לפני כשבוע וחצי החליטו בזה אחר זה שחקני נבחרת העתודה, נוער וקדטים של ישראל רם אליאספור (2.08, 18), איגור קולשוב (16, 1.94) ונאור שרון (16, 1.91) לעזוב את המסגרות בארץ ולעבור למסגרות מעבר לים. אליאספור מהפועל ירושלים יבלה את שלוש העונות הקרובות במדי זוולה מהליגה ההולנדית הראשונה; קולשוב, כוכב האקדמיה של האיגוד ישחק בבית ספר תיכון בארצות הברית, ואילו נאור שרון ממכבי תל אביב, שכיכב באליפות אירופה לקדטים דרג ב', ייצא לאקדמיה בצרפת שייצרה בין היתר את טוני פארקר.
עוד על יורובאסקט 2011:
הנבחרת המריאה, שיבק אופטימי: "התקדמנו"
כך נראה טירוף היורובאסקט במדינה המארחת ליטא
בספרד יודעים איך לטפח שחקנים
רק חודש לפני כן טען אריק שיבק מאמן הנבחרת הבוגרת של ישראל כי כשעומרי כספי יהיה בן 27, קרי בקיץ 2015, יווצר מאחוריו בור גדול של שחקנים שעלול להוות בעיה לכדורסל הישראלי. "אם נגזר עלינו לא להיות בשנים הקרובות בדרג א' אבל להמשיך לייצר שחקנים, אז אני מעדיף לייצר שחקנים", טוען מנגד יורם חרוש, "כשאני מסתכל על מה קורה למטה, אני פחות פסימי ופחות רואה שחורות מכמה אנשים שפשוט אומרים את זה מחוסר ידע ושטחיות. יש לנו חומר שחקנים לא רע ולא שונה ממה שהיה לנו בשנים האחרונות". האם באמת יווצר בור בעוד ארבע שנים, או שמא הכדורסל הישראלי ייהנה מבריחת הכישרונות אל מעבר לים בסופו של דבר?
יניב גרין שיישאר?
מבט קצר אל סגל נבחרת ישראל הנוכחית מגלה תמונת מצב די עגומה לקראת קיץ 2015. נכון שיש עוד זמן, אבל בעוד ארבע שנים נוכל למצוא את עצמנו בבעיה גדולה, כך טוענים המומחים. בקו האחורי המצב פחות גרוע, כשב-2015 גל מקל, יוגב אוחיון, יותם הלפרין, יובל נעימי יהיו עדיין בגילאי שיא, עמרי כספי, ליאור אליהו ואלישי כדיר גם הם בשיאם, אבל מעבר להם יצטרכו להגיע שחקנים שלא שיחקו ברמות הגבוהות כבר בגילאי עתודה. כשיניב גרין נשאל השבוע מי לדעתו יהיה הסנטר של הנבחרת באליפות ההיא ענה בחיוך: "אם אני בנבחרת הבוגרת כבר 10 שנים, אז עוד ארבע שנים זה כבר קטן עליי".
בעוד ארבע שנים, נציגי הנבחרת האולימפית, העתודה והנוער יצטרכו לשלוח מתחרים על מקום בנבחרת ישראל, וקשה לראות מי אלו יהיו. "הדור הזה קצת נפל בין הכיסאות כי לא הייתה יד מכוונת", מסביר ננו גינזבורג, מאמן נבחרת הנוער בקיץ האחרון. "אני יחסית אופטימי על העניין של האקדמיה, ואני מאמין שעם עבודה נכונה ייצאו שחקנים. הדור הזה קצת נפל בין הכיסאות. אפילו בנבחרת שלי, שהיא לא הכי כשרונית בעולם, יש שלושה-ארבעה שחקנים שעם עבודה נכונה יכולים להיות שחקני נבחרת. לא כל פעם צומח עודד קטש, עמרי כספי, ליאור אליהו, לא בכל דור זה יוצא. אבל שלושה-ארבעה שחקנים יכולים להיות שחקני נבחרת".
שחר גורדון - זוכרים?
