אימון פתיחת העונה של אליקנטה בקיץ שעבר משך אליו עשרות עיתונאים סקרנים. זה בהחלט לא דבר של מה בכך עבור הקבוצה הקטנה מולנסיה, שרגילה לתשומת לב תקשורתית קטנה מאוד בימים כתיקונם. אך אלה שזכו להגיע לאולם הצנוע בעיר חזו במחזה סוריאליסטי ונדיר, אולי חסר תקדים בכדורסל: המאמן רובן פריו, ילדון בן 31, עמד על הקווים וחילק הוראות; ממש לידו הקפטן דריל מידלטון רץ בספרינטים מצד לצד משל היה ילדון שעלה זה עתה ממחלקת הנוער. 15 שנה הפרידו בין השניים. מבודח כהרגלו, מידלטון כבר הצליח לנחש מה תהיה השאלה הבאה של העיתונאים.
"מה הסוד לקריירה ארוכה כמו שלי? כל מה שמוכרים לכם זה בולשיט", הסביר בחיוך רחב. "סקס לפני משחקים? פעם הייתי עושה חמש פעמים לפני כל משחק, אבל בגילי זה כמעט ולא קורה לצערי. תזונה נכונה? מעולם לא הקפדתי על דיאטה, מעולם לא נטלתי תוספי תזונה או שתיתי את השייקים הדוחים האלו שמגבירים לך את רמת האנרגיה. כל מה שיש לי זה אהבה למשחק ואת אלוהים, שמשאיר אותי עומד על הרגליים. זה הכול".
עם תשוקה אחת גדולה וישות עליונה כלשהי לצידו, מידלטון יציין השבוע את יום הולדתו ה-47 בסטייל. אם אליקנטה תממש את זכותה לחזור לליגה הספרדית הבכירה בעונה הקרובה ותתגבר על הקשיים הכלכליים, הפורוורד הקשיש ישוב לליגה שהייתה מגרש המשחקים הפרטי שלו למשך שני עשורים.
הוא הפך לאגדה בספרד, ייזכר לעד כסמל בג'ירונה, הצליח להתחבב אפילו על ידי ז'ליקו אוברדוביץ' ולפני שנתיים הפך לשחקן המבוגר ביותר ששיחק בתולדות הליגה הספרדית. העונה הקרובה הייתה יכולה להיות פינאלה ראוי לקריירה מופלאה. והוא? הוא ממש, אבל ממש לא רואה את הסוף קרב. פעם פייטר, תמיד פייטר.
***
25 שנים נמשכת הקריירה המקצוענית של דריל מידלטון. כשמאמנו הנוכחי באליקנטה עלה לכיתה ג', מידלטון כבר נבחר ל-MVP של העונה בליגה הספרדית. חברו לקבוצה אלכס יורקה, שנחשב לכוכב העולה של אליקנטה, בדיוק נולד כשמידלטון עשה את צעדיו הראשונים באירופה כששיחק בטורקיה. הוא זכה בארבע אליפויות יוון, שלוש אליפויות ספרד, זכה ביורוליג וביול"ב קאפ. בעברו נבחר שלוש פעמים לשחקן העונה בליגה הספרדית.
אך זו לא כברת הדרך שעבר בכדורסל כמו שאלו בעיקר הפרטים הקטנים שעשו את הקריירה של דריל מידלטון לייחודית. לא רק מניין השנים, אלא גם הדרך. התלאות והמכשולים שעבר לאורך השנים היו יכולים למלא ספר עב כרס. ממילא היה שחקן פנים נמוך (2.02) שמאז ומעולם סומן כאנדרדוג. גם כך היה עליו לפלס את דרכו לצמרת הכדורסל האירופי בדם, יזע והמון המון סבלנות.
הקשיים הללו רק הלכו והתעצמו ככל שהשנים עברו, אך את מיתוגו כסמל ומופת לעבודה קשה והקרבה קנה דווקא בשנים האחרונות. כשחלה במחלה נדירה בגיל 39 ורופאיו ציוו עליו לפרוש באופן מיידי, לקח את הכרטיס הראשון לארצות הברית לשיקום ממושך וחזר במלוא המרץ. כשג'ירונה הקבוצה במדיה שיחק ארבע פעמים בתקופות שונות פשטה את הרגל ב-2008 והתמוטטה עד לליגת השלישית בספרד, הוא מחל על כבודו, ירד יחד איתה ונלחם כדי לנסות ולהשיבה למקומה הטבעי. גם כיום, אפילו אם השורה הסטטיסטית כבר לא מנופחת כמו פעם ודקות המשחק ירדו בממוצע, אף אחד לא מטיל ספק בערך המוסף העצום שלו. על המגרש ומחוצה לו.
