וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

על מכביזם וריאליזם

12.3.2010 / 15:00

בין המפלה של ריאל מול ליון לבין המופע של מכבי תל אביב במדריד, פז חסדאי הבין משהו חשוב על גנטיקה של מועדוני ספורט

באמת שלא נעים לי מראול. יש לי כל כך הרבה כבוד והערכה לספורטאי הנפלא הזה ולמועדון הגדול שהוא מייצג, שפשוט עצוב לי לראות אותם מתפרקים. יממה אחת בלבד אחרי שהקפטן ראה את ריאל מדריד מודחת מליגת האלופות, הוא התמקם בכיסא הכבוד שלו באולם "פלציו ויסטלגרה", ונאלץ לצפות גם בקבוצת הכדורסל של המועדון סופגת מכה אנושה בביתה, ומקבלת מהאלופה הישראלית שיעור מאלף ביסודות הווינריות וקור הרוח. הלב נחמץ מהסבל שעוברים הכוכב הגדול ומועדונו, שבימים אלה סופגים מהלומות על ימין ועל שמאל ומרגישים את השמחה לאיד מכל כיוון, אך לפחות ראול יכול למצוא נחמה פעוטה: בעוד הדחה על ידי ליון היא מבוכה גדולה ושערורייה בלתי נסלחת, הפסד למכבי תל אביב תמיד יתקבל בהבנה ובהשלמה.

ראול שחקן ריאל מדריד. רויטרס
יכול למצוא נחמה פעוטה: בעוד הדחה על ידי ליון היא מבוכה גדולה ושערורייה בלתי נסלחת, הפסד למכבי תל אביב תמיד יתקבל בהבנה ובהשלמה. ראול/רויטרס

ריאל מדריד כדורגל

ההדחה של ריאל מהצ'מפיונס הזכירה שוב את הכוח המסתורי שמניע את הכדורגל, ואת הפן הפסיכולוגי שמאפיל על כל אלמנט טקטי או טכני. קשה להבין איך הקבוצה שרק בשבת גברה על סביליה 2:3 במשחק מופלא, קורסת מנטלית ארבעה ימים לאחר מכן ולא מצליחה לשחזר קמצוץ מהפוטנציאל שלה. לא ברור איך שרשרת ארוכה של כדורגלנים מוכשרים, שבשבת יצרו את ההרגשה כאילו הם מסוגלים להכניע כל הגנה בכל רגע נתון, נסוגים אחורה ומתקשים לתפקד תחת אימת הקללה של שמינית הגמר. קשה שלא להסיק כי יש משהו דפוק במועדון הזה, סוג של מחלה בלתי ניתנת לריפוי, קבוצה שמתעקשת להרוס לכדורגלנים את הקריירה ולא מאפשרת להם לפרוח במדיה. מי היה מאמין שקאקה יירד מהדשא לקול שריקות בוז, שהיגואין יחטיא מול שער ריק, שרונאלדו ייראה חסר אונים? זה הקסם הגדול של ריאל, זו הסיבה שהיא מעוררת כל כך הרבה עניין ואמוציות, ולכן ניתן להבין למה כל כך הרבה חובבי ספורט נסערים מנפילתה, בין אם הם מתמוגגים מאושר או זועמים מתסכול.

כאמור, יש פה משהו שהוא מעבר לספורט נטו, משהו חזק בהרבה ממערכים טקטיים או ניצול מצבים. הרי אם 22 השחקנים האלו היו משחקים ביניהם מבלי להיות כלואים תחת תגיות או קונספציות מסוימות, אין ספק ששחקני ריאל היו מנצחים. הם טובים בהרבה. אך משהו באווירה סביב המועדון כופה על שחקניו התנהלות מסוימת, ולא מאפשר להם להשתחרר. ניתן לחוש את זה באוויר. זה מתחיל בנשיא, נמשך בתקשורת, כולל זמזום תמידי בקהל ומסתיים בפרצופים עצבניים על הספסל וחוסר שקט על הדשא. זו לא סתם הילה או גורל, זה ממש כוח פיזי שיושב על כתפי השחקנים במועקה בלתי נסבלת. אין ברירה אלא להסביר זאת בגנטיקה של מועדון, בשורה של תכונות אופי שמועברות מדור לדור, מעונה לעונה, משתלטות על התודעה של השחקנים, ומסרבות לעזוב.