אלא שמול הפסימיות החלקית, יש לא מעט אנשים רגועים שטוענים שמאגר הכישרונות כלל לא ירד. "מולי קצורין יצא בשנת 2000 בכותרת ענק שאחרי שנדב הנפלד ותומר שטיינהאור יפרשו לא יהיה גבוהים, הוא לא יראה מי ייכנס לנעליים שלהם אחרי זה, ושנתיים אחרי זה, עידו קוז'יקרו ויניב גרין הובילו אותו למקום השביעי באירופה", מגיב לדברים קוז'יקרו, "עתידו של הכדורסל הישראלי כעברו - אם אתה רוצה לראות את העתיד של הכדורסל הישראלי תסתכל על ההיסטוריה. אני לא שותף של הדעה של כל המומחים שכל שנה מאז שאני משחק בבוגרים אומרים שאין עתיד לכדורסל הישראלי ואין שחקנים צעירים ואין ואין ואין. במקום לברך על מה שיש אנחנו כל הזמן מתעסקים עם מה שאין".
קוז'יקרו ממשיך את הקו שלו ומסביר: "מעבר לזה, אני חושב שאפילו היום בנבחרת אין בעיה. כשאורי קוקיה וגיא פניני היו בגילאי הנוער והעתודה אף אחד לא חשב שהם יהיה בנבחרת הבוגרת. גם אני כשהייתי שחקן צעיר לא הייתי בקדטים ובנוער, אפילו לא בסגלים, בעתודה כבר הייתי דומיננטי, אבל לפני זה לא ידעו מי אני, ובסופו של דבר הייתי דומיננטי בנבחרת. בסופו של דבר הנבחרת בונה את עצמה ואת השחקנים, יש סגל יחסית צעיר לפחות לעוד 6-7 שנים, ואני מאמין שבטווח הזה יצמחו כישרונות. גם את ליאור אליהו לא ספרו בגיל נוער, והיום הוא אחד השחקנים הגדולים באירופה".
אל קוז'יקרו מצטרף חרוש שטוען שהבעיה היא לא במאגר הכישרונות אלא בעבודה איתם: "איך אנחנו רוצים שיהיה לנו שחקנים גבוהים אם אנחנו לא יודעים להתייחס לשחקנים גבוהים ולא יודעים לגדל אותם? יש לנו בעיה גדולה מאוד עם שחקנים גבוהים. שחקן כמו רוברט רותבארט היה צריך להיות פרויקט לאומי. שחקן כמו אלכס צ'וברביץ', שבא מהכדורעף, שהוא 2.10 עם מבנה גוף של פסל יווני, מעוצב ומחוטב, אתלט גדול. נכון שהוא התחיל מאוד מאוחר את הכדורסל, אבל היה צריך להיות פרויקט לאומי. אני לא מבין למה הוא צריך לשחק בספרד, למה הספרדים מבינים שאנחנו לא מבינים ולא קולטים? ואחרי זה באים ואומרים שיש לנו בעיה עם גבוהים. אין לנו בעיה עם גבוהים, יש לנו בעיה בלטפל בגבוהים, יש לנו בעיה של הישראלי הקומבינאטור שמקצר את הדרך ואומר שאין מאצ' אפ ולכן אני לא שם את צ'וברביץ' ורותבארט וככה אנחנו לא נגיע רחוק".
חרוש טוען כי הבעיה היא לא חדשה: "לאורך ההיסטוריה יש את אותו הסיפור שבגלל שאין מאצ'אפ והחשש מלהפסיד משחקים איבדנו שחקנים. תראה את שחר גורדון שלא היה הכי מוכשר אבל היו לו איכויות ונשמה גדולה שאין לנו בכדורסל הישראלי. ילד שהיה מצוין בנבחרת העתודה ועצר את פאו גאסול, בליגת העל אצלי עשה משחקים טובים, נפלט מהליגה כי זאת ליגת גארדים מצחיקה ואחרי זה אנחנו מגיעים בקיץ לנבחרת ואומרים שאין לנו גבוהים".
איגור קולשוב מכירים?
בינתיים, כפי שצוין לעיל, החלו שחקני הנבחרות הצעירות המוכשרים לעזוב את הארץ, מה שמעלה תהיות על העבודה שנעשית בכדורסל הישראלי. "רם אליאספור? לא היה לי הרבה ניסיון איתו, אבל הוא לא שיחק כדורסל לאורך זמן ברמות הגבוהות. חסר לו המון, יכול להיות שבהולנד עם עבודה נכונה ואם יתנו לו צ'אנסים, הוא יוכל להתפתח לשחקן. הוא פשוט לא שיחק עוד כדורסל", מנסה גינזבורג להסביר את ההחלטה של שחקניו בנבחרת הנוער לעזוב את הארץ. "שחקנים בגילו באירופה כבר משחקים 8-10 דקות בליגה הבכירה, או משחקים בליגה השנייה, 20-25 דקות. הוא לא עשה את זה. אני מבין את ההחלטה שלו כי הוא הולך לקבוצה קטנה שהוא יכול לשחק בה, זה סגנון של משחק פנים, שונה מסגנון הפורוורדים של הכדורסל הישראלי. גם איגור קולשוב הולך לחוויה, שאם יילך למסגרת שיעבדו איתו באופן אישי, אז זה יכול לעזור לו. הוא אמור לשחק בעמדה מספר 2-3 באירופה, אבל בשביל זה הוא צריך לשפר את הטיפול בכדור, את המסירה. ברגע שהוא ישפר את הדברים האלה, הוא באמת יוכל להתפתח לשחקן טוב".
קוז'יקרו, שחפר את דרכו אל המעמד שאליו הגיע בכדורסל הישראלי, מסכים עם גינזבורג ומוסיף על מעמדו של אליאספור המוכשר: "רם אליאספור הלך למקום שהוא ישחק בו, באקלים של הכדורסל הישראלי שחקן גבוה צריך המון מזל, לא פחות מיכולת, כדי לקבל את הדקות שלו. על רם אליאספור, לא משנה באיזה קבוצה ישחק, תמיד יביאו שחקן זר, במיוחד עכשיו עם החוק החדש של 4 זרים. אף אחד לא ייתן בגיל 18 את המפתחות לאליאספור כישראלי המוביל. אני מאוד מקווה שהוא יעבוד כמו שצריך כי שמעתי עליו דברים הרבה דברים טובים בירושלים, ומקווה שהוא יחזור שחקן יותר טוב ויוביל קבוצה. אין ספק שהוא העתיד של הנבחרת".
רוברט רותבארט העתיד?
אז מי באמת יהיו הכישרונות שב-2015 כבר יהיו בשלים לנבחרת? בן רייס, עמית שמחון ואנטון שוטבין מהאולימפית צפויים לנסות ולהתברג לשם; בר טימור וגיא לביא מהעתודה, אבל השמות המפתיעים מגיעים דווקא מלמטה. "יש שחקנים כמו אור סולומון, נועם לייש. אני לא חושב שגם השחקנים שמשחקים בנבחרת ישראל היו יותר טובים מהם בגיל שלהם. אני לא מדבר על עמרי כספי ויותם הלפרין, הם שחקנים שיכולים להיות שחקנים לא רעים בכלל. לייש הלך לשחק באוניברסיטת מיין, ואני לא חושב שאם הייתי אבא שלו אז זה מה שהייתי עושה. אבל הוא שחקן מוכשר, שיכול להתפתח מאוד", אומר גינזבורג.
גם חרוש מצביע על שמות עולים ובטוח בעתיד של הכדורסל הישראלי, שכבר בעוד ארבע שנים יכולים לצאת ניצנים ראשונים. " אם לוקחים את רם אליאספור, ג'ייק כהן (שיחק בנבחרת העתודה, שחקן מכללת דיווידסון, א.ש), אלכס צ'וברביץ', רוברט רותבארט, בנוסף לג'רמייה קרייסברג, ועוד כמה ילדים שיש בקנה בגילאי 16-17 בגובה 2.02-2.05, כמו אליה סרור שהוא 2.05 בן 16, ויהיה שחקן - אז יש עתיד. יש את עידן זלמנסון באותו שנתון ועשה התקדמות, דניאל ששון שהיה באקדמיה, אדר בן עליזה, שנסע לבית ספר תיכון ביחד עם איגור קולשוב, כולם מעל 2.04 מטר. אנחנו לא יודעים לטפל בשחקנים האלה, לא יודעים לתת להם הזדמנויות בלשחק, פשוט רועדים כשמדברים על שחקן בגובה כזה שצריך לשמור על פורוורד. תמיד מסתכלים על המשחק הקרוב בליגה, ולא מסתכלים שלושה צעדים קדימה".
כל מרואייני הכתבה מסכימים כי ישראל לעולם לא תהיה סרביה, והמבחר של שחקני הרוחב שיבואו לרמה של הנבחרת לא יגדל בקרוב, "כמעט בכל דור, בכל השנים שאני מעורב בכדורסל, אז תמיד יוצא גידול פרא", מסכם גינזבורג. "עודד קטש, ליאור אליהו, החבר'ה המוכשרים באמת. אבל מעבר לזה היה המון שחקנים לרוחב, ועכשיו שאני חושב שזה הרבה פחות שחקני רוחב, שחקנים שיכולים לאייש את הליגה ולהיות שחקני נבחרת, אז המבחר הוא הרבה יותר קטן וזה יכול לגרום לבעיה".