הוא התחיל בקטן. אחרי ארבע שנים במכללת ביילור נבחר מידלטון בסיבוב השלישי של דראפט ה-NBA על ידי אטלנטה ולאחר שלא קיבל חוזה ארז את הפקלאות לצ'וקורובה איסטנבול לימים פנרבחצ'ה שהייתה בזמנו שם קטן למדי בכדורסל האירופי. משם התגלגל לשנתיים בליגה האיטלקית השנייה ואז, כמעט במקרה, הגיע הטלפון מג'ירונה. באותו יום החלה האהבה לפרוח. זה היה זיווג מהשמיים. "לא הרבה אנשים האמינו בי באותה תקופה", העיד מידלטון לימים. "חשבו שהמימדים שלי קטנים מדי בכדי להתמודד מול שחקני פנים רציניים באירופה. ג'ירונה החתימה אותי, וזה היה הימור ענק מבחינתה. מאז תמיד הרגשתי שאני חייב משהו בחזרה. מהרגע הראשון חשתי שאני וג'ירונה נועדנו זה לזו. זה היה סיפור אהבה".
מידלטון היה עם ג'ירונה בחולי ובבריאות. באושר ובעוני. היו לו בסך הכול ארבע קדנציות שונות בקבוצה הקטלאנית, וכל אחת מהן הייתה שונה בתכלית: בעונת 1992-1993, הראשונה שלו בקבוצה, הוליך אותה לעונה מפתיעה בסיומה נבחר ל-MVP של הליגה הספרדית. בשנות ה-90 המאוחרות עזר לה לתקוע יתד בליגה הספרדית. שנים לאחר מכן, כשכבר מלאו לו 40, הצטרף לסוללת כוכבים מרשימה ושאפתנית וסגר מעגל עם זכייה ביול"ב קאפ. וב-2008, כשהמועדון ירד מנכסיו וקיומו היה בסכנה נקט בצעד חריג במיוחד עבור שחקן זר הוא ירד עימה לליגה השלישית כדי לבנות את הכול מחדש.
מידלטון היה השריד היחיד מהקבוצה ההיא שזכתה ביול"ב קאפ וכעת ירדה לשאול תחתיות. כל השחקנים ללא יוצא מן הכלל דילגו על הסנטימנטים והמשיכו הלאה, איש איש בקריירה שלו. רק לא דריל מידלטון. מספרים שלא קיבל אפילו משכורת במשך שנה תמימה. במהלך השנים הללו ויתר לא אחת על הצעות מקבוצות יורוליג ודבק בהחלטתו להישאר בג'ירונה המתפרקת. הסוף היה מר ורומנטי כמעט באותה מידה: אחרי שכבר העפילה לליגה השנייה והחלום של מידלטון להחזיר אותה לליגה הבכירה ניצב כפסע בלבד, החובות הגיעו לשיאם ובעקבותיהם הורדה הקבוצה לליגה הרביעית משמע כמעט חדלה מלהתקיים בצורה מקצוענית. 20 שניות לסיום המשחק האחרון של ג'ירונה בליגה השנייה וכשגורלה כבר היה ידוע, מידלטון עלה למגרש וזכה למחווה עצובה. הוא התכבד בסל שהיה ככל הנראה המסמר האחרון בארון של ג'ירונה, הורם על כתפי חבריו ומירר בבכי דקות ארוכות. החלום נגוז.
