הכדור לא במגרש שלהם

המצב הכלכלי הקשה לא צפוי לפסוח על פני השחקנים הישראלים. אם בשנה שעברה נלחמו לא מעט שחקנים על משכורות של מעל 100 אלף דולר, סכומי עתק במונחים של תחילת שנות ה-2000, העונה רק הטובים ביותר יוכלו לזכות בסכום בן שש ספרות. מלבד אותה פגיעה כלכלית שצפויה להגיע בעקבות, גם ביטול החוק הרוסי שמסתמן במידה שהטבות המס על שחקנים זרים יבוטלו, יפגע קשות בשחקן הישראלי. אם בעידן החוק הרוסי נחשב השחקן הישראלי למצרך חובה, מה שהעלה את משכורתו לסכומים מכובדים, ביטולו יהפוך אותו למצרך עודף, ולהורדת משכורות.

למרות זאת, מספר שחקנים עדיין צפויים להיכלל בשמות החמים של שוק ההעברות המתקרב. בקיץ שעבר היו אלה רביב לימונד, מורן רוט, משה מזרחי וגילי מוסינזון שהיו מבוקשים בלא מעט קבוצות, ואלה שזכו בהם גם הרוויחו בסופו של דבר. אחרי סקירת הקבוצות והציפיות מהן בעונת המלפפונים, יצאנו לבדוק מי יהיו אלה שייכתבו בכל אחת מהרשימות של קבוצות הצמרת, מי השחקנים שמצטערים על כך שיש להם חוזה ומי אלה שהעובדה שיצאו לשוק עשויה בסופו של דבר לפגוע בהם.

בגזרת השחקנים המבוקשים ניתן לסווג את השחקנים ליקרים יותר וליקרים פחות. בגזרת השחקנים הבכירים ניתן למצוא בשוק את מאיר טפירו, שגם בגיל 34 נחשב למניה בטוחה, ולא מעט קבוצות ינסו לשים עליו את היד, ולצידו גם טל בורשטיין שיוצא ממכבי תל אביב, אך ספק אם יש לאיזושהי קבוצה את הסכומים כדי לשלם לו. שחקן נוסף שלא מעט קבוצות היו נעזרות בשירותיו הוא אפיק ניסים, שעשוי לחזור לישראל אחרי שנים רבות באירופה, אך העובדה שניסים השתכר בליגה האיטלקית השנייה סכום שאף ישראלי מחוץ למכבי תל אביב לא מרוויח בישראל, תקשה את חזרתו לארץ.

בגזרת השחקנים הלא יקרים במיוחד תהיה מלחמה עיקשת על כל מציאה. רק בעונה שעברה נראה אורי קוקיה כמי שלא מוצא את מקומו בין הליגה השנייה לליגה הראשונה, ובן עונה הפך לשחקן שלא מעט קבוצות ישמחו לתת לו את עמדת הגבוה הישראלי המוביל. העונה של קוקיה בהפועל חולון הפכה אותו לשחקן נבחרת ישראל, זינוק מטאורי ודי מדהים. שמו של קוקיה עולה בהקשר של הפועל ירושלים, כשגם חולון מאוד הייתה רוצה מאוד להשאירו ולא מעט קבוצות אחרות כבר לוטשות עיניים לעברו. חברו של קוקיה לקבוצה, ליאור ליפשיץ, עוד שחקן שכבר ראה את עצמו עושה קריירה בליגה הלאומית, ביסס את מעמדו בליגת העל וצפוי להיות במוקד הלחימה בין קבוצות מרכז הטבלה.

שחקן נוסף שעשה העונה קפיצת מדרגה הוא משה מזרחי. מזרחי אמנם קצת יותר יקר מקוקיה, אך יכולת ההגנה שלו בשילוב הקליעה הטובה והעובדה שלא נרתע ממעמד הפיינל פור, עשויות להקפיץ אותו ברמות השכר בעונה הבאה, אולי בקבוצה אחרת מחיפה. אלישי כדיר רשם פתיחת עונה מצוינת בגלבוע/גליל, אך ככל שנקפו המשחקים ירד בכושרו. לקראת סיום העונה חזר כדיר למשחקיו הטובים, ובפיינל פור היה אחד השחקנים הטובים של קבוצתו. ההופעה הזו נתנה לו דחיפה להפוך למועמד לגיטימי להפועל ירושלים, וקבוצות נוספות, כמו במקרה של קוקיה, לא היו מתנגדות לקלוט אותו. העובדה שעלותו של כדיר לא גבוהה במיוחד תהפוך אותו למצרך מבוקש בקיץ הקרוב.

"הכל עניין של טיימינג. אם גל מקל לא היה מחזיק בחוזה במכבי תל אביב והיה חופשי ללכת לאן שהוא רוצה, הוא יכול היה כבר בגילו לעשות כסף גדול", מודה אחד ממאמני ליגת העל. מקל הוא אחת משתי דוגמאות עיקריות לשחקנים שמחויבים בזמן הלא מתאים בקריירה שלהם לחוזה שלא תואם במיוחד את יכולותיהם. החוזה שמקל חתם לארבע שנים במכבי תל אביב מתגמל, משום שהוא יכול בבוא היום להפוך לאחד ממנהיגיה של הקבוצה המובילה בכדורסל הישראלי, אך היום הזה עוד רחוק, ובינתיים מקל נתון לחסדיה של מכבי שמחליטה היכן ישחק, כשבנוסף השכר שלו לא תופח בהתאם ליכולת הנפלאה שלו.

שחקן נוסף שנמצא בסיטואציה דומה לזאת של מקל הוא יובל נעימי, שהפך העונה לשחקן מוביל בהפועל ירושלים, אך מחויב לה גם בעונה הקרובה. כשחתם נעימי על חוזה לארבע עונות בירושלים הוא ראה את עצמו משתלב בסגל של הקבוצה והופך בבוא היום לשחקן מוביל, אך גם הוא לא חלם שזה יקרה כה מהר. כעת נמצא נעימי בסיטואציה לא מזהירה מבחינתו. הוא משחק באחת מקבוצות הפאר של הכדורסל הישראלי ובעמדת מפתח בגיל צעיר, אך יכול היה לקבל באותה קבוצה חוזה משודרג לו היה שחקן חופשי. במידה שנעימי היה מסיים חוזה, לירושלים לא הייתה ברירה אלא לפתוח את הכיס. כעת גם נעימי לא יכול לדעת מה יקרה כשהוא באמת יסיים את חוזהו ויצא לשוק.

בשלוש העונות הראשונות שלו בהפועל ירושלים, הפך ארז מרקוביץ' לאחד מהברגים המשמעותיים יותר על הספסל. העונה האחרונה של מרקוביץ' הייתה רעה מאוד. באמצע הסיבוב השני הוא הסתכסך עם המאמן גיא גודס, השלים איתו אבל ראה את עיקרה מקצה הספסל. כעת מסיים הקפטן את חוזהו בקבוצה. בסופו של דבר מרקוביץ' ימצא קבוצה, אך התחרות עליו לא תהיה גדולה כפי שהייתה יכולה להיות בשנים לפני כן. כמו מרקוביץ' כך גם מצבו של עמית תמיר, שיעזוב את אשקלון ויחפש בית אחר. הציפיות מתמיר גדולות בתחילת כל עונה, אך משום מה במהלך העונה הוא לא מצליח לממש אותן. קמפיין טוב בנבחרת ישראל, כמו בקיצים הקודמים, יחזיר אותו לעמדה יותר טובה בשוק המלפפונים.

גם חברו של תמיר לספסל האליפות בהפועל חולון, גוני יזרעאלי, מוצא את עצמו הקיץ בעמדה לא נוחה. אחרי שבעונת 2007/8 הגיע לאלופה הבאה בתור תגלית העונה מעפולה וכשחקן עם כישרון רב, ובעונה שעברה הגיע לגלבוע/גליל בתור שחקן מוביל בזכות אותה אליפות, הוכיח השנה יזרעאלי כי קשה לו לסחוב קבוצה לצמרת, כשבאמצע העונה איבד את מקומו לגל מקל. דווקא אחרי שמעמדו בכדורסל הישראלי תפס תאוצה, נראה כי הקיץ לא מעט קבוצות ימנעו לתת ליזרעאלי את תפקיד הרכז הראשון, אותה תפס רק בעפולה, וככל הנראה הוא ימשיך לקבל דקות קצובות מהספסל.

בקיץ הקודם חזר רועי ברקוביץ' מדן בוש ההולנדית אחרי שהצליח לזכות עמה בתארים, ולפי הדיווחים מהולנד גם הראה מנהיגות רבה. לא מעט קבוצות גילו עניין בשירותיו, ומי שזכתה בסופו של דבר בכבוד היא מ.כ גבעת שמואל. בתחילת העונה הנוכחית הבינו כולם שמה ששומעים משם ממש לא רואים כאן, וברקוביץ' אכזב. את המנהיגות המדוברת הוא לא הצליח להפגין וירד עם גבעת שמואל לליגה השנייה. גם ברקוביץ' צפוי למצוא מקום בקבוצת ליגת העל, אך מעמדו פחת.

אחרון ברשימת השחקנים שמניותיהם ירדו הוא תגלית העונה מ-2007/8 ניר כהן. רק בעונה שעברה שמו של כהן עלה בהקשר של כל קבוצה כמעט, בזכות עונת הפריצה המדהימה שלו בעירוני רמת גן. גלבוע/גליל הייתה זו שהרימה את הכפפה, והציעה לכהן את המקום עם שכר מכובד. פציעה בתחילת העונה קרקעה את כהן לחצי מהעונה, ולאחר מכן הוא קיבל דקות מועטות מאוד מספסל הקבוצה. דווקא כהן, אחד שלא קיבל הזדמנות אמיתית העונה, יכול להיות הפתעה נעימה בעונה הבאה. הבעיה היא שאחרי עונה שבא ראה יותר מיטות טיפולים ומגבות מתנופפות באוויר מהספסל מאשר דקות פרקט, לא בטוח שיהיה מי שיתן לו את הצ'אנס שוב.