נדמה שהתוצאה המודרנית של אותו חולי היא גישת הגלאקטיקוס, שלא רק מייצגת תופעה ספורטיבית מקוממת ומתריסה, אלא אף פסולה ובעיקר מעוותת. הניסיון לקיצורי דרך תוך שימוש במשאבים כספיים, וצירופם של הכוכבים הגדולים בעולם על חשבון בנייה שפויה של קבוצה, הם לא רק לא אתיים, אלא פשוט שגויים. המאמן הופך בעל כורחו לבובה של הנשיא, וכך ההנהלה, יחד עם האוהדים והתקשורת, מכתיבים דרך ניהול אימפולסיבית שמנוגדת לכל עיקרון ספורטיבי. עבורי, באופן אישי, ההדחה של ריאל מליגת האלופות הייתה אירוע מעציב ומדכדך (כי עם כל הכבוד למשמעת הטקטית ולקבוצתיות של ליון, האם אפשר להשוות את הריגוש שהיא מייצרת לטירוף סביב ריאל?), אך נדמה שזו הייתה תוצאה בלתי נמנעת.

מכבי תל אביב כדורסל

ובינתיים, אי שם בתל אביב הרחוקה, מתנהל לו מועדון ספורט שנתקל בקשיים ואתגרים זהים, אך מתמודד איתם בצורה אחרת לחלוטין. גם מכבי מאופיינת בחוסר סבלנות וברדיפה אובססיבית אחר תארים, גם מכבי זוכה לסיקור נרחב ולתקשורת אלימה, גם במכבי יש רף ציפיות מטורף ואוהדים מפונקים – אך הצהובים מצליחים להתעלות מעל הקשיים בצורה מעוררת הערצה, ולנפק קסמים שנה אחר שנה. ניתן לומר שהניצחון של מכבי אתמול במדריד היה צפוי כמו ההדחה של ריאל ביום רביעי, כי גם במקרה הזה אופף את הקבוצה כוח שהוא חזק יותר מאלמנטים שוליים כמו תקציב, שיטת משחק, סוגי הגנות ומאץ'-אפים למיניהם. זו ממש רוח גבית, שאתמול הקפיאה את מדריד.

מירב המחמאות מגיעות להנהלת הקבוצה, שלא מאפשרת לקהל או לתקשורת להכתיב לה את סדר היום, ונותרת נאמנה לדרכה. סביר להניח שרוב הקבוצות בעולם היו קורסות מאירועים נוסח "פרשת פנאן", אך מכבי נשארת חסונה ויציבה, מתעקשת לעמוד על רגליה האחוריות במנגנון הישרדות ולהגיב בניצחונות סוחפים. זה לא מקרי שהקבוצה הזו, שנראתה בינונית ומוגבלת לאורך העונה, מצליחה להתעלות על עצמה ברגעי האמת. זה לא מקרי שהמועדון הזה, שכבר עמד בפני הדחה מביכה מאירופה, גובר תוך שבוע על שני מועדונים בעלי עליונות כלכלית. זה לא מקרי שדווקא ברבע הרביעי של שני המשחקים האחרונים, ברגעים שעליהם תלוי גורל של עונה שלמה, מכבי מגיבה בתצוגות התקפיות מדהימות.

רוח המועדון כל כך חזקה ודומיננטית, שהיא מקרינה גם על היריבות. במקרה של ריאל בכדורגל, הלחץ ששיתק את רונאלדו וחבריו היה זה ששיחרר את שחקני ליון, נטע בהם אמונה וביטחון ואיפשר להם לפרוח ולצאת קדימה. במקרה של מכבי כדורסל, ההילה הצהובה שיתקה לחלוטין את שחקניו של מסינה, גרמה להם להתבלבל ולאבד את האמונה, וכפתה עליהם להיכנע לתסריט הצפוי מראש. מי שהבחין בפניו של ראול בדקות ההכרעה זיהה את ההשלמה של הקפטן המפורסם עם המציאות: הספורט נשלט על ידי כוחות מסתוריים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully