נושאים חמים

פויול באולפן וואלה!: "לא פחדתי מאף אחד, אבל הכי קשה היה מול דרוגבה"

בלם העבר האגדי בראיון באולפן וואלה!: "אי אפשר לעצור את מסי, גם באימון", "לא חושב שפיקה הפגין אי פעם חוסר כבוד", "היה לי קשה מאוד להתרגל לחיים אחרי הפרישה", "לא רוצה לאמן את בארסה"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
עריכה: מתן חדד

אחרי לואיס פיגו ודווייט יורק, הגיע תורו של קרלס פויול לבקר בישראל כחלק מפרויקט כוכב בסלון של היינקן כחלק מהפעילות השיווקית עם ליגת האלופות - "Prepare The Match". בראיון באולפן השקוף של וואלה! NEWS דיבר בלם העבר האגדי של ברצלונה על האימונים מול מסי, מאבק הדומיננטיות של ריאל ובארסה, היריב הכי קשה והחיים הלא פשוטים אחרי הפרישה.

עוד בנושא:

לואיס פיגו באולפן וואלה! NEWS: "לא מתגעגע בכלל לכדורגל"
דווייט יורק באולפן וואלה!: "כואב לי שאין מאמנים שחורים בפרמיירליג. מרגיש שיש גזענות"

קרלס פויול באולפן וואלה! NEWS (ברני ארדוב)
אגדה בישראל. פויול (צילום: ברני ארדוב)

הדבר הראשון שחשבתי עליו כשאמרו לי שאזכה לשוחח איתך היה הגול במונדיאל נגד גרמניה. איפה אתה מציב את השער הזה בין הרגעים הגדולים בקריירה שלך?

"זה רגע חשוב, עבורי, עבור הנבחרת. בחצי גמר, השער הזה העלה אותנו לגמר ואז הגיע הגול של אינייסטה והפכנו לאלופים. היה לי המזל לכבוש, אבל זו עבודה של נבחרת שלמה, של הרבה שנות מלחמה כדי לזכות במונדיאל ובסוף, ב-2010, הצלחנו לעשות זאת".

לפעמים אתה עוצם עיניים ונזכר ברגע הזה? בחגיגה הזו?

"אני לא ממש חושב על השערים, אבל כן על הרגעים הגדולים שחוויתי בקריירה וגם על הרגעים הקשים יותר. אלה החיים, לא הכל ורוד ושמח ולא הכל עצוב. הכל מתחבר ואתה מסכם בסוף".

שיחקת 100 פעמים בנבחרת ספרד ושש פעמים בנבחרת קטאלוניה. איך אתה רואה את היחסים בין הצדדים? ג'רארד פיקה מדבר על זה הרבה. איפה אתה עומד?

"אני מאוד גאה להיות קטאלני וכשהייתי צריך להגן על חולצת נבחרת ספרד, נתתי 100 אחוז כמו תמיד. אני חושב שג'רארד חושב אותו דבר. הוא גאה להיות קטאלני, אבל נותן תמיד את המקסימום בנבחרת. אף אחד לא יכול להתלונן עליו בנושא הזה".

אתה בסדר עם האופן בו הוא מתבטא?

"לכל אחד יש חופש ביטוי והוא יכול להגיד מה שהוא רוצה בצורה מכובדת. אני לא חושב שהוא הפגין אי פעם חוסר כבוד לספרד".

ראיתי שלפני שנה בערך אמרת על עצמך בפרסומת 'אני קרלס פויול ואני ספרדי' וזה עשה קצת רעש

"אנשים רוצים להוציא מההקשר דברים שנאמרים. כמו שאמרתי, אני מאוד גאה להיות קטאלני ובנבחרת תמיד נתתי הכל".

קרלס פויול באולפן וואלה! NEWS (ברני ארדוב)
גאה להיות קטאלני, גאה לשחק בנבחרת ספרד (צילום: ברני ארדוב)

ספר לנו קצת מה אתה עושה בישראל בימים אלה

"אני פה עם הייניקן ואני מודה להם על ההזדמנות לחוות את החוויות האלה. נעשה הפתעה לכמה אוהדים. אתמול שיחקנו עם כמה ילדים כדורגל, הם לא ידעו שאנחנו באים. ועכשיו נראה את המשחק בצ'מפיונס".

