פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכבי חיפה נגד הקללה

        אלופת ישראל לא מתמודדת רק נגד גנק, אלא גם נגד אצטדיון רמת גן - המדכא הרשמי של שחקנים ואוהדים, אווירה ומומנטום

        אולי בהשראת המחאה החברתית השוטפת את המדינה, גם אוהדי מכבי חיפה החליטו לא לשתוק. בשבועיים האחרונים יצאו האוהדים הירוקים בפומבי נגד מחירי הכרטיסים לשלב הפלייאוף שנובעים באופן ישיר מההחלטה לקיים את המשחק באצטדיון רמת גן. גל של טורי ביקורת ותגובות נזעמות שטפו את אתרי האוהדים השונים ובמועדון לקחו את הדברים ברצינות. בימים האחרונים עסקו בחיפה שוב ושוב בניסיון להרגיע את המחאה ולהסביר את ההחלטה לשחק באצטדיון הלאומי המושמץ. "המשחק ברמת גן נכפה עלינו", כתב המנכ"ל איתמר צ'יזיק לאוהדים, שלא לגמרי השתכנעו. על פי הערכות, כ-20 אלף צופים בלבד יגיעו למפגש החשוב עם גנק. נתון שמאוד מדאיג את ראשי חיפה.

        אצטדיון רמת גן דליל (קובי אליהו)
        לחיפה באמת לא הייתה ברירה. אצטדיון רמת גן (צילום: קובי אליהו)

        ראוי להדגיש עובדה חשובה. אף אחד במכבי חיפה לא באמת רצה לשחק ברמת גן. לא ההנהלה, לא השחקנים שהתבטאו נגד המהלך וכמובן שלא האוהדים. אלא שלירוקים לא באמת הייתה ברירה ותקנון אופ"א אכן כפה עליהם את המעבר לאצטדיון מקולל שלא האיר להם פנים בעבר. ערב המשחק שאולי יקרב את האלופה להופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות (ועוד לפחות שלושה משחקים ברמת גן), יצאנו לבדוק מדוע שחקנים שונאים לשחק באצטדיון הלאומי והאם בכל זאת מכבי חיפה יכולה להפיק משהו חיובי מהאירוח בו?

        עוד לקראת מכבי חיפה-גנק:

        אלישע לוי הזהיר את שחקניו מאליניב ברדה
        הכתב הבלגי גונטר דה ווס על הבעיות של גנק
        אייל גולסה רוצה להיות ליאור רפאלוב
        וליגת העל חולמת להיות כמו הליגה בבלגיה

        הכל בגלל מכבי תל אביב

        איתמר צ'יזיק מנכ"ל מכבי חיפה עם הבעלים יעקב שחר (נמרוד סונדרס)
        בלומפילד? רק בליגה האירופית. צ'יזיק ושחר (צילום: נמרוד סונדרס)

        על פי תקנון אופ"א, על שלב הפלייאוף חלים נהלי שלב הבתים. למשל, המשחקים מתקיימים בשעה האחידה והמוכרת (21:45, שעון ישראל), מאמנים מחויבים להופיע בחליפות, סמל ליגת האלופות יופיע על חולצות השחקנים וההמנון המוכר של המפעל ינוגן באצטדיון לפני המשחק. כך הם פני הדברים לגבי האצטדיון. אם בסיבובי המוקדמות יכולה הייתה חיפה לארח במגרשה הביתי, הרי שבפלייאוף היא מחויבת לאצטדיון שעומד בתקני שלב הבתים של ליגת האלופות. האופציות הן רמת גן ובלומפילד.

        עוד לפני שהירוקים עברו את מאריבור, דנה ההנהלה בסוגיה. "כל האופציות נשקלו, כולל בלומפילד, אבל לא הייתה ברירה אחרת", מסביר דובר המועדון דודו בזק. "מבחינת אופ"א, יש לו"ז מדוקדק שצריך לעמוד בו שמתחיל ביום ראשון ונגמר ביום חמישי. 90 הדקות באמצע הן חלק קטן מהדברים שצריך לעשות ועליהם אנחנו נבחנים". המשמעות הברורה היא שברגע שהפועל ומכבי תל אביב עלו לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית, אחת מהן חייבת לשחק בבלומפילד באותו השבוע ולכן האופציה נפלה אוטומטית. אם רק אחת מהן הייתה עולה, הירוקים היו יכולים לשחק ביפו.

        הפלייאוף מהווה עבור אופ"א מבחן לקבוצה המארחת. בסיום שני המשחקים, במידה וחיפה תעבור את גנק, יישבו נציגי אופ"א עם אנשי חיפה ויגישו, במקרה הצורך, רשימת תיקונים לקראת שלב הבתים. מכיוון שמדובר במבחן, הירוקים לא יוכלו להחליף את האצטדיון המארח לקראת שלב הבתים. אגב, במידה וחיפה תודח ותרד אוטומטית לשלב הבתים של הליגה האירופית, היא תוכל לארח בבלומפילד (רק בסיטואציה בה לא ישחקו שתי התל אביביות בשלב הבתים) וכבר קיבלה על כך את אישור אופ"א.

        לפיכך, בימים האחרונים עסקו במועדון במסע הסברה שנועד להרגיע את מחאת האוהדים. "הסיבה אינה כלכלית", נכתב בהודעה רשמית. "המועדון אולץ לשחק ברמת גן בגלל נסיבות ותקנות אופ"א". גם השחקנים ניסו להתערב במצב, למרות הסלידה שלהם מהאצטדיון, ולקרוא לקהל להגיע. האם האוהדים ישתכנעו? התשובה המלאה הערב.

        אווירה של משחק אימון

        שחקני מכבי חיפה לפני המשחק מול באיירן מינכן (ברני ארדוב)
        זיכרונות לא נעימים. חיפה ברמת גן לפני המשחק מול באיירן מינכן ב-2009 (צילום: ברני ארדוב)

        רמת גן הפך עם השנים לאצטדיון שנוא ומושמץ. הוא כבר מזמן לא היכל הכדורגל הישראלי. אוהדים שונאים להגיע אליו (גם בגלל בעיות תנועה וחניה) ושחקנים שונאים לשחק בו. אייל משומר היה הראשון שאמר בפה מלא את שמרגישים יתר שחקני חיפה: "ברור שכולנו מעדיפים לשחק בבלומפילד. מגרש הרבה יותר ביתי, עם הקהל שלנו שמרגישים אותו יותר שם". הדעה שלו היא קונצנזוס. "אף פעם לא אהבתי ואין שום שחקן ישראלי שאוהב לשחק ברמת גן", קובע נג'ואן גרייב בנחרצות. "אנחנו מרגישים שהקהל מאוד מרוחק מהשחקנים, אין אווירה ביתית ואין התלהבות. זו בעיה מכיוון ששחקן מרגיש שזה משחק אימון וגם אם יש 20 אלף איש ביציעים, זה כמו 2,000 בקרית אליעזר. הרבה שחקנים יותר נמרצים כשיש קהל וזה נותן להם דחיפה מבחינת מוטיבציה והתלהבות. ברמת גן זה לא קורה".

        שחקני חיפה לא לבד. גם בנבחרת דרשו מאבי לוזון לעבור לבלומפילד אחרי ההצלחה מול לטביה וגאורגיה. יו"ר ההתאחדות, שהבין שהרווח המקצועי עולה על הפגיעה הכלכלית, הסכים. אז מה הופך את רמת גן לסיוט עבור כל שחקן? קודם כל האווירה הקודרת. "המרחק מהיציע הופך את המשחק ברמת גן ללא נוח", מסביר גדי ברומר. "כדי ששחקן ירגיש ברמת גן אווירה של משחק, האצטדיון צריך להיות מלא. אחרת, אתה מאבד את הכוח והדחיפה של הקהל. לכן מבחינה אישית, תמיד העדפתי לשחק בבלומפילד. כשהקהל יושב קרוב, שחקן מרגיש אלמנט של דחיפה, הוא חש את הקהל. זה עניין פסיכולוגי של העדפה שלא אמור לשמש כתירוץ".

        בדיוק לנקודה הזו התייחס גם ניר דוידוביץ' במסיבת העיתונאים: "אנחנו מכירים את אצטדיון רמת גן ויודעים שבשביל אווירה ביתית, אנחנו צריכים אצטדיון מלא. אנחנו קוראים לאוהדים להגיע ולמלא את רמת גן. אם הוא לא יהיה מלא, יהיה לנו קשה". הדברים של הקפטן ממחישים את הלך הרוח של אנשי מכבי חיפה. לא מדובר במשבר עם הקהל, אלא חשש אמיתי מאובדן יתרון הביתיות בטח על רקע כישלונות העבר של המועדון באצטדיון הלאומי. די להזכיר הפסדים בחצאי וגמרי גביע המדינה ואותו משחק מול רוזנבורג על העלייה לשלב הבתים ב-2004.

