פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ניר דוידוביץ' דורש צדק היסטורי

        למרות שאין כמעט שחקנים עם הישגים שדומים לשלו, ההיסטוריה עדיין לא ממהרת לחבק את סיפורו ולתת לו את הכבוד הראוי

        הטעויות הקריטיות שביצע ניר דוידוביץ' במהלך הקריירה חיות לנצח בזיכרון הקולקטיבי של אוהדי מכבי חיפה. לוקומוטיב מוסקבה, דניפרו, מאלמו, הדרבי החיפאי ב-1998, גל אלברמן ואחמד סבע מחקו את ההישגים של האיש שעמד בשער בעשור המוצלח בהיסטוריה של המועדון. "ישבתי ביציע הכבוד במשחק מול גנק ולא האמנתי", מספר שוער העבר יצחק ויסוקר. "חוסר הכבוד וחוסר ההערכה אליו יצא מפרופורציות. בלי דוידוביץ', מכבי חיפה מפסידה לגנק, אבל הוא עדיין מקבל שריקות בוז ותגובות שלא מתאימות לספורט".

        אוהד מכבי חיפה פורץ לדשא לצד השוער ניר דוידוביץ' (קובי אליהו)
        במקרה שלו, קל לזכור רק את הטעויות. דוידוביץ' (צילום: קובי אליהו)

        דוידוביץ' יציין בקרוב 16 שנה להופעת הבכורה שלו בבוגרים של מכבי חיפה (בדיוק ביום בו נרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל). עוד לפני כן, הערב בבלגיה בקרב על הכרטיס לשלב הבתים של ליגת האלופות, לא מעט יהיה מונח על הכתפיים שלו. רגע לפני המשחק הגורלי של הירוקים, יצאנו לבדוק את פשר חוסר ההערכה לדוידוביץ'. מדוע זוכרים לו רק את הטעויות והפציעות ולא את התארים וההישגים? האם הוא השוער הגדול ביותר ששיחק אי פעם מכבי חיפה ובכלל, מה מקומו בהיסטוריה המפוארת של הירוקים?

        הכל לקראת גנק - מכבי חיפה (21:45, ערוץ 2 ו-5HD):

        איציק יצחקי על הדילמה שקורעת את עמאשה
        אורח באימון מכבי חיפה: שלומי ארבייטמן
        אלישע לוי מודאג מהשחקנים שחוזרים להרכב גנק
        וגם מהבעיטות החופשיות של אלופת בלגיה
        צפו בדיווח המצולם של שליחנו לבלגיה

        אבי רן ורפי כהן

        אבי רן שוער מכבי חיפה (מכבי חיפה)
        ויסוקר: "רן נהרג לפני 24 שנה ואי אפשר לחיות בצילו" (צילום: האתר הרשמי של מכבי חיפה)

        קצת מספרים. לדוידוביץ' 367 הופעות ליגה במדי מכבי חיפה והוא במקום השישי ברשימת שיאני ההופעות של המועדון, השוער הבכיר ברשימה ורק שחקן פעיל אחד – יניב קטן – מקדים אותו. ב-16 עונותיו בבוגרים היה שותף לזכייה בשבע אליפויות, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של חיפה, הישג אותו הוא מחזיק יחד עם אלון חרזי ואריק בנאדו. בעונת 2009/10 הזכורה כאליפות הקיזוז ספג דוידוביץ' 16 שערי ליגה ב-35 משחקים וקבע את ממוצע הספיגה הנמוך בישראל אי פעם. למרות הנתון הזה, וינסנט אניימה מהפועל תל אביב נבחר לשוער העונה.

        כשמדברים על שוערים גדולים בתולדות מכבי חיפה, היסטוריון הספורט החיפאי ד"ר חיים קאופמן מזכיר את חיים לוין, יחזקאל גרשוני ז"ל, מנו שוורץ ז"ל ובומה ויינברג. לרשימה הזו אפשר להוסיף את שוערי שנות ה-90 ויקטור צ'אנוב ורפי כהן ואפילו גם את דודו אוואט. את אבי רן ז"ל השארנו בכוונה לסוף. רן שיחק לסירוגין בעונות 81/82 ו-82/83 לפני שפרץ להרכב והיה חלק משתי האליפויות הראשונות של הירוקים. ב-85/86 נבחר לכדורגלן השנה בישראל ושנה מאוחר יותר מצא את מותו הטראגי בתאונה בכנרת. במובן מסוים, דוידוביץ' קצת נפגע מהמיתוס של רן.

