פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        המהפכים הגדולים בתולדות גביע האלופות

        אל תכניסו לנו מילים לפה: גם אנחנו שותפים לדעה הכללית שמשחקי הגומלין ברבע גמר ליגת האלופות כבר די סגורים. אלא שאז נזכרנו בחמישה סיפורים שהפכו ימים שנראו צפויים לערבים בלתי נשכחים. מה דעתכם לצרף הלילה לרשימה הזו את בניון?

        פרנץ פושקאש מאמן פנאתינייקוס (GettyImages , Wesley)
        "שוחחתי עם נשיא פנאתינייקוס, סיפרתי לו שאני מודאגת. בעלי, שישב לידי, הרגיע אותי בטענה שהמשחק מכור. הוא אמר: 'את חושבת שנשאיר אינטרס לאומי ליד הגורל? הכוכב האדום יתנו לנו לעבור ויקבלו כסף בשביל זה". פושקאש (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        פנאתינייקוס – הכוכב האדום בלגרד, 1970/1

        אולי הקאמבק הכי מפתיע בליהוק, והכי דרמטי בתוצאות שהיו לו. כדי להבין את משמעות ההפתעה, כדאי לחזור לתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת ולהבין שהמאבק בין קבוצה יוונית ליוגוסלבית היה בין דוד לגולית. באותם הימים הכדורגל ביוון היה בשפל המדרגה. הנבחרת עדיין לא העפילה לטורניר בינלאומי משמעותי אחד והקבוצות המקומיות נחלו כישלונות במפעלים האירופים. לעומתן, הנבחרת היוגוסלבית כבר רשמה הישגים משמעותיים במונדיאל וביורו, והקבוצות המקומיות נטלו חלק במפעלים האירופים באופן קבוע.

        במשחק הראשון בין הכוכב האדום בלגרד לפנאתינייקוס לא נרשמה כל הפתעה כשהסרבים מחצו את היוונים 1:4, כשסטבאן אוסטואיץ' כובש שלושער. אלא שבגומלין, וכשכבר היה נדמה שאין על מה לשחק, הצליחה פאו לנצח 0:3 ולעלות לגמר גביע האלופות כנגד כל התחזיות. הקבוצה של פרנץ פושקאש האגדי העפילה לגמר בוומבלי, שם הפסידה 2:0 לאייאקס.

        מעט אחרי החגיגות החלו שמועות על כך שהחונטה הצבאית ששלטה ביוון באותם הימים, בראשות גאורגיוס פפאדופולוס, שיחדה את הכוכב האדום כדי שיתנו לפנאתינייקוס לנצח בדיוק 0:3, ישכיחו מההמון הצוהל את בעיות היומיום ויסיתו מעט את האש מהאליטה השלטת. הכל נותר בגדר שמועות וטענות של שחקני הכוכב האדום על אוכל מורעל. עד ה-10 באוקטובר 2007, היום בו חשפה דספינה גספארי, רעיתו של פפאדופולוס באותם הימים, שיחה שניהלה עמו ערב המשחק. "אני זוכרת שהייתי לחוצה מאוד וחשבתי שאי אפשר לחזור מפיגור 4:1. שוחחתי עם נשיא פנאתינייקוס, סיפרתי לו שאני מודאגת. בעלי, שישב לידי, הרגיע אותי בטענה שהמשחק מכור. הוא אמר: 'את חושבת שנשאיר אינטרס לאומי ליד הגורל? הכוכב האדום יתנו לנו לעבור ויקבלו כסף בשביל זה".

        פיצ'י אלונסו שחקן ברצלונה (אמצע) מול סטיאווה בוקרשט (GettyImages , David Cannon)
        "אם הסיבוב הזה היה רומן, העורך היה זורק את התסריט לפח כי הוא היה חושב שהסוף לא מציאותי" (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        ברצלונה - גטבורג, 1985/6

        "אם הסיבוב הזה היה רומן, העורך היה זורק את התסריט לפח כי הוא היה חושב שהסוף לא מציאותי". כך הגדיר מאמן ברצלונה דאז את חצי גמר גביע האלופות 1985/6, בו עברה הקבוצה שלו את גטבורג. הקבוצה השבדית הציגה במשחק הראשון כדורגל התקפי ומלהיב ודרסה את הקטאלנים 0:3, במה שהיה יכול להיגמר בתבוסה צורמת הרבה יותר. אם זה לא מספיק, אז בארסה איבדה גם את החלוץ הסקוטי שלה, סטיב ארצ'יבאלד, שכבש שערים גורליים בשמינית וברבע הגמר.

