המשחק אתמול (חמישי) בנוקיה היה ללא צל של ספק אחד המהנים ביותר של מכבי תל אביב העונה. ועצם ההנאה הזו חשובה לא פחות מתובנות לגבי מצבה של הקבוצה, רמתה או סיכויי העפלתה לשלב הבא במפעל האירופי. את התובנות המקצועיות, אם כן, נשאיר לחלק השני של הטור. בינתיים בואו נדבר קצת על הנאה.
מכבי תל אביב של העונה זוכה ללא מעט ביקורות. התלונה הכי חשובה ומשמעותית כנגד הקבוצה איננה נוגעת דווקא לבחירת הסגל, לתרגילי ההתקפה או לניהול החילופים של דיוויד בלאט. היא נוגעת לכך שמהלך יותר מדי משחקים מכבי פשוט לא מספיק מעניינת. במדינה מכורה לתכניות ריאליטי ולדרמות שהן מייצרות אחת למספר דקות, הציבור דורש שירגשו אותו. ושירגשו אותו הרבה. בפרמטר הזה מכבי מודל 2012/13 נכשלת באופן די קבוע.
יש לתופעה זו סיבות למכביר ולא כאן המקום למנותן אחת לאחת. אבל בואו נתייחס כעת לשתיים מייצגות. נתחיל בכריזמה. הסגל הצהוב זועק נוכח היעדר שחקנים איתם ניתן להזדהות. כתבנו על כך בעבר ודבר לא השתנה. עד שדיוויד בלאט נאלץ להכניס את מורן רוט. פתאום נהיה כאן סיפור. פתאום התחיל דיאלוג בין שחקן לבין קהל. כשרוט מסר אסיסטים (שישה ב-13 דקות) הקהל מסר אותם איתו. כשרוט קלע שתי שלשות (מאיפה הגיע הקאץ' אנד שוט הזה?) אנשים נגחו בתקרה. ואחרי שרוט בילה את שתי הדקות הראשונות שלו על המגרש בהתחזות לכדור באולינג שמחליק על הפרקט ומאיים לפגוע בכל הסובב אותו כולל שון ג'יימס הצהובים ביציע דחפו ביחד איתו את הכדור לסל, בפעולה ההתקפית המוצלחת הראשונה שלו (ג'אמפר קצר מכדרור).
נמשיך בדרך. מכבי של העונה מציגה יותר מדי משחקים חסרי השראה. מסיבות שונות, נראה שבלאט חושש ואפילו מסרב לגרום לקבוצה שלו ליטול מספיק סיכונים הגנתיים אשר אמנם עלולים לגרום לקבוצה שלו להיראות רע, אבל עשויים לשפר את סיכוייה לנצח משחקים. ולנצח משחקים זה די חשוב, לא? כתבנו גם על כך בעבר קבוצה מוגבלת התקפית כמו מכבי תל אביב חייבת לפעמים להשתגע. ללחוץ. להשתולל. לעשות דברים באופן שונה. הדברים הללו נכונים במיוחד למשחקי בית. אז היום, נוכח בעיית העבירות של אוחיון את היקמן ומשחקו הפושר של דווין סמית', הלך בלאט להרכבים משוגעים. הכדורסל של מכבי הפך קצת חסר שליטה והתבלגן קצת. וזה בדיוק מה שהקבוצה הזאת צריכה. כן, הקבוצה הזאת צריכה את הכישרון הבלתי מלוטש של סילבן לנדסברג ואת הטירוף של מורן רוט.
ועכשיו לשלב הניתוח. פנרבחצ'ה היא קבוצה במצוקה. יש לכך סיבות שונות, לרבות בעיות במרקם החברתי, לרבות הירידה ביכולתו של בו מקלאב וכן הלאה. הבעיה הגדולה שלהם היא היעדר יכולת הגנתית. גם ברמה הפרסונאלית וגם בכל הקשור לתיאום הקבוצתי. גם בכל הקשור ליכולת לייצר עצירות של אחד על אחד וגם בשל היעדר החיפוי במצבים של חדירות לסל. הצוות המקצועי של מכבי החליט לתקוף חולשה זו בעיקר באמצעות פיק אנד רולים והנד-אופס מהצד. פעם אחר פעם. הספסל הטורקי החליף פתרונות הגנתיים לעניין הזה פעם אחר פעם, אבל הבעיה מורכבת מכדי להיפתר רק באמצעים טקטיים. להבדיל, הרי שמול אלמנטים שאינם דורשים רגליים הגנתיות טובות הסתדרו הטורקים לא רע בכלל. למשל, מול חסימת הרוחב המפורסמת שבדרך כלל מפנה את ליאור אליהו לזריקה מקו הבסיס. זה לא מקרי שמול הגנת פיק אנד רול רעה כל כך, הנוק אאוט שמכבי נתנה לטורקים הגיע משחקן הפיק אנד רול הכי טוב שלה. זה שהתייבש כל העונה על הספסל ועלה לשחק בלית ברירה.
ההתקפה של מכבי ייצרה מצב שבו נדמה היה שהיתרון הצהוב גדול מכפי שבא לידי ביטוי בלוח התוצאות. הסיבה? גם ההגנה של מכבי בעייתית. במיוחד בקו הקדמי. מכבי סבלה אמש גם מהבעיות ההגנתיות שגורם כל הרכב בו משחקים אליהו או פלניניץ'. לגבי האחרון, דומה שיש פער אדיר בין המוטיבציה והמחויבות עמן הוא מגיע לפרקט לבין יכולותיו. זאת, בעיקר בשל המוגבלות האתלטית הבולטת שלו. בעיה חמורה לא פחות נוגעת (שוב) לריבאונד ההגנה.
פלניניץ' ותומאס שיחקו אתמול קרוב ל-17 דקות יחדיו. ביחד, הם לקחו 0 ריבאונדים. ביחד. אז אם ממילא אין שם תרומה הגנתית וממילא פנרבחצ'ה שולטת בריבאונד ההתקפה באופן מוחלט (11 כאלה בשלושת הרבעים הראשונים), הגיע בלאט למסקנה המתבקשת ועבר לשחק עם ארבעה נמוכים עד לסוף המשחק. סייע לו בהחלט זאת פיאניג'אני, שנראה לפעמים כאילו מקריב הוא את הצלחת הקבוצה על מנת לקדם את פרויקט פרלזדיץ', שעלה בחמישיה בעמדה מספר 4 ומצא עצמו מוביל כדור את המשחק דקות ארוכות מהלך החצי השני.
בשלב הזה, ברשותכם, אבקש להכות על חטא. כפי שרבים בשלולית הכדורסל המקומית יודעים, הרי שלכותב שורות אלה קשר מיוחד והיסטוריה ארוכה עם מורן רוט. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שמהלך מרבית הטורים עד כה כמעט ולא הוזכר שמו. ולא בצדק. בקבוצה בה יוגב אוחיון הוא למעשה הרכז היחידי אשר זוכה לדקות משחק, אין שום סיבה בעולם שרוט לא יהיה חלק קבוע ברוטציה. זאת מבלי להיכנס שוב לסוגיית מידת התאמתו של אוחיון, מלכתחילה, לעמדת הרכז הראשון במכבי.
בקבוצה שחייבת ליטול סיכונים, לרוץ וללחוץ כדי לייצר יתרונות על קבוצות יריבות, לא יכול להיות שמול מוביל כדור טורקי מחליף והססן כמו ארמיס יקח למכבי דקות טובות עד שתאזור אומץ ללכוד אותו הגנתית ולהכריח אותו לאבד כדור. בזה יכול רוט לעזור והרבה. לא בטוח שזה מתאים מול כל קבוצה ביורוליג. זה בטוח נדרש מול חלק מהן (ומול כל קבוצות ליגת העל).
השחקנים המצטיינים של מכבי אתמול היו שון ג'יימס וריקי היקמן. אין על כך שום ספק. אינני מכיר את מצבם החוזי מול מכבי, אבל כדאי למקבלי ההחלטות שם, אגב, לסגור במהרה את העניינים מולם ומול דווין סמית' במהירות האפשר ולא להמתין לקיץ. בכל מקרה, האקס פקטור אתמול הגיע דווקא מהשחקנים הפחות יציבים. סילבן לנדסברג וכמובן מורן רוט. כדי שמכבי תמשיך לחלום על הישגים באירופה השנה, יכול להיות שכדאי לדיוויד בלאט לשקול מחדש את עמדתו לגביהם. וגם אם זה לא יספיק בסופו של יום להצלבה או לפיינל פור, לפחות הדרך תהיה הרבה יותר מעניינת ומהנה.