סדקים בחומות ירושלים

כשברק נתניה עלתה לירושלים בפעם הראשונה העונה, למשחק שמינית גמר הגביע, הציפייה הייתה שהפועל ירושלים תתפוצץ עליה בעקבות הניצחון הביתי המרשים של נתניה על האדומים. בפועל נתניה שלטה לאורך רוב המשחק וידעה גם לצאת עם הניצחון ברגעי הסיום. כשעלתה השבוע בפעם השנייה לבירה, לכולם כבר היה ברור שירושלים לא תאפשר לה לצאת מנצחת, אלא שלקבוצה של אריק אלפסי, זאת שכולם ציפו לנפילה שלה עם תחילת הסיבוב השני, היו תוכניות אחרות. ניהול משחק חכם, יציאה מפיגור 9, 4 דקות לסיום, ומהלך אחרון חצי מאולתר, נתנו לנתניה מאזן זהה לזה של מכבי חיפה מהמקום השני.

על ההצלחה של הקבוצה אחראי מאמן הסיבוב הראשון, שמלבד הפסד ביתי מרגיז לעירוני רמת גן, רושם עד כה עונה מושלמת. אריק אלפסי יודע להוציא מהקבוצה שלו יותר מ-100 אחוז, הרבה יותר. סגל השחקנים הישראלי שלו קיבל חיזוק מהעונה שעברה בדמותם של שמוליק ברנר, רוברט רותבארט וליאור חכמון, לא השלישייה שאתה מצפה שתוביל אותך לצמרת, אבל בתוספת שחקנים כמו אוריה גור, ערן אסנטי ושון ויינשטיין, מפתיעה את כולם. שניים מהזרים של נתניה – טוני וושהאם וטוני יאנגר, לא הצליחו בליגת העל וחיו מהליגה השנייה, והשניים האחרים – מרקו קילינגסוורת' ודנילו פינוק, הם טובים, אך לקבוצות אחרות יש זרים לא פחות טובים.

התרגלנו בשנים האחרונות לעולה חדשה שטורפת את ליגת העל. אחרי שהפועל חולון לקחה אליפות ולאחר מכן גביע, ומכבי חיפה הייתה בשני גמרים, אנשי המקצוע כבר לא תופסים את הראש מההצלחה של נתניה. אבל הסיפור של היהלומים של אלפסי הוא שונה לגמרי, בעיקר מבחינה תקציבית. נתניה של העונה מחזיקה בתקציב שקטן בחצי מהתקציב של מכבי חיפה בעונה שעברה ושליש מזה של הפועל חולון מלפני שנתיים, ומצליחה לא פחות מהם. הקבוצה ממוקמת באמצע החלק התחתון של הליגה מבחינת התקציב, ובצמרת הליגה מבחינת המיקום. את התשובה לשאלה האם אפשר להגיע לפיינל פור גם בלי כסף וכוכבים גדולים נקבל בשבועות הקרובים. אבל בכל אופן, כשבוחנים את כל המשתנים הללו – צוות ישראלי צנוע וזרים יחסית זרים ללא רזומה מפואר - מגיעים למסקנה אחת בזכות ההצלחה של נתניה העונה: אריק אלפסי, חרף היריבות חסרות היציבות והרמה הכללית הבינונית, הוא לא סתם קוסם, אלא סוג של מכשף.

הפועל ירושלים רשמה בעונה שעברה שני הפסדי בית בכל המסגרות – אמסטרדם ואולדנבורג עשו זאת במסגרת היורוצ'אלנג', וירושלים סיימה עונה מושלמת בליגת העל, בגביע המדינה ובגביע ווינר במשחקי הבית. העונה התמונה קיבלה תפנית חדה, כשהקבוצה של גיא גודס הספיקה להפסיד שישה משחקים במלחה, והיד עוד נטויה. מלבד ההפסדים המקובלים על הדעת מול ולנסיה ואריס סלוניקי ביורוקאפ, נצברו לירושלים שני הפסדי בית מביכים לברק נתניה, והפסדים כואבים וצמודים להפועל חולון וגלבוע/גליל. אם נוסיף לכך את הניצחונות על הבאזר מול מכבי ראשון לציון, מכבי חיפה ובני השרון, הרי שהמבצר הירושלמי נפרץ לחלוטין העונה.