        בגומלין, החליט המאמן טרי ונבלס לתת את ההזדמנות לאנחל "פיצי" אלונסו הררה בן ה-32, שאיבד את מקומו בהרכב לארצ'יבאלד. כנראה שאפילו בחלומות הכי ורודים שלו, לא האמין המנג'ר האנגלי ש"פיצי" הוותיק יחזיר לו עם שלושער מדהים, שסחף את הבלאוגרנה ל-0:3 ולהארכה, לאחר שבארסה נעזרת במשקוף ובקורה כדי להינצל פעם אחר פעם במהלך המשחק. ההתמודדות הלכה לדו קרב פנדלים וגם שם הצליחה ברצלונה לבצע קאמבק, ולאחר שפיגרה כבר 4:2 הצליח השוער פרנסיסקו חאבייר גונזאלס אורוטיקואצ'ה "אורוטי" להציל פנדל ולכבוש בעצמו אחד בדרך ל-4:5 בדו קרב המותח.

        בגמר, אגב, פגשה ברצלונה את סטיאווה בוקרשט באצטדיון רמון סאנצ'ז פיחואן בסביליה, הפסידה 2:0 בדו קרב הפנדלים ופיספסה זכייה ראשונה אי פעם בגביע אירופה לאלופות. נחשו מי היה אחד מארבעת המחמיצים שלה? נכון, "פיצי". מעניין לאיזה פח היה משליך ונבלס את התסריט הזה.

        פרננדו מוריינטס חלוץ מונאקו (אמצע) מול שחקני ריאל מדריד, רוברטו קרלוס, איקר קסיאס (AP , lionel cironneau)
        "מוריינטס הוא השחקן הכי טוב שלנו ומהווה דוגמה ומופת לשאר השחקנים" (צילום: AP)

        מונאקו - ריאל מדריד, 2003/4

        אמנם מה שנחרט בזיכרון מאותה עונה בליגת האלופות זו הזכייה של פורטו וז'וזה מוריניו בגביע, אך הדרך לשם כללה כמה מהקאמבקים הגדולים שראה המפעל. אחד הגדולים שבהם התרחש באצטדיון לואי השני, ב-6 באפריל. מונאקו הגיעה כאנדרדוג לגומלין רבע הגמר מול ריאל מדריד הגלאקטית לאחר שהבלאנקוס ניצחו בסנטיאגו ברנבאו 2:4. גם זה לאחר שפרננדו מוריינטס, שמאס בישיבה על הספסל במדריד והושאל למונאקו כשריאל מממנת 66 אחוזים משכרו, כבש את השער המצמק בדקה ה-83.

        הגומלין נראה סגור לחלוטין בדקה ה-36 כשראול העלה את ריאל מדריד ל-0:1 ו-2:5 בסיכום שני המשחקים. אלא ששער של לודביק ז'ולי בתוספת הזמן של המחצית הראשונה החזיר לחיים את הקבוצה של דידייה דשאן, שהצליחה לכבוש פעמיים נוספות בתחילת המחצית השנייה (מוריינטס - 48, ז'ולי - 66) ולאזן ל-5:5, שסידר לה את הכרטיס לחצי הגמר באחת הסנסציות הגדולות שנראו אי פעם בליגת האלופות. "השחקנים שלי רשמו פרק נפלא בהיסטוריה של מונאקו ושל הכדורגל הצרפתי. זה ניצחון שמראה שהכל אפשרי בכדורגל, פשוט צריך לשמור על אמונה לאורך כל הדרך".

        שתי התצוגות המצוינות של מוריינטס, ששוכנע לעבור למונאקו על ידי דשאן אחרי פציעתו של שבאני נונדה, גררו ביקורת חריפה במדריד על שיחרורו של החלוץ, כשגם המאמן שלו יודע על מי רשום אותו הקאמבק. "מוריינטס הוא השחקן הכי טוב שלנו ומהווה דוגמה ומופת לשאר השחקנים", אמר דשאן על החלוץ שסיים כמלך שערי ליגת האלופות עם תשעה כיבושים באותה העונה, "אנחנו תמיד משחקים התקפי כי אנחנו יודעים שיש לנו אותו מקדימה".

        וולטר פנדיאני שחקן דפורטיבו לה קורוניה מול מילאן (GettyImages)
        אמר לחבריו: "עלינו לעלות למגרש כמו מטורפים ולהילחם עד טיפת הדם האחרונה שלנו". פנדיאני (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        לה קורוניה - מילאן, 2003/4

        מי שחשב שהקאמבק של מונאקו היה מפתיע, היה צריך לחכות 24 שעות בלבד כדי לתפוס שוב את הראש, לאכול את שאריות הכובע וכל קלישאה נוספת. דפורטיבו לה קורוניה, שהדיחה בשמינית הגמר את הפיינליסטית מעונה לפני כן, יובנטוס, פגשה ברבע הגמר את המחזיקה בתואר, מילאן. הרוסונרי התגלו כיריבה שגדולה על המועדון הספרדי בכמה מידות כשדרסו אותה בסן סירו 1:4.

        לפני משחק הגומלין בריאזור, כשהיה נדמה שהסיפור כבר סגור, היה אחד ששמר על מידת מה של אופטימיות. זה היה וולטר פנדיאני, שכבש את השער הראשון בסן סירו והפציר בחבריו: "עלינו לעלות למגרש כמו מטורפים ולהילחם עד טיפת הדם האחרונה שלנו". החלוץ האורוגוואי לא רק דיבר, אלא גם העלה את דפור ל-0:1 כבר בדקה החמישית. חואן ואלרון (35) ואלברט לוקה (44) המשיכו בעקבותיו והקבוצה של חאבייר אירורטה ירדה למחצית עם 0:3, שהותיר הרבה פיות פעורים ברחבי העולם והבטיח לספרדים את הכרטיס לחצי הגמר. במחצית השנייה מילאן חזרה לעצמה, אך שלחה את כל הכלים קדימה במטרה להשיג שער. פראן ניצל את זה וקבע 0:4 בדקה ה-76. מילאן, שלא ספגה עד אותו שלב אף שער חוץ במפעל באותה העונה, הודחה בבושת פנים.

        מאמן מילאן דאז, קרלו אנצ'לוטי, שיכול בימינו אנו דווקא להפוך לגיבור החיובי, נשמע אובד עצות בסיום. "קשה להסביר את ההפסד הזה", הוא מילמל, "דפורטיבו פשוט עשתה הכל מושלם ולנו לא הלך כלום. אם דפורטיבו תמשיך לשחק כך, היא תהיה יורשת ראויה למילאן בתואר אלופת אירופה". אגב, אנצ'לוטי שוב טעה. דפור הודחה בחצי הגמר על ידי פורטו.

        אריאן רובן שחקן באיירן מינכן (שמאל) חוגג מול מנצ'סטר יונייטד (GettyImages)
        אפילו פרנץ בקנבאואר הגדיר את הניצחון באולד טראפורד כ"אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של באיירן מינכן" (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מנצ'סטר יונייטד - באיירן מינכן 2009/10

        יש פעמים שהטעם המתוק של הקאמבק עובר כל גבול. כשסוגרים חשבון של 11 שנה, למשל. נכון שבאיירן מינכן עברה את מנצ'סטר יונייטד כבר ב-2001, שנתיים אחרי גמר ליגת האלופות הזכור בקאמפ נואו, אך סגירת החשבון האמיתית הייתה רק בעונה שעברה כשהגרמנים עלו לחצי הגמר באולד טראפורד. או כמו שהגדיר זאת פרנץ בקנבאואר, שבדרך כלל אוהב למתוח ביקורת על הקבוצה: "זה היה אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של באיירן מינכן".

        הבווארים חשבו שהצליחו לכפר על הטראומה הענקית והזכורה שחוו ב-1999, לאחר שהצליחו לחזור במשחק הראשון מפיגור ל-1:2 עם שני שערים ב-13 הדקות האחרונות. אלא שבגומלין באולד טראפורד התמונה הייתה שונה לחלוטין. מנצ'סטר יונייטד הגיעה בטירוף מוחלט ועלתה ל-0:2 כבר אחרי שבע דקות משערים של דארון גיבסון ונאני, שהוסיף אחד נוסף בדקה ה-41 וקבע 0:3. איביצה אוליץ' הצליח לצמק ל-3:1 בהתקפה הראשונה של באיירן מינכן בדקה ה-43, במה שנראה כשער ניחומים בלבד.

        לא ברור מה לואיס ואן חאל אמר לשחקניו בחדר ההלבשה, אבל הקבוצה שלו השתלטה לחלוטין על המגרש במחצית השנייה ובעיקר לאחר ההרחקה של רפאל בדקה ה-50. השער שובר השוויון הגיע בדקה ה-74 כשקרן של פרנק ריברי מצאה את אריאן רובן, שבעט וולה אדיר לחיבורים, קבע 3:2 ו-4:4 בסיכום שני המשחקים (באיירן עלתה בזכות שערי חוץ), אבל בעיקר סגר מעגל וחשבון ענק עם הקבוצה של אלכס פרגוסון. אולי אפשר ללמוד על סגירת המעגל והנקמה מהתגובה העצבנית של אלכס פרגוסון אחרי אותו המשחק. "שחקני באיירן גרמו לכך שהשופט ירחיק את רפאל", אמר הסקוטי, "הם רצו בטירוף לעבר השופט. טוב, זו התנהגות גרמנית טיפוסית. הם הרי ידעו שב-11 מול 11 אין להם שום סיכוי".