מה עשינו בפגרה
באו: אר ג'יי בארט (רוקי, בחירה שלישית), ג'וליוס רנדל ואלפריד פייטון (חופשיים, מניו אורלינס), מרכוס מוריס (חופשי, מבוסטון), בובי פורטיס (חופשי, מוושינגטון), טאג' גיבסון (חופשי, ממינסוטה), ווין אלינגטון (חופשי, מדטרויט), רג'י בולוק (חופשי, מהלייקרס), איגנס ברזדייקיס (רוקי, בחירה 47).
עזבו: דיאנדרה ג'ורדן והנרי אלנסון (חופשיים, לברוקלין), עמנואל מודיאיי (חופשי, ליוטה), נואה וונלה (חופשי, למינסוטה), מריו הזוניה (חופשי, לפורטלנד), לוק קורנט (חופשי, לשיקגו), לאנס תומאס וג'ון ג'נקינס (ללא קבוצה).
ההתרחשות המרכזית בעונה החולפת, שהסתיימה במאזן הגרוע בליגה (65:17), הייתה הוויתור על קריסטאפס פורזינגיס, מהלך שיכול לרדוף את הניקס לאורך שנים רבות באותה מידה בה הוא יכול להתברר כהברקה. מעבר לכך, הניקס בעיקר למדו סוף סוף לעשות טנקינג כמו שצריך, ועוד לקראת הדראפט של זאיון וויליאמסון, אך עד שזה כבר קרה הממזרים שינו את חוקי הלוטרי והקטינו את הסיכוי שיבוא ציון כגואל (אעצור כאן עם משחקי המילים, עד לכתבה על ניו אורלינס). כפרס ניחומים, אלוהי הלוטרי העניקו לניקס את הבחירה השלישית ואת אר ג'יי בארט, שכיכב לצד זאיון בדיוק.
צד לא פחות חשוב של הטנקינג המוצלח, ומטרה מרכזית של הטרייד על פורזינגיס, היה היכולת לפנות מקום לשני חוזי מקסימום. השם והעיר היו אמורים לעשות את שאר העבודה ונדמה היה שזה בדיוק מה שהולך לקרות, שמו של קווין דוראנט קושר לניקס לכל אורך העונה שעברה. אך ברגע האמת KD וקיירי אירווינג העדיפו את הניהול החכם והצוות המסייע המבטיח של ברוקלין ואפילו שחקני דרג שני לא חשבו להתקרב לניקס. הקיץ ניתן היה להכריז רשמית שג'יימס דולאן הצליח להפוך את מכה של הכדורסל למצורעת מבחינת הכוכבים הגדולים, בטח כשיש אלטרנטיבה טרנדית מעבר לכביש.
בהיעדר סופרסטארים, הג'נרל מנג'ר סקוט פרי החתים מכל הבא ליד, בעיקר פאוור פורוורדים. רנדל, פורטיס, גיבסון ומוריס הם כולם שחקנים שהעמדה הטבעית ביותר עבורם היא 4, לצידם פרי הביא את מומחי השלשות אלינגטון ובולוק ואת פייטון שהתקשה למצוא את מקומו בליגה. רנדל, פורטיס ופייטון הם צעירים עם סימני שאלה אבל גם עם פוטנציאל, בעיקר רנדל שהולך ומשתפר, שיצטרפו לסגל הצעיר של הניקס, שכרגע עמוס בעיקר בשחקני משנה פוטנציאליים. שאר שחקני הרכש הם וותיקים עם אופי טוב שהעדיפו כסף גדול ותפוח גדול על פני מאבקי צמרת, הם יוסיפו עומק ואיכות לסגל של דייויד פיזדייל.
ציון הקיץ: 7. הפתעה: בהינתן ההברזה של הכוכבים, אני חושב שפרי עשה בסך הכל עבודה טובה הקיץ. לעומת גרסאות קודמות של הניקס במצב דומה, הוא לא הפגיז עם חוזים ארוכים אלא התעקש לתת לכל המצטרפים חוזה לשנתיים כשהשנה השנייה היא באופציית קבוצה או מובטחת חלקית, רנדל הוא היחיד שקיבל חוזה לשלוש שנים כשהשנה השלישית מובטחת חלקית. חוזים כאלה יכולים להיות אטרקטיביים לטריידים במהלך העונה ובקיץ, והם מוודאים שהניקס יוכלו להמשיך להיות רלוונטיים בשוק החופשי בשנתיים הקרובות, עם דגש על קיץ 2021 של יאניס, בתקווה שהצעירים יהיו טובים מספיק כדי לשכנע שמשהו טוב מתחיל לקרות ב-MSG.
מי מו
חמישייה: דניס סמית', אר ג'יי בארט, קווין נוקס, ג'וליוס רנדל, מיטשל רובינסון.
ספסל: אלפריד פייטון, פרנק ניליקינה, וויין אלינגטון, רג'י בולוק, אלונזו טרייר, דמיאן דוטסון, מרכוס מוריס, איגנס ברזדייקיס, בובי פורטיס, טאג' גיבסון.
מאמן: דייויד פיזדייל (עונה שנייה בניקס).
הכוכב: עוד לפני ששיחק דקה אחת כמקצוען, אר ג'יי בארט קיבל את המפתחות לאחד המועדונים המוכרים ביותר בספורט העולמי. הקנדי בן ה-19 בנוי בדיוק כמו שחקנים שמובילים קבוצות גדולות ב-NBA כיום, הוא שחקן כנף בגובה 2.01 מטר שמשלב בין זריזות, כוח מתפרץ, פיזיות וגמישות. בארט הוא קודם כל סקורר נהדר שיודע להגיע לטבעת בדרכים יצירתיות ולעלות לקליעה מכדרור, ברוב התחומים האחרים הוא התקשה בעונת המכללות: קליעה מבחוץ, קבלת החלטות בשני הצדדים, מאמץ הגנתי. בניקס הכדור יהיה אצלו ביד כפי שהוא רוצה וצריך ולא תהיה ממנו ציפייה להביא תוצאות מיד, כך שהוא יוכל להשתפשף בליגה של הגדולים, אך הוא כן יהיה מוקף בוותיקים שרוצים לנצח ולא ייתנו לו לעשות כל מה שהוא רוצה על הפרקט. זאת נראית כמו סיטואציה טובה עבורו.
האקס פקטור: ההווה לא מאוד מעניין את הניקס, אז שאלת המפתח היא מי מהצעירים יכול להתפתח לשחקן משמעותי. עם כל הכבוד לבחירות הטופ 10 שמסתובבות בסגל, השם החם פרט לבארט הוא מיטשל רובינסון, שנבחר במקום ה-36 לפני שנה. מדובר בסנטר אתלטי בגובה 2.16 מטר עם חוש לחסימות, המספרים שלו אחרי האולסטאר בעונה שעברה היו 9.5 נקודות ב-69.2 אחוזים מהשדה, 9.4 ריבאונדים ו-3 חסימות ב-25 דקות. הוא לא עושה הרבה מעבר ללנסות לחסום כל זריקה בסביבתו (כולל שלשות) ולחתוך לטבעת לדאנקים (יש לו ידיים נהדרות), אבל יש לו פוטנציאל להיות הכי טוב במה שהוא עושה. כדי להפוך לסנטר דומיננטי גם מחוץ למחוזות הפנטזי, הוא יצטרך לשפר את הדברים הקטנים בשאר התחומים ולהימנע מעבירות.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: פרנק ניליקינה יהיה שחקן NBA לגיטימי השנה. הגארד הצרפתי שנבחר שמיני ב-2017 לא מצא את מקומו בניקס בשנתיים הראשונות, אבל מגיע אחרי קמפיין מוצלח בנבחרת צרפת, כולל בניצחון על ארצות הברית. יש לו פוטנציאל להיות גארד הגנתי בכיר, והוא הראה כמה ניצוצות התקפיים של הובלת כדור ויצירת מצבי זריקה שעוזרים להאמין שהוא יוכל להתפתח לשחקן מעניין.
גזר הדין: בארט כנראה עוד לא בשל להוביל קבוצה להצלחות, אבל הסגל שסביבו איכותי הרבה יותר מזה של שנה שעברה ובמבט ראשון נראה עדיף לפחות על שלוש קבוצות במזרח. 32 ניצחונות ומקום 11-12.
