פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הימים הנוראים של מאור מליקסון

        הפגישה הסודית בקרקוב, היחס המעליב לקראת המשחק מול יוון וסיבוב הפרסה המהיר. מאחורי הקלעים בהחלטתו של הישראלי

        ביום רביעי בצהריים ישב מאור מליקסון בבית קפה יחד עם נציגו הפולני ייז'י קופייץ והעיתונאי לוקאש אולקוביץ'. רגע לפני ההכרזה על כך שישחק בנבחרת פולין, מליקסון נראה לא מרוכז. עיניו הלומות שינה לאחר מספר לילות לבנים, הוא כמעט ולא אכל יומיים לפני כן ומבטו נראה מהורהר. הוא בהה באנשים ברחוב והתקשה לדבר. "אני רואה רק שני דברים רעים שיכולים לקרות", אמר קופייץ והדליק סיגריה. "בחודשים הקרובים מאור לא יוכל לחזור לישראל והוא יאבד כמה חברים".

        אחרי אותה פגישה, יצא מליקסון למסיבת העיתונאים שארגנה ויסלה קרקוב, בה הודיע מאמנו ההולנדי רוברט מסקאנט בשמו על ההחלטה הרשמית לייצג את נבחרת פולין. אלא שלמחרת בבוקר, כתוצאה מהלחץ התקשורתי האדיר בשתי המדינות, חזר בו הקשר והודיע כי החליט לא לשחק עבור אף נבחרת. מה גרם למליקסון לוותר על נבחרת ישראל ואז לשנות את דעתו? קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של הדרמה שהסעירה שתי מדינות והשאירה כדורגלן אחד אבוד ומבולבל.

        ההתאחדות הפולנית: "מליקסון רוצה לשחק אצלנו"
        מליקסון מסביר את ההחלטה לשחק בפולין
        מליקסון הודיע: "לא אשחק עבור אף נבחרת"

        מאור מליקסון שחקן ויסלה קרקוב (GettyImages)
        לא ישן ולא אכל. מליקסון (צילום: ספק : אימג’בנק – GettyImages)

        האפשרות שמליקסון ישחק בנבחרת פולין מרחפת באוויר כמעט מהרגע בו נחת הקשר בוויסלה קרקוב בחודש פברואר. מליקסון קיבל מיד את הדרכון הפולני מכיוון שאמו נולדה במדינה והתקשורת המקומית דאגה לטפח את הספקולציה. במהרה הפך השחקן לכוכב הגדול של ויסלה וסחף אותה אל התואר עם הצגות, בישולים ושערים. בשל כך, יותר יותר עיתונאים ואנשי מקצוע הביעו תמיכה פומבית במהלך. גם מאמן הנבחרת פרנטישק סמודה כבר לא יכול היה להתעלם.

        בפולין מספרים כי בחודש יולי, במהלך טקס הגרלת מוקדמות המונדיאל בברזיל, נפגשו סמודה וראשי המשלחת הפולנית עם יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, שאמר להם: "אין סיכוי שמליקסון ישחק אצלכם". למרות זאת, בחלוף מספר ימים, אחרי הצגת שיא של הקשר שהעלתה את ויסלה לפלייאוף מוקדמות האלופות, נערכה פגישה ראשונה בינו לבין סמודה. המאמן טען כי שאל לרצונו של הקשר. מליקסון הבטיח תשובה, אבל לא סיפק אותה. "הוא הבטיח שנדבר אחרי חוף השנהב, אבל לא התקשר שבועות", אמר סמודה.

        אותו משחק ידידות בז'נבה היווה את ההופעה השנייה בלבד של מליקסון במדים הלאומיים. הוא נכנס כמחליף במחצית השנייה וסיים את המשחק עם צמד. ההופעה הטובה בתוספת הכושר הנהדר במדי הקבוצה הביאו את מליקסון לחשוב שהנה הוא מקבל את ההכרה גם בנבחרת ישראל. הלך הרוח שלו השתנה בהתאם: "כרגע אני משחק עבור ישראל ואני לא חושב שזה ישתנה בקרוב. לא רואה אפשרות שאשחק עבור נבחרת פולין", אמר בראיון לאתר הרשמי של ויסלה רק לפני חודש.

        שחקני נבחרת ישראל עמרי בן הרוש, דור מלול, רמי גרשון, מאור מליקסון, טל בן חיים (קובי אליהו)
        שוב חש לא מוערך. מליקסון (צילום: קובי אליהו)

        אלא שהכל השתנה בשבוע שקדם למשחק מול יוון. לואיס פרננדז אמנם טען שבנה על מליקסון להרכב לולא הפציעה בפניו, אבל הקשר חש אחרת. דווקא שם, בשבוע האימונים של הנבחרת, שוב הציפו אותו תחושות חוסר ההערכה. הוא הבין שהוא אחד מיני רבים והרגיש שהזרקורים ותשומת הלב מופנים לעבר שחקנים אחרים. גם הפציעה בפנים, שנגרמה ממרפק לא מכוון שספג באימון ובגללה נזקק לתפרים, התקבלה באדישות בתקשורת.

        מליקסון סיפר לעיתונאים בפולין שבשבוע הזה הציפה אותו השאלה עבור מי הוא רוצה לשחק. בסופו של דבר, הרים טלפון לנציגו קופייץ וביקש ממנו ליצור קשר עם נשיא ההתאחדות הפולנית גז'גוז' לאטו ולדבר על האפשרות שייצג את פולין. האחרון ביקש שייפגשו וישוחחו פנים אל פנים ומליקסון הסכים. לצורך הפגישה הגיע לאטו בחשאי לקרקוב לפני כשבוע וחצי והשניים נפגשו במשרדי ויסלה.

        הפגישה ארכה למעלה משעה. "נפגשנו בחשאי בקרקוב כי לא רציתי שהשיחה שלנו תתועד על ידי עיתונאים ומצלמות טלוויזיה. רק נשיא ויסלה ידע שאנחנו נפגשים. מאור ביקש זמן לחשוב והשבוע הוא התקשר אליי והודיע לי על רצונו לשחק בנבחרת פולין", סיפר לאטו בראיונות בפולין ברביעי בבוקר, שעות ספורות אחרי שהודיע רשמית כי מליקסון "רוצה לשחק בנבחרת פולין וזימונו הוא רק עניין של זמן".

        גיא לוי, מאמנו לשעבר של מליקסון בבאר שבע, ניסה להסביר את השיקולים להחלטה: "מאור מבסס את ההחלטות שלו על התחושות שהוא מקבל ומה שהוא מרגיש מהסביבה. לשחק ביורו זה נחמד, אבל הדברים באים אצלו לא פחות מכך מהחום, האהבה וההערכה לה זכה בפולין בעוד הוא הרגיש שכאן לא בדיוק סופרים אותו והוא בעמדת ספק גדול".

        דודו דהאן סוכן שחקנים (קובי אליהו)
        מבין ותומך. דהאן (צילום: קובי אליהו)

        בסביבתו של השחקן מדברים על כך שמאס בחוסר ההערכה כלפיו. "אני מבין ותומך בהחלטה של מליקסון, שנמאס לו מהפוליטיקה בישראל ורוצה לשחק כדורגל במקום בו מעריכים אותו. בפולין שחקנים מוזמנים לנבחרת על בסיס הופעות טובות בליגה ויכולת לעזור. זה השפיע על ההחלטה של מאור", צוטט סוכנו דודו דהאן בתקשורת הפולנית.

        "בפולין הוא הפך במהרה לפופולארי ובישראל הוא נחשב לאנונימי ולא מצליח לפרוץ. בנבחרת משחקים שחקנים שפחות מגיע להם ממנו. בהתאחדות יש לא מעט פוליטיקות וכדי לשחק אתה צריך להיות קרוב לעסקנים ועיתונאים. מאור משלם את המחיר על היותו שקט, על כך שהוא לא אוהב פרסום ולא משתמש במרפקים", הוסיף הסוכן.

        בפולין, אגב, טוענים כי לדהאן וקופייץ היה חלק לא קטן בהשפעה על מליקסון. מבחינה מקצועית, די ברור כי האפשרות להיות שחקן ביורו 2012 הייתה יכולה לעשות טוב לשחקן ולקדם את הקריירה שלו לעבר מעבר גדול בקיץ. עוד נטען כי דהאן שוחח כבר בתחילת ספטמבר עם מנהל הנבחרת תומאש ז'אסה ובדק את אפשרות זימונו של מליקסון לסגל הפולני.