מי תזכה בצ'מפיונס?

"נראה קודם מי מגיע לגמר. הפייבוריטיות הן ריאל מדריד ויובנטוס ונראה מה יקרה. אם זה יהיה הגמר, לריאל יש הרבה ניסיון בגמרים. הם זכו בהכי הרבה אליפויות אירופה. אבל יובה עושה עבודה מצוינת, עונות מצוינות. אני מאמין שיהיה גמר נחמד".

דיברת קצת על ריאל מדריד. שיחקת ב-2:6 הגדול בברנבאו וכבשת שם את השער השני. מה אתה זוכר מהמשחק ההוא?

"אני זוכר שזה היה רגע חשוב מאוד עבורנו. התחלנו את העונה ההיא טוב מאוד, אני חושב שהובלנו ב-12 הפרש ואז מדריד צימקה. לקראת סוף העונה הגענו לברנבאו עם ארבע נקודות יתרון נראה לי וזה היה כמו גמר עבורנו. ניצחון והליגה כמעט הוכרעה, אבל אם היינו מפסידים, מדריד הייתה מתקרבת אלינו מאוד, לנקודה הפרש. זה היה יכול להיות מצב נהדר עבורם. לשמחתי, נתנו משחק גדול. התאוששנו משער היתרון שלהם, עשינו מהפך ובמחצית השנייה, הם צימקו מ-1:3 ל-2:3, אבל הגבנו מהר מאוד, כבשנו את הרביעי והחמישי".

זה המשחק הכי טוב שהיית חלק ממנו?

"קשה לבחור רק משחק אחד, אבל ברור שזה זיכרון נהדר, בגלל המשחק, התוצאה, הרגע הקריטי בעונה. אם אני צריך לבחור את הרגעים הגדולים שלי, אין ספק שזה אחד מהם".

אני בטוח שיש לך עדיין הרבה רגשות כלפי בארסה. ראיתי שצפית במשחק בסיטואציה מיוחדת.

"הייתי ביוון, עם פליטים, עם "מדיה פרו" שקשורה לליגה הספרדית. זה היה משחק נפלא והראה שברצלונה וריאל הן שתיים מהקבוצות הטובות בעולם. עבורי, הליגה הספרדית היא הכי טובה שיש".

איך הגבת בגול של מסי?

"זה היה משחק אמוציונלי, עם רגעים טובים לקבוצה כזו ואחרת. ברור שבסיום שמחתי מאוד. זה גם היה הגול ה-500 של ליאו מסי. לכבוש 500 שערים זה מדהים. הייתי שמח על הניצחון, עבור החברים שלי בקבוצה, עבור המאמן לואיס אנריקה ועבור ליאו והגול ה-500 שלו".

זה לא המשחק הגדול היחיד של בארסה העונה. אני מדבר על ה-1:6 מול פריס סן ז'רמן. לפני המשחק אמרת שבארסה היא היחידה שמסוגלת להפוך הפסד 4:0 לעלייה. למה חשבת ככה?

"לא רק ברצלונה. יש הרבה קבוצות שיכולות לעשות מהפכים גדולים. אבל לברצלונה יש שחקנים אדירים וטריו נפלא, שכובש המון. מהשוער ועד ההתקפה יש שם כוכבים בינלאומיים והם יכולים לעשות דברים כאלה. הם עשו משחק היסטורי".

ליאונל מסי שחקן ברצלונה חוגג עם החולצה מול אוהדי ריאל מדריד באצטדיון סנטיאגו ברנבאו (רויטרס)
הקלאסיקו האחרון סחט רגשות גם מפויול (צילום: רויטרס)

דיברת קצת על לואיס אנריקה. היית הקפטן אחריו, מ-2004. למה אתה חושב שהמאמנים, לואיס אנריקה ופפ גווארדיולה, שהיית שחקן שלו, מתעייפים מהר כל כך?