****
ובין קפיצה אחת לשנייה לג'ירונה, הייתה גם חתיכת קריירה. בקאחה סן פרננדו ובבדאלונה היה סקורר מוביל ורשם עונות אישיות מרשימות. בברצלונה הוכיח שביכולתו להיות שחקן משמעותי גם בקבוצות גדולות. היכן שלא דרכה כף רגלו של מידלטון, הוא הותיר חותם עמוק ונחרת בזיכרון כלוחם נדיר ובעל אישיות כובשת. גם כשהיו רגעים מביכים, הצליח לחמוק מהם בהומור אלגנטי ולהשכיח אותם די מהר. פעם אחת במדי ברצלונה הטביע לסל של קבוצתו שלו, ומיד הפטיר בחיוך: "מעולם לא הייתי חופשי ככה לדאנק, אז פשוט קפצתי על ההזדמנות".
צפו בסל העצמי המשעשע של מידלטון
במרוצת השנים נשא אישה מקומית איך לא, מג'ירונה וקיבל אזרחות ספרדית שסייעה לו בהמשך. בגיל 34 הצטרף לפנאתינייקוס והצליח להתחבב אפילו על ז'ליקו אוברדוביץ' הנוקשה שכידוע, מעטים הם האמריקאים ששרדו תחתיו. חמש עונות נשאר בפאו, וגם שם הפך לאגדה. עימה גם הגיע לרגע השיא בקריירה עם הזכייה ביורוליג ב-2002.
לימים סיפר מידלטון על המשחק המכונן שלו בקריירה שהיה, תאמינו או לא, דווקא מול מכבי תל אביב בחצי הגמר באותה שנה. עונה אחת קודם לכן פאו ומידלטון נכנעו לצהובים בגמר הסופרוליג, והגבוה הקשיש כבר תכנן נקמה. "היינו קבוצה טובה יותר בגמר ההוא, ובכל זאת הפסדנו", סיפר. "זה משהו שליווה אותי ולא הרפה. אז בחצי הגמר שנה לאחר מכן החלטתי לקחת את נייט האפמן כפרויקט אישי. כולם דיברו על זה שהם פייבוריטים, ורציתי להתעלות על עצמי. ידעתי שהם בכלל לא שמים אליי לב ופשוט עשיתי את מה שאני יודע. הניצחון ההוא היה המשחק שאזכור יותר מכל משחק אחר בקריירה שלי". זה היה משחק טיפוסי אצל מידלטון: למרות חסרונות פיזיים ברורים ונחיתות בכישרון, חיפה על כך בנחישות ואגרסיביות עצומה. הוא הצליח לחסל את האפמן ושלט מתחת לסלים למרות שנשלח למגרש כגבוה יחיד וסיים עם 15 נקודות ב-7 מ-8 מהשדה.
התצוגה של מידלטון מול מכבי תל אביב
ב-2005 לא רק קריירת הכדורסל של מידלטון הקשיש כמעט ונגדעה, אלא גם חייו היו בסכנה: לפני משחק ליגה בלאריסה חש ברע והובהל לבית החולים עם היפותרמיה. לאחר שלל בדיקות הגיעה הדיאגנוזה הרעה הכול: מידלטון סבל ממחלה נדירה בבלוטת התריס. הרופאים ציוו על שנה של מנוחה מוחלטת ופרישה מיידית מכדורסל. ובכן, אתם כבר יודעים כיצד זה ממשיך מכאן.
לא לחינם משמש מידלטון מודל לחיקוי כבר שנים ארוכות לשחקנים רבים. מייק באטיסט, שנחנך על ידי מידלטון בפנאתינייקוס, העיד כי "ממנו למדתי את כל מה שאני יודע על הכדורסל באירופה". הוא שימש כדמות אב עבור מארק גאסול כשזה שיחק בג'ירונה, ולמעשה השניים נפגשים עד היום בחודשי הקיץ כדי לשייף את התנועות של סנטר ממפיס מתחת לסלים.
גם אז, זה בטוח, הוא לא עושה הנחות. בוודאי שגם לא מקבל אותן.
השחקנים המבוגרים ביותר בתולדות הכדורסל (בליגות הבכירות)
* דן גיי - פרש בגיל 48 ושיחק בליגה האיטלקית הראשונה בגיל 46
* מריו בוני - פרש בגיל 48 ושיחק בליגה האיטלקית הראשונה עד גיל 42
* נט היקי - שיחק ב-NBA עד גיל 45 (עד 1948)
* קווין וויליס - שיחק ב-NBA עד גיל 44
* רוברט פריש - שיחק ב-NBA עד גיל 43