אחד היתרונות הבולטים של הפועל ירושלים על הקבוצות היריבות הוא העומק שיש לגיא גודס בכמות הפורוורדים שמסוגלים לשחק מתחת לסל. הבעיה היא שמלבד ברנדון האנטר, ואורי קוקיה (בדקות בודדות), הם לא משחקים או לחילופין מפציצים מבחוץ. הנתון שחוזר על עצמו בהפסדי ירושלים הוא כמות הזריקות משלוש – 30 זריקות לקחה ירושלים מחוץ לקשת בהפסד לגלבוע/גליל מתוך 59 זריקות מהשדה, 22 זריקות מחוץ לקשת מתוך 52 בהפסד לחולון ו-26 מתוך 66 בהפסד לברק נתניה. כשקווין פינקני, ליאו ליונס ושרון ששון מקבלים רשות להפציץ מבחוץ גם כשלא הולך, מה הפלא שמאבדים יתרון מבטיח מול קבוצה נחותה במלחה בדקות הסיום. כדי להשיג יציבות ולהחזיר את ההרתעה למלחה, ירושלים חייבת להשתמש נכון בגבוהים העומדים לרשותה ולהפגין משמעת טקטית ברגעי הלחץ, אחרת משחקי הפלייאוף יהפכו לקרקע לא בטוחה עבורה.

הרבע הראשון המדהים שרשמה מכבי ראשון לציון מול הפועל חולון השאיר את מיקי דורסמן פעור פה. 4 נקודות בלבד קלעה הקבוצה שלו מול 25 של הכתומים, ששייטו כל הדרך לניצחון. גם כשחולון התעוררה לחיים, היה זה לארי אובאנון, שקלע 23 נקודות, מתוכם 16 במחצית הראשונה, שהשאיר את הכתומים עם יתרון מבטיח. אובאנון היה זה שכמעט הביא לראשון לציון את הניצחון שבוע קודם לכן בגן נר עם 28 נקודות, וגם בין היחידים שתפקדו בהפסדים שבאו קודם לכן מול מכבי תל אביב ומכבי חיפה.

"עשינו עבודה טובה במשחק מול חולון בזה שכל הזמן נשארנו לפני השחקנים של חולון", מסביר אובאנון, שקולע 17.4 נקודות למשחק העונה, "גרמנו להם לקלוע זריקות קשות. שלטנו במשחק מההתחלה, וידענו לשמור על היתרון הזה עד לסיום. אם לא הייתי נפצע בשלושה משחקים שבהם פתחתי ובקושי קלעתי, אז הייתי מוביל את טבלת הקלעים בליגה. אני עובד קשה ונותן את הכל. את הנקודות אני חייב לחברים שלי לקבוצה, טפירו מוסר לי כל הזמן כדורים לדלת האחורית לסלים קלים, אבי בן שימול נותן לי כדורים לפינות. אני חייב לחברים שלי את הקרדיט, הם עושים לי את החיים הרבה יותר קלים".

אובאנון נחשב עוד מהעונה שעברה לאחד הגארדים המובילים בליגה, כשהוביל את ראשון לציון להישארות בליגה. בקיץ ניהלה עמו הפועל ירושלים מגעים, אך העדיפה את טרה סימונס, שאובאנון עדיף עליו בהרבה במשחק ההגנה. אחרי שבחן הצעה מהליגה הצרפתית והאיטלקית, העדיף לחזור לבית בראשון לציון, אבל לא פוסל מעבר אפשרי לקבוצה גדולה יותר בעונה הבאה, "אולי אני אוכל להשתדרג הלאה, אבל כרגע אני מתרכז באיך לגרום לקבוצה שלי להראות טוב יותר, להישאר בריא, וכשנגיע לסיום העונה נחשוב קדימה". כדי לעלות מדרגה בכדורסל האירופי אובאנון תלוי בחיבור לטפירו ובן שימול, באותה מידה שהם תלויים ביכולתו כדי להגיע לפלייאוף. החיבור בקו האחורי יספר את סיפורה של מכבי ראשון לציון בהמשך העונה.

כשגל מקל הגיע להפועל גלבוע/גליל עליון, היה ברור לכולם שגוני יזרעאלי יאבד את מקומו בקבוצה. הגארד, שחזר לקבוצה של עודד קטש אחרי תחנונים מצד הצוות המקצועי, וזאת למרות שכבר חתם על חוזה בברק נתניה, קיבל במקצוענות את העובדה שלמרות שהובטח לו כי בונים עליו לצידו של ליאור שגב כצמד הגארדים הישראליים של הקבוצה, הוחלט לחזק את הקבוצה בשחקן דומיננטי. בתחילה אף היה נראה כי יזרעאלי יקבל דקות משמעותיות, אך במשחקים האחרונים החליט עודד קטש לקצר את הרוטציה, ויזרעאלי מצא את עצמו על תפקיד מנופף המגבות בקצה הספסל.

בשבועות האחרונים קלטו קבוצות ליגת העל את המצב, ובעוד הן מחפשות רכז ישראלי שישלים את הסגל, הבינו ראשי גלבוע/גליל כי עדיף להם וליזרעאלי לפרק את החבילה, והביעו הסכמה לשחררו. אלא שהמאמן עודד קטש לא ראה את המהלך בעין יפה, והבהיר ליזרעאלי שאין הוא מתכוון לשחררו מהסגל. במהלך שנראה כמו ניסיון לרצות את יזרעאלי שיתף ל-19 דקות בהפסד למכבי תל אביב. כעת מגיעה שעת המבחן של מערכת היחסים בין קטש ליזרעאלי. הרכז מהעמק כבר הוכיח בעבר שהוא מסוגל לנצח משחקים, אך מנגד גם לחרב אותם. אם קטש באמת מאמין ביכולתו הוא צריך לתת לו את דקות המשחק כפי שנתן בהפסד לצהובים. אם עשה זאת רק כדי להשאירו בקבוצה, יעשה טוב לקבוצה וליזרעאלי אם ייתן את ההסכמה למעבר להפועל עפולה או בני השרון. יותר מכל, הוא יעשה טוב לעצמו, ויוכיח עצמו כג'נטלמן וכמאמן שחושב בצורה מקצועית. אף מאמן לא אוהב שחקנים ממורמרים בקבוצה, אף שחקן לא רוצה לבזבז עונה.

לא נעים היה להיות בנעליו של אלי רבי בשבוע האחרון. אחרי התבוסה הקשה שספגה הפועל עפולה בעין שרה מול יריבתה לתחתית עירוני נהריה, קיבלה הנהלת הקבוצה החלטה להתחיל לבחון מחליפים לתפקיד המאמן. בעוד רבי מעביר את האימונים, בעפולה שוחחו גורמים בקבוצה עם מספר מאמנים שנמצאים בשוק, אך כולם סירבו לקחת את התפקיד. אחת הסיבות לסירובם היה לוח המשחקים הכמעט בלתי אפשרי של עפולה, בתוספת אי הודאות הכלכלית שבינתיים לא מאפשרת לקבוצה להתחזק.

במצב לא נוח שכזה עלה רבי למשחק מול עירוני רמת גן, שלאחרונה הצליחה בחילופי המאמנים, וידע שהפסד ישלח אותו הביתה בוודאות. רבי יכול היה להתעמת עם ההנהלה שלו על השמועות, אך העדיף לעבוד עם השחקנים שלו ובעיקר על הצד המנטלי. אחד השחקנים המוכשרים בעפולה שלא בא לידי ביטוי עד כה העונה היה דיונטה כריסמס, איתו רבי שוחח ארוכות. התוצאה הייתה תצוגה של 30 נקודות, כשגור פורת מחלק 10 אסיסטים, שלא מעט מהם הובילו לנקודות של כריסמס. בסיום המשחק חגגו בעפולה ניצחון בית רביעי בשמונה משחקים, מאזן לא רע לקבוצה שעלתה העונה ליגה, ומקום שמיני שמוביל לפלייאוף העליון.

אמנם הפועל עפולה של העונה היא לא הצלחה כמו ברק נתניה, אבל בהתייחס לבעיות במשכורות, לתקציב הנמוך ולסגל השחקנים הלא מרשים, אלי רבי עושה בהפועל עפולה עבודה טובה. בזמן שהוא שומע את השמועות על סיום עבודתו, הוא עובר שיעור חשוב בהבנת תרבות הכדורסל הישראלי. רבי היה יכול היה להשתולל, היה יכול להתפטר במחאה על ההתנהלות, אבל בחר בדרך הכדורסל, הוביל את קבוצתו לניצחון, וממשיך עונת בכורה סולידית בליגה הראשונה. ספק אם מישהו בהנהלת הפועל עפולה חשב שבשלב זה של העונה הקבוצה תהיה מדורגת גבוה יותר ותשחק כדורסל טוב יותר. עמדת המאמן מאוישת במישהו שראוי לתפקיד, איכות השחקנים בהתאם לתקציב שיש לקבוצה, ונראה שהבעיה האמיתית של עפולה היא לא על הפרקט אלא מחוצה לו, במשרדים.