"הם לא מתעייפים מהר. פפ היה מאמן ארבע שנים ולואיס אנריקה שלוש. זה קשה. ברצלונה מאוד אינטנסיבית וזה גם הדרך בה הם חיים את המקצוע הזה. הם חושבים על כדורגל 24/7 ולא נחים לרגע וזה בא עם מחיר. צריך להעריך את ההישגים שלהם ולהישאר עם ארבע השנים הגדולות של פפ והשלוש האלה של לואיס אנריקה. נראה איך השלישית תיגמר, אבל שתי הראשונות היו מצוינות".

היית רוצה להיות מאמן בארסה יום אחד?

"לא נראה לי. קשה לדעת מה יהיה בעתיד. אבל כרגע זה לא משהו שאני רוצה".

שיחקת בברצלונה כל הקריירה. למה ב-2014 לא עברת לשחק במועדון אחר, כמו שצ'אבי ופפ עשו?

"כל אחד עושה מה שנכון לו, מה שהוא אוהב. ב-2014 כשנאלצתי לפרוש, רציתי להמשיך לשחק כדורגל, אבל בברצלונה. בגלל הפציעה בברך זה לא התאפשר. היו לי הצעות מקבוצות אחרות, אבל הרגשתי שאני לא יכול לתת 100 אחוז ואם אני לא יכול לעשות את זה בברצלונה, אז גם לא בקבוצה אחרת. אז החלטתי לפרוש. כי אני רוצה להיות אמיתי עם עצמי ועם המקצוע, עם הקבוצות. אני חושב שלקחתי החלטה נכונה".

אתה בטח גאה בזה שכל הקריירה שיחקת בברצלונה. מה היה קורה אם היית נמכר למלאגה כמתוכנן ב-1999?

"אומרים שכמעט עברתי, אבל זה לא היה כל כך קרוב. ברצלונה ומלאגה הגיעו לסיכום, אבל אני לא נתתי את האישור. לא ברמה הכלכלית, אלא המקצועית. המשכתי בבארסה ב' וואן חאל נתן לי את ההזדמנות לעלות לקבוצה הראשונה ומה שקרה משם, קרה. לא יודע מה היה קורה אם הייתי עובר למלאגה. אף פעם לא נדע".

חשבת על זה פעם?

"כן. לפעמים אני חושב מה היה קורה אם הייתי לוקח הצעה כזו או אחרת, אם הייתי מסכים לעבור למלאגה. אבל אלה רגעים קטנים בחיים. אם ואן חאל לא היה מאמין בי, אולי הייתי עובר למלאגה ומצליח או לא. אין טעם לחשוב על זה, עדיף להסתכל על מה שכן קרה. אני גאה במה שעשיתי".

רצו להעביר אותך למלאגה בזמנו כי לא שיחקת יותר מדי. מה היית אומר היו לקרלס פויול בן ה-20 או ה-21, לפני הבכורה בברצלונה?

"תמיד להפגין רוגע, ליהנות ותמיד לתת את המקסימום".

קרלס פויול אחרי הזכייה באליפות ב-2009 (GettyImages , Denis Doyle)
ואם היה עובר למלאגה? (צילום: GettyImages)

מה קרה אחרי הפרישה? קיבלת תפקיד בברצלונה עם סוביסארטה. עזבתם מהר מאוד. לא רצית להישאר אחרי שהוא עזב?

"לא. המעבר מלשחק ללא לשחק הוא לא פשוט ואני גם הגעתי אחרי שתי עונות מסובכות עם כל הפציעות. קיבלתי את ההצעה מברצלונה להיות חלק מהצוות המקצועי. באותו רגע חשבתי שזה הצעד הנכון עבורי, ללמוד, להבין ולראות את הצד השני של המועדון. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא הרגע הנכון עבורי לעשות את זה ועוד לפני שפיטרו את סוביסארטה הודעתי למועדון ולו שאחרי חג המולד אני לא ממשיך ושאני צריך זמן לעצמי, כדי להתאושש ולהיות עם המשפחה שלי וגם כדי לקבל את הסיטואציה החדשה הזו - מלשחק כדורגל ולהתאמן כל יום ברמה הכי גבוהה, ללא להיות מסוגל לשחק בכלל. זה היה לי קשה מאוד, אז עזבתי הכל והתפנתי לטפל בברך שלי ולהתחיל בפרויקטים אחרים, בהם אני מתמקד כיום".

אתה רואה את עצמך חוזר לברצלונה יום אחד?

"לא יודע. היום יש לי סוכנות שחקנים עם איבן דה לה פניה ועם רמון סוסטרס, שהיה הסוכן שלי כל הקריירה. אנחנו מאוד מרוצים ונרגשים מהפרויקט הזה. מנסים לעזור לשחקנים שלנו להבין את הספורט הזה, שהוא נהדר, אבל דורש התמדה. כשאתה למעלה, אסור להירגע. צריך להמשיך לעבוד קשה כדי לשמור על הרמה. אנחנו מנסים לתרום להם מהניסיון שלנו. אני מאוד מרוצה מהעבודה החדשה שלי".

כשהצגתי אותך בעברית בפתיחה, אמרתי שאתה הקפטן היחיד שהניף שישה תארים בשנה אחת. אתה חושב שמתישהו נראה קבוצה גדולה יותר מברצלונה ההיא?

"אי אפשר לזכות ביותר, כי זכינו בכל דבר באותה עונה. זה לא רק התארים בהם זכינו, אלא הדרך. עשינו הכל בצורה יפה, עם כדורגל אטרקטיבי מאוד, עם סגנון משחק ברור, שהוא הסגנון של ברצלונה. תמיד רצינו להחזיק בכדור וכשאיבדנו אותו, רצינו להשתלט עליו בחזרה כמה שיותר מהר. אני חושב שהצגנו כדורגל שלם, שייזכרו אותו הרבה שנים".

במהלך אותה שנה הרגשתם שאתם משנים משהו בכדורגל העולמי?

"כן. אני חושב שזו הייתה סוג של מהפכה, התפתחות של הכדורגל של ברצלונה. לברצלונה תמיד היה סגנון, מאז שיוהאן קרויף המנוח הגיע למועדון. הוא הנחיל שיטת משחק ואני חושב שפפ פיתח אותה וחוץ מלשחק יפה, הוא גם הכניס הגנה מיוחדת, לחץ גבוה על היריבה, ניסיון תמיד להיות בחצי המגרש שלה. אני חושב שזה היה צעד קדימה".

באותן שנים, ברצלונה הייתה מאוד דומיננטית. זכיתם בצ'מפיונס פעמיים תוך שלוש שנים, שלוש פעמים בשש שנים והיום ריאל קצת יותר דומיננטית. היא עומדת להגיע לגמר שלישי בארבע שנים. אתה מרגיש שמשהו השתנה או שעדיין בארסה חזקה יותר?

"אני חושב ששני המועדונים גדולים, אבל עבורי כמובן שברצלונה טובה יותר. אני ממשיך לחשוב ככה. אני חושב שלברצלונה יש קבוצה מדהימה. אולי לריאל יש סגל עמוק יותר, אבל הן מאוד שוות אחת לשנייה. ברצלונה לקחה שתי אליפויות רצופות ובצ'מפיונס ריאל היא הדומיננטית בכדורגל האירופי. נראה איך תסתיים העונה הזו ומה יהיו התוצאות. את הסיכומים צריך לעשות בסיום העונה".

עם הייניקן, טיילת לא מעט

"היה לי ההזדמנות להיות עם הייניקן בכל מיני מדינות ולחוות את הכדורגל והצ'מפיונס בדרכים שונות. ראיתי את האהבה לכדורגל בכל מיני מדינות וראיתי אוהדים של ברצלונה בכל העולם".

סרחיו ראמוס שחקן ריאל מדריד מתקל את ליאונל מסי שחקן ברצלונה (GettyImages)
קרב על הדומיננטיות (צילום: GettyImages)

כל שחקן שצריך לשמור על מסי במשחק, פעמיים בשנה, פעם בשנה, חושש. איך זה להתאמן מולו? אתה מכיר אותו בצורה שונה?

"זה מזל ועונג לראות אותו משחק ואם יש לך את ההזדמנות להיות חבר לקבוצה, זה הכי טוב. תמיד עדיף שהוא בקבוצה שלך ולא בקבוצה היריבה. עבורי, הוא הכי טוב בהיסטוריה. כל מה שהוא עושה זה מדהים, הדרך בה הוא ממשיך להתפתח, להוסיף דברים למשחק שלו. הייתי בר מזל להיות לצדו".

