מגנים על המסורת

קול ואברה שומרים על המסורת של רוברטו קרלוס ומכניסים בה משמעויות חדשות. לירן שבתאי מסכם מחזור באנגליה (ואת נפילת ליברפול)

לירן שבתאי

כוס התה שלי

אשלי קול ופטריס אברה. יש מעט מאוד שחקנים שיכולים באמת להמשיך את דרכו של רוברטו קרלוס, אבל קול ואברה מצליחים לעמוד במשימה הבלתי אפשרית כמעט. הם עומדים כמעט בכל תנאי המורשת של המגן השמאלי ששינה את האופן שבו מגנים שמאליים נתפסים ותורמים לקבוצתם, ומשפיעים בצורה מכרעת על המשחק. רק בשבת אשלי קול בישל בהרמה מדויקת תוך כדי ריצה, כפי שמאמני הילדים מלמדים, והגול היפה ביותר בניצחון 2:7 של צ'לסי על סנדרלנד רשום על שמו - עצירה רכה, תרגיל עקב ערמומי וצ'יפ אופנתי. או כלשונו של פול מרסון מ'סקיי ספורט': "הגול היה ברמה עולמית. אילו ליונל מסי היה כובש כך היינו משתגעים. ואנחנו מדברים על מגן!". אכן מגן, כזה שכריסטיאנו רונאלדו, מכונת השערים, אמר עליו שהוא "היריב הקשה ביותר ששיחקתי מולו".

קול ואברם מגנים כמו אירופאים ותוקפים כמו דרום אמריקאים. הם אינם כובשים הרבה, אך מניעים את ההתקפה עם הגבהות מדויקות, מסירות מהירות ושיתוף פעולה מלהיב ויעיל עם הפרטנרים באגף. בשונה ממגנים אחרים, האספקט המהותי ביכולתם טמון בחוכמת המשחק ובהבנה הטקטית - לדעת מתי לפרוץ, איפה לכסות, איך לצאת לנבדל. לאברה בשבת היה משחק סולידי בניצחון 0:3 של יונייטד על בארנלי, אך העונה הצרפתי הוא השחקן החשוב להנעת החלק הקדמי (התרגיל המפורסם שבו הוא נכנס למרכז עם הכדור ומוסר בעקב לשחקן העוקף הוא חוויה לעיניים). בלעדיו משחק ההתקפה של יונייטד תקוע, איטי ושבלוני לחלוטין. איתו ההגנה יציבה וחזקה. "אנשים מדברים על ההתקפה, אבל אם תסתכל על האליפויות האחרונות שלנו תראה שהצד החזק היה ההגנה", גילה אברה ולימד על קו מחשבה בריא - קודם כל מגן, רק אחר כך תוקף. אין שחקן בשדים האדומים שמשפיע כך על הקבוצה בשני קצוות המגרש, וספק אם מלבד אשלי קול ישנו כזה באיזושהי קבוצה.

רוברטו קרלוס יצק את היסודות למגן התוקף המודרני והכניס בהם משמעויות חדשות. אברה, שנרכש תמורת 5.5 מיליון ליש"ט ממונאקו בינואר 2006 (ביחד עם וידיץ', רכישות העשור בחלון של ינואר), ואשלי קול, שהגיע בקיץ של אותה שנה, לא רק שומרים על המסורת, אלא מכניסים בה משמעויות משלהם. בשונה מקרלוס וחקיינים שבאו אחריו, הם משתתפים במשחק העומד והשוטף של הקבוצה, הם חלק ממערך התקפי, שחקני קישור לכל דבר שעמדת מוצאם היא בהגנה. להבדיל מקרלוס שבא מברזיל, השניים למדו כדורגל מההגנה. בנוסף, ישנה תחרות חצי סמויה בין אברה וקול. דומה שהם מאתגרים שבוע אחר שבוע זה את זה ומעלים את הרף. "אילו הוא (קול) לא המגן הטוב בעולם, אתם חייבים לתת לי לראות מי כן", אמר/שאל מרסון מ'סקיי'. בשבוע שעבר אברה היה הטוב ביותר, הפעם קול, ולנו רק נותר להתענג מהתחרות על לבנו.

עוד בוואלה! NEWS

איך ממשיכים להתאמן לאולימפיאדה בבית בזמן הקורונה?

