שי ברדה בראיון: "צמחנו והתפתחנו מהמקומות הקשים. אנחנו טובים יותר יחד"

בווידאו: התגובות לאחר ניצחונה של מכבי נתניה 0:4 על מכבי פתח תקוה לפני הפגרה

שי ברדה אימן במשך שנים ילדים, נערים ונוער. את המעבר לצוות של בוגרים הוא עשה בהפועל כפר סבא. הוא אימן אז את קבוצת הנוער וקיבל טלפון מאלי אוחנה. המאמן שמע על רמת העבודה שלו וביקש שיעשה סקאוטינג עבורו. כשחזר עם דו"ח סקאוטינג מהמשחק הראשון, ברדה חיכה ארבע שעות ליד חדרו של אוחנה בכפר סבא. הגיע ב-18:00 ונשאר עד 22:00 מחוץ לחדר, בהמתנה שאוחנה יפתח את הדלת.

"זו יראת הכבוד מאוחנה", מדגיש ברדה בראיון לוואלה! ספורט. "גם כשהוא התקשר וביקש שאבוא לעבוד איתו חשבתי שעובדים עליי. מי אני שאוחנה ירצה לעבוד איתו? מי שמכיר את אוחנה יודע איזה פאסון ונוכחות יש לו. מהיראה הזאת נשארתי בחוץ, התביישתי לדפוק בדלת עד שהוא קרא לי. מאלי למדתי המון על כדורגל, שאבתי ממנו הרבה וזה עיצב אותי".

ברדה ואוחנה נשארו בקשר קרוב מאוד, אך בהמשך נחת בכפר סבא סלובודן דראפיץ' ובחר גם הוא לעבוד עם ברדה. החיבור אמנם נעצר בדרך, אך השניים התאחדו בבית"ר תל אביב רמלה, משם המשיכו לבית"ר ירושלים ועכשיו מכבי נתניה. אז כן, יודעים שהוא ודראפיץ' מאמנים יחד, אך בניגוד לסרבי שכולם מכירים את הקריירה שלו כשחקן מכבי נתניה ולאחר מכן עוזר של רוני לוי במכבי חיפה, סכנין וכו', ברדה נותר אלמוני כמעט לחלוטין. הגיע הזמן להבין מהיכן הגיע שי ברדה לכדורגל הישראלי.

עוד בנושא:
מכבי נתניה מתכוונת להציע חוזים חדשים לסלובודן דראפיץ' ושי ברדה
דראפיץ': "מפרגנים לנו וזה כיף, אבל אם נפסיד הכול יכול להתהפך"
ז'אורז'יניו וחן עזרא בספק למשחק של בית"ר ירושלים מול מכבי נתניה

ברדה בן ה-41 גדל בבת ים והיה קפטן הקבוצה המקומית עד גיל 18. בבוגרים שיחק בליגות הנמוכות, ראה שזה לא זה ופרש. הוא מיד פנה ללימודים והשלים תואר בחינוך, ובמקביל עבר קורס מדריכים בווינגייט. ב-15 השנים האחרונות, במקביל לכדורגל, הוא משמש גם כמורה לחינוך גופני. כיום הוא לומד לתואר שני במערכות מידע. ברדה מחובר בדמו להוראה, אך את התואר השני הוא עושה מסיבה נוספת והיא הידיעה שהכדורגל כל כך נזיל ואי אפשר לדעת מה יקרה איתו מחר.

"אני חושב שחלק מהעובדה שאני בלימודים זה פשוט לקחת בחשבון שיהיו ימים אפורים וצריך להיות מוכן אליהם", הוא מסביר. "ברגע שיש לך משהו נוסף, הפרנסה שלך והאוכל של הילדים שלך לא תלויים רק בכדורגל או בתוצאה מסוימת, ואתה יודע שיש לך לאן לנחות אם דברים ישתבשו. אגב, זה גם נותן לך המון שקט לעשות את הדברים בדרך שלך ולא לאבד את ה'אני מאמין' שלך כמאמן כדורגל".

אכלתם הרבה קש בכדורגל, לא במקרה אתה מדבר ככה.

"למדתי על בשרי אילו דברים יכולים לקרות. אז עכשיו אנחנו בשנים טובות, אבל לפני חמש שנים סלובו ואני היינו צריכים להשלים הכנסה באימון בתי ספר. לא שזו פחיתות כבוד, אבל זה רק מראה לך כמה הדברים נזילים. יכול להיות שגם אם לא הייתה לי את הקרקע הזאת של הלימודים לנחות אליה, הייתי נהנה פחות בכדורגל. אני שלם עם הדרך שלי והתעקשתי להיות מורה ולהישאר חלק מההוראה בכל מועדון שהייתי בו. כרגע אני בשנת שבתון אז זה לא מעסיק אותי. אגב, הרבה שואלים אותנו לגבי הצניעות שלנו וזה כנראה מהמקומות הקשים והנמוכים שחווינו, ומשם צמחנו והתפתחנו. סלובו עצמו עבר הרבה יותר ממני".

מה גרם לך להתחבר לסלובו?

"סלובו הוא בן אדם מיוחד. הוא אדם שפותר בעיות ברמת אומן. הוא מוצא פתרונות לא קונבנציונליים ולא רגילים להרבה דברים שקורים ונמנע מלעשות דרמות מכל דבר. הוא פשוט ממגנט את כולם אליו בכל מקום אליו הוא מגיע. אנחנו שש שנים יחד ואני לא זוכר עבירת משמעת שהתייחסנו אליה בצורה קיצונית או בעיות עם אנשים במועדון. מקצועית הוא תמיד יורד לפרטים הכי קטנים. ברמת ההגנה הוא משהו שקשה לראות בכדורגל שלנו, פרופסור. מה שעושה אותו כזה זו העובדה שהוא לא רוצה לשמוע את מה שמתאים לו אלא את האמת. תמיד מוכן לקבל ביקורת ואת האמת בפנים כדי שיידע להתמודד איתה".

איך משדרים לשחקנים שאתם שני מאמנים ולא מאמן ועוזר?

"זה לא שבאים לשחקנים ואומרים שאני לא עוזר ושנינו מאמנים. זה דברים ששחקנים לומדים תוך כדי אימונים ועבודה. אף פעם לא באנו והגדרנו את עצמנו בפני השחקנים, הם ראו את זה לבד בשטח. הם רואים איך הדברים מתנהלים, שאתה מעביר אימונים טקטיים, אסיפות וידאו ודברים שמאמן עושה ומבינים לבד. אף פעם לא הייתי צריך להגיד לשחקן: 'תתייחס אליי יפה, אני מאמן ולא עוזר'. שחקנים מבינים. אגב, כשהתחלנו כך בבית"ר תל אביב השחקנים לא הבינו מה קורה. זה היה להם מוזר, אבל עם הזמן כולם הבינו והתרגלו".

אתם מאוד שונים גם בגישה שלכם. סלובו יותר מודע לסיטואציה בכדורגל, הוא רוצה רעידת אדמה וזעזוע כשלא הולך, ואתה יותר בשאנטי, רוצה להמשיך באותה דרך.

"אם יש בעיה צריך לפתור אותה נקודתית ולא להשתגע. אני מאמין שצריך לדבוק בדרך שלנו, גם אם זה אומר שנלך הביתה. אם נאבד את הדרך שלנו אין לנו כלים להצליח. אגב, הדברים האלה הם סוד ההצלחה שלנו, שאין רק דרך אחת לפתור את הדברים. אנחנו מאזנים אחד את השני בגלל חוסר ההסכמות. זה קורה גם לפני משחק ובמחצית, זה חלק בלתי נפרד מהחיבור בינינו. אנחנו יותר טובים יחד".

עברה לך בראש המחשבה שהחבילה עשויה להתפרק ותאמן לבד?

"אני חי את הרגע. דבר כזה תלוי בכל מני דברים שיכולים לצוץ, כמו מצב כלכלי של מועדון, חוזים ואי אילו החלטות. כרגע אנחנו נהנים מכל רגע ולא רוצים שזה ייפסק. יש הרבה משתנים שלא תלויים רק בנו, אבל אנחנו נהנים מאוד ביחד ורוצים להמשיך כמה שיותר. בעתיד אף פעם אי אפשר לדעת. כמו שאמרתי, זה גם לא תמיד עשוי להיות תלוי בנו".

אתה מופתע מההצלחה של נתניה העונה?

"ברגע שהשלמנו את הסגל ידעתי שיש לנו קבוצה טובה. ברגע שאלחסן קייטה הגיע, הייתי רגוע שהשלמנו סגל שמתאים לשיטה שלנו. כבר בבאר שבע אפשר היה לראות סימנים שאנחנו הולכים למקומות טובים וגם בהפסד למכבי תל אביב הרגשנו טוב עם הדרך. עדיין, יש עוד הרבה עבודה לפנינו ודברים יכולים להשתנות במשחק או שניים, כך שבאמת לא עשינו יותר מדי".

אתה אומר שלא עשיתם יותר מדי, אבל פתאום יש תחושה שאתם מגיעים פייבוריטים לטדי ביום שני.

"די, די. כאחד שאימן בבית"ר, אני יכול להגיד לך שהיא תמיד פייבוריטית בטדי. נתניה היא אולי משהו מרענן בליגה, אך יש לנו עוד הרבה מה להוכיח. בית"ר קבוצה מצוינת, היא אולי היחידה בליגה שיכולה להבקיע שער מכל מצב ובנויה נכון. צפוי לנו משחק קשה מאוד ביום שני".

ברמה האישית זה משחק מאוד אמוציונלי עבורך. עם טביב עברת קדנציות בכפר סבא, הפועל תל אביב ובית"ר, אתה קרוב לאוחנה, הקהל מאוד אוהב אתכם.

"אני לא אשקר ואגיד שזה עוד משחק. זה משחק מרגש. בכלל, לחזור לטדי זה מרגש. אבל אני חוזר למקום שאוהבים אותנו, מקום שהצלחנו בו. לגבי טביב, זה יישמע אולי לא אמיתי, אבל אין לי טיפת טענה אליו. בלעדיו לא היינו מקבלים את ההזדמנות בליגת העל ולא היינו נמצאים במקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו. גם הראיון הזה בכלל לא היה מתקיים".

ועדיין, אם הצלחתם ואהבו אתכם, למה לא המשכתם?

"עד היום אני לא בדיוק יודע ואני גם לא מתעסק בזה. הרגשנו שאנחנו ראויים להמשיך, אך ברגע שזה הסתיים כבר חשבתי הלאה. אולי אם לא היינו חותמים בנתניה והיינו ללא קבוצה, זה היה מעסיק ומטריד אותי. אבל מהר מאוד חתמנו בנתניה וכל האנרגיות הלכו לשם".

הזכרת קודם את אוחנה, אמרת שלמדת ממנו המון. הוא עצמו לא זכה להערכה כמאמן.

"אני לא בא לסנגר על אלי, אבל אם היו מתייחסים בצורה אובייקטיבית אפשר לראות שהייתה לו קריירת אימון לא רעה. לצד ירידות היו לו עליות, עשה גמר גביע עם בית"ר בעונה הראשונה, השאיר את כפר סבא שהייתה כבר יורדת בטוחה, עשה הישג היסטורי עם נבחרת הנוער בשנים שהכדורגל שלנו בנפילה וכל נושא החריגים נכנס ופגע בנבחרות. קל להסתכל ממקום שלילי. לפעמים בכדורגל זה גם עניין של סיטואציות, הקבוצות וההזדמנויות שאתה מקבל, בדיוק כמו במקרה של דראפיץ' ושלי, אם לא הפנייה מטביב, בכלל לא הייתם מדברים עלינו היום. זה מאוד נזיל והדברים לא תמיד קורים על פי הרמה המקצועית שלך. עבורי הוא תמיד יהיה מורה דרך ואחד שלמדתי ממנו המון".

אתם עובדים כל הזמן על לחץ גבוה, כבר מהלאומית. איך מחברים את ערן לוי לשיטה כזאת?

"אני אספר לכם משהו. ערן בא אליי בשבוע שעבר ואמר לי: 'הבקעתי במהלך הקריירה שלי גולים מכל מצב - מכדורים חופשיים, בכניסות לרחבה, בקרנות, פנדלים, מכל כיוון ובכל חלק בגוף - אבל אף פעם לא הבקעתי כתוצאה מלחץ על היריב'. למעשה, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא הבקיע בזכות חטיפת כדור במשחק הלחץ. לחץ זה משהו מדבק. כשהוא רואה את כולם לוחצים ועובדים, הוא מצטרף. הייתה לנו איתו שיחה בשנה שעברה, הסברנו לו על שיטת הלחץ והצבנו לו מטרות. הוא ישר רצה להיכנס לתוך התהליך, בהתלהבות של ילד. בהתחלה אמרנו לו: 'תעשה מה שאתה יכול, ברגעים שקשה לך אל תלחץ'. ספרנו לו המון נתונים באימונים, חיזקנו אותו ומכאן הוא רק הלך והשתפר. הגדולה שלו היא שהוא תמיד רצה להיות חלק מזה".

איפה אתה בעניין דיא סבע והנבחרת?

"אני בדעה שיש מאמן וצריך לקבל את ההחלטות שלו, גם מכבי נתניה וגם דיא. אני באופן אישי אמרתי לדיא שהוא צריך לקחת את זה למקום של אתגר ולהוכיח עוד יותר שמגיע לו. זה עניין של זמן עד שהוא יהיה בנבחרת, ולא עוד שחקן אלא שחקן מוביל בקמפיינים הבאים. הוא השחקן הכי מוכשר שאנחנו אימנו".

הכי מוכשר שאימנתם? יותר מאצילי?

"אצילי גם מאוד מוכשר, אבל אני חושב שדיא יותר ורסטילי, יש לו הרבה מאוד יכולות לרמות הגבוהות. אצילי היה בשיא שלו אצלנו בבית"ר והוא שנה לא שיחק וזה קצת נעצר, אבל הוא חוזר לעצמו וגם הוא כישרון אדיר".

מה לגבי העתיד? מדברים על מועדונים גדולים, נבחרת.

"בגדול המחשבה היא חד משמעית להמשיך בנתניה. אתה לא כל יום פוגש מקום שנותן לך את כל הכלים להצליח. זאת פריבילגיה לעבוד במקום כזה. בצורת הניהול הנוכחית, לנתניה יש עתיד ושנים ורודות לפניה. כולם כאן עושים הכול למען המועדון והחלק של כולם שווה באותה מידה. החלק של המאמנים הוא בדיוק כמו החלק של האפסנאי, וכדומה. הפוטנציאל כאן אדיר ואנחנו מאוד רוצים לממש אותו. אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מה יהיה, אבל חד משמעית המטרה שלנו היא להישאר בנתניה".