        "בתור חיפאי לעולם לא תרגיש בבית ברמת גן", קובע רפי אוסמו. "הקהל יושב רחוק, היציעים פזורים לרוחב ואין אווירה עוטפת. ישנם רגעים במשחק כשהקבוצה בפיגור או לחלופין במומנטום והיא צריכה את הדחיפה של השחקן ה-12. ברמת גן, גם לצעקה של 20-30 אלף איש אין משמעות כי היא לא באה לידי ביטוי. באצטדיונים סגורים יש הד ושומעים את הווליום. ברמת גן הקהל הולך לאיבוד. ההיסטוריה? האצטדיון הזה אף פעם לא האיר פנים למכבי חיפה".

        מחכים לברצלונה

        אליניב ברדה חלוץ גנק (קובי אליהו)
        רמת גן ישחק לטובתו או לרעתו? ברדה (צילום: קובי אליהו)

        אם כך, ברור שמבחינת האווירה רמת גן משחק לרעתה של חיפה. השאלה היא: האם יש בו יתרון בפן המקצועי. דווקא אליניב ברדה, חלוץ גנק, התבטא אתמול ואמר: "אני מאוד אוהב את רמת גן כי יש בו הרבה שטח ומרחבים". אלא שהנקודה הזו לא בהכרח טובה לבלגים. גנק היא קבוצה התקפית שמשחקת כדורגל מהיר עם הרבה שחקנים שיכולים לנצל את השטחים, אבל היא מגיעה בהרכב חסר ובמשחק נוקאאוט המטרה העיקרית שלה תהיה לסגור ולהעביר את ההכרעה הביתה. מנגד, גם הירוקים בנויים השנה לא מעט על מהירות בחלק הקדמי.

        מי תרוויח מהאצטדיון? אוסמו הולך על חיפה: "רמת גן נותן אפשרות לשחק כדורגל פתוח והתקפי. קשה להתגונן בו כי הוא רחב מאוד. לכן לגנק יהיה מאוד קשה לסגור את המשחק, לצופף ולצמצם פערים. במשחק כזה יבואו לידי ביטוי שחקנים מהירים כמו עמאשה, ימפולסקי וגדיר. טוב עושה אלישע לוי שהכניס לראש של השחקנים שהמטרות הן לתקוף, ללחוץ ולנסות להכריע את המשחק מההתחלה".

        ברומר קצת יותר סקפטי: "לחיפה יש יתרון קל כי קשה לצופף על מגרש גדול, אבל מנגד יש יותר שטחים לצאת למתפרצות. בכל מקרה, זה לא מה שיכריע את המשחק". גם גרייב לא משוכנע: "גנק תבוא לשחק על תוצאה ולחיפה לא תהיה ברירה אלא לתקוף כי גם ניצחון 0:1 לא יספיק, אבל ברמות האלה, אני לא חושב שיהיה להם יותר קל לשחק פתוח או לפרוץ את ההגנה דווקא ברמת גן. לאצטדיון יש השפעה ברמת האווירה ובפן הכלכלי, ופחות בצד המקצועי".

        ובכל זאת, אי אפשר לסיים בלי נגיעה בפן הכלכלי. ב-2004, מכבי תל אביב לא הביאה יותר מ-28,000 צופים למשחקי הבית מול באיירן, יובנטוס ואייאקס. עם מגרש בית די דומה, לחיפה היו קצת יותר צופים בקמפיין ב-2009, אבל האצטדיון עדיין לא היה מלא. אם חיפה תעבור את גנק, היא יכולה לקבל בית חלומות כמו ברצלונה, מילאן ומנצ'סטר סיטי או בית מוות בסגנון פורטו, שחטאר ופנרבחצ'ה. למרות שבכל מקרה המשחקים יתקיימו ברמת גן, ההבדל בהכנסה ברור. ולמרות גל המחאה והסלידה מהמתקן, היה מי שאמר השבוע בכרמל: "קבוצה אחת אטרקטיבית בשלב הבתים ואנחנו מוכרים תוך יום וחצי את כל האצטדיון".

        שחקני ברצלונה חוגגים עם ליאונל מסי (רויטרס)
        הם יצליחו למלא את רמת גן? ברצלונה (צילום: רויטרס)