לכתבה המלאה

מייבש שיער

לליברפול כולה. רובו רובסון מהבי.בי.סי כתב השבוע ש"ליברפול בלי טורס וג'רארד היא כמו ביצה בלי החלבון". ובכן, גם איתם פג תוקפה של תבנית הביצים, ומשבוע לשבוע ביצה אחרת נופלת ונשברת. לאחר ההפסד המביש לרדינג בגביע, אפילו הטופ 4 נראה כמו פנטזיה. אשתקד, בעונתה הטובה ביותר בפרמיירליג, ליברפול איבדה 28 נק'. בשבת בדקה האחרונה, זו שבעבר התחבבה אליה והעונה מתאכזרת (תזכורת: ההדחה בדקה ה-90 מול ליון באלופות), ליברפול ספגה מסטוק סיטי את שער השוויון, והנה כבר איבדה 29 נקודת כשחצי עונה עוד לפניה.

הכי קל, ונכון, להפיל את התיק על בניטז. אולם ישנם עוד מספר אשמים, כולל הבעלים והשחקנים המחפירים. בניטז מנסה לרוץ מרתון עם כפכפים, אבל עם כל הכבוד והפטריוטיות, בניון הוא המיקרוקוסמוס לבינוניות של קבוצתו – הישראלי הוא הכובש השני של ליברפול. כשהוא הופך לשחקן מוביל, בלתי אפשרי לזכות באליפות; מסצ'ראנו מאבד את כל הסופרלטיבים שנשפכו עליו ומוכיח שהמצוינות שלו אשתקד רשומה על אלונסו, ובלעדיו הוא כושל בניהול המרכז; אינסואה, אאורליו ודגן הם האסמכתא למדיניות הרכש הסוריאליסטית של בניטז, בלי להזכיר את לוקאס; טורס הולך ומתגלה כחלוץ שלא יכול לסחוב קבוצה על גבו. כשהוא בכושר, אין ספק שטורס בין החלוצים הטובים בעולם, אך הספרדי שברירי כמו בתולה בת 16.

ג'רארד, שלא שיחק בשבת, הוא הפנים של ליברפול. לטוב ולרע. וכשרע אי אפשר לנקות אותו מאשמה. העונה הוא לא אותו גאון. השאלה היא האם כדאי למכור נכס צאן הברזל ולבנות קבוצה ממה שייכנס, או להמשיך לחפש קונספציה מנצחת עם ג'רארד. כאשר טורס, ג'רארד ובניון פצועים, ועם הרכב שנראה כמו מכתב התאבדות, העתיד של ליברפול דומה לסרט פילם נואר. "הדבר הגרוע ביותר שאפשר לומר על הקבוצה זה שנראה שהיא איבדה כל תקווה, כל אמונה ואת הרוח", הספיד אוליבר קיי מ"טיימס".

ואכן, השחקנים כבר קברו את עצמם, אבל גם הבעלים לא נקי כפיים. תום היקס וג'ורג' ג'ילט האמריקאים נתנו לבניטז יד חופשית לרכישות הקיץ, בשונה מבעבר, וקיבלו פיאסקו. אפילו פיקאסו לא היה מצייר את ג'ונסון, קירגיאקוס ואקוולאני תחת אותה מסגרת. השבוע רפא הביא את מקסי רודריגז, הרכש ה-49 שלו במועדון. מה כבר הוא ישנה? הניצחונות על יונייטד ואברטון הם טיפות של בושם בשלולית של חרא. ב-22 המשחקים האחרונים, ליברפול הפסידה 10 משחקים וניצחה שישה. לא בכדי אוהדי ליברפול, שהזכייה בליגת האלופות הייתה להם עלה תאנה, חסרי אונים. או כמו שאוליבר קיי אומר: "אם זו הייתה בעיה טקטית או קבוצתית, בניטז היה פותר אותה, אך כשהאופל אופף את אנפילד, ואפילו לאוהד אבדה התקווה, זו פעם הראשונה שבניטז חסר תשובות".

סקאוט

פיקה. פאברגס. מרידה? כמו השניים האחרים, כך גם פראן מרידה גדל במחלקת הנוער של ברצלונה וערק לאנגליה בגיל 17 אחרי ששילם לברצלונה 3.2 מיליון ליש"ט על מנת להתיר את חוזהו. הספרדי משחק בעמדה של ססק פאברגס, 50-50 עם סטייה להתקפה. כל שנייה במחיצתו של ססק משכילה ומשפרת את מרידה. 'לה פרופסור' ארסן ונגר כינה אותו אחרי השער הנפלא שלו מול ליברפול בגביע הליגה כ"שחקן מדהים". פעולות שאנו מתארים כגאוניות, מבוצעות על ידי השחקנים הגדולים באינסטינקט. בגול השני של ארסנל בניצחון על בולטון, פראן מרידה קפץ, הכדור סטה ממסלולו, הספרדי עצר עם רגל שמאל ברפלקס של שודד ובעט בימין עוד לפני שהספקנו לומר "שערו הראשון בפרמיירליג". יתכן שפראן מרידה לא יגיע בסוף לרמות הגבוהות ויישכח בתודעה. ישנו גם סיכוי סביר שהוא יתפתח להיות שחקן מופלא. אולם ללא ספק, בשערי הבכורה של ה"כוכבים הבאים", מרידה הותיר חותם מרשים.

מספרים

350 – ניצחונות פרמיירליג רשמה צ'לסי בשבת, ובסטמפורד ברידג' יודעים לחגוג. אחרי 2:7 על סנדרלנד עם צמדים של אנלקה ולמפארד, מי בכלל זוכר את אליפות אפריקה? רק מנצ'סטר יונייטד וארסנל הגיעו ל-350 ניצחות בפרמיירליג, ובזכות החצי האחרון בעשור הראשון של המילניום, צ'לסי דורגה שנייה אחרי יונייטד בטבלת העשור הראשון של שנות האלפיים. אנו עדים לכתיבת ההיסטוריה של המועדון הלונדוני בדרך למיתוג עולמי.

500 – מספר המשחקים שבהם אימן הארי רדנאפ. 181 ניצחונות, 190 הפסדים ובשבת התיקו המאופס נגד האל סיטי היה ל-129 בקריירה של האנגלי. לעתים מספרים מדברים – יותר הפסדים מניצחונות אומרים הכל על הקריירה של השועל הוותיק, שתמיד הפסיד לגדולות ואף פעם לא היה מועמד אליהן, ובכל זאת, נחשב למאמן בכיר. בטוטנהאם יש להארי פוטר צ'אנס אחרון לחולל קסמים.

26 – שחקנים נסעו לאליפות אפריקה מקבוצות הפרמיירליג. אולי במקום לרטון כדאי לנצל את האליפות לפגרה? לקצץ במשחקי גביע ליגה מיותרים? להכריע משחקי גביע במשחק אחד? העיקר לנג'ס, לנג'ס, לנג'ס.

במחזור הבא

בולטון מארחת את ברנלי. תסביך אב, זו הפסיכואנליזה של ברנלי. אואן קויל, האב שהעלה את ברנלי לפרמיירליג, עזב לא מכבר לטובת בולטון, וכרגע נדמה שקויל טעה. קויל, שנחשב למאמן עם עתיד, בנה בברנלי קבוצה אטרקטיבית וביתית. אז מדוע עבר לבולטון? ההבדלים בין שתי הקבוצות גדולים, אך אינם כאלה שיגרמו לאבא לנטוש את האישה והילדים שלו. אילו היה מסיים את העונה בטראף מור ונשאר ליגה, המניות שלו היו נוסקות, קבוצות היו מחזרות, והלויאליות לא הייתה מוטלת בספק.

אוהדים רבים בברנלי הרימו גבה אחרי שבריאן לואס מונה למאמן החדש של הקבוצה. רק לאחרונה הוא פוטר משפילד וונסדיי, וברנלי היא קבוצתו הראשונה בפרמיירליג. כרגע זה מרגיש כמו תחליף אב זול של ילד במצוקה. בולטון, מנגד, ירדה השבוע למקום ה-19 ולקלחת התחתית. אין פלא, אם כך, שאחד המפגשים הכי אמוציונליים בתקופה האחרונה יתקיים השבוע, כשקויל יארח בביתו החדש, הריבוק סטדיום, את ברנלי: האם קויל, האבא לשעבר של בולטון, ישליך את בתו לשעבר לרחוב הקר, ויסבך אותה בקרבות הרחוב של ירכתי הפרמיירליג?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully