קופה אמריקה 2011: סיקור מיוחד
נבחרת קולומביה הנוכחית תשכיח את ימי ואלדרמה?
קרלוס קאסלי תמיד היה דעתן. אדם שמתעקש לשמור על כבודו ולפעול על פי רחשי ליבו, גם אם אלו כרוכים במחיר גבוה. המשחק הראשון של נבחרת צ'ילה במונדיאל 1974, הפגיש אותה עם המארחת מערב גרמניה, באצטדיון האולימפי בברלין. לאורך דקות ארוכות שימש קאסלי קורבן לעבירות של ברטי פוגטס ובדקה ה-67 נמאס לו והוא פגע במגן הגרמני בחריפות. השופט הטורקי דוגאן בבאקאן קרא לחלוץ הצ'יליאני והרחיק אותו. הכרטיס האדום הראשון בתולדות המונדיאלים יהיה רשום לעד על שמו של קרלוס קאסלי, אבל במולדתו הוא נודע בעיקר בזכות מעשים מרחיקי לכת בהרבה.
אל תפספס
***
ארגנטינה לחוצה לזכות בתואר אחרי 18 שנות בצורת
נבחרת ברזיל מחפשת את הכוכב הגדול הבא
בעוד עבור מרבית העולם ה-11 בספטמבר הוא התאריך בו הרעיד ארגון אל קאעדה את העולם עם הפלת מגדלי התאומים בניו יורק, בצ'ילה התאריך הזה - בשנת 1973 - מסמל את עלייתו של הגנרל המתועב אוגוסטו פינושה לשלטון. בעידודה החשאי של ממשלת ארצות הברית ועם עזרה מאסיבית מארגון הביון האמריקאי, ה-CIA, הסתערו פינושה וצבא המדינה על ארמון הנשיאות ותפסו את השלטון מידיו של הנשיא המכהן, סלבדור איינדה הסוציאליסט - ידידו של אויב האמריקאים והקפיטליזם, פידל קסטרו.
איינדה התאבד או נרצח - הדיעות על כך עדיין חלוקות - ופינושה תפס את השלטון למשך 17 שנים מגואלות בדם, שרבות מהן הוקדשו למחיקת כל זכר לאנשי שמאל. כוחותיו שבו, עינו ורצחו "מתנגדי שלטון" ואסטדיו נסיונאל בבירה סנטיאגו - האצטדיון הלאומי שאירח את גמר מונדיאל 1962 - הפך למחנה שבויים ענק בו שהו בשלבים כאלו ואחרים עשרות אלפי עצירים. פינושה היה צ'יליאני שעינה ורצח אלפים מבני עמו.
כשבועיים אחרי אותה הפיכה בצ'ילה, יצאה נבחרת הכדורגל הלאומית למשחק פלייאוף נגד ברית המועצות כשעל הפרק העפלה למונדיאל 1974. ההתמודדות הראשונה במוסקבה הסתיימה ב-0:0, אולם הסובייטים שתמכו בנשיא המודח והמת איינדה, סירבו להגיע לגומלין באסטדיו נסיונאל בטענה שהאצטדיון בסנטיאגו הפך למחנה שבויים בו מופרות זכויות אדם. התוצאה: פיפ"א החליטה להעלות את הנבחרת הדרום אמריקאית בצורה אוטומטית למשחקים במערב גרמניה.
זמן קצר אחרי ששחקני הנבחרת התבשרו על העליה למשחקי הגביע העולמי, הם למדו גם שראש הצוות הרפואי לא ייצא איתם בגלל צו מעצר שהוצא לו בשל היותו חשוד בהתנגדות לשלטון. הקפטן פרנסיסקו ואלדס הודיע בצורה נחרצת שאם הדוקטור לא ישוחרר, הוא לא ייצא לגרמניה. לבסוף הרופא נסע עם הנבחרת אבל קרלוס קאסלי לקח את המחאה צעד אחד קדימה.
***
לקבלת הפנים לכבוד העפלת הנבחרת במעונו של הגנרל פינושה, הגיע קאסלי עם בנדנה אדומה לראשו - סמל לתמיכתו בשמאל הסוציאליסטי - וכשכל חבריו ניגשו ללחוץ את ידו של ראש המדינה, הוא נשאר מאחור וסירב לעשות כן. מאוחר יותר, במשחק השני של הלה רוחה בטורניר העולמי, נגד מזרח גרמניה הקומוניסטית, קאסלי נתפס על ידי מצלמות הטלוויזיה כשבזמן ההמנון הוא מזמזם מנגינה אחרת.
עוד באותו יום התקשרו בכירים בממשל למערכות העיתונים ודרשו מהעורכים הראשיים לצייר את דמותו של קאסלי כבוגד באומה. למזלו של השחקן, באותה תקופה הוא קיבל דרכון ספרדי, דבר שהקשה על השלטונות לעצור ולהעלים אותו כפי שעשו לאחרים. לעומת זאת, מי ששילמה מחיר כבד על תמיכתה בשלטון השמאל הישן הייתה אמו, שבאותה תקופה נעצרה ועונתה בצורה קשה.
למרות שפינושה בחר לא להפוך את קאסלי לאחד מאותם אנשים שעקבותיהם אבדו, החלוץ המצטיין הוחרם. התקשורת קיבלה הוראה להתעלם ממנו בצורה גורפת למרות שהיה הכדורגלן היחיד שמשחק באירופה (לבנטה ואספניול) ולמרות שהיה אחד מהכדורגלנים הבולטים של צ'ילה, קאסלי לא זומן לנבחרת במשך חמש שנים תמימות. ב-1979 המאמן הלאומי לואיס סנטיבנייז ויו"ר ההתאחדות אבל קסורה אלונסו, אזרו אומץ, ביקשו משר הפנים סרחיו פרננדז אישור להשיב את הבן הסורר לנבחרת, וקיבלו.
החלוץ שב למדים הלאומיים במהלך הקופה אמריקה ב-1979, טורניר שהתקיים ללא מארחת ושנפרש על פני תקופה של חמישה חודשים עם בתים ולאחר מכן שלבי הכרעה בשיטת בית חוץ. קאסלי הבקיע את שני השערים ב-1:2 בחוץ על פרו בחצי הגמר, ו-0:0 בגומלין העלה את הלה רוחה לגמר, שם היא נכנעה לפרגוואי.
***
קאסלי המשיך ללבוש את מדי הנבחרת, שיחק איתה במונדיאל 1982 והחמיץ פנדל זכור נגד אוסטריה בהפסד 1:0, רק כדי להפוך שוב למטרה לכלי התקשורת. לאורך כל אותן שנים, הוא סירב לזנוח את רעיונותיו האידיאולוגיים, קרא לאזרחים להצביע נגד פינושה במשאלי עם, ביקר עצירים פוליטיים והמשיך לדבר בשבח הסוציאליזם. יחד עם זאת, ב-1982 הסכים ללחוץ סופסוף את ידו של פינושה לקראת הגביע העולמי.
כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1988 התקיים משאל עם על כהונת הנשיא, בו התמודד פינושה לבדו. באותה תקופה כבר קמה בצ'ילה אופוזיציה דומיננטית שהפכה את המילה NO (לא) לססמתה. חוקי הצנזורה הקשוחים שפינושה הנהיג עם עלייתו לשלטון לפני 15 שנה, התרופפו והטלוויזיה הרשתה לעצמה להשמיע את קול ההתנגדות. אחת מהדמויות הציבוריות המפורסמות באופוזיציה היה קאסלי.
אחת מהפרסומות ל-NO הראתה אשה ששמה אולגה גארידו. היא סיפרה כיצד השלטונות פרצו לביתה, עצרו אותה והכו אותה. "את העינויים הפיזיים אני יכולה למחוק, אבל את העינוי המנטלי שעברתי לא", היא סיפרה. מיד אחר כך מסך הטלוויזיה התרחב ולידה של הגברת גארידו הופיע קאסלי, שסיפר: "מהסיבה הזו בלבד אני אצביע נגד פינושה. האשה הזו היא אמא שלי".
המחאות צלחו ופינושה הפסיד במשאל העם. ב-1990 הוא פינה את כסאו ובהמשך הוציא שופט ספרדי צו מעצר תקדימי נגדו בחשד לפשעים נגד האנושות. המעצר הבינלאומי לא התבצע, אבל פינושה ומשפחתו הועמדו לדין באשמות שונות בצ'ילה. משפטו של הרודן הנפשע בוטל בגלל מצב בריאותו, הוא מת בדצמבר 2006 בגיל מופלג של 91 שנים, ושמו ייזכר לעד תחת אות קלון ויושם לצד רוצחים מפורסמים נוספים.
קרלוס קאסלי, שיחגוג את יום הולדתו ה-61 בעוד כשבוע, היה חלוץ נמוך קומה ומשופם, עגלגל אך זריז - "מלך המטר המרובע", כינו אותו. הוא מדורג שלישי בין כובשי כל הזמנים של נבחרת צ'ילה עם 29 שערים ונחשב עד היום לאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים. הוא היה מלך השערים של גביע הליברטדורס ב-1973, מלך השערים של הליגה הצ'יליאנית בשנים 1979-1981 ואלוף צ'ילה חמש פעמים עם קולו קולו. אבל למרות הנתונים המרשימים, הוא ייזכר לעד כאדם שסירב ללחוץ את ידו של אוגוסטו פינושה.