באימונים, הצלחת לעצור אותו?

"זה היה קשה"

הבנת דרכים לעצור אותו?

"זה מסובך מאוד. ברור שאימון זה לא כמו משחק, אבל באחד-על-אחד בלתי אפשרי לעצור אותו".

בעטת בו קצת?

"לא. תמיד נתתי כבוד ליריבים, אז בטח שגם לחבר לקבוצה".

מי השחקן שאתה הכי חששת לשחק מולו?

"לא פחדתי מאף אחד. תמיד נתתי כבוד להרבה שחקנים. אבל אם אני צריך לסמן שחקן שתמיד עשה לי חיים מאוד קשים זה דרוגבה. הוא היה חזק מאוד, כישרוני, ידע לשחק גם מחוץ לרחבה. אלה היו קרבות יפים".

שיחקת כמה שנים בבארסה ב'. למה כל כך קשה, ואנחנו רואים את זה היום ותמיד, להגיע מבארסה ב' לברצלונה. היה לנו גם שחקן ישראלי, גיא אסולין, ששיחק קצת אתכם, אבל לא מצא את מקומו.

"לא קל להגיע לקבוצה הבכירה של ברצלונה. למרות שלאורך השנים הגיעו הרבה מאוד שחקנים מתוך המועדון, גם בתקופה עליה דיברנו קודם, עם השישה תארים. היינו משחקים אז עם שמונה-תשעה שחקני בית בהרכב בכל משחק וזה כמעט בלתי אפשרי. יש מיליוני שחקנים שרוצים להגיע לקבוצה הבכירה של ברצלונה, אז צריך לעבוד קשה. הפילוסופיה של המועדון היא תמיד להסתכל על מחלקת הנוער, לפני שמחפשים בחוץ. צריך להרוויח את זה".

אנחנו רואים שחקנים כמו פדרו ובויאן, שעזבו בסוף

"בויאן היה הרבה שנים וזכה בתארים, אבל שום דבר לא נצחי. תמיד צריך להמשיך לשחק ולפעמים מגיע הרגע בו אתה מחפש כיוון אחר או שאתה לא מרוצה מההזדמנויות שאתה מקבל ואז אתה מחליט לעזוב. אבל לברצלונה תמיד היו הרבה שחקני בית בסגל".

ב-2006 קרה מה שקרה וגם היית פצוע. אמרת שזה היה רגע קשה עבורך. ארון לנון נקלע לבעיה לאחרונה. מה עבר עליך?

"כולנו בני אדם, יש לנו משפחות ואנחנו עוברים רגעים קשים. הכל משפיע גם על המשחק כמובן. אנחנו לא מכונות. אבל חייבים להמשיך, לא להרים ידיים. בסוף תמיד הכל מסתדר. הכדורגל עזר לי המון ברגעים קשים שחוויתי בחיי. המשכתי לעבוד והתנתקתי דרך הכדורגל".

שתי שאלות אחרונות. רונאלדיניו או מסי?

"כשחקן?"

מי היה טוב יותר? על מי היה יותר קשה לשמור?

"על שניהם היה מאוד קשה לשמור. היה לי המזל לשחק עם שניהם. שניהם היו חלק חשוב מאוד מהחיים הספורטיביים שלי, אבל אם אני צריך לבחור אחד, זה ליאו. כי הוא משחק ברמה הכי גבוהה המון שנים. רונאלדיניו הוציא אותנו מתקופה קשה ועזר לנו לשנות את המצב של המועדון. כולנו הלכנו אחריו וזה היה מדהים מה שהוא השיג. חבל שהוא לא הצליח לשמור על זה ליותר זמן".

לסיום, אתה חושב שבארסה תזכה באליפות?

"נראה. זה לא יהיה קל. אבל המחזורים האחרונים תמיד יכולים לספק הפתעות. לריאל יש את הליגה והצ'מפיונס ואלה משחקים מאוד אינטנסיביים, אז יכולה להיות עייפות. טעות יכולה לעלות לך ביוקר. כל המשחקים הם גמרים עכשיו. אז נחכה ונראה".

"הפודיום": ברק בכר על הורי השחקנים, הכלא הצבאי ופרשת הזריקה בתחת