        רוברט מסקאנט מאמן ויסלה קרקוב (GettyImages)
        בקיא בפרטים. מסקאנט (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בשבועיים האחרונים מליקסון חש מבולבל. לכוד. אבוד. הוא חשש מאוד מהמהלך והתלבט. פחד מהתגובה של התקשורת ואנשי הכדורגל הישראלי. מלבד נציגיו, אנשי סודו היו אלונה ברקת, ניר קלינגר וגם מאמן ויסלה רוברט מסקאנט והדובר אדריאן אוהליק. האחרון היה זה שארגן את מסיבת העיתונאים בה היה אמור מליקסון לדבר בפומבי על הבחירה בנבחרת פולין, אלא שמליקסון לא היה מסוגל להתייצב ולדבר על כך בשמו.

        השחקן הגיע לאירוע ואף אמר לנוכחים כי ידבר במשך 10 דקות, אבל מאחורי הקלעים הוחלט שיוותר על העניין. הוא היה לחוץ, תשוש ובסערת רגשות ולא הרגיש שהוא מסוגל לדבר על הבחירה. במקומו, להפתעת הנוכחים, התייצב מסקאנט. ההולנדי, שקרוב מאוד לקשר שלו, בקיא היטב בפרטים מהשיחות שהשניים ניהלו לאחרונה ולפיכך לא שכח לציין ש"בנבחרת ישראל התעלמו ממאור במשך שנים".

        מסקאנט הבטיח לעיתונאים שמליקסון ידבר אחרי יום הכיפורים לקראת מה שככל הנראה היה אמור להיות הזימון הראשון שלו לסגל פולין. למרות זאת, הקשר החליט להוציא הודעה בשמו לתקשורת הישראלית בה דיבר על הדילמה שקרעה אותו מבפנים. מוטיב חוסר ההערכה חזר שוב: "ישבתי וחיכיתי שנים להזדמנות שלא הגיעה. זה היה החלום שלי. איפה שנגמר החלום, מתחילה המציאות והשיקולים הרציונאליים".

        מאמן נבחרת פולין פרנצישק סמודה (GettyImages , Matthew Lewis)
        היה ונשאר סקפטי. סמודה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בשלב זה החל הטירוף בשתי המדינות. "בפולין הפרשה הפכה לסנסציה. דיברו עליה בכל תחנת טלוויזיה, רדיו והיא תפסה את הכותרות הראשיות של כל העיתונים", מספר העיתונאי הפולני ברטוש קארץ'. "זה הפך לדיון ציבורי עם תומכים ומתנגדים". ואכן, כמעט בכל מדיה אפשרית הועלו ניתוחים ודיונים של שחקני עבר, מאמנים ופרשנים. על הפרק הייתה סוגיית המתאזרחים: בעד ונגד, שכן מליקסון הוא השחקן השישי שפולין שוקלת לאזרח לקראת היורו הביתי.

        באחד העיתונים אף שאלו את דעתו של הפרופסור שבח וייס (76), לשעבר שגריר ישראל בפולין וניצול שואה. במקביל, כמעט כל מילה ותגובה נזעמת שפורסמה בתקשורת הישראלית קיבלה כותרות. מליקסון הפך לשיחת היום וכלל לא בטוח שהוא ידע כיצד להתמודד עם המהומה.

        היחיד שלא הצטרף לחגיגה הוא מאמן הנבחרת סמודה, שהיה ונותר סקפטי. סמודה רצה לשמוע את קולו של חתן השמחה לפני שהוא נותן תגובה רשמית. בעבר אמר: "מליקסון נולד בישראל, שיחק בישראל וזה לא קל בשבילו להופיע עבור נבחרת פולין. זה אפילו בלתי אפשרי". לאור אותו ניסיון ובמיוחד לאחר הפגישה ביניהם באוגוסט, סמודה רצה אמירה מפורשת ממליקסון. הוא כנראה ידע כיצד הסיפור ייגמר.

