תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 48:34.
סיימה את העונה: מקום עשירי במערב.
תחילת העונה של הפליקנס הייתה דומה מאוד להתחלת העונה שקדמה לה. על אף נוכחותו של אנתוני דייויס, אחד הצעירים הטובים בליגה, הם הפסידו עשרה מתוך 12 המשחקים הראשונים שלהם, ועפו מהמירוץ הצפוף לפלייאוף במהירות שיא. המאמן אלווין ג'נטרי וה-GM דל דמפס החלו להרגיש את האדמה מתחממת תחת רגליהם, ולא בפעם הראשונה. משהו היה צריך לקרות.
סוף שבוע האולסטאר נערך בניו אורלינס. זה קרה בהפתעה, אחרי שנלקח משארלוט באקט מחאה של הליגה על העברת חוק המפלה את הקהילה הלהט"בית. אך זכייתו של שחקן הבית בתואר ה-MVP של המשחק - אחרי שקבע שיא נקודות חדש באירוע עם 52 נקודות - היה רחוק מלהיות הדבר הכי מעניין שקרה בסוף השבוע הזה. ממש בעיצומו של המשחק, כך התברר, נרקח טרייד בין המארחת לסקרמנטו קינגס, ששלח את דמרקוס קאזינס מסקרמנטו לניו אורלינס (או יותר נכון, ישאיר אותו שם גם אחרי המשחק), בתמורה לרוקי באדי הילד, שנבחר שישי בדראפט, בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2017, ונספחים. יחד עם קאזינס עבר גם השגריר הישראלי עומרי כספי, שפציעה בתזמון מעיק גרמה לו לא לסיים את העונה בקבוצה.
תקוות הפלייאוף המחודשות של האוהדים כבו במהרה, כשג'נטרי וצמד הביגמנים נוכחו לראות שהזמן קצר (מדי) והמלאכה מרובה. המספרים של השניים כמעט לא נפגעו, למרבה הפלא, אך עד שדייויס וקאזינס התחילו להיות כוח חיובי יחד על הפרקט כבר היה מאוחר מדי. הפליקנס סיימו במקום העשירי במערב, והפנו את תקוותיהם לקמפיין 2017/18, שבו הכל מונח על הכף.
הכתבות הקודמות בפרויקט מחממים את הפרויקט:
יוסטון רוקטס
דאלאס מאבריקס
סן אנטוניו ספרס
שארלוט הורנטס
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: רייג'ון רונדו (שחקן חופשי משיקגו), איאן קלארק (שחקן חופשי מגולדן סטייט), טוני אלן (שחקן חופשי מממפיס), דריוס מילר (שחקן חופשי מבאמברג), פרנק ג'קסון (רוקי, הגיע בטרייד).
עזבו: טים פרייז'ר (בטרייד לוושינגטון), קווינסי פונדקסטר (בטרייד לשיקגו), דונטאס מוטיונאס (שחקן חופשי, חתם בשאנדונג מסין).
הבעיה של ניו אורלינס בתחילת האוף-סיזן הייתה שלא היו לה מספיק שחקני NBA ראויים כדי להקיף את דייויס וקאזינס. הבעיה הזו, בגדול, לא טופלה כראוי. הרכז ג'רו הולידיי סיים את חוזהו והיה אחד השחקנים המבוקשים בשוק. סוכנו ניצל עד תום את מצבם הנואש של דמפס והפליקנס והשיג להולידיי בן ה-27 חוזה מהאגדות - 126 מיליון (שיכולים להגיע עד ל-150 מיליון עם תמריצים שונים) לחמש שנים. אחרי שהתפוצצה בועת תקרת השכר מהשנה שעברה, בזמן שרכזים עם רזומה דומה דוגמת קייל לאורי וג'ורג' היל נאלצים להתפשר על שנים, כסף, או שניהם, הולידיי חי כאילו אנחנו עדיין בקיץ 2016.
בין אם המחיר היה סביר ובין אם לא, הפליקנס השאירו את הרכז שלהם. אלא שאז הם הביאו רכז נוסף, רייג'ון רונדו (3 מיליון דולר לשנה אחת), שצפוי לפתוח לצד הולידיי בחמישייה, ולהזיז אותו לעמדת הסקנד גארד. קשה להבין את ההיגיון שמאחורי ההחלטה להביא את רונדו, שהמאיס את עצמו בכל מקום שאליו הגיע. גם אם אין חשש מההשפעה של רונדו על חדר ההלבשה (בטוויסט קומי למדי, הוא וקאזינס דווקא מסתדרים מצוין), מה שהוא נותן לקבוצה מתנגש עם היכולות של שלושת השחקנים הראשונים בהיררכיה, שצריכים את הכדור בידיים שלהם. כשהוא בלי הכדור, חוסר היכולת שלו לקלוע מחוץ לצבע רק מאפשר להגנה להתכווץ עליהם.
כדי להוסיף חטא על פשע דמפס שלח את טים פרייז'ר, הרכז המחליף שדווקא הסתדר לא רע בדקות שלו עם הולידיי, בתמורה לבחירה ה-52 בדראפט מהוויזארדס. במקומו הובא איאן קלארק מהאלופה עבור המינימום לעונה אחת. לאחרונה נוספו לסגל טוני אלן (2 מיליון לעונה אחת), ודאנטה קאנינגהאם חזר (2 מיליון לעונה אחת). בניסיון לפתור את בעיית הקליעה מבחוץ, דמפס פנה לכיוון מעניין כשמשה את דריוס מילר בן ה-27 חזרה לקבוצה מהליגה הגרמנית, שם היה אחד השחקנים המצטיינים. משחקו של מילר התבגר והשתבח בשנותיו בבאמברג, ובקבוצה מהמרים שהפעם הוא יתקע יתד בליגה.
פציעות הכו בקבוצה, באופן שהוא לא דווקא מפתיע. סולומון היל קרע את גיד ברך שמאל ונותח. השחקן שהיה אמור להיות הסמול-פורוורד הפותח יחמיץ בין 6 ל-8 חודשים. כדי למלא את מקומו ג'נטרי יבחר בין מילר, קאנינגהאם, אלן או איטוון מור. ב-NBA, כשיש לך ארבע אופציות, זה אומר שיש לך אפס.
מעל לכל זה מרחפת בעיית הבעלים. הפליקנס מתחרים על התואר המפוקפק של הקבוצה עם הניהול הכי גרוע בליגה. טום בנסון בן ה-90 הוא גם הבעלים של קבוצת הפוטבול של העיר, הסיינטס. בגילו הוא לא צלול כבעבר, וכתוצאה דאג לשים בראש הארגון אנשים שהוא סומך עליהם מהנהלת הסיינטס. אלה בתורם שמו אנשים שהם סומכים עליהם, לרבות רופאים (!), והערבוב בין הקבוצות מגיע לרמות מדאיגות של חוסר יכולת. קשה לקבוע מי אשם בכל אחת מהפציעות המרובות שחוו שחקני הקבוצה בשנים האחרונות, מה היה טיב האבחון שלהן או הטיפול בהן. אך הסיפורים על הצוות הרפואי של הסיינטס לא שמים אותו באור חיובי, וחלקו עדיין מועסק אצל הפליקנס. אם לא די בכך, במקביל במשפחת בנסון תובעים זה את זה בבית המשפט בניסיון להשתלט על נכסי המשפחה כהכנות ליום שאחרי. והענן השחור המרחף מעל הקבוצה, באחד השוווקים הקטנים ב-NBA, לא צפוי לחלוף בקרוב.
מה מי מו
חמישייה: רייג'ון רונדו, ג'רו הולידיי, דריוס מילר, אנתוני דייויס, דמארקוס קאזינס.
ספסל: איטוון מור, טוני אלן, איאן קלארק, דאנטה קאנינגהאם, ג'ורדן קרופורד, שיק דיאלו, אלכסיס אג'ינסה, פרנק ג'קסון, עומר אשיק, סולומון היל (פצוע).
מאמן: אלווין ג'נטרי, עונה 15 בליגה (שלישית בקבוצה), מאזן 470:399.
מועמד לפריצה: איאן קלארק. בסגל הנוכחי קלארק צפוי לראות הרבה יותר מגרש מאשר בתקופתו בגולדן סטייט. הקומבו-גארד בן ה-26 לקח 5.2 שלשות ל-36 דקות בעונה שעברה, וקלע 37.4 אחוז מתוכן. הקליעה שלו מהווה מצרך נדיר עבור ג'נטרי, והיא תספק מרווח נשימה לאולסטארים של הקבוצה בצבע. קלארק עשוי להתגלות במהרה כאופציה טובה יותר ליד הולידיי מאשר רונדו (מה שעשוי להיות נכון גם עבור מור, ג'ורדן קרופורד, וכן הלאה). קלארק שהתחיל את הקריירה שלו כשוטינג-גארד הוא סוג של 1 וחצי, שלא צריך את הכדור בידיו, מה שהופך אותו לשחקן משלים נהדר עבור הכוכבים של הקבוצה.
גולת הכותרת: "קרח ואש". זה הכינוי שניסה לתת קאזינס לציוות שלו עם דייויס (תנחשו מי זה מי). הוא מקבל נקודות על יצירתיות, אבל לא נראה שזה תופס. כך או כך, צמד הביגמנים הסופר-מוכשר מקנטאקי הוא הסיבה שהקבוצה הזו מעניינת. עם הסגל המשלים הנכון סביבם (כלומר, לא הסגל הזה) השניים יכולים להציב אלטרנטיבה אמיתית לעידן הסמול-בול שמובילה גולדן סטייט. הייתי קורא לזה "ביג-בול", אבל אני לא רוצה להסתבך עם לוואר. הם יצטרכו להיות יותר רעבים לכדורים חוזרים בהתקפה. במובן הזה ג'נטרי הוא המאמן המתאים למשימה כמו שירון לונדון מתאים להנחות את העונה הבאה של "הישרדות". בוגי יצטרך להוכיח שהוא באמת בכושר טוב יותר מבעבר, כמו השמועות שהוא והמחנה שלו דואגים להפיץ. בעונה שעברה הוא נראה יותר בין שני קווי השלוש מאשר בתוך הצבע. פתרון מתבקש נוסף יהיה להפריד ביניהם קצת - הדקות שלהם כמובן יחפפו, אבל אם ג'נטרי ידאג שאחד מהם יהיה על המגרש בכל רגע תחרותי, הוא יוכל למצות יותר מהפוטנציאל של שניהם. מדובר בניסוי מרתק.
המפתח: תפוקה משחקני הכנף. דשנו בזה - שחקני החוץ יהיו חייבים להשאיר את המגנים שלהם לידם כדי שהצבע יהיה פנוי בשביל דייויס וקאזינס. כדי שזה יקרה הם יהיו חייבים לקלוע זריקות. בתפקיד של קלארק כבר נגענו. וויילד-קארד מסקרן יהיה דריוס מילר ששיפר את הקליעה כמו גם את הביטחון העצמי שלו מחוץ לארה"ב. הוא יקבל יותר דקות ממה שחושבים.
אקס פקטור: ג'רו הולידיי. בתור השחקן היקר בקבוצה הולידיי יצטרך להוכיח שהוא מסוגל להתגבר על הטעויות של ההנהלה שלו. הוא יהיה חייב לקבל החלטות נכונות כשכדור מגיע אליו בגל השני של ההתקפה, ולשמור על שחקנים שלרוב יהיו גבוהים וחזקים ממנו. יכולת הקליעה, במיוחד אחרי מסירה, תיבחן גם היא בפינצטה.
ולכדור הבדולח
קשה לחשוב על שני גבוהים מוכשרים יותר מדייויס ובוגי. אבל חוסר התפקוד שמקיף אותם הוא פשוט יותר מדי. ג'נטרי הוא לא המאמן הנכון, דמפס פועל כבר כמה שנים תחת החשש שהוא תכף מפוטר, ומלחמות של הבעלים בעצמם רק מסבכות הנהלה שהוכיחה חוסר יכולת כמעט בכל תחום אפשרי. מקצועית, בשנתיים האחרונות הקבוצה פתחה את העונה כמו קבוצת תחתית לכל דבר, אם המצב הזה יחזור על עצמו לא מן הנמנע שדמפס ינסה לקבל כל תמורה שהיא על קאזינס, והניסוי יסתיים מהר מהמצופה. בוגי יהיה שחקן חופשי בקיץ הבא. הולידיי אמור להיות צלע שלישית ראויה, כשהוא בריא. אבל הסגל סביב השלושה מתאים יותר לליגת הפיתוח מאשר ל-NBA, ויהיה קשה מאוד לניו אורלינס להשתחל איתו לפלייאוף. 44:38, מקום 11 במערב. ג'נטרי ו/או דמפס בחוץ.