הסדרה החשובה ביותר באמריקה: 10 סיבות לראות את הוורלד סירייס

משחקי "בפעם האחרונה ש..." כובשים בימים אלה את ארצות הברית והכול בזכות שיקגו קאבס. אז "בפעם האחרונה ש... הקאבס זכו באליפות", אי שם לפני 108 שנים: בכל רחבי אמריקה היו קיימות 8,000 מכוניות והמהירות המרבית המותרת הייתה 10 מייל לשעה. נשים לא הורשו להצביע והשכר הממוצע במשק עמד על 22 סנט לשעה. האימפריה הרוסית, כמה שנים טובות לפני המהפכה האדומה, עוד שלטה באירופה ולצד התקיימו האימפריה העות'מנית ואוסטרו-הונגריה. היו זמנים.

108 שנים חלפו מאז שהקאביז לקחו את כל הקופה, 71 שנים חלפו מאז שבכלל הייתה להם הזדמנות לנסות. אחרי האליפויות ב-1907 ו-1908, הם הגיעו שבע פעמים לוורלד סירייס, ושבע פעמים הפסידו. הפעם האחרונה, עד היום, והמפורסמת מכולם, הייתה ב-1945 ובסיומה, הוטלה על הקאבס "קללת העז" האגדית על ידי בילי סיאניס, בעל מסעדה מקומי, שהגיע עם העז שלו למשחק 4 מול דטרויט, בעוד שיקגו צועדת ביתרון 1:2 ומתקרבת לתואר וגורש לאחר שהצופים טענו שהעז מסריחה את המקום. סיאניס שלח מכתב לבעלים של הקבוצה, פי קיי ריגלי והודיע חגיגית שהוא מקלל את הקבוצה והיא לא תגיע יותר אף פעם לוורלד סירייס. מאז הפעם האחרונה שהקאבס היו בוורלד סירייס, הם שיחקו 11,309 משחקים. 1,275 שחקנים הופיעו במדיהם, וכלום. עד עכשיו.

71 שנים סיאניס עמד בהבטחתו ועכשיו, כשהקאבס בוורלד סירייס, הם ינסו לנפץ את "הקללה הגדולה האחרונה בספורט האמריקאי", אחרי שבוסטון שברה את "קללת הבמבינו" ב-2004 ולקחה אליפות בתום 86 שנות המתנה והיריבה העירונית, שיקגו וייט סוקס, נפרדה לשלום מקללת "הבלאק סוקס" וזכתה באליפות ב-2005, אחרי 88 שנות המתנה.

שנה לפני שבוסטון נפרדה מעול שלה, ב-2003, הגיע אחד מרגעי הספורט המפורסמים אי פעם, כאשר במצב של 2:3 לטובת הקאבס בסדרת גמר הנשיונאל ליג, וכשהם ביתרון במשחק 6 הביתי, האוהד סטיב בארטמן שלח ידו לעבר כדור שהתקרב ליציע ומנע ממויסס אלו לתפוס אותו. הקאבס איבדו את הראש, ואת הסדרה ובארטמן, בשל אותה "תפיסה מהגיהנום", הפך לאוהד השנוא עלי אדמות ונעלם למחתרת, כשהוא מואשם בהארכת הקללה. אולי זו תהיה הזדמנות גם בשבילו לחזור לחיים.

הקאביז היו אדירים העונה, אין מילה אחרת שתעשה להם חסד. אחרי שלוש שנים של הפסדים בלי סוף, שעזרו להם לבנות סגל צעיר ונוצץ, הם הראו בעונה שעברה את הפוטנציאל עם 97 ניצחונות והעפלה לגמר הנשיונאל ליג, שם חטפו סוויפ מניו יורק מטס. הניסיון שנצבר עשה את שלו והשנה, הם רשמו את אחת מפתיחות העונה הטובות בתולדות הליגה והמשיכו ל-103 ניצחונות, המאזן הטוב בבייסבול. בפלייאוף היו כמה דפיקות לב וקצת סלאמפ התקפי, אבל כשהקאבס מתחברים, אין כוח שיכול לעצור אותם ואחרי שדילגו מעל סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס דודג'רס, הם נראים בשלים לקחת את כל הקופה.

אלא ש... 1948 הייתה שנה גדולה לא רק עבור מדינת ישראל הטרייה, אלא גם עבור העיר קליבלנד, שראתה את האינדיאנס המקומיים זוכים בתואר, בפעם האחרונה. כן, אי שם, שלוש שנים אחרי הקללה שהוטלה על הקאבס, קליבלנד חגגה לארחונה עם קבוצת הבייסבול שלה וגם היא סוחבת על גבה לא פחות מ-68 שנות המתנה לעוד אליפות. מישהו הולך לשבור נאחס ארוך מאוד בוורלד סירייס הזה.

עד כמה מחכים בקליבלנד לסדרה הזו? המשחק הראשון, אותו יארחו, נופל בדיוק על הערב בו הקאבלירס מארחים את הניקס למשחק פתיחת עונת ה-NBA, משחק אשר לפניו הם יקבלו את טבעות האליפות ההיסטורית, שקטעו 52 שנים בלי תואר לעיר שנחשבה ל"עיר המקוללת ביותר בספורט האמריקאי". לברון והחברים, שליוו את האינדיאנס לאורך כל הפלייאוף כצופים נלהבים, הקדימו את טקס חלוקת הטבעות שלהם בחצי שעה, כדי לאפשר לאוהדים הרבים לתת הצצה באירוע המרגש ואז לוותר על הצפייה במשחק הכדורסל לטובת הצפייה בבייסבול. אחרי שקינג ג'יימס (שאפילו התערב על תוצאת הסדרה עם חברו הטוב ויליד שיקגו, דוויין וייד) שבר את הנאחס של העיר, היא חולמת כעת להשלים דאבל ענק.

האינדיאנס, שעברו בפלייאוף הזה עם סוויפ מהדהד את בוסטון וטחנו בקלות גם את טורונטו, שלטו השנה בצורה מרשימה בבית המרכז של האמריקן ליג, לא ביקרו בוורלד סירייס מאז 1997 (הם הפסידו בכל שלושת הביקורים האחרונים שלהם בסדרת הגמר). ב-2007, הם היו כל כך קרובים לשם וכבר הובילו בגמר האמריקן ליג 1:3 על הרד סוקס, רק כדי להפסיד שלושה משחקים ברציפות וללכת הביתה. המאמן שניצב מולם באותה סדרה היה טרי פרנקונה, שמאמן את הקבוצה היום. הג'נרל מנג'ר שניצב מולם באותה סדרה? תיאו אפשטיין, הג'נרל מנג'ר של הקאבס כיום. כן, עד כדי כך הסדרה הזו סבוכה.

שיקגו וייט סוקס, הקבוצה השנייה של עיר הרוחות, מחזיקה בקבוצת פיתוח בבירמינגהאם, אלבמה. הקבוצה, שנקראת בירמינגהאם בארונס, מחזיקה מאחוריה סיפור מרתק, אבל את עיקר הפרסום שלה היא קילבה בשמיני באפריל 1994, אז חתם אצלה שחקן בייסבול כושל משהו, אחד העונה לשם מייקל ג'ורדן. המאמן שלו באותה עונה בבירמינגהאם? טרי פרנקונה כמובן, שעכשיו ינסה למנוע מהעיר בה MJ הפך לאגדה, את התואר ולהביא אותו לעיר בה, LBJ, לברון ג'יימס כמובן, הפך ליורש.

קליבלנד ושיקגו חולקות המון היסטוריה ספורטיבית משותפת, כולל "The Shot", הזריקה האגדית במשחק 5 של הסיבוב הראשון בפלייאוף המזרח ב-1989, הזריקה שאולי המציאה את מייקל ג'ורדן. רק חמש שעות נסיעה מפרידות ביניהן, האחת על חוף אגם אירי והשנייה על חוף אגם מישיגן והמון אוהדים של כל קבוצה צפויים להגיע גם למשחקי החוץ בסדרה, אבל שני האנשים המרכזיים בקאבס ובאינדיאנס כיום, אפשטיין ופרנקונה, הגיעו מרחוק מאוד, מבוסטון. בנובמבר 2002, אפשטיין מונה לג'נרל מנג'ר של הרד סוקס, אחרי שבילי בין, האיש והמאני בול, ויתר על ההזדמנות. אפשטיין, שבעצמו למד המון מהמאני בול, הפך ל-GM הצעיר בתולדות המשחק, רק בן 28 ובעונתו הראשונה, הגרביים רשמו הפסד אכזרי ליאנקיז בגמר האמריקן ליג. בשעה שכולם היו משוכנעים שקללת הבמבינו לא תיגמר אף פעם, אפשטיין פעל.

הוא החליף מאמנים והביא את פרנקונה ויחד איתו, בוסטון עשתה קאמבק מטורף מול היאנקיז והמשיכה לאליפות ששברה את הקללה. השניים זכו יחד באליפות גם ב-2007, לפני שכל העסק התפוצץ, ארבע שנים לאחר מכן. בוסטון הובילה בפער עצום בחודש האחרון של העונה הסדירה והחזיקה ב-99.6 אחוזים להיכנס לפלייאוף, אך התפרקה ונשארה בחוץ ביום סיום העונה. מחדר ההלבשה עלו דיווחים על התנהגות מחפירה של שחקנים ובעיר השעועית החליטו שהגיע הזמן לשינוי. אפשטיין ופרנקונה הלכו בבת אחת הביתה, אחד נחת בשיקגו, השני (אחרי סיבוב קצר כפרשן), בקליבלנד. Reunion.

יש לא מעט אנשים שמשוכנעים שקליבלנד דווקא זכתה באליפות ה-MLB ממש לא מזמן. כל זאת, הודות לצ'רלי שין וסרט הבייסבול המיתולוגי שלו, "מייג'ור ליג". בקומדיית הספורט הזו, שיצאה באפריל 1989, מגלם שין שחקן שמשום מקום מצליח להוביל את האינדיאנס לתהילה. הסרט היה הצלחה מסחררת והוביל לשני סרטי המשך כושלים במיוחד, האחד עם שין והשני בלעדיו ובשבוע שעבר, רגע אחרי שהאינדיאנס הבטיחו את מקומם בסדרת הגמר, שין אפילו הציע להגיע בתפקיד הגיבור שלו מהסרט, ריקי "ווילד ת'ינג" וון ולזרוק את ההגשה הראשונה והחגיגית של הוורלד סירייס. בקליבלנד לא ממש ספרו אותו.

ארבע שנים ושלושה חודשים אחרי "מייג'ור ליג", יצא סרט קצת פחות מפורסם, אל לא פחות מעולה, "רוקי השנה" ובו, ילד בן 12 (תומאס איאן ניקולאס, הלא הוא קווין מ"אמריקן פאי") כובש את ליגת הבייסבול המקצוענית והופך לכוכב בן לילה, בעודו עוזר לקאבס לזכות באליפות. תוסיפו לזה את הכמעט נבואה המדהימה מ"בחזרה לעתיד 2", שם מרטי ודוק קופצים מ-1985 ל-2015 ורואים שהקאבס זכו בוורלד סירייס (איך פספסתם בשנה? איך???) ותקבלו סדרת גמר שאפשר לחוות גם דרך הוליווד.

נעבור לרגע לנושאים קצת יותר מקצועיים ובראשם, השחקן הכי מדובר בפלייאוף הנוכחי. מילר, הבחירה השישית בדראפט 2006, החל את הקריירה המקצוענית כמגיש פותח וכושל משהו במדי דטרויט. משם הוא עבר לפלורידה וב-2011, אותה עונת התפרקות עם פרנקונה ואפשטיין, הגיע בטרייד לבוסטון. בשלב מסוים, כולם הבינו שמגיש פותח הוא כבר לא מסוגל להיות ומילר הפך למחליף. הוא טייל לבולטימור וב-2015 נחת בניו יורק יאנקיז ורשם עונה פנטסטית, עם 36 שמירות. במהלך העונה הנוכחית, היאנקיז הבינו שהם לא הולכים לשום מקום והחלו במכירת חיסול, אשר במסגרתה הם שלחו את מילר לקליבלנד ואת כוכב הבולפן השני שלהם, ארולדיס צ'פמן... לשיקגו קאבס, איך לא.

מילר היה לא רע בכלל בחצי העונה הסדירה שלו עם האינדיאנס, אבל בפלייאוף הוא כבר באמת מגיע לשיאים חדשים. הוא שיחק עד כה בשישה משחקים, ניצח באחד ונכנס כדי לשמור על עוד אחד, למרות שתפקידו המרכזי כיום הוא לסחוב את רוב הזמן שבין יציאת המגיש הפותח לכניסת הקלוזר של קליבלנד, קודי אלן. בששת ההופעות שלו, מילר רשם 11.2 אינינגים, המון במונחים של מגיש מחליף והוא מספק נתונים מדהימים: 21 סטרייקאאוטים, חמש חבטות חובה בלבד, שתי הולכות של חובטים יריבים ובעיקר, אפס עגול ויפה בכמות הריצות שאפשר. אחרי שבטורונטו תירצו את הבעיות שלהם מול האינדיאנס בכל מיני "נסיבות", בקליבלנד החלו לכנות את מילר "נסיבות" בחשבון הטוויטר שלהם. אם שיקגו רוצה לזכות באליפות, כדאי לה מאוד להיות ביתרון לפני שמילר נכנס.

בצד השני של המתרס יתייצב לסטר, ה-MVP המשותף של הסדרה מול הדודג'רס. שנה אחרי שבוסטון, כן, אותה בוסטון של פרנקונה ואפשטיין, בחרה אותו בדראפט, הוא עזר לקבוצה לזכות באליפות, ב-2007, אחרי שהתגבר על מחלת הסרטן. לפני שלוש שנים, הוא הוביל אותה לעוד תואר, אבל בסופו של דבר נשלח בטרייד לאוקלנד, כשהרד סוקס החליטו לבנות מחדש. הם ניסו להחתים אותו פעם נוספת, זמן קצר אחרי אותו טרייד, אבל לסטר בחר ללכת, תמורת 155 מיליון דולר לשש שנים בקאבס, אצל אפשטיין. הפתיחה לא הייתה מזהירה והוא אפילו הפך לבדיחה בשל חוסר יכולתו לחבוט בכדור, אבל השנה, בעונתו השנייה במועדון, הכל כבר מתחבר.

את העונה הסדירה הוא סיים עם מאזן 5:19 ובפלייאוף הבריק במשחקי פתיחת הסדרות מול סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס ובמשחק 5 הקריטי נגד LA, אותו ניצחה שיקגו בחוץ בדרך ליתרון 2:3 ולסגירת הסדרה. האיש שרשם את הניצחון במשחק 4 בוורלד סירייס של 2007 ושרשם עוד שני ניצחונות במשחקים 1 ו-5 בוורלד סירייס של 2013, אמור לפתוח גם הפעם במשחק 1. אם ינצח בקליבלנד ויעביר את הביתיות לקאבס, זה יהיה ענק וכל זה עוד לפני שהזכרנו את ג'ייק ארייטה, שבעונה שעברה סיפק יכולת מופרעת והעונה אומנם נחלש קלות, אבל עדיין נחשב לאחד המגישים הטובים במשחק.

כי עם כל הכבוד למגישים האימתניים, אנחנו רוצים לראות גם קצת אקשן. אז מצד אחד, של האינדיאנס, נקבל את פרנסיסקו לינדור הפעלתן, ג'ייסון קיפניס (בן לאב יהודי, שרואה בעצמו יהודי לכל דבר ועשוי לשחק בקרוב עם נבחרת ישראל), מייק נאפולי המנוסה וקרלוס סנטנה, שאולי לא מנגן על גיטרה כל כך טוב, אבל גם מספק פלייאוף מעולה. ומן העבר השני, הקאבס יציגו כמה משחקנים הצעירים הטובים על הפלנטה דוגמת כריס בריאנט בן ה-24, אנתוני ריזו בן ה-26, איסון ראסל בן ה-22, חאבייר באאז בן ה-23 ו-ווילסון קונטרראס בן ה-24. בתוספת כמה חבר'ה ותיקים, ההתקפה הזו מסוגלת להתפוצץ בכל שנייה ולמרות שפתחה את הפלייאוף לא טוב, כרגע היא בכושר מצוין.

ג'ונתן לוקרוי הוא שחקן בייסבול לא רע בכלל, אבל הוא עלול להיכנס לחידוני הטריוויה, מהכיוון הלא נכון. בסוף יולי, רגע לפני תום מועד ההעברות, החליטה מילווקי שהיא מקפלת את הבאסטה לעונה הנוכחית וחיפשה טרייד עבור לוקרוי, שכיכב במדיה מאז תחילת העשור. הראשונה לקפוץ על המציאה הייתה קליבלנד, שכבר סגרה עם הברוורס את כל הפרטים וחיכתה להגעת השחקן. אלא שממש בשנייה האחרונה, לוקרוי נזכר שבחוזה שלו יש סעיף לפיו הוא יכול להטיל וטו על מעבר לכמה קבוצות בודדות בליגה וביניהן, קליבלנד. במקום, הוא עבר בטרייד לטקסס, שעלתה לפלייאוף ועפה ממנו בסוויפ מהיר. בקרוב, הוא עשוי לראות את הקבוצה עליה ויתר חוגגת אליפות. אאוץ'.

בשעה שהאינדיאנס והקאבס חוזרים לחיים, והקאבלירס לוקחים אליפות ואפילו הבולס מרימים ראש ומבצעים כמה מהלכים גדולים, כולל החזרתו הביתה של בן העיר דוויין וייד, שתי קבוצות הפוטבול של שתי הערים הללו, נמצאות במקום הכי רחוק מהצלחה שאפשר לדמיין. קשה לתאר עד כמה הפער בין שני המועדונים שיופיעו בוורלד סירייס לשני אלה שמשחקים ב-NFL גדולים, אז רק נסביר שנכון להיום, הבראונס הם הקבוצה הכי גרועה בפוטבול, עם מאזן 7:0 ואופציה ריאלית לעונה נטולת ניצחונות ואילו הברס נמצאים מקום אחד בלבד מעליהם, עם מאזן 6:1 וחוסר עניין משווע בהם.