין בתור מבחנים. ידעתי שהם מכירים אותי כבר. כששמעתי מהפועל פתח תקוה שאני יכול לחתום עכשיו או שהם מחתימים חלוץ אחר, עזבתי הכל וברחתי לשם".

        אלי כהן מאמן הפועל עכו (אדריאן הרבשטיין)
        החזיר למסלול הנכון. אלי כהן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        "רוב הזמן בקרקוב יש שמש"

        ומפתח תקוה עברת באמצע העונה לשרלרואה הבלגית. לא נכון יותר היה להמתין לקיץ ולעבור לקבוצה גדולה בארץ?

        "היו לי התלבטויות. חשבתי שאולי אני צריך לסיים את העונה בפתח תקוה, כמלך שערי הליגה, וללכת לקבוצה גדולה. אבל הנשיא של שרלרואה הגיע לארץ ושוחח איתי אישית. כשאדם כזה בא ואומר לך שההתקפה של שרלרואה תיבנה עליך, אתה לא יכול לסרב. בסוף גם הצטערתי. אבל גם למדתי לחיות לבד, התבגרתי מבחינת החיים. היום אני דואג לעצמי. פה בארץ סבתא והמשפחה שלי עשו לי אוכל וכביסה. פתאום נאלצתי לעשות הכל לבד. זה גרם לי להיות יותר אחראי, גם במגרש".

        כשהגיעה ההצעה מפולין דחית אותה על הסף. מה קרה?

        "בפעמים הראשונות שדודו דהאן הזכיר את השם 'ויסלה', אמרתי לו לא. אני לא מתבייש להגיד את זה. לא ידעתי דבר על הליגה בפולין, לא הייתי מעוניין לשמוע על זה. דמיינתי בלילה סיטואציות שבהן אני מסתובב בשלג ומת מהקור והאפור מסביב. ראיתי את מאור מליקסון עם חולצות טרמיות, גרביים עבויםוכובעי צמר ושאלתי את עצמי מה אני צריך את זה. ואז דודו ביקש שאדבר עם מליקסון. מאור אמר לי שזאת עיר שכיף לחיות בה, שזה מועדון ענק, שאם אגיע לא אאמין למה שהולך שם. כשהגעתי הבנתי במה מדובר. התקשורת, הרמה של הקבוצה, ובעיקר שרוב הזמן יש שמש. הבנתי שאולי הגיע הזמן לעבור למועדון גדול. עכשיו הגעתי למצב שאני רחוק ארבע דקות מהצ'מפיונס".

        סגנון המשחק בויסלה מתאים לך

        "אפשר לומר שיש הקבלה בין סגנון המשחק הזה להפועל פתח תקוה. קישור מאוד טכני ומוכשר, שחקנים מאוד איכותיים, בהם שחקני נבחרות סלובניה, אני ומאור ושני שחקני נבחרת פולין, ושני שחקני התקפה מנבחרת בולגריה. בויסלה משחקים עליי. בכל הקבוצות שבהן הייתי התאקלמתי מהר, גם הפעם. זה הפך אותי לשחקן מאוד בכיר שמכבדים אותו. הגול הראשון הגיע בהתחלה וזה פתח לי דלת ונתן לי ביטחון. העונה עוד ארוכה".

        מאור מליקסון שחקן ויסלה קראקוב מול הליו פינטו שחקן אפואל ניקוסיה (GettyImages)
        "ראיתי את מליקסון עם חולצות טרמיות, גרביים עבים וכובעי צמר ושאלתי את עצמי למה אני צריך את זה" (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        פתחת עם שבעה שערים, שזה כמעט כל מה שהקבוצה כבשה בעצם, לא כולל צמד בגביע. זה מטורף

        "קורה כאן משהו מיוחד, גם התקשורת הפולנית מדברת איתי על זה המון. אני לא בונה על מספרים, אלא רוצה להבקיע בכל משחק. לא יודע, אבל עדיף כמה שיותר".

        אנשים בישראל מגלים אותך עכשיו? מאוחר מדי?

        "אני חושב שהתחילו לגלות אותי כבר בהפועל פתח תקוה. רעננה לא מתוקשרת ואנשים לא שמעו עליי גם כשהבקעתי. אני זוכר את עצמי, דודו מהשכונה בנתניה. איך חלמתי שכולם ידברו עליי בעתיד. היום אני מאושר שהגשמתי חלום. אני רק בן 23, יש עוד לאן להתקדם".

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
        סופסוף כיסוי תקשורתי ראוי. דודו ביטון מוצג בקרקוב (צילום: באדיבות דודו ביטון)

        "אנשים כאן מבקשים סליחה כשהם רוצים להצטלם"

        גדלת בשכונת סלע בנתניה, שכונת מצוקה. אתה מכיר את ראשי התיבות?