        ויסוקר מסביר: "רן נהרג לפני 24 שנים ואי אפשר לחיות בצילו. נכון, הוא היה גדול בתקופתו, הוא היה שוער עם פוטנציאל ומה שקרה עצוב מאוד. עכשיו יש את ניר, שתמיד היה נאמן למכבי חיפה, מעולם לא עזב את המועדון ואני לא מבין למה הוא לא מקבל יותר כבוד". קאופמן מחדד: "דוידוביץ' עומד בצל האתוס של אבי רן, השוער שמת. לרן היו שלוש עונות מדהימות ועתיד מזהיר, אבל אין לו את המטען של דוידוביץ'. למכבי חיפה היו שוערים גדולים, אבל אף אחד מהם לא הגיע לרמה של דוידוביץ' מבחינת אורך זמן והישגים. הוא גדול שוערי המועדון לאורך כל הדורות".

        אם כך, מדוע דוידוביץ' לא זוכה להכרה הראויה? ויסוקר: "דוידוביץ' נתן עשור וחצי מהקריירה שלו למכבי חיפה והוא היה אחד הגורמים המצליחים וגם הנכשלים של המועדון. נכון, הוא עשה כמה טעויות קריטיות וגרם להפסדים, אבל הוא גם נתן והשיג והיה שותף לעשור יפהפה. טעויות הן טיבו של תפקיד השוער, אבל במקרה של דוידוביץ' יש נטייה לזכור רק את הטעויות. שוערים טובים ממנו הפסידו משחקים, זו לא גיבנת שהוא צריך לסחוב לאורך כל הקריירה". לקאופמן הסבר אחר: "איזה שוערים זוכרים לאורך זמן? כאלה ששיחקו בקבוצות קטנות והחזיקו אותן לבד כמו חביב בהפועל יהוד או חודורוב בנבחרת ישראל. במכבי חיפה, השוער מעצם טיבו פחות מוערך כי זוכרים רק את הניצחונות".

        אריק בנאדו ואלון חרזי

        נשיא מכבי חיפה מעניק חולצה ממוסגרת לקפטן הפורש אלון חרזי (ברני ארדוב)
        הקהל של חיפה סוגד לשחקני התקפה, אבל גם הוא נחשב לסמל גדול מדוידוביץ'. חרזי (צילום: ברני ארדוב)

        הדברים של קאופמן מעלים שאלה נוספת. גם אם נסכים שדוידוביץ' הוא גדול שוערי המועדון בכל הזמנים, הרי שעדיין לא נפתרת סוגיית מיקומו בהיסטוריה. מבחינת תארים, אם מכבי חיפה תזכה השנה באליפות, דוידוביץ' יהפוך לשחקן המעוטר בתולדות המועדון. למרות זאת, במהלך כל הקריירה שלו הוא חסה בצילם של שחקני הקישור וההתקפה המבריקים שהובילו את המועדון וגרפו את כל התהילה. מבחינת האוהדים, גם שחקנים כמו אלון חרזי (שלא גדל במועדון) ואריק בנאדו (שבניגוד לדוידוביץ' עזב לתקופה ארוכה) נחשבים לסמלים גדולים יותר מהשוער. הבעיה היא שבניגוד לשוערים גדולים אחרים מקבוצות אחרות, הטעויות של דוידוביץ' נצרבו בתודעה בעוד המשחקים הגדולים שלו נשכחו.

        את התסכול שחש דוידוביץ' בשל חוסר ההכרה המתמשך כלפיו, אפשר היה לחוש היטב בראיון שנתן ל"מעריב" מוקדם יותר הקיץ. הביקורת על קטן ובנאדו ועל כך שהקפטן בחר בבלם להניף איתו את צלחת האליפות לא נבעה מצרות עין, אלא מתחושת חוסר צדק, התעלמות מהסמל האמיתי שלא מקבל את הקרדיט הראוי. לא מהקהל, לא מהתקשורת ולא מחבריו לקבוצה: "אין שחקן במכבי חיפה שמזוהה עם המועדון יותר ממני. אני 16 שנה בבוגרים. לא הלכתי לשום מקום, לא חזרתי, אני כאן כל הזמן", צוטט השוער באותו ראיון.

        אז מה המקום הראוי של דוידוביץ' בהיסטוריה של מכבי חיפה? גיורא שפיגל, האיש שהעלה את השוער לבוגרים, מסביר: "הוא למעשה שותף בשנים של שושלת של תארים, הצלחות והיסטוריות שנעשו במכבי חיפה כשהוא שחקן משמעותי, מנוסה ומוביל. כך שברור שהוא ברשימת השחקנים הכי משמעותיים של מכבי חיפה לאורך השנים. הכי טוב? אני לא מאמין בדבר כזה, יש דברים שהם עניין של תקופה וסיטואציה, אבל הוא אכן בשורה אחת עם הגדולים ביותר של חיפה ולא רק השוערים".

