צהוב מבפנים

יהדות השרירים

מה הקשר בין מכבי תל אביב 1999/2000 למכבי הלוחמנית של פרקינס ולאזמה, האם לפיני גרשון יש במה להתגאות ואיך ערוץ הספורט, בדיוק כמו מכבי, ניצחו היכן שאף אחד לא האמין שינצחו. אוהד גרינוולד עם הזווית שלו על המשחק במדריד והמשחקים מול פרטיזן

אוהד גרינוולד
12/03/2010

פיני גרשון דיבר בסיום עם דמעות בעיניים. זה אולי הניצחון הגדול בקריירה שלי, אמר אלוף אירופה שלוש פעמים בעבר, ומי שגרף ניצחונות כמעט בכל מקום ביבשת. אם יצליח לקחת את החבורה הצולעת הזו לברסי, העונה הזו עוד תסומן בקורות חייו כאחת המוצלחות ביותר. כמה מים עברו בנהר מאז אותו נאום תבוסתני במארוסי.

במבחן התוצאה, זו עוד יכולה להיות עונה למזכרת. במבחן הכדורסל, זו תהיה עונה שגרשון ירצה לשכוח. כי מכבי תל אביב לא משחקת כדורסל – היא סיימה את הטופ-16 במקום ה-13 בנקודות (74), מוקמה 13 באחוזי קליעה משלוש (32.5%), שביעית באחוזי קליעה מ-2 (53.8%), ושישית בנקודות מדד (86). מכבי תל אביב משחקת בחודשיים האחרונים בושידו.

מדהים לראות איך גרשון האסתטיקן זרק הצידה את החליפה והעניבה, קיפל שרוולים ולא נרתע אמש מלהיכנס לקרב חפירות עם גדול החפרנים של הכדורסל האירופאי בעשור האחרון, אטורה מסינה. גרשון עשה למסינה את מה שלא עשה לו בגמר 2006; אז, החבורה העדינה של וויצ'יץ' ופארקר התקפלה מול חבורת הקצרנים הרוסים. היום, בניגוד לימים ההם, כמעט שאין לגרשון אסים התקפיים – למעט אנדרסון (ולפעמים בלות'נטאל) – אבל הוא כן יכול לזרוק לפרקט חבורה של בולדוגים, כמו לאזמה ופניני ואיידסון ו-ויזנייבסקי ופרקינס, שלא רואים ממטר את חבורת האירופאים הלבנים.

כי מכבי מודל 2010 היא כבר לא הבחורה היפה של הכיתה. היא חתיכת בחורילה, והיא גאה בזה.

גרשון כן יכול להתגאות בעובדה נוספת: בששת המשחקים האחרונים הוא גרר לא רק את מסינה, אלא גם את סימונה פיאניג'אני ואת ארגין עתמאן, לזירת ההתגוששות המועדפת עליו. מבחינה מקצועית טהורה, ריאל מוכשרת הרבה יותר ממכבי, וגם סיינה. אבל כשהולכים מכות בחצר האחורית, בלי כפפות ובלי שופטים, כל דבר יכול לקרות.

עוד בוואלה!

שולחן שוק או מארז חגיגה? אם אתם אוהבים לאכול - זה הפתרון

וואלה! אוכל בשיתוף בורגרים

***

אנחנו אוהבים להשוות, אז אסתכן ואשווה את מכבי הזו למכבי של עונת 99/00. גם אז, לפני עשר שנים בדיוק, העמיד גרשון אסופה של מחסלים, שפרצה קדימה בשלב השני של היורוליג, פירקה בהגנה קבוצות כמו קאחה סן פרננדו ועוד שמות שמעלים ריח של נפטלין, ונעצרה רק בגמר מול פנאתינייקוס. מכבי הנוכחית שומרת כפי שלא שמרה הרבה מאוד שנים. אולי כפי שלא שמרה מאז. את הטופ-16 סיימה עם ההגנה השלישית בטיבה במפעל, קצת אחרי ברצלונה, ובצמוד לחבורת חוטבי העצים של פרטיזן בלגרד. היא ספגה 70.5 נקודות בלבד בששת המשחקים בטופ-16 – שזה הרבה פחות אפילו ממכבי הלוחמנית של צביקה שרף, שבשלב הזה לפני שנתיים ספגה 82.6 נקודות בממוצע.

הרבע הרביעי, אגב, נראה כולו כמו איזה דז'ה-וו אחד גדול. נעילת הצבע בהגנה, ההסתערות על ריבאונד ההתקפה, השלשות של בלות'נטאל במעבר וקליעת הקלאץ' הקבועה של פרקינס מהפינה, שמגיעה תמיד אחרי השתלטות על עוד לוס-בול קריטי.

מכבי הנוכחית בפיינל פור זו תקלה. זה הרי לא היה צריך לקרות. בטרילוגיה המופתית ההיא, דז'ה-וו סימנה תקלה במטריקס. אם מכבי הזו, המגמגמת, שנוטה לשחק כדורסל עשר דקות בערב במקום 40, מעפילה לשלב ארבע האחרונות, צריך להתחיל לחשוב ברצינות על אימוץ תיאוריית ההשגחה האלוקית שגרשון עושה בה שימוש תדיר. תמיד חשבתי שאלוהים עסוק מכדי להתעסק בג'אמפרים של דיאור פישר, אבל אולי טעיתי גם כאן.

***

את צהלות השמחה שבקעו אמש מהקונטרול של ערוץ הספורט ניתן היה לשמוע עד למדריד. בקיץ האחרון זכו בערוץ, כמעט מן ההפקר, בשידור משחקיה של מכבי ביורוליג. אף ערוץ פתוח לא הביע עניין של ממש במוצר הזה, שלקראת סיום העונה שעברה הידרדר בטבלאות הרייטינג וגרם לאנשי ערוץ 10 להישבע שלעולם לא יתפתו להרפתקה נוספת שכזו. ערוץ הספורט, מסתבר, גרף את כל הקופה.

ההעפלה לרבע הגמר, היא לבדה, שווה למכבי ולערוץ הספורט עוד כמיליון שקל בערך, שיגיעו בעיקר מחסויות טלוויזיה. פיינל פור שווה הרבה יותר, בלי קשר למענקים שתצטרך לשלם. מפיינל פור 2008 – האחרון בו לקחה חלק – הכניסה מכבי 2,127,000 ש"ח בדיוק, שהם קצת יותר מחצי מיליון דולר. העונה היא צפויה לשבור גם את הסכום הזה.

אבל אנחנו קצת מקדימים את המאוחר. פרטיזן בלגרד, היריבה ברבע הגמר, נראית כמו העתק כמעט מושלם של מכבי. גם היא קמה ונופלת על משחק ההגנה; גם היא נחשבת לקבוצה ביתית מובהקת; גם שם המאמן הוא הכוכב הראשי בהצגה; וגם היא הגיעה עד הלום כמעט משום מקום. למעשה, היא נמצאת כאן בזכות ניצחון חוץ גדול אחד בטופ-16 – באתונה, על פנאתינייקוס. סיפור המסגרת נשמע מוכר.

מי שחושב שהכדורסל שמציגה מכבי מכוער, יגלה בעוד כעשרה ימים שקיימות דרגות אחרות של כיעור. בחמישה משישה משחקים בטופ-16, קלעה פרטיזן 67 נקודות ומטה. מול מארוסי נתקעה על 49 נקודות. פרטיזן בועטת, שורטת, דוחפת ומכה. ואולי מסוכן מכל אלה – היא מגיעה לסדרה מול מכבי כאנדרדוג.

הלחץ בסדרה הקרובה עובר למכבי. היא הגיעה קטנה לטופ-16, והשכילה לנצל את הפאניקה בה היו שרויות יריבותיה. ההבדל הוא שפרטיזן היא אובר-אצ'יברית. בעצם העפלתה לרבע הגמר, היא כבר השיגה את הסנסציה שלה. היא מגיעה לתל אביב כאשר המשימה שלה כבר הושלמה.

זו סדרה שיכולה להיגרר גם לחמישה משחקים. פרטיזן תעביר את משחקי הבית מול מכבי ל"בלגרד ארינה" העצום. בעונה שעברה משכה לשם למעלה מ-20,000 צופים, ואף עשתה זאת פעמיים – פעם אחת מול פנאתינייקוס (22,500 אוהדים), במשחק מכריע על הכרטיס לפלייאוף, ובפעם השנייה נגד צסק"א (21,500), ברבע הגמר. לעומת הפסיכים בבלגרד ארינה, הקהל בהיכל נראה כמו חבורה של דובי אכפת-לי. אם פרטיזן גונבת ניצחון אחד בישראל, מכבי תהיה בצרות.

מצד שני, אחרי כל הנסים והנפלאות בשבועות האחרונים, מי שעדיין מהמר נגד מכבי חייב להיות קצת משוגע.

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully