אין מה להיכנס לבארסה

באחד האימונים האחרונים של הנבחרת הצעירה לקראת המשחק במונטנגרו, גיא אסולין מעד על הדשא עם הכדור והחוויר. "הוא החליף צבעים, מדובר בשחקן הכי ביישן בנבחרת", תיאר גורם בנבחרת. מספר שחקנים, שידעו היטב שמדובר בילד שתקן שלא מוציא מילה באסיפה וממעט לדבר על עצמו, הבינו מיד את פשר המבוכה, ניגשו אליו, חיבקו אותו ונתנו לו להרגיש טוב. הם ידעו למה.

לכאורה, מדובר במקרה זניח, אבל אפשר ללמוד ממנו המון על חידת גיא אסולין (18). אותה חידה שכולנו כבר מצפים שתיפתר, ושנראה כבר את השחקן הנדיר שעיתוני ברצלונה מספרים עליו. השבוע כבר נשמעו קולות שכבר מתחו ביקורת וטענו שהילד נופח מעבר לפרופורציות, אבל זו תהיה טעות לחשוב כך. בנבחרת הצעירה מספרים על שחקן עם רמת כישרון נדירה, שחקן שמודע לציפיות ממנו, שחקן שעדיין מתבייש, עדיין נבוך, עדיין מתאקלם, שחקן שסובל לא מעט מפערים בין סגנון המשחק הנהוג בארץ לזה שמלמדים בברצלונה. שחקן שאם נשרוף אותו עם הגישה הישראלית ההרסנית, כולנו נצטער על כך.

מי שמצפה שגיא אסולין יהפוך בין רגע למנהיג של הנבחרת, פוגע בילד. מכמה סיבות. הראשונה, הוא לא רגיל למסגרת הנבחרות הישראלית. אסולין לא שיחק באף נבחרת נערים או נוער, למעט ההופעות בנבחרת הצעירה והופעה בודדת במדי הבוגרת במרץ 2008 במשחק ידידות נגד צ'ילה. המרחק הפיזי מברצלונה והמחשבות שלו אולי לנסות ולהגיע לנבחרת ספרד עיכבו את ההגעה שלו, וכשזה כבר קרה, רבים טוענים שקשטן טעה כאשר ישר הקפיץ אותו לנבחרת הבוגרת. למה? כי שחקן של ברצלונה צריך לבשל כמו בברצלונה: לאט, חכם, הדרגתי.

"גיא הוא כשרון ענק שכרגע מתפתח, הוא עדיין לא פרץ מבחינת היכולות שלו", מסביר מאמן הנבחרת הצעירה, מוטי איוניר. "ההבדל הגדול בינינו לבין האירופאים הוא שהם מבשלים את השחקנים שלהם לאט, הם לא זורקים אותם מהר מדי למים, כי לפעמים כשאתה זורק שחקן מהר מדי, אתה גם יכול לשרוף אותו. האירופאים יודעים את זה, במיוחד מועדון כמו ברצלונה שגם ככה יש לו כישרונות. הם יודעים בדיוק מה יש להם ביד והם גם יודעים שהוא עדיין לא בשל היום לשחק בברצלונה, אבל אין להם ספק לגביו. גיא הולך להתפתח להיות שחקן בקנה מידה ישראלי בטח, וגם בקנה מידה אירופאי הוא יהיה שחקן בולט מאוד".

אסולין מבין את זה. השבוע ניגשו אליו מספר שחקנים בנבחרת הצעירה ושאלו אותו לפשר הפרסומים על מעבר אפשרי לארסנל. "אני נמצא עכשיו במועדון הכי טוב בעולם, מטפלים בי שם יפה מאוד", אמר אסולין. הבעיה היא שבארץ מצפים ממנו כבר עכשיו להיות מסי ונאנחים אחרי כל משחק בצעירה בו הוא לא נותן הצגה. "אנחנו עדיין מחכים לפריצה שלו", אומר זאביק זלצר, שניהל מעקב צמוד אחר התפתחות של הילד. "אסור לשכוח שכבר היתה לו פריצה כי הוא הגיע עד הבוגרים של ברצלונה, אבל הוא יגיע עוד יותר. זה רק עניין של זמן בהתפתחות שלו. אני חושב שכל העסק הזה של טיפוח שחקנים צריך להיות מדורג, השחקן צריך להתחיל בנבחרת הנערים, לעבור לנוער ואז לצעירה ולבוגרת".

"ראיתי את גיא משחק בברצלונה והייתי נוכח גם באימונים שלו שם, וראיתי המון כישרון", ממשיך זלצר. "הוא שיחק עם ברצלונה בטורניר וומבלי בתחילת העונה וההתרגשות היתה עצומה. אני יכול להגיד לך שאנשי ברצלונה אמרו שצריך לטפח אותו בצמר גפן. אלו אותם דברים שאמרו גם על מסי ואמרו גם על צ'אבי לפני מספר שנים. צריך לשמור על גיא בצמר גפן, להיזהר איתו ולתת לו לרוץ עם הזמן ולא מהר מדי. צריך הרבה סבלנות ולגיא יש את הסבלנות הזו. אם הוא יקבל הזדמנות אמיתית בבוגרים של בארסה בזמן הנכון, אני בטוח שהוא יכול להשתלב שם לצד השחקנים הטובים בעולם".

כאמור, כל סופרלטיב ששמעתם על רמת הכישרון של הילד היה נכון. "יש לו דריבל מדהים, זה דריבל שרואים בסוני פלייסטיישן, הכדור פשוט נדבק לו לרגל", מעיד שחקן בצעירה. "לשחקנים הגדולים קודם כל יש קואורדינציה ייחודית שמאפשרת להם לבצע דברים ששחקן אחר לא יכול. לגיא יש את הקואורדינציה הזו והיא מוליכה אותו ליכולת טכנית בלתי רגילה. קואורדינציה זה אומר המהירות שבה המוח נותן פקודות לגוף ואצלו הקואורדינציה היא הרבה יותר מהירה מאשר אצל כל אחד אחר. זה מתבטא גם בזריזות שלו עם הכדור", מוסיף זאביק זלצר. "הוא הולך להיות שחקן שחקן ואין כאן בכלל שאלה", מסכם גורם בכיר בצעירה.

כדי שגם אנחנו נראה זאת במסגרת הנבחרות, צריכים לקרות כמה דברים נוספים: הראשון, כמובן, קשר בקליטה. הביישנות שלו, השקט שלו, מלמדים על מישהו שעדיין מנסה להיקלט. "הוא יכול לא להוציא מילה כל האימון, זה ממש משגע", אומר שחקן בצעירה. אולי כפועל יוצא מכך, אסולין גם צריך לא להתבייש לחפש יותר את השער – תכונה שעדיין חסרה לו. "לא מעט פעמים תראה אותו נותן פס חכם לעומק במקום ללכת על בעיטה לשער, בגלל זה אתה לא רואה אותו כובש הרבה שערים", מעיד אחד משחקני הנבחרת.

דבר נוסף שקשור בכך הוא התאמה לסגנון המשחק. בנבחרת הצעירה מספרים על לא מעט מקרים בהם גיא אסולין מנסה לשחק בנגיעה אחת, אבל לא מוצא פרטנרים שממש מבינים זאת. ברצלונה מלמדים למסור מהר ולנוע מהר קדימה, מסירה-תנועה, מסירה-תנועה, בעוד שבישראל, כולנו יודעים, משחקים אחרת. כתוצאה מכך, מוטי איוניר לקח לא מעט שחקנים הצידה וניסה להסביר להם את העניין וללמד אותם לשחק כמו אסולין. בינתיים, התוצאות עדיין לא מספקות והכימייה עדיין לא מושלמת. "שחקנים כמו אסולין רגילים לסגנון משחק שונה בקבוצות שלהם", מסביר איש מקצוע מוכר שעבד עם אסולין. "גם בניון מגיע לנבחרת ולא מצליח מאותה סיבה. בישראל לא יודעים לעבוד עם השחקנים כדי שיתרגלו לשיטה חדשה בתוך שבוע".

אסולין הוא עדיין ילד גם במובן הפיזי, חסרון שקצת מקשה עליו לפעמים. "הגוף שלו נמצא בתהליך", מספרים בנבחרת, "כשאתה מתחזק פיזית, זה במקביל מוריד מהיכולות שלך בכל הקשור לזריזות ואתלטיות, ואז מחזירים בסיומו של התהליך את היכולת עם הפיזיות והגוף מתאזן. ברגע שגיא יתחזק יהיה קשה לעצור אותו". "מבחינת החוסן הגופני, לעיתים זה גם יתרון כמו אצל יוסי בניון או אצל מסי", מדגיש זלצר. "לשחקנים האלה יש לפעמים יתרון בכך שהם מסוגלים להתחמק הרבה יותר מהר מכל שחקן אחר. לא צריך להעמיס עליו בנושא הבנייה הפיזית, צריך להיות מאוד-מאוד זהירים בעניין הזה".

ואולי יש עוד דבר שעלינו להפנים כדי לתת ליהלום את הזמן לפרוח: הילד לא מנהיג. "יש כאלה שרואים את זה כבעיה, ונכון לעכשיו, עם האופי הטוב שלו, קשה לי לראות אותו מנהיג קבוצה", אומר גורם בנבחרת הצעירה."יש שחקנים שנולדים להיות מנהיגים מחוץ למגרש ויש כאלה שיכולים לסחוף את הקבוצה בעזרת יכולת. אסולין הוא מהסוג השני. הוא מסוגל לסחוף קבוצה, לא להנהיג".

לאסולין, מעבר לכישרון נדיר, יש דבר חשוב שיעזור לו לגשר על החוסרים שלו: אופי של ספורטאי. המופנות שלו נעלמת ברגע שהוא עולה על הדשא. בנבחרת הבוגרת זוכרים ילד מבויש שהחל לגלות חוצפה חיובית כאשר החלו המשחקים הפנימיים באימון ואסולין נדרש להראות מה הוא יודע. האופי הטוב הזה אולי מעכב אותו מעט בהתפתחות, אבל בנבחרת מעריכים אותו על כך שאין לו גינוני כבוד או פוזה, ובניגוד לאחרים, הוא לא שומר על הרגליים לטובת הקבוצה שלו ולא רואה במדים הלאומיים פחיתות כבוד.

בנסיעה לבולגריה, למשל, גילה שותפו לחדר, עידן ורד, כי מזוודתו לא הגיעה. אסולין מיד התנדב להשאיל לו בגדים וציוד. "גם ככה אנחנו באותה מידה", אמר אסולין. הילד לא מתרברב בחברים המפורסמים שלו בספרד, לא מתהדר בסיפורי מעשיות, אלא מגיע לעבוד בשקט ואם שחקנים רוצים ממנו עצה מקצועית, הוא תמיד שם בשבילם. לדודו ביטון, לדוגמה, הוא עוזר להרחיב את השליטה בשפה הספרדית. אולי רק בשביל זה שווה לחכות לפריצה שלו בסבלנות.

אבל עדיין, לשם ההגינות, יש גם אנשים שסבורים שהסבלנות הזו מוגזמת. "גולסה בגיל שלו והוא כבר כשרון מוכח בכדורגל הישראלי", אומר מאמן שמכיר היטב גם את אסולין וגם את גולסה. "בברצלונה אוהבים להלל יותר מדי את הכישרונות שלהם, לא תמיד בצדק. ראול ודויד וייה עלו לבוגרים בגיל מוקדם מאסולין, צריך לזכור שבגיל 18 וחצי אתה כבר לא ילד במונחים של ברצלונה. זה הגיל שבו הוא צריך לפרוץ".

לא סתם השם של אייל גולסה עולה אצל אותם אנשים שרוצים לראות מאסולין יותר כבר עכשיו. במשרדי טוברוק, בה התחיל אסולין את ההתפתחות שלו, ישנה קלטת ישנה של הילד. "אני אגיע לאייאקס", אומר שם השחקן הצעיר בביטחון. אסולין הגיע לטוברוק בעקבות המלצה של דוד טל, מאמן במחלקת הנוער של מטה אשר לשעבר, שהמליץ עליו לויקי גלאם, כיום המנהל המקצועי בטוברוק. "הוא אמר לי שזה הכישרון הכי גדול בארץ בגיל הזה", נזכר גלאם, "אמרתי לו שהכישרון הכי גדול כבר נמצא בקבוצה הזאת וקוראים לו אייל גולסה. אז הבאתי אותו לאימון. חילקנו שתי קבוצות כשאסולין וגולסה שיחקו בכל אחת מהן. אתה יודע כמה נגמר המשחק? 7:7. אסולין וגולסה כבשו שביעיות".

בטוברוק עדיין בטוחים שגולסה יותר מוכשר ועשה דרך נכונה לא פחות מאסולין. "עד עכשיו היללו את אסולין, אבל בפועל הוא עדיין לא הראה שמדובר בשחקן גדול", מצטרף לדעה הזאת גורם בנבחרת הבוגרת, "רק בעוד שנה נדע אם באמת הוא כוכב בקנה מידה אירופאי, או שבארסה תשחרר אותו לקבוצות קטנות יותר. העונה הבאה היא המבחן שלו, אם הוא לא יצליח, מקומו בישראל. הוא יצטרך להוכיח את עצמו בקבוצה כמו מכבי חיפה".