        ויסוקר מרחיב: "להישגים שמכבי חיפה ודוידוביץ' הגיעו ב-15 השנים האחרונות אין מקביל בכדורגל הישראלי, אבל הוא לא מקבל תמיכה. יעריכו את דוידוביץ' כשיגיע שוער אחר שיהיה פחות טוב ממנו. אז יגידו כמה שהוא היה גדול. מציק לי שאין בישראל הערכה לספורטאים בזמן אמת. כשהוא יפרוש, יזכרו אותו לטובה, אבל למה להעריך את האדם כשהוא נמצא בשטח?"

        בויאן שראנוב ורם שטראוס

        בויאן שראנוב שוער מכבי חיפה עם ניר דוידוביץ' (קובי אליהו)
        מחליף יש, גם חוזה חדש? שראנוב ודוידוביץ' (צילום: קובי אליהו)

        בחודש דצמבר יחגוג דוידוביץ' יום הולדת 35 ובסוף העונה יגיע החוזה שלו לסיומו. במכבי חיפה כבר התכוננו ליום שאחרי עם החתמתו של בויאן שראנוב, הסרבי הצעיר, בחוזה ארוך טווח. במקביל, מתבשל לו על אש קטנה שוער העתיד רם שטראוס בעונת השאלה בקבוצת הבת שפתח איתי מרדכי בעירוני בת ים. כלומר, כלל לא בטוח שמכבי חיפה תציע לדוידוביץ' הארכת חוזה ואם תעשה כן, לא ברור מה יהיה מעמדו. או אז, לשוער יישארו שלוש אופציות – לקבל את מעמדו, לפרוש או לעבור בפעם הראשונה בקריירה לקבוצה אחרת, מה שיכול לפגוע עוד יותר בתדמית הסמל.

        בינתיים, דוידוביץ' נאבק ונלחם על מקומו. העונה שלו נפתחה בהופעות רעות מול בוראץ, אבל כשנקרא לדגל במחצית השנייה במשחק מול מאריבור בקרית אליעזר, הוא הציל את הירוקים במו ידיו. בשבוע שעבר מול גנק, זו כבר הייתה הצגה שבסיומה אמר אליניב ברדה: "דוידוביץ' בן אדם ענק ושוער ענק". עכשיו יש לשוער הוותיק הזדמנות לצרוב זיכרון חדש לאוהדים. בגומלין בבלגיה הוא צפוי להיות אחד האנשים העסוקים על הדשא. לגנק אין ברירה אלא לתקוף וחיפה זקוקה לתמנון בכושר שיא. משחק טוב והעפלה לשלב הבתים יהוו עבורו סגירת מעגל לערב העגום בבלומפילד באוגוסט 2005. אותו מפגש עם מאלמו בו נולד צמד המילים: "אוי דוידוביץ'".

        "אולי ההתעסקות של דוידוביץ' בהרגשה שלא נותנים לו כבוד קצת פוגעת בו", מנתח זאהי ארמלי. "ניר הוא אחד השחקנים שהובילו את מכבי חיפה להרבה הישגים והוא צריך לדעת את זה לבד. לעצם העניין, העובדה שדוידוביץ' עדיין שוער ראשון מראה שהוא כן מקבל הערכה וכבוד מהמועדון וגם מהאוהדים. טעויות העבר? אני החמצתי פנדלים בשני גמרים של גביע המדינה, מישהו זוכר לי את זה? אלה דברים שכבר מתחת לאדמה. דוידוביץ' יכול לפצות בהישגים עתידיים כמו המשחק של היום וההמשך בשלב הבתים. הוא צריך לקבל גיבוי, להיות רגוע ולהאמין בעצמו. במשחקים כאלה, שוער צריך ביטחון וערנות".

        קאופמן מסכם: "כמו שקורה הרבה פעמים, רק אחרי שהוא יפרוש, דוידוביץ' יהפוך לחלק מהיכל התהילה של מכבי חיפה. עכשיו אנשים כועסים על השגיאות שלו והאמירות שלו, אבל הכל יישכח. כמו בכל נוסטלגיה, יש נטייה להתעלם מהדברים השליליים ובעוד שלוש-ארבע שנים יסתכלו עליו אחרת. הוא יהיה אייקון, יזכרו את ההישגים, התארים, התמנון, המשחק בוולנסיה, הנאמנות וישכחו את הטעויות והפציעות. הוא יהפוך להיות אחד מסמלי העבר שעיצבו את המועדון כמו מנצ'ל, ארמלי, אבוקרט ואחרים. רק ההיסטוריה תעשה צדק עם דוידוביץ'".

        שחקן גנק אליניב ברדה חוגג עם חבריו שער (ברני ארדוב)
        עומד בין דוידוביץ' להזדמנות למחוק את חרפת מאלמו. ברדה (צילום: ברני ארדוב)