שלוש דרכים להגיע לפיינל פור: התכנית לעצירת הכוכבים של קאחה לבוראל

בסוף השבוע האחרון פרסמה קאחה לבוראל באתרה הרשמי ובמדיה בספרד סרטון מטעמה, בו מופיעים שלושה משחקני הקבוצה - מירזה טלטוביץ', פרננדו סן אמטריו ומרסליניו הוארטס, ופונים לקהל אוהדי הקבוצה בקריאה נרגשת לתמוך בקבוצה לקראת הסדרה מול מכבי תל-אביב. "הגיע רגע האמת, ואנחנו זקוקים לתמיכה שלכם", אומרים השלושה, "בלי הלב שלכם, זה יהיה בלתי אפשרי".

לא לחינם הוצגו דווקא השלושה הללו להישיר מבט ולפנות לקהל הבאסקי. הטריו המדובר מהווה, כנראה, את שלוש הצלעות החשובות ביותר בקבוצה מויטוריה. אמנם המצ'-אפ של הסנטר סטנקו באראץ' מול שחורציאניטיס עשוי להוות גורם אקוטי לסדרה. הסדרה תוכרע, יש להניח, גם על תפקודם של יתר שחקני הספסל מצד שתי הקבוצות. ובכל זאת, נדמה שהמפתח טמון בשלושת המוזכרים: הם משחקים את כמות הדקות הגבוהה ביותר, אין להם תחליף והם גודשים את קטגוריות הסטטיסטיקה ביורוליג. עד כמה והיכן, צריכים הצהובים להיזהר יותר במקרה של כל אחד מהם? וכיצד תוכל להצר את צעדיהם?

האיום:

אוהדי מכבי תל-אביב מכירים מצוין את הפורוורד הבוסני שמשחק עבור "באסקוניה" זו העונה החמישית. במיוחד נחרטה בזיכרונם תצוגת השלשות המרהיבה שלו בהתמודדות בין שתי הקבוצות בעונה שעברה בהיכל נוקיה - אז המטיר הבוסני 8 שלשות, בדרך ל-28 נקודות וניצחון חוץ יוקרתי בהיכל. טלטוביץ', ובכן, הוא בדיוק מה שאוהדי הקבוצה זוכרים: צלף מדופלם, ללא הגבלה של טווח, המסוגל לשחרר שלשה בכל מקרה ובכל תנאי.

טלטוביץ' אמנם ירד באחוזי השלשות ביחס לעונות קודמות, אך זה כמובן לא מפריע לו לזרוק את כמות השלשות הגבוהה במפעל (6.9 למשחק), ולדייק בכמות השלשות השלישית בליגה (2.4 למשחק). "מדובר בשוטינג גארד לכל דבר, רק בגוף של פאוור פורוורד", אומר אריק שיבק, שמכיר מצוין את הבוסני מהתקופה בה שיחק באוסטנד הבלגית, "הוא סקורר שמחפש כל הזמן את הזריקה מבחוץ, אותה קשה מאוד לעצור אצלו כי הוא משחרר את הכדור מנקודה גבוהה ותוך כדי קפיצה".

במידה רבה, טלטוביץ' מייצג את הכדורסל של קאחה לבוראל העונה - כדורסל שתלוי בקליעה מבחוץ, חלש לעיתים בהגנה ומתאפיין בחוסר יציבות. במדד סטטיסטי מתקדם הבוחן את תדירות ה"שימוש" בשחקן בצד ההתקפי, על פי שלל פרמטרים, טלטוביץ' ממוקם במקום הראשון בקבוצה. משמע- הבאסקים מחפשים אותו בהתקפה יותר מכל. את מידת התלות בו ניתן לראות גם בגרף הנקודות שלו בשלב הבתים - אז קלע 21 נקודות בממוצע בניצחונות, למול 12.6 בהפסדים.

המעצור:

טלטוביץ' הוא הקלעי המוביל של הקבוצה, וכפי שניתן לראות- שחקן שתפוקתו ההתקפית הינה קריטית לבאסקים. למרות זאת, רצוי ויש לציין, שבאופן המזכיר במקצת את צ'אק אידסון בצד הצהוב - ממוצעיו של הבוסני יורדים ככל שהעונה מתקדמת, ואפשר שהוא אינו השחקן לסמוך עליו במאני-טיים. הוכח בסדרת הגמר בספרד אשתקד, לדוגמה, בה היה חלש וקלע קרוב ל-7 נקודות בממוצע בלבד, שטלטוביץ' ביכולת טובה אינו תנאי להצלחתה של הקבוצה. בסדרת רבע הגמר ביורוליג אשתקד, לשם השוואה, ירד ל-9.5 נק' בממוצע לעומת 19 בטופ 16.

צפייה בהתמודדות השנייה בין שתי הקבוצות העונה, אז אירחו הצהובים את קאחה לבוראל, מותירה את הרושם שבלאט יודע כיצד יוכל להגביל את משחקו של טלטוביץ'. המשחק ההוא יכול להוות דוגמה מעולה לדרך האופטימלית על מנת לעשות כן: מכבי ביצעה חילופים אוטומטיים על חסימות לטלטוביץ', והשאירה גארד לשמור על הבוסני לא פעם. התוצאה הייתה מספר ניסיונות כושלים של טלטוביץ' לבצע פוסט-אפ על אותם גארדים, שנגמרו בהחטאות מזריקות פייד-אווי. את אותו משחק סיים טלטוביץ' עם 15 נקודות, רובן בגארבג' טיים, ועם 5 מ-17 בלבד בזריקות מהשדה.

אריק שיבק מסכים: "האסטרטגיה הטובה ביותר שאפשר להציע כדי לעצור את טלטוביץ' היא חילופיים אוטומטיים על כל חסימה שעושים לו. ככה מכבי תוכל לגרום לו לעשות דברים שהוא פחות רגיל אליהם- לכדרר, לעשות פוסט-אפ, לעבוד קשה יותר. הוא עושה את כל הדברים האלו ברמה הרבה פחות גבוהה. אפילו אם הוא מצליח לקלוע בפוסט-אפ לדוגמה, מכבי תוכל להביא עליו שמירה כפולה, הוא לא מוסר טוב מספיק כדי להעניש אותה ולמצוא את השחקן הפנוי".

נתון בודד יכול להצביע על סגנון המשחק הברור של טלטוביץ'- לכל אורך הטופ 16, זרק הבוסני רק חמש פעמים מקו העונשין - נתון נמוך שמצביע על כך שהוא אינו מנצל את יתרונותיו הפיסיים, גם כשניתנת לו הזדמנות לכך. על אף שטלטוביץ' יזרוק את אותה כמות שלשות, ככל הנראה, כך או כך, הסיכוי שהפתרון המוצע יוכל לעבוד מקבל תימוכין גם בסטטיסטיקה: כשלא עולה בידו לזרוק שלשה, זורק טלטוביץ' 3.4 פעמים במשחק מחצי מרחק, ומדייק ב-35% אחוזים בלבד מהטווח.

"הוא מסוג השחקנים שהעצירה שלהם היא לא רק הגנתית, אלא יכולה להיות גם בהתקפה", ממשיך שיבק. "טלטוביץ' לא משקיע בהגנה והתנועה ללא כדור של ליאור אליהו יכולה לשגע אותו ממש. ליאור יכול לקחת אותו לסל ולהוציא ממנו עבירות בקלות. אם אליהו או בלו יתקפו אותו בהתקפה וינועו ללא כדור, הם יכולים להוציא אותו מהמשחק".

האיום:

הסמול-פורוורד שרק בקיץ שעבר נכנס לרשימת העברות של המועדון והוחזר לסגל רק בשל פציעות, הפך בשנתיים האחרונות לאחד השחקנים החשובים במועדון הבאסקי, אם לא החשוב שבהם. סן אמטריו קנה סופית את מעמדו בויטוריה כשקלע את סל הניצחון במשחק מס' 3 בסדרת הגמר מול ברצלונה, והעניק לבאסקים אליפות סנסציונית.

המספרים המצוינים שלו מגובים באחוזי קליעה מדהימים, עם 63% מטווח שתי הנקודות ו-53% לשלוש (ראשון ביורוליג). סן אמטריו מחזיק במקום הראשון במדד היעילות של היורוליג, ובנוסף, ניתן ללמוד על חשיבותו לקבוצה דרך מדד הפלוס/מינוס, הבודק כיצד הקבוצה מתפקדת כשהשחקן על ומחוץ למגרש. שם, כמובן, עולה שהקבוצה משיגה את הנתונים הטובים ביותר כשהוא על המגרש.

המעצור:

במבט ראשון, קשה להאמין שסן אמטריו הוא אכן השחקן המחזיק במקום הראשון במדד היעילות, ורושם מספרים כה מרשימים: מבנה גופו ותנועתו כבדים משהו ואופן משחקו אינו יפה במיוחד לעין. הפורוורד הספרדי הוא מעין רוצח שקט: הוא קולע נקודות בשטף של המשחק ולוקח את מה שההגנה נותנת לו.

מצד שני, התרומה שלו מסתכמת בהרבה יותר מייצור נקודות. האופי, ההגנה המעולה והורסטיליות הופכות אותו לשחקן שקשה מאוד לעצירה. "קשה לעצור אותו כי הוא יכול לעשות משחק מצוין גם מבלי שקלע נקודה", אומר יאן מרטין, ששיחק לצידו בנבחרות ספרד הצעירות. "הוא תורם לקבוצה במנהיגות, בהגנה. אפשר רק לנסות ולעצור אותו ברמת ההשפעה שלו על ההתקפה".

