פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        100 בחזקת נעלם: על היעלמות הקסם של אליפות ישראל באתליקה

        אליפות ישראל באתלטיקה שתיפתח הערב יכולה, במקרה הטוב, לספק געגוע נעים לימים אחרים, במיוחד לתחרות של שנת 2000, לריצת 100 מטר ראויה לשמה, לאורחים ראויים מחו"ל. זכרון עצוב

        אתלטיקה: אליפות ישראל יוצאת לדרך הערב (19:30, ספורט 5)

        כמו בכל שנה, אליפות ישראל באתלטיקה קלה נוחתת עלינו באמצע הקיץ, ולמרות שהמארגנים מציעים הפעם כניסה חופשית לאיצטדיון בהדר יוסף, הקהל שיפקוד את היציעים יצטרך להתמודד עם אחוזי לחות גבוהים, לצד רמה נמוכה.

        אליפויות ישראל היו רחוקות מלהיות אטרקטיביות בעשור האחרון, בעיקר בגלל היעדר עומק של אתלטים ותקציבים נמוכים שלא איפשרו להטיס לכאן אורחים אטרקטיבים מחו"ל. היו אמנם כמה רגעי קסם כמו למשל הופעת האורח של פרנקי פרדריקס האגדי ב-2003, ה-2.30 מ' של ניקי פאלי בקפיצה לגובה ב-2006 וההופעה הנהדרת של דניאל פרנקל בשנה שעברה (1.91 מ' בקפיצה לגובה), שהכניסה אותה לרשימת צמרת האתלטיות בארץ. למרבה הצער, קשה להיזכר ביותר מדי רגעים מרגשים בשנים האחרונות, וזה גם לא נכון להישען עליהם. הדוגמה הטובה ביותר היא ריצת ה-100 מטרים לגברים שמהווה מופע מרכזי בכל תחרות אתלטיקה. לפני 11 שנים היו כאן שישה רצים ישראלים שירדו מ-10:60 שנ', כשהמהיר מביניהם קבע 10:20 שנ'. ביום רביעי בערב, לאלוף ישראל לשנת 2011 תספיק ככל הנראה תוצאה גרועה מ-10:60 שנ' כדי לזכות בתואר, וזה מסביר את הכל.

        עם כל הכבוד לאיגוד האתלטיקה שמשקיע הכל, אבל עסוק בעיקר בלא לשקוע בגלל קשיים תקציביים - נראה שגם השנה נתגעגע לימים אחרים. זה לא שישראל היתה פעם מעצמת אתלטיקה, אבל למלכת הספורט היה פעם יותר עומק בארץ ובעיקר יותר כבוד מצד הספורטאים והקהל שמילא יציעים. השילוב הזה יצר כמה ערבים דרמטיים בהדר יוסף, אחד מהם היה באמצע יולי 2000, ערב המשחקים האולימפיים בסידני.

        "הידרדרות מתמשכת של אתלטיקה גוועת"

        היו ימים שבהם חובבי ריצה שרצו ליהנות מספרינט טוב מול העיניים ידעו שיוכלו לקבל את זה באיצטדיון האתלטיקה הלאומי בהדר יוסף. במיוחד אחרי שפרוייקט הספרינטרים שייסד ב-1997 המאמן מני פלד הוכח כמוצלח, ונבחרת השליחים ל-4X100 סיימה במקום התשיעי באליפות העולם בסביליה 1999, והייתה רחוקה רק במקום אחד מגמר היסטורי. שלושה רצים ישראלים: אלכס פורחומובסקי, טומי כפרי וגדעון יבלונקה, החזיקו בשיאים אישיים טובים יותר מזמן של 10:30 שניות בסיומה של אליפות ישראל ביולי 2000, כאשר השיא הישראלי של פורחומובסקי עמד על 10:20 שניות.

        הקרב היפה ביותר בתולדות אליפויות ישראל התרחש שנה קודם לכן, כשפורחומובסקי וכפרי סיימו ביחד בזמן של 10:23 שניות, אבל באליפות של 2000 הפך גדעון יבלונקה לאתלט השלישי שירד מגבול ה-10:30 ויחד עם כפיר גולן הייתה לישראל רביעייה של ארבעה רצים שירדו מ-10:50 שניות. כיום, ישנו רץ אחד בלבד שיכול לרדת מהתוצאה הזאת, דימיטרי גלושצ'נקו, שאת התוצאות הטובות שלו השיג בדרך כלל בתחרויות בחו"ל ואת אליפות ישראל הנוכחית הוא יחמיץ בגלל פציעה.

        גם מני פלד מתגעגע ומנתח את ההבדלים בין אז להיום: "עד שנת 1998 הייתי המאמן של רוב הספרינטרים המובילים בארץ, אבל מסיבות פוליטיות החליטו באיגוד האתלטיקה להעביר את התפקיד למאמנים אחרים. חלקם עוד נהנו מהפרוייקט, אבל בסופו של דבר האתלטים פרשו בזה אחר זה. מה שיקרה באליפות ישראל הקרובה זה שאסף מלכה יזכה בתואר בתוצאה של סביב 10:60 ומדובר באתלט בן 30. לצידו יעמוד על הפודיום מיקי בר יהושוע שהוא בן 40. מה שקורה כאן זה הידרדרות הולכת ומתמשכת של אתלטיקה גוועת".

        "פעם הייתה התרגשות"

        האטרקטיביות של אליפות ישראל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם במקצועות השדה. 2003 הייתה השנה האחרונה שבה ראינו בהדר יוסף אתלט מהצמרת העולמית הגבוהה ביותר. אז זה היה פרנקי פרדריקס שעבר בישראל במסגרת מסע הפרישה שלו ורץ כאן ל-100 ו-200 מטרים. ב-2000 ביקר כאן אחד מגדולי האתלטים בכל הזמנים, שיאן העולם בקפיצה משולשת ג'ונתן אדוארדס.

        הבריטי שהיה חבר טוב של רוגל נחום הגיע לכאן כחלק מההכנות שלו למשחקים האולימפיים בסידני, שם הוא זכה במדליית הזהב האולימפית היחידה בקריירה שלו. ההצגה שהוא נתן כאן הוגדרה אז כמאכזבת מאחר והוא קבע רק 17.11 מטרים (וניצח את רוגל נחום עם 16.78), אלא שמנקודת מבט של היום - כבר שנים שלא נראו בהדר יוסף קפיצות של יותר מ-17 מטרים במשולשת.

        קונסטנטין מאטוסביץ' התכונן למשחקי סידני כמועמד למדליה אחרי שיא ישראלי מופלא של 2.36 מטרים בקפיצה לגובה בחורף של אותה שנה. למרות שהוא היה צריך לשמור את עצמו לסידני, הוא סיפק שואו ראוי לקהל שהגיע לראות אותו וקבע את התוצאה הטובה ביותר שנראתה בהדר יוסף, 2.32 מטרים.

        אם זה לא מספיק, הייתה שם גם תחרות קפיצה במוט אטרקטיבית במיוחד. שלושה ישראלים: אלכס אברבוך, דני קרסנוב ודניס חולב הגיעו עם שיאים אישיים של 5.70 ומעלה, ואברבוך פינק את הצופים עם קפיצה פנטסטית של 5.85 מטרים. גם אצל הנשים נראה אז יותר עומק כשסבטלנה גנדזילוב גברה על אירנה לנסקי בריצת ה-100 משוכות, ושתי האתלטיות האלו יכלו להתחרות על תארים בכל הריצות הקצרות ואפילו בקפיצה לרוחק (במקרה של גנדזילוב).

        פרשן האתלטיקה מולי אפשטיין מסביר: "אני נמצא באיצטדיון הדר יוסף כל יום. פעם היית יכול לראות את ההתרגשות לקראת אליפות ישראל, היה פשוט אדרנלין באוויר והייתה חגיגה גדולה. היום אתה רואה משהו די כבוי, נורא מינורי, שורות בודדות ביציעים והיעדר ברק בעיניים של האתלטים. ככה זה כשאין שום פוטנציאל לשיא ישראלי פרט לדניאל פרנקל בקפיצה לגובה, וזה מלמד על הבעייתיות שקיימת היום".

        מני פלד מוסיף: "אין היום אתלטיקה שאנשים רוצים לעשות כי הם נהנים, זה בגלל שאיכות החיים של אתלט בארץ היא איומה. בתוך כל הדעיכה הזאת יש לפעמים פיק קטן, זה אולי נותן אשליה שקורה משהו אבל אלו בסך הכל פירכוסים של שירת הברבור".

        אפשר לצפות ממשהו השבוע?

        המטרה היא לא לבקר את איגוד האתלטיקה, אלא רק לשאוף שהגוף שמנהל את מלכת הספורט בארץ יעשה את המקסימום כדי לייצר אליפויות אטרקטיביות נוספות. באליפות הנוכחית שתתקיים בימים רביעי וחמישי הקרבות המעניינים היחידים שצפויים לנו יהיו במזרון הקפיצה לגובה.

        דניאל פרנקל שהוכיחה בשנה שעברה שהיא יודעת לתת שואו במעמד מהסוג הזה תנסה לשמור על תארה מול מעין פורמן ואולי לקבוע שיא ישראלי נוסף. אצל הגברים, דימה קרויטר וניקי פאלי יתחרו ביניהם בפעם הראשונה במסגרת האליפות, למרות ששניהם לא מגיעים בשיא הכושר המנטלי והפיזי. גם בעניין הזה, מארגני התחרות יצטרכו לקוות ששני המאצ'-אפים יספקו את הסחורה, כדי שהקהל לא ישים לב בטעות למה שקורה מתחתיהם.

        "אפילו בקפיצה לגובה, שזה המקצוע האטרקטיבי בתחרות, לא יהיו יותר מדי משתתפות, תראה שם אולי 4-5 בנות בסך הכל", אומר מני פלד ומוסיף: "תסתכלו על כל אחד מהמקצועות ותראו במקרה הטוב אתלט או שניים עם תוצאות ראויות".

        ביום התחרויות הראשון, שני אתלטים נוספים בלבד צפויים לקבוע תוצאות ברמה עולמית, אם יעמדו בלחץ. מדובר בג'יליאן שוורץ שתנסה לקבוע 4.50 מ' בקפיצה במוט כדי להבטיח את מקומה בלונדון 2012. היא עדיין לא מחזיקה באופן רשמי בשיא הישראלי כי היא צריכה לגור בארץ לפחות שנה, אבל למשחקים האולימפיים זה יספיק לה.

        חוץ ממנה יעמוד במרכז העניינים יוחאי הלוי, שחייב לשפר את שיאו האישי במשולשת ולקבוע 16.85 מטרים כדי לנסוע לאליפות העולם בסוף אוגוסט. מהריצות הקצרות אי אפשר כאמור לצפות ליותר מדי, ועל הריצות הארוכות לא צריך לבנות בגלל היעדר מכתיבי קצב ותנאי מזג אוויר קשים.

        ביום התחרויות השני, פרט לתחרות הקפיצה לגובה לנשים לא נזכה ככל הנראה לשבח אתלטים מסויימים, אלא לפרגן לכמה מוותיקות הענף כמו מטילת הכידון דורית נאור שככל הנראה תזכה בתואר נוסף בגיל 41 ואולגה דוגדקו בת ה-35, אם לתאומים ואשת מחשבים במשרה מלאה, שלמרות תנאי האימון הקשים שלה היא צפוייה לזכות במדליית זהב מספר 26 בקריירה באליפות ישראל, הפעם בריצת ה-400 משוכות. מישהו אמר "ישחקו הנערים לפנינו?"