        מאור מליקסון שחקן ויסלה קראקוב מול הליו פינטו שחקן אפואל ניקוסיה (GettyImages)
        "אין לו עור להתמודד עם הסכינים". מליקסון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        הדי הפרשה היו גדולים על מליקסון ואחרי עוד יום של טירוף, הגיעה הודעת הביטול בחמישי בבוקר. מליקסון הוא טיפוס רגיש, שקט וחולמני שגם בצעירותו ככוכב בית"ר ירושלים לא תמיד נהנה וידע להתמודד עם אור הזרקורים. "כואב לי מאוד מה שעושים לילד. תמכתי בו ב-100 אחוז בקבלת ההחלטה, אבל דאגתי לו ועכשיו שהוא קיבל תוך 24 שעות לחזור בו אני דואג לו הרבה יותר", מסביר אביו ארמנד מליקסון. "עשו לילד לינץ'. בישראל שחטו אותו עם הציונות, השואה וכל מה שרק היה אפשר ואילו הפולנים קראו את מה שנכתב בארץ וגם החלו להעלות ספקות ודיברו על כל שמאור בא רק בשביל היורו ולעשות כסף ולעבור לקבוצה גדולה והפכו את שתי המדינות עליו. הדגנרטים מכאן ומכאן התחברו.

        "מדברים על שואה. המשפחה של אשתי איבדה עשרות אנשים שם. התשובה הכי טובה למה שהיה בשואה מבחינתי הייתה כאשר בגמר הגביע הפולני 40 אלף צעקו מליקסונה מליקסונה רבע שעה וזאת התשובה הכי טובה שיכולה הייתה להיות גם ביורו. כשרלף קליין אימן בגרמניה אחרי שמשפחתו הלכה בשואה אמרו שהוא סוגר מעגל, אבל מאור מליקסון הוא ישר בוגד. אמא של אישתי אמרה פעם: 'המדינה שלנו יפה, מתקדמת והכל בסדר גמור, אבל יש בעיה אחת שכל היהודים באו לפה'. לא מפרגנים למישהו שרוצה להצליח ולהתקדם שלב ומחפשים רק איך להרע ולפגוע. מאור לא סנדלר ולא פרופסור באוניברסיטה אלא שחקן כדורגל. כל אחד במקצוע שלו ירצה להתקדם שלב וזכותו של מאור הייתה לעשות את זה כי הוא הרגיש שם טוב, הרגיש שאוהבים אותו, מעריכים אותו ואלה דברים שהוא לא קיבל כאן.

        "אנשים רושמים שהדברים באים מהבית וזה עניין של חינוך ואני מתפוצץ בתוך עצמי. אני סגן אלוף מחיל האויר עם ארבעה ילדים מחונכים בדרך ארץ אחד אחד. המשפחה של אשתי עברה שואה ואנחנו מחנכים תמיד לאהבת הארץ ולדרך ארץ. אנשים שלא מכירים אותי מדברים עליי ופוגעים במאור בלי לדעת כמה הוא ילד טוב ורגיש. אין לו את העור הדרוש להתמודד עם הסכינים שמקלפים אותו ופוגעים בו מאוד. הוא עבר לשתיקה שזה למעשה הלם מכל מה שקורה וכל מה שמלווה אותו".

        גיא לוי מסכם: "הוא נמנע כאן מסוג של החלטה שגרמה לעליהום ולחץ שבהערכה שלו מליקסון לא בנוי להתמודד איתה. זה היה גדול עליו ואני שמח מאוד בשבילו שעכשיו עם הזמן העניינים יירגעו והוא יוכל לחזור ולקבל את השקט שלו... אתה מבין מה זה עשה לו? הוא לקח את זה כל כך קשה, האלימות, העליהום וכל האזכורים של שואה והלחצים הבלתי רגילים שמופעלים גרמו לו בתוך 24 שעות לחזור בו מההחלטה וגם לקבל החלטה מתוך הבנה שלא יקבלו אותו כאן והוא חושש מהתגובות למהלך שלו. זה הסממן הכי גדול למה שעובר עליו והקושי להתמודד עם זה כי הוא באמת בחור מיוחד שצריך את השקט ולהתעסק אך ורק בספורט וכדורגל ולא בכל מה שמסביב. אני מקווה מאוד בשבילו שהזמן יעשה את שלו והוא יחזור לנבחרת ישראל והכל יהיה בסדר, לא מגיע לו לעבור את הדבר הזה".