ברמת הפרקטיקה, יצטרכו הצהובים להגביל את יכולת החדירה של הספרדי לסל. סן אמטריו קולע כ-50% מנקודותיו מטווח קצר, לרוב בחדירה. הספרדי חזק ומסיים מעולה גם מול שחקנים גבוהים ממנו, אך מטווח הביניים, לעומת זאת, זורק רק כ-15% מסך ניסיונותיו מהשדה. "סן אמטריו חודר בעיקר לצד ימין, ופחות אפקטיבי כשחודר שמאלה", אומר ג'ון דה לה פרסה מהמגזין "סולובאסקט". "מכבי תוכל להוריד לו גם את אחוזי השלשות אם המגן שלו יישאר צמוד אליו, כי הוא צריך להיות עם רגליים מסודרות וזקוק לשנייה כדי לשחרר את הזריקה שלו".

סן אמטריו מהווה, בנוסף לכל, האיש שקלע את מירב נקודותיה של "באסקוניה" בדקות הסיום והשחקן אליו ילכו הבאסקים בעיתות מצוקה. כלומר, כל עוד לא ייפול מהרגליים. "הבעיה איתו כרגע היא שנראה שקצת נגמר לו הדלק. הוא שיחק יותר מדי דקות ומשחקים בלי לנוח", אומר נאצ'ו מנדזה, המסקר את הקבוצה הבאסקית עבור היומון הנפוץ "דיאריו ספורט". "אני מאמין שככל שהסדרה תתארך, היכולת שלו תרד".

האיום:

הרכז הברזילאי הוא השחקן המייצג בסגל הנוכחי את המסורת רבת השנים של הקבוצה הבאסקית עם שחקנים מדרום-אמריקה. אלא שהרכז, בניגוד לרבים מקודמיו, לא גדל בקבוצה והגיע לויטוריה בגיל צעיר. למעשה, הוארטס הובא לקבוצה באופן מפתיע משהו, לפני שנתיים, לאחר עונה מאכזבת עם פורטיטודו בולוניה, ומאז לא מפסיק להשתפר. "הוארטס קובע את הקצב של הקבוצה", מסביר ג'ון דה לה פרסה.

הוא ממוקם שני במוסרי האסיסטים ביורוליג העונה, קולע באחוזים טובים, אך לא פחות חשוב מכך - מצוי לאחרונה בכושר מעולה. בטופ 16 העלה הוארטס את מספריו ל-14.3 נק', 4 ריב' ו-5 אסיסטים, כשדקות המשחק גדלו בהתאם ל-31 לערב.
הוארטס משמש למעשה כרכז הטבעי היחיד בסגל. דיוויד לוגאן הובא בכדי למלא, בין היתר, את פונקצית הרכז המחליף, אך מתפקד כעת כמעט אך ורק בעמדה 2. פאו ריבאס הספרדי גם כן אינו מנהל משחק ברמה מספקת.

המעצור

למרות שהעלה הברזילאי את ממוצע הנקודות באופן משמעותי בטופ 16, יכולת ייצור הנקודות של הוארטס לא אמורה להדאיג את מכבי תל-אביב כמו יכולת ניהול המשחק שלו.
נאצ'ו מנדזה מנתח את חולשותיו הקיימות של הוארטס כרכז: "כשהוארטס לא יכול לרוץ, כשהוא לא יכול לשלוט בקצב המשחק, הוא הופך לשחקן רגיל מן השורה. הוא חייב שהמשחק יהיה בתנועה ולהרגיש שהמשחק בידיים שלו כדי להיות אפקטיבי. הוא תלוי, למעשה, ביכולת של הקבוצה בהגנה ובשליטה בריבאונד".

במשחק ההפסד של הצהובים בפתיחת היורוליג בויטוריה, ניסה בלאט להוריד את הגארדים - פרקינס, פארגו ואידסון, למשחק עם הגב לסל על הגארדים של ויטוריה. מול הוארטס, הפחות פיסי בהגנה, זה עשוי להיות רעיון טוב בכדי למשוך עבירות ולהוציא אותו מהמשחק, אז כאמור, לבאסקים אין תחליף הולם.

אריק שיבק מציין את הגנת המצ'-אפ זון, אותה מכבי מוציאה לפועל בהצלחה העונה, כטריגר שיכול להוציא את הוארטס משיוויו משקל, בכל הקשור לניהול המשחק. "המצ' אפ- זון של מכבי עבד מצוין לאורך העונה וזה יכול להקשות מאוד גם על הוארטס וקאחה לבוראל. זה יוציא אותם מהסדר הרגיל שלהם, ישבש את התבנית שלהם ויצריך את הוארטס והשאר לחשוב".