        "סל"ע זה 'סבבה להיות עבריין', אבל הילדות שלי הייתה בסדר גמור ובאופן אישי לא הייתי חשוף לפשע. לא ראיתי דברים כאלה מול העיניים. יש שחקנים ואנשים שבוחרים בדרך אחרת. תמיד ידעתי מה אני רוצה מעצמי. דחפו אותי לכיוון הכדורגל. אחי גדל יחד איתי אצל סבתא, ואמא הייתה לוקחת אותי לכל אימון בטוברוק. שם מכירים אותה טוב טוב. עד היום שואלים אותי - 'דודו, אמא שלך עדיין צועקת במשחקים?'. כל הזמן הזה ידעתי שאני רוצה להיות שחקן".

        היום אפשר לומר שהגדולות בארץ פספסו אותך?

        "יכול להיות שפספסו, אבל אני לא מתעסק בזה. מה שהיה – היסטוריה".

        בסוף העונה אתה מסיים את ההשאלה בויסלה. תחזור לשרלרואה?

        "יש לויסלה אופציה לרכוש אותי, תמורת 1.6 מיליון יורו. זה הרבה כסף. טוב לי פה ואני רוצה להישאר. התחברתי לקבוצה, לעיר עצמה, נוח לי פה ואם יממשו את האופציה אני אשמח. אם לא, זה גם בסדר. בטוח שאמצא קבוצה טובה".

        מה ההבדלים בין הכדורגל הישראלי לאירופה?

        "אנשים פה מאוד נחמדים, מתנצלים כשעוצרים אותך ברחוב ומבקשים סליחה כשהם רוצים להצטלם. הליגה הפולנית יותר פיזית, יש יותר נוקשות, כי השחקנים יותר חסונים. המתקנים ברמה גבוהה, כי פולין תארח את היורו ויש כאן טירוף. מבחינת איכות, הליגה הישראלית לא נופלת מהפולנית. אבל התנאים מסביב שונים".

        מהומות במשחק ידידות בין פולין לבין ליטא (רויטרס)
        פולין עומדת לארח את היורו, ואת הטירוף מרגישים בכל מקום (צילום: רויטרס)

        תרבות הכדורגל שונה?

        "יש יותר קהל במגרשים, אצטדיונים מדהימים. המועדונים כאן ברמה גבוהה מאוד. לך פוזנן הייתה בבית של יובה ומנצ'סטר סיטי ועברה שלב בליגה האירופית. ויסלה זה המועדון הכי מפואר. אם אני משווה בין מכבי חיפה לויסלה, אני חושב שהמתקנים פה ברמה יותר גבוהה. יש כאן אצטדיון חדש, 40 אלף מקומות, מתקן אימונים מפואר עם חדר הלבשה מרווח, ג'קוזי, בריכה גדולה וקרה, חדר אוכל ועיתונות. בסופו של דבר כל אחד עושה את השיקולים שלו. לי היה שיקול אחד, לעומר דמארי שיקול אחר".

        למה אתה מתכוון?

        "הוא עשה מסלול דומה, אבל בסוף הגיע לקבוצה גדולה בישראל. הייתי ממליץ לשחקנים לצאת החוצה. זה יותר אחראי מבחינתם והם ילמדו לדאוג לעצמם".

        תקופת הפריחה שלך ברעננה החלה כשהתאמנת במקביל אצל האווירון

        "היו לי שלוש צלעות. אלון מזרחי, מאמן הכושר חזי נחשוני ושרגא שדה, פסיכולוג ספורט שטיפל בי. הייתי מגיע לפגישה שבועית לפחות. זה גרם לי להאמין בעצמי, בדרך הלא קלה שעשיתי כדי להגיע מלמטה למעלה, ולהאמין שעשיתי הכל בכוחות עצמי, בזכות האופי והכישרון שלי. הוא חזר איתי אחורה, לילדות, להורים הגרושים ולסבתא. הצלע הרביעית הייתה אריק איזיקוביץ' שגידל אותי ועזר לי תמיד. אני זוכר לכולם את הכל".

        השבוע זומנת לנבחרת, אבל אין לך עדיין הופעה רשמית. גם למליקסון, שרוצה לשחק בנבחרת פולין

        "לואיס זימן אותי שלוש פעמים, אבל עדיין לא שיחקתי. על פרשת מליקסון אני לא רוצה לדבר, כי זה סיפור אישי שלו. למרות התחרות שיש בין החלוצים בנבחרת, אני יודע לפרגן. כשליגיונר כובש, אני שולח SMS".

        בקצב ההבקעות הזה אתה בטח חושב על קבוצה גדולה יותר

        "החלום שלי הוא לשחק בספרד. אני לא מדבר על ברצלונה וריאל, אבל זה תמיד היה החלום שלי. אני אמשיך באותה דרך, אגיע גם לשם. סטפ ביי סטפ".

        עומר דמארי שחקן הפועל תל אביב (ימין) מול אלירן ג'ורג' שחקן הפועל חיפה (קובי אליהו)
        על עומר דמארי: "הוא בחר בקבוצה גדולה בישראל. הייתי ממליץ לשחקנים לצאת החוצה. זה יותר אחראי מבחינתם והם יידעו לדאוג לעצמם" (צילום: קובי אליהו)